טיול ארבעה ימים לירדן

מעבר גבול וואדי רם.

ביום הראשון לטיול:
עברנו את הגבול בשעות הצהרים מאילת. המליצו לנו לדבר לפני כן עם נהג מונית מקומי שיאסוף אותנו מהגבול ומסתבר שזה ממש הציל אותנו. הגענו יחסית די מתוכננים, עם לו"ז כללי לגבי מה אנחנו הולכים לעשות בכל יום ועדכנו את הנהג מונית בתוכנית שלנו. הם ראו אותנו, ארבעה צעירים עם תיקי מוצ'ילה גדולים ושקי שינה וישר התחילו לחשוד שאנחנו מתכננים להתגנב לטרקים המפורסמים בנחל עובדיה/ נחל ארנון/ נחל זרד בלי מדריך ושוטר בניגוד למה שמחייב החוק הירדני. ולכן עיכבו אותנו בגבול, הם ביקשו לדעת פרטים מדוייקים לגבי איפה נישן בכל לילה, פרטים שכאמור לא ידענו ולא יכולנו למסור להם. לבקשתם התקשרנו לנהג מונית איתו דיברנו מהארץ והוא שלח לנו נהג אחר חבר שלו שעזר לנו לעבור את הגבול. השוטרים בגבול הכניסו אותו לחדר ותחקרו אותו במשך כמעט עשרים דקות לבסוף השוטר ביקש מאיתנו להיכנס לחדר שבו ישבו הרבה שוטרים, הוא נתן לאחד מאיתנו שטר וביקש ממנו לקנות לו סגריות בדיוטי פרי (כי רק לתיירים מותר לקנות שם, להם אסור) אחרי שהוא קנה לו סגריות, הם שחררו אותנו ונתנו לנו לעבור את הגבול. אנחנו בהתחלה באמת לא תכננו לעשות נחל זרד והם תחקרו אותנו כדי לוודא שלא נעשה אותו לבדינו. התעכבנו שם כשעתיים.
מעבר הגבול בצד הישראלי עולה כ130 ש"ח (פחות או יותר אני לא זוכרת בדיוק), שם גם המרנו כסף לדינרים. דינר אחד שווה כ5 ש"ח.

משם נסענו לעקבה שנמצאת במרחק של עשר דקות מהגבול והצטלמנו עם הדגל הירדני הגדול שמככב מכל זוית בעיר אילת. אפשר להסתכל מהאיזור של הדאון טאון בעקבה ולראות ציור של דגל ישראל גדול מהצד שלנו שמשקיף אליהם.

והמשכנו בנסיעה לוואדי רם במרחק של כשעה וחצי נסיעה. הגענו לקאמפ שרא'אד הנהג המליץ לנו עליו ומשם יצאנו לרכיבה על גמלים בעלות של 12 דינר לשעה, עשינו גמלים למשך שעתיים, לדעתי ממצים את האטרקציה אחרי שעה, הנוף לא משתנה במהלך השעתיים. גם את זה רא'אד הנהג אירגן לנו. יש לציין בהקשר הזה שרא'אד אומנם נהג מונית אך הוא כמו כל שאר הירדנים חובבי התיירות מקושרים ומקומבנים עם כולם. הם יציעו לארגן לכם אטרקציות במשך הטיול בכל מקום שתרצו הם לוקחים עמלת תיווך מנותן השירות כך שיש להם אינטרס. מומלץ לעשות את הרכיבה על גמלים בשעות אחר הצהרים- ערב בגלל החום המדברי. למחרת בבוקר עשינו טיול ג'יפים בוואדי רם בעלות של 45 דינר לכולנו למשך שלש שעות (15 דינר לשעה על כולם). אנחנו הגענו מאוד מתוכננים, ידענו מה יש לראות בוואדי רם לפי הלינר המצורף-http://www.boker.org.il/meida/negev/desert_biking/wadi_rum/wadirum.htm

הנהג הסיע אותנו לכמה מקומות בוואדי רם ובדרך עצר בכל מיני מאהלים בהם הבדואים הציעו לנו קפה וכמובן ניסו לדחוף לנו מהמוצרים שהם מוכרים שם. אנחנו רצינו לראות את הגשר בוואדי רם, זה גשר סלעי גדול שנוצא מתהליכים טבעיים, זה אמור להיות מאוד יפה ומרשים אך רק לקראת אמצע הטיול הבנתי שהוא לא מתכוון להגיע לשם כי זה רחוק ואם היינו מתאמים איתו מראש כנראה שכן היינו מספיקים כי שלש שעות זה לגמרי מספיק. בסך הכל אטרקציה נחמדה שמאפשרת לחוות חוויה של מדבר גדול ועצום ובו פלאי טבע לא מעטים, אני ממליצה להיות עם היד על השעון ולא להימרח בכל תחנה ועצירה כדי שתספיקו לראות כמה שיותר. משם נסענו לוואדי מושא, ישנו שם במלון Qusar Al Bint Hotel. לפי המלצות של אנשים אחרים תכננו לישון במלון "סבה" כשנכנסנו לשם הבנו שעלות שינה שם היא 9 דינר לאדם, מלון קאסר אל בינט נמצא ממש צמוד לו ושם העלות 5 דינר ואיכות החדרים לא בהרבה יותר נמוכה. המוטל הוא ברמה של אכסניה 2-3 כוכבים, אבל לנו זה ממש הספיק.

פטרה

יום שני בערב-
הגענו לוואדי מושא בערך בשעה 17:00, התארגנו ויצאנו לסיור לילי בפטרה:
סיורים ליליים יש בימי שני, רביעי וחמישי, העלות היא 12 דינר לאחד וניתן להזמין כרטיסים עד שעה 18:00 באותו יום. פטרה בלילה שונה מפטרה ביום. בלילה הכניסה לפטרה חשוכה לחלוטין ורק נרות בצידי הסיק מוארים. יחד עם המון התיירים הלכנו בחשיכה והגענו ל"בית האוצר" שם היה טקס די תיירותי של בדואים בהם הם ספרו את ספורה של פטרה וחיללו כארבעים דקות בחליל ועל עוד כלי נגינה. סך כל האטרקציה כשעתיים (20:30-22:30). ההליכה בלילה חוויתית אבל הטקס ב"בית האוצר" היה די גרוע, הם דיברו באנגלית לא ברורה היה קשה להבין אותם ועוד יותר קשה לשמוע אותם. עדיף לעשות את פטרה בום ולהישאר שם עד הלילה כדי לראות את זה ולא לשלם עוד בשביל לראות את פטרה בלילה.

יום שלישי:

פטרה ביום-
הכניסה לפטרה מאוד מאוד יקרה-50 דינר ליום. (55 דינר ליומיים) אבל ירדן בלי פטרה?
פטרה כוללת 10 אתרים, אחד מהם נמצא בתצפית על ראש הר שהטיפוס אליו לוקח כשעתיים וחצי בהליכה רגלית. האתר נפתח בשעה 06:30 ולא מוגבל בזמן יציאה. אנו הגענו מוקדם בבוקר והתחלנו את הטיפוס על ההר בשעות הבוקר לפני שהחום המדברי השתלט. בעלייה להר חיכו לנו מקומיים שהציעו לנו קפה ותה כדי לנסות למכור לנו מהמוצרים שלהם. בפסגת ההר ניתן לראות את ג'אב אל הרון שם לפי המסורת נקבר אהרון הכהן הגדול טרם כניסת עם ישראל ארצה. כמו"כ ביום עם ראות טובה אפשר לראות את הנגב שלנו מזוית ראיה ירדנית. בפסגת ההר חיכו לנו ירדנים שהציעו לנו לישון איתם בפסגת ההר (טכנית זה לגמרי אפשרי ודווקא נשמע לי חוויה מעניינת) הם ספרו לנו שיומיים קודם הם ראו ישראלים שהגיעו דרך מעיין צדדי לפטרה והם ירדו אליהם ועזרו להם להכנס לאתר. יש לא מעט דרכים להכנס לפטרה מבלי לשם את העלות הגבוהה ע"י דיבור עם ירדני מקומי שיוביל אתכם לשם.
אנחנו לא עשינו את זה אבל מי שמוכן לקחת את הסיכון שידע שזה אופציה.

ראיתי באתרים אחרים שאנשים המליצו לעשות את פטרה במשך יומיים אני חושבת יום אחד זה לגמרי מספיק.
האתר הוא גדול מאוד וכדי להגיע לכל הנקודות בו הולכים הרבה ברגל ועדיין ביום אחד זה לגמרי אפשרי. משם חזרנו לוואדי מושא והמשכנו את הטיול למחרת בבוקר.

נחל זרד (וואדי חיסה) ועקבה

יום רביעי לטיול:
יצאנו מוקדם על הבוקר צפונה ל"ספי". ה"ספי" היא הנקודה בה נגמר המסלול של נחל זרד. כדי לעשות את נחל זרד המשטרה הירדנית מחייבת ליווי של שוטר מקומי ומדריך, הם צריכים להעביר ניירת מסודרת למשטרה אודות הפרטים של המטיילים. עלות של שוטר מקומי ומדריך היא כ150$-200$ לאחד ליום. בהתחלה אמרו לנו שהחוק מחייב קבוצות המונות 5 מטיילים ומעלה אבל עדיין לא רצינו לעשות את הטרק הזה לבדינו בלי משהוא מקומי. הנהג מונית הציע לנו שהוא יקח אותנו לשם ויעשה איתנו את המסלול (כך לא נהיה ישראלים שוממים באמצע המדבר). הנוף בוואדי חיסה מדהים ומפעים, סלעים אדומים עצומים עם צמחיה שמעטרת אותם ומים צלולים הזורמים לאורך הנחל. שמחנו מאוד שעשינו את הטרק יחד עם אדם מקומי משום שנחל זרד מפורסם והרבה מקומיים מטיילים בו, לא כל המקומיים היו מסבירי פנים, בדרך ישבו חבורה של גברים שיכורים שלא עלינו יכלו לפגוע בנו אולם בניגוד אליהם ישבו חבורה של בדואים נחמדים שראו שאנו תיירים והציעו לנו לשבת איתם לשתות תה ולשחק קלפים.

יש לציין כי בתחילת הטיול סגרנו עם רא'אד על מחיר גלובלי של 120 דינר נסיעות מהגבול לוואדי רם, משם לוואדי מושא ומוואדי מושא חזרה לגבול. בגלל שהוספנו את וואדי חיסה שזה עוד שעה וחצי נסיעה צפונה הוא רצה 250 דינר, הצלחנו להוריד אותו ל220 דינר סך כל הנסיעות בטיול עבור כולנו. אולם בבוקר הוא אמר לנו שנהג אחר יקח אותנו לוואדי חיסה ומשם יקח אותנו לעקבה אך מסתבר שהוא לא עידכן את הנהג השני בעובדה שהוא עושה איתנו את המסלול במשך כ7 שעות כמו שסגרנו עם רא'אד והוא הגיע עם כפכפי אצבע שנקרעו לו אחרי בדיוק הליכה של עשר דקות במים והוא רצה להשאיר אותנו בנחל. הבהרנו לו שאין סכוי שאנחנו נשארים כאן לבד, הוא בסופו של דבר הלך יחף בנחל ושילמנו לרא'אד את מלא הסכום. משם נסענו לעקבה ובקשנו ממנו לארגן לנו מונית יום למחרת לגבול כמו שסכמנו איתו בהתחלה.

על רא'אד הנהג מונית-

רא'אד התייחס אלינו מאוד יפה במהלך הטיול, תמיד עמד בזמנים, היה זמין אלינו לאורך כל הטיול גם בשעות לילה מאוחרות (כמו היום בו חזרנו מפטרה), לא עזב אותנו עד שנכנסנו למלון ובררנו מה טיב החדרים. במהלך הנסיעה במונית הוא עצר בנקודות תצפית יפות ונתן לנו זמן להצטלם. בסך הכל הוא עשה עבודה טובה אבל הוא כמו יתר הירדנים מדברים אנגלית די גרועה לכן יש לברר כמה וכמה פעמים שאתם מבינים בדיוק מה העסקה שאתם עושים איתו ועל מה אתם משלמים. אנחנו קבענו איתו בהתחלה מחיר גלובלי על כל הטיול אבל ביום האחרון בו חבר שלו הסיע אותנו לעקבה זה לא היה ברור לו משום מה שהעלות למחרת מעקבה לגבול היא בעצם חלק מהעיסקה ואין סיבה שנעצור נהג אחר ונשלם לו חמש דינר. אחרי שהיה לנו איתו דין ודברים הוא אירגן לנו חבר שלו שייקח אותנו לגבול, שילמנו לרא'אד את יתר הסכום פחות חמש דינר ושילמנו לאותו חבר חמש דינר למחרת.

רא'אד פאלאט
Ra'ed falahat
00962795121057
00962777993926


אנחנו הגענו מאוד מאורגנים עם הרבה חומר מודפס על פטרה וואדי רם הודות ל"גוגל", זה עזר לנו מאוד! ידענו מה אנחנו רוצים ונצלנו א הזמן מאוד טוב!

מומלץ להדפיס מפה של ירדן לפני כן זה שירת אותנו מאוד, ידענו מהו סדר גודל הגיוני מבחינת מרחקים והיה קשה יותר לעבוד עלינו.

לאוכלי הכשרות- פירות וירקות בירדן טעימים וזולים. אנחנו הבנו אמגזית מישראל אבל יש מטבחון בקאמפ בוואדי רם, בהוסטל בוואדי מושא וגם בעקבה בשימוש חופשי כך שתכל'ס יכולנו להסתדר גם בלעדיו.

למניחי התפילין- העבירו לנו את התפילין בלי בעיה בגבול ולא ניסינו יותר מידי להסוות (להחביא בשק"ש כמו שהמליצו לנו).

טיפים

• קחו איתכם מפה של ירדן, ניתן להדפיס מגוגל או מהאתר של "מסע אחר"
• חובה לעשות ביטוח בריאות מהארץ.
• חומר נגד יתושים.
• טיול של ארבע אנשים זה קלאסי לטיול בירדן, זה בדיוק לג'יפ ולמונית וזה מוזיל את הטיול משמעותית.