נחל זרד בארבעה ימים

רקע

נחל זרד הוא אחד מכמה עשרות נחלים הנשפכים לערבה מכיוון ירדן. הוא אחד הארוכים שבהם (25 ק״מ בערך) אבל ההליכה בו קלה מאוד ולא נדרש ציוד גלישה. בנחל זורמים מים כל השנה ולאורכו מעיינות חמים מפנקים. הנוף יפה ומגוון ובמהלך שלושת ימי ההליכה עוברים במעוקים צרים, בין צוקים גבוהים ובסוף בעמק של אבן אדומה מיוחדת. המצוקים מקושטים בצמחייה ייחודית הנראית כמעיין גנים תלויים, ולצד הנחל שיחי הרדוף פורחים.
הנחל לא מאוד מתוייר (זה לגמרי סביר לא לפגוש מטיילים נוספים), אפשר לטייל בו כמעט כל השנה וההנאה מובטחת!
היו שהלכו את המסלול כולו ביום אחד ארוך, אבל זה מאוד מאוד לא מומלץ. כדאי לתכנן על יומיים לפחות וכך ללכת בנחת, לנצל כל בריכה ומעיין כמו שצריך ופשוט להינות מהמקום המיוחד הזה.

התארגנות, ציוד ומנהלות

מעבר גבול -
המעבר לירדן למטיילים ישראלים אפשרי רק במעבר עקבה. יש חניה מסודרת בצד הישראלי. בימים לא עמוסים המעבר אורך פחות משעה. תרמילאים שחוצים את הגבול חייבים ליצור קשר עם מדריך שיפגוש אותם בצד הירדני ויעזור להם לחצות. שמענו סיפורים של מטיילים שניסו לחצות בלי מדריך וסובבו אותם חזרה לארץ, ואחרים שהוחתמו על טופס שהם מתחייבים לא לטייל בנחלים. בכל מקרה, אפשרי לחצות עצמאית אבל מאוד לא מומלץ!

מדריך ושוטר -
החוק הירדני מחייב מטיילים בנחלים לשכור מדריך ושוטר אך יש ערפל מסוים סביב ההגבלות המדויקות. לפי חלק מהגרסאות עד ארבעה מטיילים צריכים לצאת עם מדריך בלבד, מעל ארבעה מטיילים גם עם שוטר. לפי גרסה אחרת עד ארבעה מטיילים רשאים לטייל לבד ומעל ארבעה שוטר + מדריך. כך או כך, כדאי מאוד ליצור קשר עם אחת מסוכנויות הטיולים בעקבה ולבקש עזרה בחציית הגבול. יש סוכונוית שיסכימו להסיע את הקבוצה לתחילת המסלול ולפגוש אותה שוב בסוף ללא מדריך. הם דואגים שהמשטרה לא תשים לב ושולחים את הקבוצה לדרכה.
אנחנו היינו קבוצה של שבעה, וממש לא הפריע לנו לטייל עם מדריך ושוטר. העלויות זניחות וזו הרגשה טובה יותר לטייל כחוק. יצרנו קשר עם עארף, בדואי ירדני שעובד בסוכנות Peace Bir סגרנו איתו את הפרטים באי-מייל וכפי שתקראו בהמשך לא הכל היה לפי התכנון.

עלויות -
ההוצאות לאדם הסתכמו בכ- 800 ש״ח כולל הכל (תשלום לסוכנות, גבולות אוכל ונסיעות). לסוכנות עצמה שילמנו על הסעות ועל המדריך והשוטר כ- 570 ש״ח לאדם. מיסי המעבר הם 103 שקלים בצד הישראלי בהלוך, ו- 12 דינר בצד הירדני בחזור.

ציוד מומלץ -
נעליים או סנלדים - המסלול כולו לצד הנחל. כדאי להביא נעליים שנוח ללכת איתן במים. אם בוחרים ללכת עם סנלדים, שווה ללכת עם גרביים כדי להימנע משפשופים וחתכים מהרצועות.
בקיץ יש הרבה מאוד יתושים אז כדאי לטייל עם אוהל. מעבר לזה, קחו איתכם כל מה שהייתם לוקחים לטיול של יומיים במדבר.

מים -
לאורך הנחל מעיינות רבים מעולים לשתיה. יש כמה קטעים במסלול עם פחות מים לשתיה אז כדאי להביא לפחות בקבוק מים אחד לאדם. מעבר לזה כדאי להביא כדורי טיהור למקרה שנאלצים לשתות מהנחל הראשי.

מפה וניווט -
אין צורך. קשה מאוד לטעות בדרך - פשוט הולכים לצד הנחל.

יום א׳

יצאנו מוקדם בבוקר לכיוון מעבר הגבול (ע״ש יצחק רבין) באילת. תכננו להגיע למעבר בסביבות השעה 10:00 וקבענו עם נציג של הסוכנות להפגש בגבול הירדני. המעבר היה כמעט ריק, ואחרי תשלום בצד הישראלי (שכמובן גבו מאיתנו עמלה כפולה כי לא הזדהנו כקבוצה) הגענו לצד הירדני. לפקידים בצד הישראלי יש הרבה מה ללמוד מהסטייל של הירדנים. השוטרים היו נחמדים ודאגו להגיד ״welcome to jordan״ לכל מטייל. הבדיקות נעשו חפיף ובתוך דק׳ פגשנו את הבחור מהסוכנות שהגיע לעזור לנו לחצות ולקחת אותנו לסוכנות בעקבה. קנינו לו סיגריות בדיוטי-פרי והמשכנו לכיוון החניה.
פגשנו את חאלד, המדריך שלנו ליד הואן של הסוכנות ונסענו איתו לעקבה. הוא תושב עקבה ודובר ערבית, אנגלית, רוסית וקצת עברית. הוא מדריך כבר הרבה שנים ועל אף שהוא לא נראה טיילן מי יודע מה הוא היה מדריך מעולה, עם הרבה נסיון, ידע ובעיקר אכפתיות (פרטים שלו בטיפים).

בסוכנות הופתענו לגלות שהייתה טעות והם חשבו שסיכמו איתנו על טיול של שלושה ימים ולא ארבעה. ניסינו לדבר עם עארף בטלפון והבנו דיי מהר שלא חשוב מה הוא סגר איתנו זה לא מאוד מעניין אותם בסוכנות. מעבר לתשלום הנוסף שהם רצו, הבנו שחאלד מתוכנן לצאת עם קבוצה לואדי רם ביום האחרון של הטיול לפי הגרסה שלנו. אחרי משא ומתן ארוך סיכמנו איתם שהמחיר ישאר בעינו וכדי לפתור את הבעיה עם חאלד היינו יצירתיים והצענו להשתתף בעלות של מונית שתחזיר אותו ערב מוקדם יותר, ושאנחנו נשאר עם השוטר. הם הסכימו ואנחנו שילמנו 60 דינר נוספים (8 לאדם). הם קיבלו רק דולרים או דינרים, ולכן הלכנו לבנק סמוך להחלפת כסף.

אחרי הסאגה המציקה בסוכנות יצאנו לדרך בואן גדול ונוח לנסיעה של 3 שעות לכיוון נחל זרד. עצרנו בכפר קטן ומכוער מעט לפני תחילת הנחל לקנות ירקות ופיתות. הירקות היו דיי עלובים, וקצת הצטערנו שלו קנינו בארץ. את הפיתות קנינו במאפייה סמוכה והן זולות מאוד (2 דינר לשק פיתות ענק של 15 פיתות שהספיקו לתשעה אנשים לשלושה ימים) וגם טעימות מאוד! עצרנו גם לחומוס ופלאפל במסעדה סמוכה ומשם לנחל.
הירידה לנחל מהכביש קצרה מאוד. ירדנו לצד שדה עגנבניות, חלפנו רועי צאן והמשכנו לצד נחל קטן עם זרימה מרשימה לכיוון נחל זרד עצמו. השעה הייתה מאוחרת והחלטנו לעצור ממש עם ההגעה לנחל לישון לצד מערה גדולה ויפה שבה מעיין חם.
הכנו ארוחת ערב, אותה חלקנו עם חאלד וזיאד השוטר, ובילינו במעיין החם. לפני השינה שמענו קרקורים מהנחל, והשקענו מעל שעה בצילומי צפרדעים.

יום ב׳

ההליכה ביום השני מתחילה בקטע רחב של הנחל לצד המים. שיחי ההרדוף היו בשיא פריחתם וצבעו בורוד את שתי הגדות. אחרי שעה הליכה מגיעים למעוק אדיר עם מפל גדול בתחילתו - מומלץ מאוד להיכנס לראות! אחרי המעוק מתחיל מקטע מעט קשה יותר להליכה. הדרך עוברת בין, על ומתחת לבולדרים גדולים והשביל מעט משתנה משנה לשנה עקב שטפונות. הקטע הזה אורך בערך שעתיים ומי שצולח אותו זוכה ליומיים מלאים של הליכה פשוטה, כמעט מישורית ובלי אתגרים מיוחדים.
בסוף הבולדרים עצרנו לארוחת בוקר/צהריים ליד בריכה חמה אותה חאלד כינה ״הג׳אקוזי״. הבריכה לא באמת הצדיקה את השם שלה אבל המים היו חמימים ומתאימים לטבילת צהריים גם ביום קריר. אחרי הארוחה המשכנו ללכת ואחרי זמן קצר עצרנו למקלחת חמה ומפתיעה בצד הנחל (ימין אמיתי). היה זרם חזק והמים היום ממש חמים! פינוק אמיתי. הנוף לאורך רוב היום היה מצוקי ועם צמחייה נהדרת. סלעים עם ציורים טבעיים (חפשו בתמונות) בכל מקום, ומעיינות עם מים טובים לשתיה נבעו מהמצוקים.
תכננו לישון בנקודה אותה כינה שוקה הצוללת. הייתה רוח חזקה והחלטנו לעצור מעט לפני הצוללת לצד סלע גדול ומרשים במרכז הואדי. עשינו מדורה גדולה, חיממנו פיתות על האש ואכלנו ארוחת ערב טובה.

יום ג׳

קמנו בסביבות השעה 07:30 וירדנו לשחיית בוקר בבריכה לצד הנחל. היא הייתה עמוקה והמים היו קרירים ומרעננים. התייבשנו בשמש שבדיוק עלתה מעל המצוק והתארגנו ליציאה.
אחרי 20 דק׳ הגענו לצוללת. זהו סלע מאורך ובעל צורה ייחודית המזכיר כמו שכבר ניחשתם, צוללת. זה איזור יפה ונחמד לארוחת בוקר. אחרי הצוללת הנחל נסגר מעט ומתפתל בין קירות סלע יפים.
בסביבות השעה 13:00 הגענו לפיצול עם נחל קטן מימין. שלוש דקות הליכה במעלה הנחל (לא זורם) הביאו אותנו למפל אדיר, בגובה כמה עשרות מטרים, כולו אבן צבעונית מדהימה. אחרי ההתפעלות מהמפל ומסלע גדול התקוע בין צידי המצוק חזרנו לנחל הראשי ועשינו קצת ״בודי ראפטינג״ בזרם החזק. זה פשוט אדיר לראות כמויות מים כאלה במדבר!
המשכנו ללכת כשעה, והגענו לנחל נוסף, הפעם משמאל, המתחבר לזרד. המים הזורמים בו צלולים ומעולים לשתיה ויש בו בריכות יפות וכייפיות לשחיה. עצרנו לארוחת צהריים. בנוהל, עשינו מדורה קטנה כדי לשרוף את הפיתות, חתכנו ירקות ועשינו טחינה. המנה המנצחת הייתה פיתה על האש, ״חובז חמי״ בערבית, טבולה בשמן זית.

המשכנו ללכת כשעתיים נוספות במורד הנחל לכיוון אחת מנקודות השיא של המסלול - מפל יפה שזורם בעוצמה. (שימו לב שמההגעה למפל ועד סוף היום אין מעיינות טובים לשתיה אז כדאי למלא מספיק לפני הירידה למפל). המפל עצמו הוא נקודה שכדאי להעביר בה שעה לפחות. המלצת השף היא לעמוד ממש מתחתיו ולהינות ממסאז׳ ראש, צוואר וגב.
החל מהמפל, מקבל הנוף תפנית מעניינת. הסלעים משתנים והופכים אדומים לחלוטין. המצוקים מפוסלים בצורות מיוחדות והצבע עושה קונטרה יפה למי הנחל הכחלחלים.
עצרנו כחצי קילומטר לפני היציאה מהנחל, באיזור נוח לשינה אליו מגיעים בערב מקומיים מהכפר הסמוך לעשות מנגלים ולהשתכר. קיבלנו שאריות עוף, והכנו ארוחת ערב אחרונה. נפרדנו מחאלד שחזר עם מונית לעקבה והלכנו לישון.

יום ד׳

קבענו שיאספו אותנו ב- 08:30 בבוקר. חצינו את הנחל עוד פעם אחת ואחרי כמה דקות הגענו לכפר שבקצה הנחל. אותו ואן מפנק חיכה לנו ויצאנו לכיוון עקבה. בדרך ביקשנו לעצור לפלאפל ירדני אחרון, והמשכנו לגבול.

טיפים

• קחו את הזמן! אפשר לעשות את המסלול מהר אבל ככה מדלגים מהר על הנקודות היפות. הנחל מצטיין בבריכות יפות וכייפיות לרחצה וחבל לבזבז את זה.
• ספר מצוין לרקע על ירדן בכלל ועל המסלול הזה בפרט - ״אל נחלי מאוב ואדום״ מאת שוקה רווק; פרופ' אבי שמידע.
• פרטים של חאלד: 00962790830304 - מדבר אנגלית טובה מאוד, אפשר גם לשלוח לו הודעה בוואטסאפ
• פרטים של הסוכנות: Peace Bird , מס׳ טלפון - 00962032012322 אימייל - info@peacebirdtravel.com

קבצים מצורפים

• קובץ מצורף 1
• קובץ מצורף 2
• קובץ מצורף 3