טיול של שבוע לירדן
טיול של שבוע בחו"ל במחיר של אוטובוס אגד. סיפור הדרך הזה בא להראות לכם את החוויה שלי ושל חברי למדינה השכנה- ירדן. צריך סוכן למעבר בגבול? האם יש בעיה להראות דרכון ישראלי? איך מתייחסים לתיירים? כאן המענה לשאלותיכם.
| תאריך הטיול | April 2016 |
|---|---|
| משך הטיול | שבוע |
| עונה מומלצת | אפריל-מאי העונה המומלצת ביותר מבחינת מזג אוויר באזור. |
תוכן עניינים
מעבר גבול עקבה
ביום הראשון לקחנו אוטובוס "אגד" לקיבוץ איילות (תחנה אחת לדעתי לפניי אילת עצמה). הנסיעה עצמה היא -כמו שהרבה לצערי יודעים- מייגעת. כ6 שעות נסיעה עם 3 עצירות רענון, מחיר נסיעה של כ70 ש"ח לאדם (לא לקחנו הלוך חזור כי תכננו לשוב דרך גבול יותר צפוני). הליכה של כ10 דק' למעבר גבולות עצמו. הודעה חשובה ביותר- לא צריך סוכן!!! אני לא יודעת מאיפה הגיעה האגדה שיש צורך בסוכן בעל כוחות על מיוחדים אשר יגיד את לחש הקסמים שלו במחיר מוגזם כדי לעבור את הגבול אבל אין צורך. שני הצדדים נתנו לעבור בקלות יתרה (אני בעלת דרכון ישראלי וחברי בעל דרכון זר) במחיר של 101 ש"ח בצד הישראלי, המצאה מינואר האחרון ללקיחת עוד כסף מהאזרח הישראלי. נו שויין, הגענו עד אילת אז נשלם. בצד הירדני עליכם לשלם לא פחות מ60 דינר (תכפילו בכ5.5) ואז הגעתם לממלכה האשמית. מומלץ מאוד להחליף לדינר ירדני בישראל (בתל אביב קיימות חנויות לביצוע התחלופה) משום שבגבול העמלה בשחקים, כמו גם בכספומטים המקומיים (25 ש"ח עמלת משיכה!). הגענו לצי של מוניות שניסו לגבות מאיתנו מחיר מופקע אך למזלנו יש לוח כחול עם מחירים קבועים לכל יעד אז היו בטוחים שהסתכלתם עליו.
יומיים בעקבה
הגענו לעקבה יחסית בשעות ערב מאוחרות אז נמנענו מלטייל וישבנו על שפת הבריכה של מלון הצלילה החביב אליו הגענו (לצערי, אני לא זוכרת את השם). קמנו בבוקר רעננים לארוחת בוקר שכללה חומוס סביר ביותר וחיוכים חמים מבעלי המקום (לפניי הצ'ק אין יש צורך להראות את הדרכון כך שידעו שאני מישראל וכפי שידעתי שיעשו, התנהגו אליי כמו סתם עוד תיירת. כאן כולנו יכולים לקחת נשימה לרווחה ולהגיד שלטייל בירדן זה בשפה עממית, די אחלה. לאחר ארוחת הבוקר היינו בצלילות מרבית היום והרגשנו ששבענו מעקבה ונמשיך ליעד הבא- פטרה. ממליצה בחום לבקש מבעלי המלון להזמין לכם את המונית ולקבוע את המחיר כדי שלא ינצלו את תמימותכם התיירותית (יש גם אוטובוסים אך הם רצים רק בבוקר לפטרה ורצינו לעזוב כבר אחה"צ של אותו היום, הנסיעה היא כשעתיים).
*נהג המונית היה מקסים! הוא עצר מיוזמתו (ובהסכמתנו)באמצע הדרך כדי שנראה נוף מהמם של שקיעה!
שלושה ימים בפטרה\ואדי מוסה
לאחר נסיעה נעימה של כשעתיים במונית הגענו לואדי מוסה. ואדי מוסה במרחק 10 דק' הליכה מפטרה עצמה. מרחק קצר זה מוזיל משמעותית את מחירי המלונות והאכסניות באזור. אנחנו התארחנו אצל בעל מסעדה -מצויינת!- בשם הישאם שעושה couch surfing לתיירים. האירוח היה נהדר, הוא סידר לנו מזרונים ושמיכות, ארוחת בוקר מפנקת ואפילו דאג לנו לפירות לטיול בפטרה! קנינו מעט אוכל בואדי מוסה כדי לחסוך בעלויות באתר עצמו. פטרה יפייפיה. רוגע, שלווה, נוף הררי עם מקומיים נחמדים. נהנו מההליכה וממזג האוויר (אני ממליצה להביא סווצ'ר דקיק לשעות הערב). בערב אכלנו במסעדה של הישאם. לאחר עוד ארוחת בוקר נפלאה שהוגשה לנו הלכנו ליום טיולים נוסף בפטרה (אפילו הייתי נשארת ליום נוסף!) ובשעת אחה"צ לקחנו אוטובוס לעמאן (מדובר באוטובוס תיירים של חברה צרפתית, כלומר, מזגן! :) ).
עמאן
בהגיעכם לעמאן כנראה תצטרכו מונית למלון. המונית אמורה לעלות כ2-3 דינר ולא יותר! עמאן הינה עיר יותר שמרנית ובהגיענו למלון קצת הופתעו שזוג צעיר ולא נשוי מעוניין בחדר יחיד עם מיטה זוגית. ייתכן והגענו למלון שמרן במיוחד כי במלון ששהינו בו יום לאחר מכן לא נראה שהפריע להם הנושא. רצוי להגיע בבגדים צנועים כדי לכבד את תושבי העיר ואת התרבות במקום. רחוב Rainbow הינו ללא צל של ספק עם חיי הלילה התוססים ביותר. מכיוון שלפי האיסלאם אסורה שתיית אלכוהול האזור היה נעים גם לטיול (בניגוד לשדרות רוטשילד בלילות שישי) וגם לשבת בבר כאשר כולם פיקחים ופשוט נהנים אחד מחברתו של השני, אה, ומלא נרגילה. בבוקר הלכו לשוק, לאתרים היסטוריים בעיר ולמסעדות מקומיות. אני אישית מצאתי את עמאן מעט משעממת והייתי מאריכה את שהותי בפטרה. נשארנו עוד לילה ובבוקר היינו מוכנים לעזיבה.
מעבר גבול המלך חוסיין
לאחר שבדקנו שהמעבר גבול הוא עד 12 בצהריים מיהרנו לאחר ארוחת הבוקר לתפוס מונית לגבול המלך חוסיין. באתר שדות התעופה שאחראי על מעברי הגבולות לא נרשמה שאמורה להיות בעיה כלשהי. אולי אשמתנו שאנו לא מכירים את חלוקת איו"ש או שאולי אשמת האתר שאמור ליידע אותנו אך מדובר בגשר אלנבי המוביל לאזור בו אין כניסה לבעלי דרכון ישראלי (אם בידכם שני דרכונים, תוכלו לעבור עם הדרכון הזר). אך לפניי שידענו פרט זה, הגענו למחסום בצד הירדני ונאמר כי אין מעבר מכיוון שזה יום שבת והישראלים לא עובדים בשבת. אמרו לנו להגיע יום למחרת ב8 בבוקר ושניכנס ללא בעיות (הראתי להם את הדרכון הישראלי לפניי שנתנו לי המלצה זאת). קמנו בכ6 בבוקר, אכלנו מהר ויצאנו לדרכינו. כפי שאמרתי, אחריי המתנה מרובה ובהגיעי לבחור עם חותמת הגומי נאמר לי שלא ניתן לעבור. מתוסכלת מהטרטור ובזבוז הזמן והכסף לקחנו מונית למעבר גבול שייח חוסיים שנמצא ליד בית שאן (גבול נהר הירדן). עוד כל מיני בירוקטיות מעצבנות והגענו לארץ המובטחת. שם אתה חייב לקחת מונית של כ50 שקל לנסיעה של דקה וחצי לבית שאן עצמה.
סיכום
הטיול היה נהדר! מטעויות לומדים ולכן היה חשוב לי לכתוב את הסיפור דרך שלי. אנשים נחמדים יש בכל מקום ואני ממליצה בחום על טיול לירדן.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם