תאריך הטיול | September 2018 |
---|---|
משך הטיול | יום אחד |
עונה מומלצת | סתיו (ספטמבר-נובמבר) אביב (מרץ-מאי) |
הוקאידו - האי הצפוני של יפן. הוקאידו ידוע כמקום עם הכי הרבה טבע במדינה. יש בו הרבה רכסי הרים ובניהם גם הרי געש פעילים ולא פעילים. האי ידוע כמקום עם הרבה רעידות ורעשי אדמה. העיר הכי גדולה באי היא סאפורו. כל מי שמחפש טבע, נופים ותרבות קצת יותר מקומית ואותנטית מומלץ בחום להגיע ולבלות באי לפחות שבוע (עדיף יותר).
לאי הצפוני אפשר להגיע בטיסה או ברכבת ובאוטובוסים. הנסיעה מאוד ארוכה ובגלל שהטיסות יחסית זולות זו הדרך המומלצת לפי דעתי. שדה התעופה יחסית קרוב לעיר המרכזית, סאפורו. יש אוטובוסים מהשדה למקומות מרכזיים בעיר.
התחבורה הציבורית באי הצפוני היא לא הדבר הכי מומלץ. בניגוד לשאר יפן בה התחבורה הציבורית היא מהיעילות בעולם, הקידמה לא הגיעה להוקאידו. התחבורה הציבורית בהוקאידו היא בעיקר אוטובוסים, הנסיעות ארוכות והתדירות שלהם לא מאוד גבוהה.
לפי דעתי מומלץ להשכיר אוטו לתקופת השהות באי. כמובן שאם יש הרבה זמן ורוצים לחסוך בכסף אז תחבורה ציבורית היא אופציה אפשרית בהחלט. רק צריך לקחת בחשבון שלא לכל מקום אפשר להגיע עם האוטובוס.
אופציה נוספת אפשרית בהחלט היא טרמפים. יש לא מעט שעושים את זה. כמובן שגם פה יש לקחת בחשבון את פונקציית הזמן כיוון שטרמפים דורשים הרבה זמן וסבלנות. אם הביקור בהוקאידו קצוב בזמן אז ההמלצה שלי היא להשקיע את הכסף, להשכיר אוטו ולנצל כמה שיותר מהזמן בלראות נופים וטבע.
מסלול מעגלי קצר וקל העובר בין הריסות של מבנים היסטוריים שנפגעו בהתפרצות געשית של הר ASU הסמוך למסלול.
תחילת המסלול:
המסלול מתחיל בעיירה הנקראת toyako onsan. החנינו את האוטו בחנייה של מרכז המבקרים (toyako visitor center) , החניה בחינם ומשם התחלנו ללכת.
המסלול:
חוצים את הכביש שנמצא מאחורי מרכז המבקרים. הולכים מערבה ועולים במדרגות. לאחר המדרגות אפשר לראות ביתן קטן ממנו מתחיל המסלול. יש שתי אופציות של שבילים (אחת מימין ואחת משמאל) אנחנו בחרנו בשמאלית וחזרנו מהימנית (אפשר לראות בתמונה המצורפת).
המסלול משולט עם שלטים ממוספרים (T1-T2-T3ׂׂ...) ובדרך עוברים ליד בניינים שנפגעו בהתפרצות הגעשית של הר ASU. יש שלטים עם הסברים ותמונות והשביל עצמו בנוי ונוח להליכה. לאחר קילומטר בערך מגיעים לנקודה T5 ואז יש פיצול. אופציה אחת - לקחת ימינה ובעצם לסיים את המסלול המעגלי והאופציה השנייה היא לקחת שמאלה לכיוון T6-T7 וכו'.
אם ממשיכים לכיוון T6 אז מתחילים לעלות והשביל כבר לא בנוי ונגיש. זה עדיין שביל נוח מאוד והעלייה לא מאוד קשה. כשמגיעים ל T6 ול T7 אפשר לראות מכתשים שנוצרו מההתפרצות. המכתשים הפכו לאגמים עגולים ויפים. בנקודה T7 אפשר לפנות למסלול צדדי קטן שמגיע ממש עד המכתש ואפשר לשבת על שפתו ולהנות מהנוף. ככל שעולים יותר ויותר נפתחת תצפית יפהפה על אגם טויה. הנקודה האחרונה של המסלול היא T10 קילומטר וחצי בערך מהפיצול (2 קילומטר וחצי מתחילת המסלול). אנחנו החלטנו לעצור ב T7, ישבנו על שפת המכתש עם הפנים לאגם טויה, שתינו קפה ונהנו מהנוף.
בחזרה בחרנו בדרך השנייה שלא הגענו ממנה. כלומר לקחנו בנקודה T5 שמאלה וחזרנו בדרך שבביתן ההתחלתי מגיעה מצד ימין.
לסיכום:
המסלול מאוד קצר, לא קשה בכלל ומשלב נוף יפה והיסטוריה. מומלץ מאוד לשלב עם המסלול עוד מסלולים באזור.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם