ירדן - ואדי רם ופטרה

כללי

האזור של ואדי רם ופטרה מאוד מיוחד ביופיו ומציע אטרקציות ושהיה יחסית זולות לעומת אילת שלנו.
למי שאולי חושש מסיבות ביטחויניות, אני יכול להגיד שבשתי הפעמים שהייית בירדן הרגשתי שמקבלים אותנו בחום ובפתיחות. לרוב מי שמנהל את העסקים הם הבדואים שחיים באזור ותכלס יותר מעניין אותם דולרים מפוליטיקה.

מעבר גבול - הכניסה לירדן מצריכה ליווי מהצד הירדני. חובה לסגור מראש סוכן טיולים מלווה שמעביר את הגבול ומטפל בניירת. אין איך להימנע מזה וזה חלק מהתהליך. אנחנו עברנו דרך מעבר יצחק רבין באילת, זה הכי נוח וקרוב ליעד. המעבר היה די זריז ולא נתקלנו בבעיות כלשהן. החבר'ה בצד השני היו נחמדים ואפילו קיבלנו פיתה עם גבינה וזעתר מאחד החיילים שבדיוק ישב לצהריים והציע לחלוק.
בפעם הראשונה שנסעתי לירדן עבדתי מול סוכנות ישראלית ובפעם השניה מול סוכנות ירדנית-ישראלית שאותה מפעילה ישראלית שחיה בירדן. גם מבחינת שירות וגם מבחינת מחיר אני ממליץ לסגור את הדברים לבד מול הירדנים. החברה הישראלית הייתה משמעותית יקרה ועשתה לנו המון בעיות, כמעט פספסנו את הטיול והיינו מאוד מתוסכלים. ארשום פרטי קשר באזור הטיפים.

בנוסף חובה להוציא אגרת מעבר בצד הישראלי (אצרף לינק באזור הקישורים). אנחנו גם היינו צריכים למלא הצהרת קורונה און-ליין (נובמבר 2022), כדאי לבדוק עם הירדנים אם עדיין נדרש (כאמור פרטי קשר באזור הטיפים).
בחזור, במידה וישנים פחות מ-3 לילות בירדן, צריך לשלם 10 דינר במזומן לכל אדם, אז תשמרו כסף בצד.
אפשר בקלות להעביר שלושה לילות ולישון באזור של פטרה, וואדי רם, עקבה או לילה בכל אחד, הכל בהתאם לתכנית מה רואים באותו יום.

כסף - המטבע המקומי הוא דינר, הכי טוב להביא דולרים ולהחליף בצד הירדני. השער במעבר גבול בארץ לא משהו בלשון המעטה. דינר אחד שווה בערך חמישה שקלים. בהרבה מקומות גם קיבלו דולרים ולא היינו צריכים להמיר יותר מדי וכך חסכנו עמלות. לא הייתי ממליץ להשתמש באשראי (לא בכל מקום מקבלים) ועדיף להביא קצת אקסטרא מזומן ולשאוף לסגור מראש את אופן התשלום עם המקומיים כדי לדעת איך להיערך.

לינה - בפעם הראשונה שהיינו בירדן, סגרנו חבילה כוללת באמצעות סוכנות נסיעות. את הלילות עשינו באילת ורק נכנסו לפטרה ויצאנו באותו היום. זה היה מיותר ויקר.
בפעם השניה שהיינו בירדן את הלינה סגרנו בעצמנו דרך בוקינג ולא דרך סוכנות, מה שעזר להוריד עלויות ומתווכים. בפועל כשהגענו למקום בעל-הבית ביקש שנבטל את ההזמנה ונשלם לו במזומן כדי להימנע מעמלות של בוקינג. לא נתקלנו בבעיה עם בוקינג בעבקות זה.

סים/ טלפון - אני סגרתי חבילת גלישה מהארץ ולא התעסקתי עם כרטיס סים, אז אין לי המלצות אחרות. ברוב המקומות שהיינו היה WI-FI, והפעלתי hotspot כדי שגם לבת הזוג שלי תהיה רשת כשהיינו בדרכים וככה חסכנו עלויות כפולות.

ביגוד - בואדי רם "אוכלים" הרבה חול בנסיעות, אני ממליץ להצטייד בבאף להגן על הפנים בנסיעות בטנדר הפתוח ומעיל קל לערב במדבר הקריר. בנוסף נעליים סגורות גבוהות או כאלו שלא אכפת לכם שיכנס אליהם חול (ואפשר גם סנדלים כמובן אם אוהבים ללכת בחול בסנדלים).

עקבה ופטרה

אל מעבר הגבול הגענו מוקדם בבוקר.
לצערנו ההגעה עם ההסעה של הסוכנות לא עברה חלק ו"שכחו" אותנו, אחרי כמה טלפונים אספו אותנו מהמלון, לא מבלי שחטפנו מרמור וקיטורים מהנהג הישראלי. בגבול היה די עמוס ואז הבנו שהסוכנות שסגרנו איתה בעצם ניסתה למלא אוטובוס בצד הירדני וחיכינו לא מעט לעוד אורחים שיגיעו.
כאמור מסקנות הופקו וכשנסענו לוואדי רם סגרנו הכל לבד ישירות מול סוכן ירדני, שדאג לנו למונית רק לשנינו.

בעקבה בילינו יחסית זמן קצר בדרך לפטרה.
הגענו לשם בהסעה כחלק מהטיול שסגרנו עם סוכנות התיירות, וכאמור מומלץ לסגור נהג מונית מראש שיקח ויחזיר אתכם בהתאם לצורך. הסתובבנו קצת בעיר, בחוף וכיכר המהפכה. ברחובות היו הרבה אנשים, במים היו הרבה סירות קטנות ובסך הכל הייתה אווירה שלווה. אנשים שחיים את החיים שלהם מטר מאיתנו והחיים שלהם כל כך שונים. סיימנו במסעדה שמכרה מתוקים וכנאפה מצויינת, אך ככל הנראה שהיא נסגרה מאז. בסך הכל בילינו כאן רק כשלוש-ארבע שעות.

עקבה היא עיר מאוד תיירותית ומציעה מלונות שווים במחיר תחרותי לאילת וברמת שירות גבוהה יותר, כך לפי כמה וכמה המלצות שקיבלתי מחברים, אם כי לא העברתי כאן לילה במלון.
לחובבי הצלילות (או שנורקל) בצד הזה של ים סוף יש גם אטרקציות מתחת למים, לא התנסיתי אז לא יכול להמליץ על דברים ספציפים, אבל לפני כמה שנים הירדנים השקיעו הרבה מאמצים בחיזוק הריפים והטביעו במים כמה כלים צבאיים על מנת שיגדלו עליהם שוניות חדשות.

משם המשכנו כשעתיים נסיעה לפטרה ועצרנו בעיר ואדי מוסא (Wadi Musa), שהיא שער הכניסה לפארק הלאומי. למי שמתכנן לבקר בפטרה, מומלץ להעביר כאן את הלילה כדי להתחיל בפטרה מוקדם בבוקר.
עצרנו לצהריים במסעדה במלון Mövenpick Petra שהייתה מצוינת.
לפטרה נכנסים ברגל ממרכז המבקרים, כשלושת רבעי שעה הליכה. הסוכן רכש עבורנו את הכרטיסים.
לאורך הדרך עוברים לצד עגלות עם סוסים שסוחבות תיירים שוויתרו על ההליכה ברגל.
לקראת סוף ההליכה נכנסים למסלול בתוך נקיק צר שנפתח בסופו בבת אחת אל העיר העתיקה.
החיזנה (בית האוצר) המפורסם מציץ לרגע בין הסלעים ואז נגלה במלוא הדרו.
ברחבה יש המון בדואים עם סוסים, גמלים, כרכרות ודוכני מזכרות, וצריך מדי פעם לסרב בנימוס להצעות הרבות להצטרף לאטרקציה או לרכוש דבר מה. כחלק מהמופע, הבדואים שמים בעיניים אייליינר ומתלבשים במעין שרוואל כזה שכולם הזכירו לי את קפטן ג'ק ספארו משודדי הקריביים.

האתר עצמו מהמם ביופיו וקיבלנו הסברים מהמדריך על ההיסטוריה המקומית. כשהמדריך הפנה את תשומת ליבנו, פתאום מבחינים בפרטים קטנים, כמו למשל מקומות שהצבא הבריטי החליט להשתעשע ולירות כדורים על האתר וכך לפרק חלקים ממנו. לצערנו. כתוצאה מכך האתר עבר שחזור וחלק ממה שרואים הוא משופץ.
כך או כך מדובר במבנה מאוד מרשים.
פטרה עצמה היא עיר לא קטנה ואפשר לבלות כאן יום שלם בשיטוט. היו לנו כאן רק 3-4 שעות, מספיק כדי להתרשם ולהישאר עם רצון להגיע לכאן שוב פעם נוספת בעתיד הרחוק.
מצד ימין מהכניסה יש אפשרות לעלות במדרגות וקבל תצפית פנורמית על הרחבה.

השמש התחילה לשקוע ועשינו את דרכינו בחזרה למעבר הגבול שנסגר בשמונה.
את הלילה כאמור בילינו באילת.

עלות הטיול היומי עלתה לנו כ-1500 ש"ח לשנינו עם הסוכנות ועוד סכום דומה לשני לילות במלון באילת, לא כולל ארוחות ערב. בהתחשב שעלות כרטיס כניסה לפטרה אמור לעלות 50 דינר ועלויות הלינה בוואדי מוסא כ-50-100 דינר, אפשר להוזיל את הטיול משמעותית אם ישנים בירדן ונכנסים לפטרה לבד.

ואדי רם

אל ואדי רם הגענו מנוסים יותר אחרי החוויה הקודמת.
בבוקר הגענו עם הרכב אל רחבת הכורכר שממול למעבר ושם השארנו את הרכב לשני לילות.
המעבר היה די נטוש וחציית הגבול עברה חלק.
בצד השני חיכה לנו סוכן הנסיעות שטיפל בטפסים, החתים את הדרכונים והפגיש אותנו עם נהג המונית שלקח אותנו לוואדי רם, כשעה נסיעה מהגבול.

סגרנו מראש שני לילות במקום שנקרא king desert, שהוא סוג של מבנה כיפתי גאודטי שהפך להיות מאוד טרנדי בוודאי רם בשנים האחרונות.
מאז עליית הסרט "The Martian" (בעברית "להציל את מארק וואטני") העולם גילה את ואדי רם והבדואים מינפו את זה לאטרקציה בסגנון "שהיה על המאדים", עם לינה במבנה באופן שמזכיר את האוהל שבו הדמות של מאט דיימון גרה בסרט. אם כי בפנים מדובר בחדר מפנק במיוחד, מיטה גדולה, מזגן, WIFI ומקלחת עם מים רותחים ואפילו טלוויזיה עם כבלים.

מוחמד שהחדרים היו בבעלותו הציע לנו אטרקציות וסגרנו מראש את כל העלויות. התכנית הייתה כדלהלן:
בבוקר המאוחר מגיעים לחדרים להתארגנות ומנוחה, ארוחת ערב ולילה עם מדורה במדבר לאור הכוכבים.
בבוקר רצינו לעשות כדור פורח, אך הוא בוטל בגלל מזג אוויר (רוחות חזקות).
משם יוצאים עם ג'יפ (מומלץ לשבת מאחור ולהינות מהנופים ככה) ועוברים דרך כל האתרים והאטרקציות הקלאסיות של ואדי רם - בינהן מקדש נבטי, טיול גמלים (אנחנו לא עשינו אבל עצרנו שם לתה ומנוחה), הר רם, הקשת בסלע ומגוון מקומות שבהם שהה לורנס איש ערב וקיבלו משמעות תרבותית (מקומות יפים לתצפית כך או כך). אוכלים צהריים בשטח, ומסיימים בשקיעה בנקודת תצפית. ארוחת ערב, ולמחרת בבוקר עוזבים.

מוחמד, בחור בשנות העשרים עם אנגלית מצויינת במבטא בריטי, דאג לנו לכל הצרכים והסיע אותנו בעצמו ממקום למקום. הוא סיפר לנו שרוב המבנים והאוהלים שייכים למשפחה שלו ולמעשה לכמה משפחות בודדות שחיות כאן שנים רבות, ועל איך הסרט של מאט דיימון תרם לתיירות ולפיתוח השמורה.

ואדי רם הוא מקום מהמם ותצורות הסלעים האדומים-צהובים שבו מאוד מיוחדות ובאמת שאפשר להרגיש אולי קצת כמו על מאדים.
למרות המאמץ של המקומיים לשמור על הסביבה, יש לא מעט אשפה ופלסטיקים פזורים במדבר וזה קצת מבאס לראות. ברחבי השמורה ישנם המון אוהלי תה שאפשר לעצור בהם ולקנות מזכרות ושתיה חמה. היו גם מקומות שכיבדו אותנו בתה ועוגיות על חשבון הבית, כלחלק מקבלת הפנים והאירוח המקומי, ולא נדרשנו להוציא כסף מעבר למה שסגרנו מראש. בסיום הטיול בחרנו לתת טיפ לבחור המצרי שדאג לנו להכל בחדר ובאמת היה ראוי להערכה. לאורך השהות שלנו דאגו לנו כל הזמן לאוכל ושתיה ולא חסר לנו מאום.

בערב אכלנו במתחם אחר של המשפחה ששם היה חדר אוכל גדול והגישו סוגים של אורז, עוף וסלטים. בלילה השני הייתה חגיגה מיוחדת שבה בישלו עוף בבור באדמה שכוסה בחול, והעוף התבשל במשך שעות מהחום הכלוא.
באופן מפתיע כל העובדים של הבדואים הם מצרים שהיגרו לטובת עבודה במלונאות. הם שמו מוזיקה והעלו מופע ריקוד ואיכשהו שכנעו אותנו להצטרף.
לאחר הארוחה חילקו לאורחים נרגילות וישבנו לפטפט עם זוג ישראלים נוסף שפגשנו בערב.

יומיים חלפו במהירות ולמחרת בבוקר מוחמד הסיע אותנו מהמתחם למפגש עם המונית שלקחה אותנו בחזרה לגבול. המעבר חזרה היה חלק, נדרשנו לשלם 10 דינר על כל אחד מאיתנו מכיוון שהיינו בירדן רק 2 לילות.

עלות הטיול לשני אנשים יצאה לנו פחות או יותר 2600 ש"ח, מתוך זה הלינה כ-1800 (כולל ארוחות).

טיפים

• אלונה - הסוכנת הישראלית שגרה בירדן ואיתה סגרנו את הכניסה לירדן: +962 7 9237 8697
• מוחמד - הבעלים של king desert בוואדי רם שלקח אותנו לכל האטרקציות: +962 7 7972 9747
• אחמד - סוכן נסיעות שקיבלתי את הטלפון שלו ובסוף לא סגרתי איתו, אבל היה מאוד מסביר וידידותי ויכול לארגן הכל כולל פטרה: +962 7 9564 5706

קישורים חיצוניים

• תשלום אגרת מעבר
• טופס הצהרת חיסון קורונה און-ליין