4 ימים יפים ומאתגרים באזור מכתש רמון

היום הראשון - הגעה והתארגנות

היום הראשון היה בעיקרו הגעה אל האזור.
הגענו לחניון בורות לוץ לקראת ערב, התמקמנו, הקמנו אוהלים והכנו פוייקה טעים.
לא טיילנו ביום זה, בעיקר נחנו מהנסיעה הארוכה וצברנו כוחות לימים הבאים.

היום השני - הר רמון, נחל רמון, הר עידו וחניון נחל ערוד

קמנו מוקדם בבוקר (עדיף כמה שיותר מוקדם).
אכלנו ארוחת בוקר, קיפלנו אוהלים וניקינו את סיר הפוייקה. הכנסו הכל לאחת המכוניות (זאת שנשארת בחניון).
ארגנו את כל הציוד, והתיקים ויצאנו ברכב השני לכיוון תחילת מסלול "מעלה רמון".
המסלול מתחיל על כביש 171, מסלול אדום.
הורדנו את החברה ושניים המשיכו עם הרכב על הכביש עד לבה"ד 1 שם החנו את הרכב וחזרו בטרמפ חזרה לתחילת המסלול איפה שהורידו את החברה.
התחלנו בהליכה.
המסלול מתחיל בסימון אדום לכיוון הר רמון, לאחר מכן יורד בסימון שחור לתוך המכתש.
לאחר הירידה מגיעים לפיצול עם הסימון הכחול (נחל ערוד). פונים שמאלה בנחל וממשיכים עד שמגיעים לפיצול נוסף עם סימון שחור, פונים שמאלה בסימון השחור לנחל רמון.
לאחר הליכה בנחל רמון מגיעים לפנייה ימינה לסימון אדום המוביל להר עידו.
עולים על הר עידו (עליה לא מאוד קשה אך בהחלט לא פשוטה), אם יתמזל מזלכם תראו פרא, חוויה כיפית ונדירה.
הסימון האדום לא מגיע ממש עד לפסגה, רואים רוג'ומים ענקיים כבר מרחוק וממשיכים עד אליהם.
ואז כל מכתש רמון נפרש לפניכם, נקודת תצפית מדהימה ועוצרת נשימה (אולי העליה היא שעצרה את הנשימה, אבל ללא ספק אחת הנקודות היפות בארץ).
חוזרים לשביל האדום ויורדים לכיוון נחל ערוד. כשמגיעים לפיצול של השביל הכחול לוקחים ימינה עד שמגיעים לחניון לילה.
בחניון ישנו בלי אוהלים (השארנו באוטו בבורות לוץ כדי לא לסחוב אותם) ירד טפטוף קל אבל הסתדרנו.

ההליכה לקחה לנו 7-8 שעות, לחשב טוב מתי להתחיל את המסלול.

היום השלישי - תצפית מדהימה על המדבר, נחל אליאב, נחל לוץ, נחל ערוד וחניון בורות לוץ

קמנו עם הזריחה, אכלנו ארוחת בוקר התחלנו ללכת.
הלכנו בנחל ערוד (סימון כחול) עד שהגענו לפיצול שמאלה עם סימון שחור.
עלינו בסימון השחור (עליה לא פשוטה בכלל), והגענו לתצפית מדהימה.
גם פה הנוף היה פשוט מדהים, ותצפית שאסור לפספס! כמובן שעצרנו לפק"ל קפה וצילומים.
המשכנו הלאה לנחל אליאב (סימון ירוק).
לאחר הליכה בנחל אליאב, הגענו לפיצול עם סימון אדום (נחל לוץ) פנינו ימינה והלכנו עד השביל הראשי הכחול (נחל ערוד).
כשהגענו לסימון הכחול (נחל ערוד) פנינו שמאלה והמשכנו עד לחניון בורות לוץ.
לפני בורות לוץ יש שורת עצים של האלה האטלנטית. מקום ממש נחמד, שם עצרנו לארוחת צהריים.
התמקמנו כמו בלילה הראשון, הקמנו אוהלים והכנו שוב פוייקה. (יצא מוצלח אז למה לא לשחזר).

ההליכה לקחה לנו יום שלם, לכן חשוב לצאת מוקדם ולא להתעכב כדי לא להיכנס לחושך.
יש אפשרות לחזור כבר היום חזרה הביתה אבל אנחנו העדפנו להישאר עוד לילה, להסתובב קצת בבורות לוץ ולנוח לפני הנסיעה הארוכה הביתה.

היום הרביעי - בורות לוץ

קמנו יחסית מוקדם (דרך ארוכה הביתה).
הסתובבנו בחניון וראינו את הבורות. (הליכה של לא יותר משני קילומטרים).
נכנסנו לרכב נסענו לבה"ד 1 כדי לאסוף את הרכב שנשאר שם והמשכנו צפונה חזרה הביתה.

טיפים

• מומלץ בחום להביא ולהכין פוייקה בלילה הראשון ובלילה השלישי!
• לסחוב המון מים לפחות 9-10 ליטר לאחד, יש בחניון בורות לוץ איפה למלא. אבל ביום השני והשלישי (ימי ההליכה אין איפה)
• בחלק גדול מהמסלול אין צל, מה שעשינו זה בעזרת השיחים המדבריים ומזרוני השטח הכנו צל ואכלנו ונחנו בלי שהשמש מעיקה עליך
• הבאנו את שקיות הזבל שנאגרו אצלנו במהלך המסלול לג'יפים שעוברו, הם לקחו בשמחה ועזרו לנו לא להיסחב עם זבל כל הדרך
• אנחנו טיילנו בחג סוכות ב' לכן חיכינו קצת יותר מחצי שעה לטרמפ, בעיקרון עוברות הרבה מכוניות על הכביש