ואדי פייד
אל ערוצו של הקניון הפראי בהרי אדום
| תאריך הטיול | June 2015 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 ימים |
| עונה מומלצת | יוני עד ספטמבר. לקחת בחשבון שעשוי להיות קר גם בחורף ולהתעדכן שאין סכנת שטפונות |
תוכן עניינים
משלחת
באמצע חודש יוני 2015 הלוהט שמנו פעמינו לקניון ואדי פייד בהרי אדום, בדרך עצרנו ללון אצל חברי הטוב אבו באקר בחומימה ושם אספנו את סאלח שכבר טייל איתי לא מעט במדבר הירדני, ששה חברים במשלחת, שניים ירדנים וארבעה ישראלים. השלטונות הירדנים לא הקלו עלינו בשלל ההגבלות והחוקים שהם מטילים על המטיילים חדשות לבקרים ואת ציוד הגלישה נאלצנו ללקט מן הגורן ומן היקב מסוכנויות הטיולים הירדניות. טוב יש שני חבלים ארוכים, יש טבעות ננעלות, רתמות וראנרים, נותר רק לקוות שאבו אחמד ואני נזכור מה לעשות עם כל זה. יהיה בסדר.
נימשי (לדרך)
ת הדרך לואדי פייד אנחנו מתחילים בכפר שמאח ממנו מתפתל מעדנות ואדי שמאח, עושה את דרכו בין מטעי זיתים ושרידים ארכיאולוגיים – מרביתם עותמאניים, כולל טחנת קמח עתיקה. ההליכה ברובה בסבך של הרדופים ערבות וקצת אלות אטלנטיות, לאחר כשעתיים של הליכה בערוץ הרחב בנוף של סלעי גיר בהירים מגיע הנחל אל סדרת המפלים הראשונה ששניים מהם ניתן לעקוף או לרדת ללא חבל. מתחת למפל השני נפגש ואדי שמאח עם ואדי פייד והמסלע משתנה למקטע קצר של אבן חול אדומה מתצורת אום עשרין. כקילומטר במורד הנחל נפגש הערוץ באפיק ואדי סאכאכין והמסלע משתנה למאגמה כהה ומחורצת וצונח אל סדרה של חמישה מפלים קצרים ותלולים (כ-30 - 15 מ') במפלים נביעות שופעות ובריכות מים ביניהן, קרות וצלולות. את התיקים אנחנו שולחים לפנינו בעזרת אומגה שבנינו מהחבלים העודפים – זה לא מוצלח: גם כך הם נרטבים וחוץ מזה זה ממש איטי ואנחנו מבינים שעדיף לגלוש עם התיקים עלינו. גם כך אנחנו לא ממש עומדים בקצב ונתקעים לגלישה בלילה די קפואים בין מפלים חמש ושש – לא מקום אופטימלי – כמעט אין איפה לישון וגם קשה למצוא חטאב להדליק אש ולבשל. בסוף אנחנו נזרקים על הסלעים החדים ואפילו מצליחים למצוא כמה ענפים ופיסת חומר ואדי נקי להדליק מדורה (בלי ללכלך את משטחי האבן), אנחנו אוכלים אורז עם לימון ועדשים ומתהפנטים מהכוכבים ומן הלילה שחור והנהדר שמציץ בין הצוקים הדוממים.
פחד
בבוקר היום השני למסע אנחנו מגלים שלא נערכנו היטב לאתגריו של הואדי: המפלים גבוהים ומסובכים לעיגון ולגלישה ואילו אבו אחמד ואני שאנו שני הגולשים המנוסים בחבורה הדי מצ'וקמקת שלנו, די חלודים. אני לא מקנא בשאר חברי החבורה ובעיקר בסאלח שזו היא גלישת הסנפלינג הראשונה שלו, שמעבר לפחד הטבעי והמובן צריכים לסמוך על כישוריהם של שני גולשים חובבים למדי... המים קרים מאוד ולמרות שזה אמצע יוני אנחנו רועדים מקור. במפל 7 מבצע הנחל סדרת פניות מרהיבה והמפלים צונחים מתוך הבריכות הקרות ואליהן, אין כמעט קטעי הליכה , רק שחייה וזה הרגע לגלות שסאלח ואבו אחמד אינם שחיינים מצטיינים ומעדיפים לבנות על כישורי המצילות שלנו (הישראלים)...
אין נפש חיה, תהומות האבן השחורה והבריכות הקרירות מעניקות לנחל מין אווירה מוזרה, יפה כמו חלום וקצת מפחיד. בין מפל 10 ו11 יש קטע גלישה מסובך שמתחיל במין פיתול ארוך, שני החבלים הארוכים בהם השתמשנו לגלישה ולאיבטוח נתקעים על זיז ויותר משעה מורטת עצבים לוקח לנו לשחרר אותם, (משיחה עם מדריכי גלישה מנוסים הסתבר לי שהנקודה הבעייתית הזו מוכרת היטב).
טוב, מתנחמים בליבה (פיתה בדואית שאופים בין הגחלים) וטונה אבל היום ממהר להעריב ושוב אנחנו נכנסים לחושך. גלישה אחרונה במפל 12 אל בריכה גדולה ושוב צריך לשאת את סאלח ואבו אחמד במים הקרים... עוד שעתיים של צעידה בערוץ הנחל בכיוון גרגרה ואנחנו מגיעים למקום בו יש קליטה (רשת ישראלית) ומרגיעים את הדואגים בארץ. תחת עץ שיטה בודד נערכים ללינת לילה, חם וסוער עוד שועט האדרנלין בדם.
פרידה
בוקר. סוף הסוכר מספיק לכוס תה אחרונה, מחממים ליבה על הגחלים. צעידת בוקר של כשעה בערבה הירדנית והנה אנחנו בכביש הערבה. התרגשות ועצב גדול על הפרידה מהרי אדום הנהדרים, שמביטים בנו ממזרח גדולים ואפלים. ראינו ונגענו בפלאי עולם.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם