אל המעינות הנסתרים - מסע הישרדות ממצפה רמון לשדה בוקר ביומיים ארוכים ומייבשים של הליכה
יצאנו למסע רגלי ממצפה רמון לשדה בוקר. התמודדנו עם חום כבד, צמא בלתי פוסק, ונופים מדהימים. הדרך הייתה מלאה בהפתעות ואתגרים בלתי צפויים. סיפור מלא הרפתקאות ולקחים חשובים על הישרדות במדבר.
| תאריך הטיול | September 2015 |
|---|---|
| משך הטיול | יומיים |
| עונה מומלצת | סתיו/חורף/אביב לא בקיץ |
הכנות
מוקדם לפנות בוקר יצאנו עם הרכב לכיוון הדרום, חנינו במדרשת בן גוריון, זאת תהיה נקודת הסיום שלנו, מפה נקח אוטובוס להתחלה, בכללי אנחנו מעדיפים להשאיר את האוטו בסיום, יותר נוח כשמסיימים מזיעים ועייפים להדליק מזגן וליסוע מאשר להתחיל להסתדר עם דרך חזרה.
לקחנו אוטובוס לכיכר הגדולה במצפה רמון שזה גם תחילת המסלול, ארזנו את התיק ויצאנו לדרך, כל אחד מאיתנו עם שישיית מים על הגב (מספיק? חכו להמשך...) מבחינת אוכל לקחנו קופסאות שימורים וקרקרים, ניסינו להימנע ממשקל של גזייה וכלים כבדים וזה יצא טוב לאור זה שאם חופרים מספיק אפשר למצוא שימורים מכל סוג שרק רוצים, כולל סלמון.
יום 1
מפה ברגל התחלנו לצעוד צפון/מזרח על שביל ישראל, ההליכה לאורך כל הדרך היא על החלק העליון של הגדה הצפונית של מכתש רמון, הליכה מאוד מונוטונית וישרה, אבל לכל הדרך מצד ימין אפשר לראות את מכתש רמון הענק והיפה, וככל שמתקדמים רואים איזורים אחרים שלו, אומנם ההליכה מתישה, אבל הנוף מדהים ושווה את זה.
עם זאת מזג האויר לא לטובתינו, חם, חם מאוד, אנחנו שותים בלי הפסקה, אולי בתדירות יותר גבוהה ממה שיש לנו, אבל אין לנו הרבה ברירה את הטיול כבר התחלנו וחייבים להמשיך.
השביל מגיע כמעט עד מצד מחמל לפני שמתחיל להצפין הרחק מן המכתש, מפה יש 2 דרכים להגיע לחניון לילה נחל חווה:
1. דרך ציר הנפט: שביל ג׳יפים מאובק, ללא נקודות צל, מלא בולדרים וסלעים לא נוחים להליכה, שהולך דוך ישר עם עליות וידירות תהומיות, בלי נוף בכלל.
2. דרך שביל ישראל, דרך קצת ארוכה, אבל קלילה עם נקודות צל, עוברת בסדקי חווה, ובגב חווה, מקומות מדהימים ויפים.
פה אחד החלטנו להמשיך דרך אופציה 1, שהתבררה כטיפשית, ההליכה לקחה שעתיים מייגעות מאוד, בחום אימתני, בשמש עוצמתית, עם כל הציוד על הגב, עם מים שהולכים ואוזלים, אם יש סבל בעולם ככה הוא נראה.
כשהסבל נגמר והגענו לחניון לילה נחל חווה, הבנו שיש זמן ולא שווה לנו לוותר על ביקור בגב חווה, אז החבאנו את התיקים בשיחים ויצאנו קלי משקל אל עבר גב חווה.
כדי להגיע לגב צריך להקיף את הנחל מהצד שני שלו, המשכנו עם השביל לאורך הנחל למעלה, עד שיש ירידה אל הנחל ואז הליכה בתוכו, הקירות לאט לאט הופכים צרים, משום מקום הגיעו עשרות יעלים וברחו מולנו בדרך הניגדית בריצה, זה היה מחזה מטורף, זה קרה כל כך מהר שלא הספקנו להוציא מצלמה, עם זאת הרגשנו לא נעים שאנחנו מבריחים אותם מביתם, זהו מקור המים שלהם, טוב נישאר שם כמה דקות ונחזור.
ואוו פשוט ואוו, איזה גב מדהים, כן המים מעופשים, אבל כל כך הרבה מים באמצע שומקום, והגב סגור ומוצל, טוב שהגענו, חוויה שנזכור לכל החיים.
לקראת לילה התחלנו לחזור לכיוון חניון הלילה, עשינו ספירה של המים וראינו שכל אחד שתה 4 בקבוקים מתוך ה6 ויש לנו עוד יומיים של הליכה, ולא מצפה לנו עוד הטמנות, ואין קליטה בכלל באיזור, לקחנו את הלילה להירגע קצת מהחום ההיסטרי ולחשוב מה לעשות הלאה.
יום 2
טוב בואו נהיה ריאלים, למעלה מ-30 מעלות היום, אנחנו לא נסיים טיול של יומיים עם בקבוק של ליטר וחצי ליום, שינוי חייב לקרות כאן.
התיכנון המקורי היה ללכת דרך נחל חווה, עין חווה, דרך כל הסדקים המדהימים שבדרך, ואז מחורבות שרב להמשיך עם האדום לעין שרב ומשם בשביל השחור עד מאגורות נחש צמא, אבל הבנו שזה לא הולך לקרות ואנחנו חייבים לקצר את הטיול ולחזור הביתה באותו היום, לכן החלטנו שאנחנו נדלג על כל הקטעים היפים ביום הזה ונמשיך ללכת בשביל ג׳יפים עד מאגורות נחש צמא ומשם נמשיך כרגיל עד סוף המסלול ביום אחד, כלומר לעשות 1.5 יום, ביום אחד.
על מנת להספיק, קמנו מוקדם והתחלנו הליכה כבר עם אור ראשון, באופן לא מפתיע היום הזה נהיה יותר חם מהיום הקודם, כבר בשעות הראשונות של הבוקר חום איימים ואנחנו שותים לא מעט מים, אף אחד אחר לא עובר בשביל הזה, אנחנו לבד.
ההליכה משעממת ומונוטונית דרך השביל ג׳יפים, פתאום באמצע השביל מונחת צידנית, כנראה נפלה מג׳יפ, אני משער שהעל האש שהם רצו לעשות כבר לא יקרה, הבשר נשפך להם הצידה והתמלא זבובים וחרקים, כל הירקות נבולים לגמרי, זה כנראה ישב שם לפחות 3-4 ימים.
אבל מה יש לנו פה???! 3 בקבוקי מים, אומנם בחום שאפשר להפיק מהם תה, אבל חדשים סגורים אטומים עם האטימה המקורית של הפקק, יותר מזל משכל אין, הודנו לאלוהים ולקחנו את המים, חמים זה כבר לא משנה, זה מים מינרלים לשתייה.
בשלב זה כבר היינו יותר רגועים והיינו נחושים להמשיך ללכת, אבל גם הידיעה שיש לנו עכשיו יותר מים גרמה לנו להמשיך להתרשם מהנוף ולא רק להיות במסע הישרדות, המשכנו עם שביל ישראל שיורד מהדרך ג׳יפים וממשיך עד עין שביב, ואוו כמות הירוק והעצים באמצע שומקום היא מדהימה, היה כבר שעת צהריים ולקחנו את הזמן לתנומה בצל.
משם המשכנו דוך דרך השביל הירוק עד עין עקב, כל הדרך מלאה סדקים ונופים מדהימים, אומנם חם אבל אי אפשר שלא להעריך את היופי שבדרך, וגם תכף אנחנו מגיעים לעין עקב להתרענן.
עין עקב, סוף סוף מים קפואים, ברור שמיד נכנסנו לטבול, המלצה: גם אם המים קרים, תיכנסו זה מחייה ומחדש את האנרגיות, ישבנו זמן ארוך להתרענן כי מפה לא נשאר הרבה הליכה ואנחנו בזמנים טובים.
כשיצאנו גילינו שמשפחה שישבה לקחה לנו בקבול מים כדי להכין קפה, הם התבלבלו וחשבו שזה שלהם, אז אמרנו להם בנימוס שאנחנו קצרים במים ואין לנו מספיק לחלק לזולת כרגע, הם מיד התנצלנו והביאו לנו מהג׳יפ מים, קפה, נתנו לנו עוגות, וגם לקחו לנו את הזבל שצברנו על הגב.
הם אפילו הציעו לקחת אותנו חזרה, אך בשלב הזה כבר לא הרגשנו שאנחנו זקוקים לחילוץ, ואנחנו יכולים להמשיך עם כפות רגלינו.
השמש מתחילה לרדת לקראת ערב ואנחנו בדרך למקטע האחרון, השביל מתחיל בעלייה מעין עקב אל עבר מפל פרסה, שנקרא ככה בגלל הצוק בצורת U שעוברים בתוכו, משם השביל ממשיך יחסית מישורי עד הואדי של נחל צין, בו יש ירידה לחניון הסרפנטינות ואז עלייה לשדה בוקר, ולצערי אף אחד לא בנה גשר אז ירדנו ועלינו.
אבל לפני שירדנו, עשינו תמונות סיום, פתחנו את החצובה אל מול הנוף ושמנו טיימר, אבל עוד לפני שהמצלמה הספיקה לצלם החצובה נפלה מהרוח והמצלמה נשברה לחלוטין, מזל שהסוף קרוב, מה עוד יכול להשתבש.
אחרי הירידה העלייה עולה דוך ולא דרך הכביש המתפתל במקביל, בסוף העלייה כבר מבצבץ האוטו החונה, הוא עדיין שם, המסע נגמר.
אחרית דבר
באחרית דבר הבנו שניסינו לחסוך משקל, אבל בצורה חסרת אחריות בלי להבין בדיוק לאן אנחנו הולכים.
המדבר הוא מקום לא סימפתי, אני לא אומר את זה כדי למנוע טיולים, להפך מאז טיילנו המון, ואני גם ממליץ לכולם לצאת להרפתקאות כאלו, פשוט אין לזלזל בעוצמתו של הטבע, יש להיערך בהתאם, הטמנות, הקפצות.
חזרנו עייפים ומרוצים, אבל הרגיש שקצת פיספסנו, כל שביל פה הוא יפה בדיעבד נאלצנו לדלג על מקומות מאוד יפים.
הכי חשוב שהכל נגמר בשלום ושלמדנו להבא, ולכן הבאתי את הסיפור הזה כדי למנוע דברים כאלו בעתיד וכדי שידעו כיצד להיערך לטיול ארוך במדבר.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם