יומיים בירדן - ואדי ראם ופטרה

מנהלות

נכון לאוקטובר 2019 כל הישראלים שנכנסים לירדן ממעבר הגבול ערבה [רבין] ליד אילת חייבים בליווי של סוכן נסיעות ירדני מורשה [לא נהג מונית- סוכן]. גזרה זו נגזרת רק על ישראלים. לטענת הירדנים, מסיבות ביטחוניות. אוקיי. לכן אפשר לנסוע לירדן או בטיול מאורגן של חברה ישראלית - שהיא בעצם מתווכת קבוצות לסוכנים ירדנים - או לפנות ישירות לסוכנים ירדנים. בקבוצות הפייסבוק בנושא מסתובבים טלפונים והמלצות/דיס המלצות על סוכנים. יש מן הסתם הרבה קומבינות שנעשות מעל הראש שלנו התיירים, או לידו.
כמובן שנושא הסוכן מייקר את הטיול ותמיד יהיו אנשים שינסו להתחמק בכל מיני תרוצים ולקמבן, הצעה שלי, פשוט תשלימו עם זה. חבל על הבלגן והחקירות והשליחה חזרה לגבול הישראלי... טיולים עולים כסף. זה החיים.

הטיול הקלאסי למבקרים לראשונה בירדן הוא 3 ימים, עקבה -פטרה -ואדי ראם. טיול כזה יעלה סביב ה2000 שח לאדם. לא זול בשביל טיול ללא טיסות. אנחנו העדפנו לוותר על עקבה. והיינו רק יומיים, פטרה- ואדי ראם.
לקחנו נהג מונית שהסתייע בסוכן נסיעות להעביר אותנו את הגבול. [לא סגור עד כמה זה חוקי מבחינת הירדנים, אבל גילינו את זה בדיעבד]
החבילה שתפרנו [במאמץ לא קטן] עם הנהג מונית כללה טיפול בנושא מעבר בגבול והויזה, מונית צמודה פרטית לאורך כל הטיול, יום ראשון פטרה, לינה בואדי מוסא, יום שני ואדי ראם וחזרה למעבר גבול ערבה.
נהג המונית שלנו היה סאמר. טלפון: 00962790872034 [חפשו עליו ביקורות בפייס]. בסך הכל הוא עמד במה שאמר פחות או יותר לכן אני יכול להמליץ עליו, אם כי לא בהתלהבות.

אגב המטבע הירדני דינר- שווה כ5 שקל. שערי ההמרה בגבול לא משהו. דווקא בפטרה מצאנו שער טוב.
בחרנו לעשות את הטיול בחול המועד סוכות כי לא צריך להניח תפילין , ושמעתי שהירדנים עושים בעיות במעבר הגבול עם תשמישי קדושה. העדפתי גם לא להביא איתי אבקת חלבון ואבקה איזוטונית כדי לא להחשד במעבר הגבול כמעביר סמים. לא שאני אומר שזה היה קורה אבל למה לקחת סיכון.

מעבר הגבול הישראלי- צריך לשלם 100 שח אגרה. עדיף באינטרנט, חוסכים תור ואיזה 5 שח של שקר כל שהוא.
מעבר גבול ירדני- צריך לשלם 10 דינר [בדינרים!] בחזור, אם הייתם פחות מ3 לילות. כלומר 2 לילות לא מספיק.
האם צריך ויזה להכנס לירדן -האמת שלא ברור. היה צריך, הירדנים ביטלו את זה לישראלים, וזה משתנה לפי המצב רוח שלהם. אבל כל זה לא משנה כי הסוכן מטפל בכל הניירת, מארגן את אישורי המעבר ומחשיב את זה בתוך מחיר של כל החבילה.

הגעה והתחלת הטיול

נסענו מירושלים באוטובוס לילה, 444, יורדים בתחנת מעבר גבול רבין והולכים 10 דקות עד לגבול. התייבשנו במעבר הגבול איזה שעה וחצי עד הפתיחה שלו, ב6:30 בבוקר. אחרי המעבר בצד הישראלי [דרכונים, בדיקה בטחונית, אגרה] יוצאים מהצד השני והולכים כ400 מטר בכביש - לא ברור למי שייך השטח הזה - עד למעבר הגבול הירדני. המעבר שם נראה יותר פרטאצ'י, אותנו שכחו לבדוק בכלל- [לא קרה לי דבר כזה באף מעבר גבול בעולם- תאורטית יכולתי להבריח שם פצצת אטום אפילו :) אגב כמובן אל תבנו על זה שלא יבדקו אתכם... מניח שזה דבר די נדיר]
בכל אופן אחרי הבידוק מגיעים לאיזה פרוזדור לא ברור עם דלפקים שבהם אנשי גבול ירדנים. התקשרנו לסמיר והוא הנחה אותנו להמתין שהסוכן שלו יגיע ויעביר אותנו. אחרי חצי שעה בערך הוא הגיע, והראה לנו חבילה עצומה של אישורי מעבר ואנשים שהוא אמור להעביר בגבול היום. ביזנס לא רע לכולם: לסוכן, לנהג מונית, לאנשי המכס ולממשלת ירדן- כנראה כולם מתחלקים בעלות אישור המעבר שלנו :)
בכל אופן הוא החליף צ'פחות עם אנשי הגבול הירדנים, [כנראה גם נתן להם את חלקם בעניין] קצת פרוצדורה של חתימות ודרכונים ואנחנו בצד הירדני פוגשים את סאמיר.
סמיר- נהג מונית דובר אנגלית. לצערינו הוא העביר אותנו למונית של אחיו מוחמד שלא דובר אנגלית ואיתו העברנו את היומיים של הטיול. בסהכ מוחמד גם בחור טוב אבל היה מאוד קשה לתקשר איתו.
שילמנו לו בשקלים לפי שער לא כל כך טוב למרות שבווטסאפ הוא הבטיח שער יותר טוב אבל לא רצינו להתעסק איתו על 50 שקל [בערך] ואמרנו , שיהיה.

פטרה

הנסיעה ממעבר הגבול לפטרה לוקחת בערך שעתיים, בכביש די חדגוני ומלא במשאיות גדולות. הכביש מטפס מגובה פני היום לגובה 1600 מטר בערך, הנוף צחיח ומדברי. הרים גבוהים משני צידי הכביש שעובר בעמק. בדרך מוחמד מוריד אותנו באיזו מלכודת תיירים מלאה מזכרות ירדניות. רוח חזקה מאוד משתוללת באיזור.
ממשיכים לפטרה, אנחנו כבר די בגובה ההרים ומראות נוף יפים של עמקים והרים מצוקיים מקיפים אותנו בעיקר לכיוון מערב. אחרי כשעתיים מגיעים לעיר ואדי מוסא, עיירה גדולה ומוזנחת שבנויה על צלעות ההרים, נמצאת ממש ליד פטרה ויש בה הרבה בתי מלון. מוחמד העביר אותנו לנהג מונית אחר- אלוקים יודע למה- והוא לקח אותנו למלון שנקרא "פטרה". התמקמנו בחדרים, קיבלנו קבלה על השהות במלון, ואחכ נהג המונית [החדש] לקח אותנו לפטרה.
הכניסה לפטרה עולה 50 דינר אם ישנים לפחות לילה אחד בירדן, ו100 דינר [או קצת פחות] למטיילי יום אחד בירדן. קנינו כרטיסים ב50 דינר ונכנסנו. תחילה יורדים בשביל רחב יחסית, המון עגלות עם סוסים עוקפות אותנו ובאות מולינו. יש גם סוסים להשכרה בכמויות, ינסו כבר לשכנע אתכם. בהמשך השביל מתכנס לקניון עמוק ויפהפה. ההליכה נוחה מאוד. אחרי כמה מאות מטר הקניון נפתח לרחבה גדולה ומולנו ה"סמל" של פטרה- ארמון חצוב בסלע אדום-ורוד- ארמון האוצר , ה"אלחזנה" בערבית. גובהו כ30 מטר ורוחבו קצת פחות.
לוקחים את הזמן להתרשם מהמבנה המרהיב, המון תיירים, גמלים, חמורים וסוסים... דוכני מזכרות..
אחכ פנינו ימינה [צפונה] וטיפסנו כמה דקות לתצפית יפה על הארמון.
חוזרים לרחבת הארמון וממשיכים לרדת בואדי. עוד נקיק ואחרי כ200 מטר הליכה העמק נפתח, משני הצדדים מבנים נבטיים רבים. המון דוכני מזכרות ובקבוקוני חולות צבעוניים. מזג האוויר אפרורי מאוד וגשם זועם יורד לפתע. בעמק הרחב שנפתח שפע של שבילים , אנחנו המשכנו בשביל הראשי ופנינו שמאלה לביקור במקדש גדול שניקרא Great Temple
.בצד ימין יש שבילים שמובילים לאתרים נבטיים נוספים ולתצפיות. ויתרנו. מהמקדש ממשיכים לרדת בעמק עוד כ250 מטר ומגיעים לנקיק צר ששביל עולה בו- זהו השביל המוביל למקדש העליון, Ad Deir (Monastery). כדי להגיע אליו צריך ללכת במעלה הנקיק, בשביל קל טכנית אבל כולו בעלייה ועם המון מדרגות. אפשר לשכור חמור. השביל עובר בתוך נקיק יפהפה, לאורכו פרוסים דוכני מזכרות בכמויות. אחרי כשעה הליכה מגיעים למקדש העליון. המקדש, בצבע צהוב, מרשים ומצדיק את המאמץ. כדאי להמשיך ולעלות לגבעה מול המקדש כדי לתצפת טוב יותר על המקדש עצמו וההרים סביב.
אחרי הביקור במקדש חוזרים באותה דרך חזרה ליציאה מהאתר [רק שעכשיו היא בעלייה]. נהג המונית החדש ממתין לנו מחוץ לאתר [לאחר תיאום איתו] ומחזיר אותנו למלון.
לקח לנו כ6 שעות , 12 קילומטר ו500 מטר טיפוס וירידה. השבילים באתר נוחים מאוד.
בסך הכל יום אחד לדעתי מספיק לביקור באתר, אבל למי שמבקר יותר מיום אחד יש שבילים נוספים באיזור, צריך לבדוק במפה של פטרה בכניסה לאתר [מחלקים שם מפה עם הכרטיס].

ואדי ראם

אחרי לינה במלון פטרה [מלון נחמד ומומלץ] ב8 בבוקר הגיע מוחמד ויצאנו לכיוון ואדי ראם שם היינו אמורים לבצע טיול ג'יפים. הנסיעה אורכת כשעתיים, לכיוון דרום. הפעם מוחמד מוריד אותנו במלכודת תיירים אחרת- מפוארת יותר- צריך לגוון. ממשיכים. ואדי רם הוא שטח גדול ומכוסה חול חום-צהוב- אדמדם, כאשר צוקים גדולים צצים מתוך החול . הכניסה לואדי ראם עולה כסף. במרכז הואדי יש ישוב מוזנח בשם ראם שממנו מתחיל בעצם הטיול. אנחנו חוברים לג'יפ לפני הכניסה לואדי, עוברים לג'יפ והנהג, בחור בשם עלי, מטפס לשטח ועוקף את הכניסה הרשמית. ככה חוסכים 10 דינר... עלי נכנס לואדי ראם ונוסע על החול האדמדם בינות לצוקים, כולו שופע סיפורים, אבל די מבזבז לנו זמן על צילומים מיותרים. עוברים ב2-3 אתרי צילום חביבים ואחכ הוא לוקח אותנו למאהל שלו ומציג בפנינו את אופציות הלינה... לא מעניין. בסופו של דבר אנחנו חוזרים עם הג'יפ לעיירה רם ומשם חוברים למונית ונוסעים לגבול.

סיום וחזרה לארץ

מואדי רם נוסעים בערך שעה עד לגבול. כאן מחכה לנו סאמיר. נפרדים ממנו וממוחמד, שולפים את הדרכונים ו10 דינר לנפש ששמרנו מראש , עוברים את מעבר הגבול הירדני. הליכה של 400 מטר למעבר הישראלי. ההבדל מורגש, המעבר הישראלי מודרני ומסודר יותר . לוקחים מונית לאילת [40 שח ל5 דקות נסיעה. ברוכים הבאים לישראל]. גם באילת יורד גשם. אוטובוס 444 לירושלים וזהו...

בהצלחה!

טיפים

• באופן כללי נותני השרות היו אדיבים אבל כל הזמן נתנו הרגשה שהם רוצים משהו- טיפים, למכור משהו, לקחת לאיזה מקום מיותר... כל הערבית מעל הראש שלנו נתנה לנו הרגשה שעושים עליו קומבינות. אנחנו נתנו טיפים לנהגי המונית סאמר ומוחמד ולנהג הגיפ עלי [למרות שלא הגיע לו לדעתי]. לשיקול דעתכם. ראיתי בסיפורי דרך פה אנשים שהתעמתו ורבו עם הירדנים, אני לא בעד, דבר כזה יכול להרוס טיול. אבל שוב לשיקול דעתכם.
• אפשר להתמקח בפטרה על המזכרות בדוכנים, אבל בסופו של דבר תהיו הגיוניים וזכרו שיש אדם מהצד השני. כשהיינו שם ראינו ישראלי מציע משהו כמו דינר אחד למזכרת שעלתה 20 דינר ובתגובה זכה למטר קללות.
• פטרה - למי שמעוניין ניתן לנסוע לג'בל הרון- קבר אהרן הכהן. נוסעים בג'יפ מפטרה כ8 קילומטר, העלייה לפסגה הרגל או על חמורים. צריך לברר אם האתר פתוח כי הירדנים סוגרים ופותחים אותו מעת לעת.
• ואדי רם: אם לוקחים טיול גיפים סתם- רוב הסיכויים שתעקצו במובן זה שהנהג יקח אתכם לאן שיתחשק לו ויעשה לעצמו חיים קלים. לכן חשוב לברר לפני על האתרים בואדי רם, ולבקש מראש מה שמוצא חן בעיניכם בהזמנת הטיול. לעשות שיעורי בית. לינק בהמשך.
• ואדי רם: מקובל לטייל שם עם ג'יפ אבל אפשר גם על גמלים, ורגלי. למשל, יש מסלול שנקרא "קניון ראקאבת" שהוא מסלול הליכה אתגרי ליד העיירה ראם. חשוב לטייל במסלולי ההליכה רק עם מדריך! אחרת רוב הסיכויים שתלכו לאיבוד. לשבילים שם היגיון משלהם.
• ואדי רם: ממליץ לשבת לא בתוך הג'יפ [טנדר למעשה] אלא מאחורה בקבינה, יש שם ספסלים. החוויה יותר חזקה ככה. מרגישים ממש בתוך הנוף.
• למי שלא שבע מפטרה יש אתר שנקרא פטרה הקטנה לא רחוק מפטרה. כל נהג מונית ישמח לקחת אתכם לשם. הכניסה חינם, וגם שם יש מבנים נבטיים מרשימים.
• מן הסתם אתם כבר יודעים אבל: במעבר הגבול בירדן בחזור תדרשו לשלם 10 דינר [ורק דינר!] לאדם אם הייתם פחות מ3 לילות בירדן. תשמרו בצד 10 דינר לאדם לצורך זה.

קישורים חיצוניים

• ואדי רם- מידע בסיסי
• פנורמת ואדי רם
• פנורמת נוף מעל המונוסטרי
• פנורמת פטרה- אלחזנה [מקדש האוצר]