4 ימים בשביל רמות מנשה

בת שלמה —> רמות מנשה

התחלנו את היום סביב תשע בבת שלמה וכבר אחרי פחות מקילומטר הגענו לחציית נחל, שהיה מלא עד גובה השוק. מצאנו מעקף לאזור שבו אפשר לחצות אבל הוא התגלה כמיותר, כי 20 מטר אח״כ הגענו למעבר נוסף שבו אין ברירה אלא להוריד נעליים ולהירטב. בשלב הזה אימץ אותנו כלב שזכה לשם מנשה. די מהר הגענו לתחילת העלייה, שהייתה תלולה אך קצרה. בסופה השביל נכנס ליער חמוד שמוביל עד לפסגת הר חורשן ולנוף פנורמי. המשכנו להר חורשן מזרח שבו היער ירוק יותר ומלא סינגלים שנחמד ללכת בהם. במרגלות ההר מגיעים לאחו פתוח מלא פרות ואחרי שעוברים מעבר בקר מטפסים על גבעה שהייתה מלאה בשלל פרחים. משם מתחילים לרדת מזרחה עד שמגיעים לנחל שלף, וממשיכים לצידו גם מתחת לכביש 6. אחרי חציית הגשר מגיעים לעין חדווה, מעיין יחסית שופע אבל אין אליו כניסה וטיפה קשה למצוא אותו. לא הרבה אח״כ הגענו לנחל דליה שהציף את השביל, אבל מצאנו דרך לעבור בלי להירטב. המשכנו ללכת לאורך הנחל עד לעין מחוללים ואחריו גילינו יער מקסים שלא כתוב עליו כלום בעמוד ענן, אבל היה מלא מלא מלא רקפות וכלניות אדומות וסגולות. הלכנו בו קצת ואז חצינו את הנחל שוב ועלינו לרמות מנשה, שם סיימנו את המסלול. שתינו קפה בעגלת קפה חמודה בכניסה לקיבוץ, הצטיידנו במרכולית והתמקמנו עם האוהל ליד פינת נילי קאופמן שבחורשת בלו היפהפיה. סה״כ הלכנו 12.3 ק״מ, הליכה יחסית קלה עם עליות וירידות מתונות ואין ספור נחלים שצריך לחצות.

רמות מנשה —> משמר העמק

התעוררנו במקום היפה שלנו אחרי לילה קפוא. אחרי התארגנות, אריזות וארוחת בוקר, התחלנו ללכת לכיוון רמת השופט על הטיילת שצמודה לכביש. בפיצול הראשון פנינו ימינה וירדנו בעמק ירוק יפהפה לנחל (שם התחברנו לשביל האמיתי), לעוד חציה מאתגרת. די מהר השביל יוצא מהנחל וממשיך לצד הכביש עד לכניסה לרמת השופט, שם צריך לעבור לכביש (כמובן שאין מעבר נוח) ולחצות אותו. במתחם מועצה אזורית מגידו מילאנו מים ואחרי שעברנו את המתחם ופנינו שמאלה הגענו לנוף מדהים ופריחה מקסימה. ירדנו לנחל ובטעות חצינו אותו לפני הזמן - זה היה מעולה כי ככה הגענו לפינה עם מפלונים וזרימה בתוך מנהרת קני סוף. את השביל שלנו פגשנו שוב בתחילת הדרך הרומית, שהובילה אותנו לעמק השלום, שם עשינו עצירה ליד שדרת דקלים ומכון המים הישן. פנינו לשביל האדום שהפתיע לטובה, עם הליכה נעימה בין שני הרים מיוערים ושדה חיטה ירוק. כשהתפצלנו ממנו עלינו לשביל המונגש של קק״ל, שעובר בין מלא מפלונים ובריכות עם ספסלים מסודרים ליד. הלכנו עליו עד הכניסה לקיבוץ הזורע ובטעות המשכנו בתוך הקיבוץ במקום עם השביל, אבל התחברנו חזרה לא הרבה אח״כ. בשלב הזה החלטנו לא לישון שם אלא להמשיך לקיבוץ משמר העמק. ההליכה מתחילה על שביל כורכר ואז עולה לתוך היער, אבל אנחנו החלטנו להישאר על הכורכר וללכת על השביל הכחול. השביל ביער כנראה יפה יותר אבל בודאות מעייף יותר, כיוון שהוא עולה ויורד. פנינו עם הכחול ימינה ונכנסנו לפארק יערות מנשה, שם התחברנו שוב לכתום. אין כמעט סימונים וה-GPS טען שאנחנו בכלל בביירות, לכן מהנקודה הזאת ועד סוף היום התקשינו בניווט (אבל בזכות נווט מצטיין צלחנו את זה). אחרי פנייה שמאלה השביל הכתום נכנס ליער לעלייה חדה עד לכיפה, ושם הוא יורד עד לנחל. אח״כ הוא שוב עולה ובאיזשהו שלב הולכים מימין לגדר תיל. מתישהו הגדר מתרחקת מהשביל ואחרי כמה עשרות מטרים צריך לפנות שמאלה לשביל לא מסומן שחוזר לגדר וממשיך לאורכה. אחרי תחילת העלייה יש פרצה בגדר ושם חשוב מאוד (!) לפנות שמאלה, למרות שזה לא נראה ככה במפה או בשטח. יורדים בתוך היער עד לעמק. אנחנו קיווינו שכבר סיימנו עם עליות וירידות ליום הזה, אבל התבדינו כשהשביל הוביל אותנו בעלייה לאבו שושה. הניווט שם קצת קשה - במעבר בקר פונים ימינה ואחרי כמה עשרות מטר יש פנייה שמאלה לא מסומנת שקל לפספס, שם יורדים לואדי ועולים לתל שוש, שישר אחריו מגיעים סופסוף לקיבוץ משמר העמק. כמה דברים חשובים למי שמחליט לישון שם: הכלבו רק לתושבים, אנחנו ביקשנו מקיבוצניקית נחמדה לקנות על שמה. מצאנו מקום טוב לאוהל מחוץ לקיבוץ, אחרי הבית קברות (שבו יש ברז מים), אבל זה דרש הליכה בעלייה לא קטנה. מדובר ביום ארוך וקשה, בעיקר כשהולכים עם הרבה ציוד על הגב!

משמר העמק —> מפלי רז

הבוקר נפתח די דומה לאתמול ובשמונה וחצי התחלנו לטייל. הקילומטרים הראשונים מתפתלים בסינגלים ביער במגמת עלייה, עד לאנרטת הקיבוצים, שם מתגלה נוף פנורמי לכל עמק יזרעאל, לתבור, לחרמון ולקריות. משם ממשיכים לעלות (אפשר לבחור בין שביל 4x4 לבין סינגל) עד לראש הגבעה, שם שוב נפתח הנוף. הייתה ראות טובה אז ראינו את כל מישור החוף הצפוני, מתל אביב ועד זכרון. אח״כ יורדים בסינגלים עד לנחל. שימו לב שאחריו צריך לעבור את המעבר בקר שמימין ואחכ מתחילה עלייה בשביל. לקראת סופה לא רואים יותר את השביל ויש פיצול T - פשוט הולכים דוך למעלה. בכמה קילומטרים הבאים יש הרבה פיצולים, 0 סימונים ומלא חרא של פרות, אז תסתכלו טוב לאן אתם הולכים! אחרי שהתכלכתי טוב טוב מחרא של פרות ירדתי לשטוף את זה בנחל וחזרנו ללכת בשביל 4x4 שבשלב מסוים מתחבר לכביש, שמגיע לחלקו הצפוני של מאגר גלעד. השביל הכתום פונה ימינה מהכביש לפני המאגר ולא מגיע עד אליו. למרות הקור היינו במצב רוח לשחייה ולמקלחת (ראה ערך חרא של פרות), אז זנחנו את השביל וירדנו מהחלק המזרחי של המאגר. אחרי טבילה קפואה המשכנו לאורכו עד שהגענו למפלי רז. מצאנו פינה ממש נחמדה אז החלטנו לישון שם במקום בעין נילי כפי שתכננו.

מפלי רז —> אביאל

ירדנו לצד מפלי רז, דילגנו בין אבנים כדי לחצות את נחל רז והלכנו מערבה על שביל עפר לצד הנחל, עד שהתחברנו חזרה לשביל רמות מנשה. הוא ממשיך עוד קצת לצד הנחל ואז פונים שמאלה ועולים למצפה גלעד. שם אכלנו ארוחת בוקר, מתחת לעץ אלון גדול עם שולחנות פיקניק. אח״כ פנינו ימינה לשביל 4X4 והלכנו כשמשמאלנו מטע צעיר. פנינו שמאלה ודי מהר הגענו לעין נילי המקסים. השביל שם קצת מבלבל - מעין נילי צריך לחזור טיפה אחורה בשביל ובפיצול שבילים לפנות שמאלה במורד הנחל (אם לא הגעתם לעין נילי עצמו תפנו ימינה בפיצול אבל זה מעיין שכן שווה מעבר דרכו).
ממשיכים עם השביל (אפילו יש סימוני דרך לעקוב אחריהם) שמתנתק מהנחל, עובר בתוך מטע, חוזר לנחל, פונה שמאלה ומתנתק שוב מהנחל. בשלב הזה מתחילה עלייה על גבעה נחמדה שעוברת מעל כביש שש - די מגניב שהולכים מעל הכביש הכי ראשי במדינה ומסביב מלא ירוק ופרחים. הגענו עד לתצפית נחמדה ושם התנתקנו משביל רמות מנשה, שממשיך ביער אלונה. במקום זה ירדנו לכיוון נחל תנינים. השביל שהלכנו בו מגיע לכביש מהצד הדרומי של הנחל. אם אתם הולכים שם תחצו את הנחל עם הכביש ורק אז תפנו שמאלה, כדי ללכת על הגדה הצפונית ולא על הדרומית. בגדה הדרומית כמעט אין כניסות למים וקשה לעבור ביניהן אם לא בגשר הזה. הלכנו על הגדה הצפונית שהיא כיפית ממש ועצרנו בעין עמיקם ובעוד כמה מקומות שאפשר לשכשך בהם.
המשכנו לצד הנחל, שבשלב מסוים גם שביל רמות מנשה מתחבר אליו והמשכנו עד לעין אביאל. רצינו לסיים שם ולעלות על מונית אבל התקשינו למצוא דרך לחצות ולהגיע לכביש. המשכנו עוד כמעט שני קילומטר עד לחלק המערבי של הישוב אביאל, שם היה מקום לחצות וללכת לצומת של כביש 654 עם כביש 6533.
וכך סיימנו את הטיול - עייפים, מלוכלכים ומרוצים!

טיפים

• ניווט - בחלק מהאזורים הסימון שבילים גרוע במיוחד ואי אפשר להסתמך עליו בכלל. עמוד ענן טוב ברוב המקרים אבל יש מקומות שגם הוא מפשל ולא מכיר טוב. תיעזרו בהסברים פה אם אתם הולכים באותם מקומות ◡̈ אנחנו הלכנו בתקופה של שיבושי GPS אז רוב הזמן היינו בכלל בביירות, מניחה שזה קל יותר כשהוא עובד.
• מקומות לינה - אנחנו הלכנו עם אוהל על הגב ובכל לילה מצאנו מקום ממש מקסים לישון בו. בחלק מהמקומות יש ברז מים (כתבנו בפירוט) אבל לא בכולם. מצאנו עצים למדורה אבל ביום האחרון זה לא היה קל.
• הצטיידות - כל יום עוברים בדרך יישוב אחד לפחות ואפשר לקנות שם. אנחנו קנינו רק בערבים כדי שלא יתקלקל וכדי לסחוב פחות. כל יום יש גם לפחות מקום אחד למילוי מים.
• בחירת מסלול - לרוב נצמדנו לשביל המקורי, לפעמים סטינו בכוונה כדי להגיע למקומות שווים ולפעמים בטעות וגם ככה גילינו פינות ממש יפות. אל תתקבעו על המקור ◡̈ חשוב לדעת שיש מעברים לא נוחים בטיול, ולעיתים צריך לעבור גדרות ולחצות נחלים.
• עונה - בלי שום ספק זה היה הזמן האידיאלי! הכל היה בשיא הפריחה, כל הנחלים זרמו והנוף היה ירוק לחלוטין. אם מטיילים באזור הזה אז רק באביב!!!
• ציוד - היה לנו מזג אוויר מושלם ולמרות זאת הלילות היו קפואים. לבשנו הרבה שכבות ובערב ישבנו רק צמודים למדורה. תביאו מזרון שטח!!! הוא מבודד מהקור וחיוני (למדתי על בשרי).