11 שבועות ביפן - אופניים, wwoofing ושלל הרפתקאות

רקע

אחרי יותר מדי ספרים של מורקמי, יפן הייתה יעד החלומות (אחד מני רבים) במשך כמה שנים. בעודי בנפאל, חושבת לאן אמשיך מכאן ואיך אני נמנעת מליפול לשביל החומוס, יפן נבחרה ליעד הבא.
ידעתי שמתישהו במהלך הטיול אני רוצה לעשות טיול אופניים (bikepacking) וגם לעשות wwoofing, ויפן הייתה היעד המושלם להגשים את שני הדברים הללו וגם את חלום מורקמי הישן.
ההגעה שלי ליפן התאימה ליוני-יולי, שנחשבים לחודשים פחות מתוירים (נפילת מתח אחרי פריחת הדובדבן + העונה הגשומה + העונה החמה והלחה), מה שכמובן היה מעולה עבורי - פחות תיירים, פחות דברים לסגור מראש, מחירים נמוכים יותר, וגולת הכותרת - צפון יפן שזו למעשה העונה הטובה לטיולים וטבע באזור.

בסיפור דרך זה אנסה לתת את כל המידע לתכנון טיול תרמילאי ביפן ובעיקר אנסה להסביר עד כמה מושלמת יפן לתרמילאי שמחפש הרבה חופש, גמישות ובעיקר עצמאות.

מה תכל'ס צריך להזמין מראש? ועד כמה ניתן לזרום ביפן?

כל עוד אתם לא מגיעים לפריחת הדובדבן (סאקורה), או תאריכים מיוחדים (גולדן וויק), אין צורך להזמין המון מראש ואפשר לזרום ולזרום! הזמנתי המון דברים מהיום למחר, והפרשי המחירים לא היו גבוהים (מדגישה - ישנתי בהוסטלים ולא במלונות). החל מתחילת חופשת הקיץ היפנית (20 ביולי) התקשתי יותר להזמין לינה מהרגע להרגע, אבל עדיין אפשר למצוא דברים במחירים סבירים כמטיילת יחידה. סופ''שים ככלל יותר עמוסים, ואליהם כדאי להזמין מקומות מראש.

מה כן הזמנתי מראש?
- טיסות ליפן ולינה בטוקיו ללילות הראשונים
- סגרתי עם שתי חוות ה-wwoof הראשונות, אבל גם את זה לא חייבים לסגור הרבה מראש (יש חוות שאפשר לסגור איתן בתוך שבוע, אבל אם אתם רוצים חווה ספציפית תיצרו קשר בהקדם). אני סגרתי איתם בערך חודשיים מראש.
- ‏אוטובוס לחווה הראשונה כי מספר המקומות מוגבל (אבל גם לא חובה להזמין המון מראש, ואם אתם לוקחים רכבת אז אפשר להזמין כרטיס יום-יומיים מראש).

וזהו! :)

מזומן, אשראי, וכרטיס סים

יש מקומות רבים בהם השתמשתי באשראי, בעיקר בערים הגדולות וחנויות הנוחות וסופר מארקטים. במקומות המרוחקים יותר חשוב להצטייד במזומן. מזומן הכרחי גם לתחב"צ, לטעינת כרטיס ה-ic (יפורט בהמשך).
ישנם כספומטים (ATM) כמעט בכל מקום, ובפרט בחנויות הנוחות (מכונות פה combini כמכונות בשפת העם, מלשון convenient store). העמלות שנלקחות בכספומטים כמעט תמיד זהות (220 ין למשיכה מעל 10,000 ין; בחלק מהמקומות ניתן למשוך מקס' בכל משיכה 50,000 ין).

הסים קארד בו השתמשתי הוא e-sim של חברת airlo. למזלי הטלפון שלי תומך בטכנולוגיה זו, אך חשוב לוודא כי יש לכם אפשרות להתקין e-sim על הטלפון שלכם.

איך עושים את זה?
מורידים את האפליקציה של airlo ומשם כבר הכל יהיה ברור. תעקבו בזהירות אחר ההוראות.
את הסים הורדתי מבעוד מועד בנפאל (על ווייפיי, כי חברת התקשורת נמסטה בנפאל חוסמת את שירותי airlo). את הסים הצלחתי להפעיל ישר בנחיתה, והחבילה מתחילה להיכנס לתוקף (לספור 30 יום) רק מרגע החיבור לרשת. אז זו לא בעיה אם רוכשים מבעוד מועד.

עבורי זו הייתה החבילה המשתלמת ביותר, הסים ביפן די יקר.

קוד הנחה (3$) לשימוש בפעם הראשונה - YUVAL5355

כניסה למדינה ליפן - ויזה (ספוילר - לא צריך להוציא ויזה), מכס (תרופות ומזון)

ישראלים לא צריכים ויזת טיול ליפן, נכון למאי 2023. עם הנחיתה, תקבלו חותמת בדרכון המאשרת את שהותכם במדינה למשך 90 יום. שימו לב לתאריך הנקוב בחתימה בדרכון שלכם, ליום בו אתם צריכים לעזוב.

אין צורך למלא טפסים וכו' לפני ההגעה.

על המטוס טרם הנחיתה תקבלו טפסים על הצהרת מכס. היפנים מאוד קפדניים על הדברים שנכנסים למדינה, ויש להם כל מיני חוקים והגבלות.

הדברים המרכזיים בעיני שעשויים להוות בעיה לתרמילאים הם מוצרי מזון (פירות וירקות) ותרופות.

מזון: אני פשוט נפטרתי מכל הפירות שהיו עליי לפני הנחיתה. ולא נדרשתי להצהיר שיש עליי פירות וירקות.

תרופות: ישנם חומרים מסוימים שאסורים לכניסה ליפן. למזלי לא נשאתי עליי דבר מהחומרים האלו ולכן לא נדרשתי להגיש בקשה מיוחדת מראש. מי שיש לו תרופות שעשויות להוות בעיה נדרש למלא בקשה מיוחדת מבעוד מועד על התרופות שאותם הוא רוצה להכניס למדינה. אני לא מספיק מבינה בזה ולכן לא אאריך פה בנושא, אבל חשוב לוודא.

אציין שבכניסה ליפן לא בדקו לי את התיקים והכל עבר בשלום.

עלויות ביפן

המון תרמילאים חוששים להגיע ליפן כי היא יקרה. כשעוד הייתי בנפאל ונשאלתי לאן אני ממשיכה, התגובה לתשובה "יפן" הייתה בדרך כלל "וואי איזה שווה" ואז "יש כסף, אה? 😉".

אז זה נכון שהחלטתי להשקיע בלהגיע לכאן, אבל בפועל לא יקר לטייל פה. מלבד שירותי התחבורה היקרים (רכבות, שגם להן יש תחליפים זולים), שאר המחירים פה (אוכל, לינה) זולים מאוד ביחס למדינות אירופה. כמובן שביחס לשאר מדינות המזרח ה"קלאסיות" של תרמילאים מדובר ביעד יקר, אבל לא בהפרש גבוה מאוד.

כמובן עלות הטיול מושפעת מאופי הטיול בה בחרתם, ולשמחתי אופי הטיול שלי הוא די זול - מעט מעברים, wwoofing, ולא מעט לילות עם אוהל.
בגדול - לילה בהוסטל יעלה בערך 80-100₪ ללילה, ארוחה טובה במסעדה תעלה 900-1100 ין (23-28₪), האוכל בסופרמרקט זול מאוד וגם איכותי מאוד (יש ביפן מנות מוכנות שלא נופלות מהרבה מסעדות).
בגדול זה אומר שאפשר לסגור יום בבערך ±110 ליום, ואפילו פחות כשלא נמצאים בעיר הגדולה (ללא ספירה של ימים של wwoofing, קמפינג, ומעברים). ככה שסך הטיול הכולל ביפן, אם משלבים פעילויות טבע ושטח אמור לצאת לא מאוד יקר.
ההערכה שלי זה שסך הטיול המתואר כאן עלה לי בערך 4000₪ לחודש (לא כולל הטיסות מנפאל ליפן והחוצה, האוהל והשק''ש והביב, ולא כולל דמי ביטוח הנסיעה; כן כולל את סך ההוצאות שלי ביפן, כולל השכרת האופניים ותחבורה פנים-יפנית).

לינה

התרמליאי הממוצע ימצא את עצמו ישן בשלוש מהדרכים (הזולות) הבאות:
- מלון קפסולות: יפן ידועה במלונות הקפסולות שלה, במיוחד בערים הגדולות. אני חשבתי שאשרוד בקפסולות יותר זמן, אבל בכנות היה לי לא קל לישון בתוך זה, בעיקר כי זה היה די חנוק. זה בסך הכל פתרון לא רע לטווח קצר. וצריך להגיד את האמת, זה לא תמיד נוח. אבל שוב - המחיר מנצח כשאתה תרמילאי בעיר הגדולה. כמובן שהמקלחות והשירותים משותפים. דוגמא למלון קפסולות שהייתי בו הוא Nomad Hostel Classic (73₪ ללילה) שבטוקיו, בסך הכל ממליצה עליו מאוד.
- ‏מלונות חדר לבד אבל השאר משותף: זה למעשה הפתרון הנוח ביותר בעיני בערים. זה חדר פרטי אבל עם מקלחות, מטבחון ושירותים משותפים. אני ישנתי בטוקיו במקום בשם Hotel Meigetsu בטוקיו (87₪ ללילה).
- ‏dorms קלאסי: בעיקר מחוץ לערים, יותר באזורים של קמפינג וטיולים בטבע (ובסאפורו).
- ‏אוהל ואתרי קמפינג: לי יצא להעביר לילות באוהל בעיקר בהוקאידו, ועל כך אפרט בהמשך סיפור הדרך.
- ‏הרבה תרמילאים עושים גם קואוצ' סרפינג, אני אישית לא עשיתי את זה מכמה סיבות - בעיקר כי הייתה לי הזדמנות בוופינג לגור ולחיות עם משפחות יפניות, וגם התארחתי באוסקה ובטוקיו אצל חברים יפנים שלמדו איתי בתיכון. אבל שווה לברר על זה יותר אם משהו שיכול לדבר אליכם.

תחבורה

אפשר לכתוב סיפור דרך שלם על תחבורה ביפן, אבל אנסה לתת פה תקציר:

כרטיס ic: כרטיס כמו רב קו, שאפשר להטעין עליו סכום כסף, ולתקף באמצעותו בעלייה לאוטובוס ורכבת וכו'. ברוב הגדול של המקומות, בפרט בתוך הערים, אפשר לנוע בחופשיות ולתקף עם כרטיס ic. במקומות מבודדים יותר, עדיין נדרשים לשלם בכסף מזומן בלבד. ולא רק במקומות מבודדים לגמרי, גם על האוטובוס לדוגמא בין סאפורו לקושירו שילמתי במזומן.
ישנם כל מיני סוגי כרטיסי ic, שתכל'ס אין ביניהם הבדל, ואפשר להשתמש בהם בכל מקום שמקבלים את ה-ic.
את הכרטיס אפשר לטעון בתחנות הרכבת וגם בחנויות הנוחות, ה-combini.

הנפקת כרטיס ic: יש אפשרות להוציא בשדה התעופה בנחיתה, אבל להבנתי הכרטיס בתוקף רק ל-28 יום, בלי אפשרות למשוך את הכסף שנשאר בכרטיס בסוף השימוש (תוודאו את מה שאני כותבת כאן, כי לי לא יצא להעמיק בכרטיס הזה).
את הכרטיס שלי הנפקתי בתחנת גינזה בטוקיו, במשרד הכרטיסים. זה היה כרטיס pasmo, שבו במקום הטענתי גם במה שנקרא value ticket - נסיעות חופשיות ל-72 שעות ברחבי טוקיו, במטרו ובאוטובוסים תמורת 1500 ין, יצא לי מאוד משתלם. צריך לשים לב שזה לא מכסה על כל הקווים בעיר, אלא רק את קווי המטרו והאוטובוס (כך למשל, רכבות JR בתוך העיר לא כלולות). אך אל דאגה - תמיד הצלחתי לתפור מסלול שלא מכריח אותי לנסוע ברכבות שלא כלולות. נשמע מסובך, אבל עם קצת עבודה בגוגל מאפס, לומדים את העסק מהר מאוד.

ניתן גם לקנות כרטיסים במכונות לפני עלייה לרכבת, אבל זה קאדר רציני ומצטברים המון מטבעות...

בתוך הערים: התניידתי באמצעות שלל קווי האוטובוסים, מטרו, רכבות למיניהן. לא עניין יקר במיוחד.

להתניידות בין עירונית ישנן מספר דרכים עיקריות:
- רכבת הקליע, השינקנסן! יקר מאוד, יצא לי לנסוע בשינקנסן פעם אחת (בדרך לחוות הוופינג הראשונה), זה בהחלט עסק יקר אבל באותו זמן זה התאים לי (אחרי מחלה). רכשתי את הכרטיס יום קודם במשרד כרטיסים JR בתחנת Ueno. אין ספק שהשינקנסן הייתה חוויה בפני עצמה, אבל שוב - יקר מאוד.
- ‏אוטובוסים בין עירוניים של חברת willer - זולים משמעותית, מזמינים כרטיסים באתר מראש, תחליף זול לשינקנסן לנסיעות למרחקים גדולים.
- ‏טיסות פנים, בפרט להוקאידו, היו הפתרון הזול והמהיר ביותר עבורי להגיע לאי הצפוני. לשם השוואה - טיסת מסנדאי לסאפורו עלתה לי בערך 5,500 ין, בעוד שכל ניסיון לתפור דרך זולה יותר לקח כמעט יממה ועלה יותר... שימו לב שיש גם מעבורות שיוצאות מקיוטו לאוטרו (הוקאידו) בעלות של בערך 7000 ין, ולוקחות בערך שני לילות (חוסך גם את הלינה ולכן יוצא מאוד זול אם יש לכם זמן לבלות ההפלגה). יש גם טיסות לערים נוספות בהוקאידו ולא רק לסאפורו, אז ייתכן ועדיף לכם להגיע ישירות לאן שאתם צריכים (לדוגמא קושירו, או אסהיקוואה).

האם משתלם לתרמילאי לתקופה ארוכה להרכוש JR pass? לא. הפאס טוב בעיקר למי שרץ מהר על פני מרחקים גדולים. בכל מקרה, אפשר לבדוק כדאיות בקישור הבא, אם אתם יודעים את לוח הזמנים שלכם והיעדים שלכם - ‏https://www.japan-guide.com/railpass/

תחנה #1 - טוקיו

את המסע שלי ליפן התחלתי בנפאל, שם חטפתי יומיים לפני הטיסה מחלה בבטן. חשבתי שהכל יעבור עד הטיסה אבל טעיתי. המסע ליפן היה ה-48 שעות הנוראיות ביותר שהיו לי בחיים.

מסלול הטיסה שיצא לי הכי זול ויעיל: נפאל -> דלהי -> הונג קונג עם Cathay Pacific -> נריטה, טוקיו עם Cathay Pacific.
יצא משתלם במיוחד כי הזמנתי טיסות חזרה לדלהי עם כת'אי פסיפיק. הכרטיס חזרה היה כרטיס גמיש, אז יכולתי להזיז את הטיסות בעלות נמוכה מאוד (ובסוף גם יצא שהזזתי והארכתי את השהות ביפן, והוספתי כמה ימים בהונג קונג).
הכרטיס כולל כבודה, והשירות של כת'אי פסיפיק היה מצוין.

אז בדיוק כשהגעתי לטוקיו הייתה רעידת אדמה (לא שגרתית, אבל גם לא חמורה מדי) בטוקיו, והרכבות הפסיקו לעבוד. הייתי מותשת וחולה, אבל כמובן שהייתי חייבת למצוא דרך לצאת מהשדה. בסוף רק רכבת אחת חזרה לעבוד, והגעתי למרכז טוקיו, שם כבר התפניתי לבית חולים עם מונית (שהביאה אותי בטעות לבית חולים פרטי, שם הזמינו לי אמבולנס לבית חולים ציבורי).
הייתי בבית חולים Hikifune Hospital וטיפלו בי אחלה. חשוב להגיד - אילמלא גוגל טרנסלייט לא היינו יכולים להבין כלום! על אף שהצוות בבית החולים מלומד ומשכיל, הם לא ידעו מילה אחת באנגלית ואני כמובן לא ידעתי מילה ביפנית.
משם נשארתי עוד שני לילות בהוסטל, זה היה קפסולות ובמחלה סבלתי נורא, ובעיקר היה לי קשה לטפל בעצמי.
בהמשך משפחת צודקביץ', מנדי וחנה הרב והרבנית של חב"ד טוקיו אירחו אותי למשך שבוע, ואנצל את הבמה להגיד ***תודה ענקית*** לחנה ומנדי ולילדים שלהם שאירחו אותי ברוחב לב, ובזכותם יכולתי להבריא, לקבל כוחות מחודשים, ולהמשיך בטיול.
אחרי שהחלמתי נהנתי מהעיר שלושה ימים נוספים (לא מרחיבה פה, כי זה הדברים הרגילים שיש עליהם המון מידע).

הקדמה: וופינג WWOOFING!

מה זה וופינג? ציטוט מויקפדיה (שמתורגם מאתר wwoof העולמי) - "WWOOF (ראשי תיבות: Worldwide Opportunities on Organic Farms; "הזדמנויות בינלאומיות בחוות אורגניות") היא רשת בינלאומית של ארגונים מקומיים המסייעים בהשמה של מתנדבים מרחבי העולם בחוות אורגניות, תמורת לינה ומזון. מטרת הרשת לאפשר למתנדבים לחוות חקלאות אורגנית באזורים שונים בעולם ולקדם את התנועה האורגנית. זו תנועה עולמית המקשרת בין מתנדבים לבין חקלאים אורגניים ומגדלים לקידום חוויות תרבותיות וחינוכיות המבוססות על אמון וסחר חליפין, ובכך מסייעת בבניית קהילה גלובלית בת קיימא."

על וופינג שמעתי איפשהו בשנות התיכון שלי, תמיד זה היה נשמע לי דבר מעניין לעשות והתנסות מיוחדת - וזה לא איכזב לרגע. וופינג פתח בפניי דלת לעולם של חקלאים יפניים שלא הייתי יכולה להכיר בשום צורה אחרת.
הקונספט פשוט - מתנדבים בחוות בערך 6 שעות עבודה ביום, וחיים איתם בשאר הזמן, כולל לינה ואוכל.

- ‏וופינג - איך מתחילים? לכל מדינה יש דרך קצת שונה ליצור קשר עם החוות. ביפן, נרשמים לאתר של WWOOF Japan בעלות חד פעמית (שנתית) של 150₪. אחרי שנרשמים נפתח לכם למעשה יוזר, בו אתם נדרשים למלא את הפרטים שלכם - תפרטו על עצמכם, למה אתם רוצים לעשות וופינג, על כל ניסיון שיש לכם, ותוסיפו תמונה של עצמכם. המארחים בהחלט קוראים את זה ואפילו שואלים שאלות על חלק מהדברים שאתם כותבים שם, אז תשקיעו.
אחרי שפתחתם יוזר, תקראו היטב את ההוראות (באמת תקראו, זה לא ארוך, אבל שווה להשקיע בזה את השעה של פתיחת יוזר + להבין מה קורה באתר במסודר כדי לעבוד בקלות אחרי זה מול החוות).
האתר לא מאוד ידידותי מהטלפון, ואם יש לכם אפשרות ממחשב אז עדיף. לי היה רק מהטלפון, אז זה קצת הקשה עליי, אבל בהחלט אפשרי.
אחרי שפתחתם יוזר, אפשר להתחיל לקרוא על החוות ולהבין מי מעניין אתכם ולמי אתם רוצים לכתוב.
- ‏איך אני בחרתי את החוות?
קודם כל להבין איפה גיאוגרפית אני רוצה להתמקד. אחרי שהבנתי שאני רוצה להתמקד באזורים הצפוניים של יפן בגלל העונה, צמצמתי לי משמעותית את היקף החוות שבדקתי.
כשקראתי על כל חווה, היה לי חשוב קודם כל לוודא שיש אישה נוספת בחווה (זה מצוין בפירוש בפרופיל של כל חווה), והעדפתי לשהות בחברת משפחות עם ילדים. כשקוראים על חווה אפשר גם לראות תמונות, פידבק מוופר'ס אחרים שהיו שם, הודעה מהמארחים בשפה חופשית (היה לי חשוב להבין מה הם מדגישים בהודעה ומה הם "מביאים לשלוחן"). בפרופיל של כל חווה אפשר גם לקרוא מה סוג העבודה שתעשו.
אחרי שקראתם על חווה ונדלקתם עליה, ממליצה לוודא רגע איפה היא ממוקמת (למגדילי ראש - לפתוח מפה בגוגל מאפס, לדקור את המיקום, ולכתוב את מספר החווה, ככה תוכלו לראות פריסה של כלל החוות שהתעניינתם בהן), ולסמן אותה בלייק באתר וופ - המארח לא רואה את זה, וככה אתם יוצרים למעשה רשימה של המקומות שמעניינים אתכם (my hosts).

אחרי זה אפשר לשלוח הודעות לחוות שמעניינות אתכם, ולשאול אם אתם יכולים להגיע ולפרט את התאריכים שאתם רוצים לבוא. ממליצה גם להתעניין בהודעה מה סוג העבודה שתעשו, ובכל פרט שעשוי להיות חשוב לכם.

מותר למקבל חוות ולשלוח לכמה חוות הודעות במקביל, רק חשוב לענות לכולם ולהיות על זה, כי המארחים לא אוהבים שלא עונים להם (ובצדק). כשעונים לכם זה שולח התראה למייל שלכם.

תחנה #2 - וופינג חווה ראשונה (H26911) - משפחת okada, בעיירה ajigasawa

אז אחרי שדחיתי את ההגעה לחווה הראשונה בעקבות המחלה, הצלחתי להגיע למשפחת אוקאדה בשעה טובה ומוצלחת!
שהיתי עמם 8 לילות (9 ימים), מתוכם עבדתי 6 ימים (ימי הגעה ועזיבה לא עבדתי, וגם לא ביום ראשון).

סדר יום ממוצע: 7:00 ארוחת בוקר (אורז ומרק מיסו) -> עבודה בבוקר מ-8 עד 12 בצהריים (באמצע הפסקה לעוגיות) -> ארוחת צהריים עד 13:30 -> עבודה עד 15:00 -> זמן חופשי! -> 19:00 ארוחת ערב.
הם ממש מקפידים על שעות המנוחה וההפסקה, והיו מאוד מאוד הוגנים. רוב העבודות שניתנו לי לא היו פיזיות במיוחד. עיקר העבודה הייתה ניקוש עשבים, זריעה ושתילה, ויום אריזה ומכירה.

בין לבין סייעתי בעבודות הבית (שטיפת כלים, קצת כביסה), והקראת ספרים לילדים המתוקים שלהם. בשעות הפנויות שלי הלכתי לאונסן (אונסן זה מרחצאות יפנים של מים חמים, תקראו על זה) וטיילתי על אופניים באזור, יצאנו לדוג ועשיתי כיף חיים. הם היו מאוד אדיבים אליי, האכילו אותי בנדיבות (רוב האוכל זה דברים שהם מגדלים), ודאגו לי מאוד. היה לי חדר משלי.

חשוב להדגיש שהם משפחה נוצרית, ומאוד מקפידים על תפילה לפני האוכל, יום לימוד עם הסבא והסבתא, ביום ראשון היה להם חשוב שאבוא איתם גם לכנסייה. אני זרמתי כי זה היה לי מעניין, אבל אם זה לא מתאים למישהו אז צריך לקחת את זה בחשבון (ואולי לעשות תיאום ציפיות לפני, או לבחור חווה אחרת). הם כמובן עפו על זה שאני מארץ הקודש וזה היה מאוד מעניין לדבר איתם.

תחנה #3 - Towada national park

מביתם של משפחת אוקאדה, המשכתי לפארק לאומי לא רחוק מביתם, Towada. הגעתי לשם באוטובוס נוח להפליא מאאמורי, ועיקר המטרה הייתה לנוח קצת על האגם ולצבור כוחות לקראת החווה הבאה.
בפארק היו בעיקר יפנים מבוגרים שמטיילים להם בנחת, וחוץ ממני פגשתי רק זוג מערבי נוסף (או מזרחי למעשה? כי הם מניו זילנד).
זו הייתה תחנת מנוחה איכותית ביותר, ונהנתי מהימים כאן, שגם אפשרו לי להמשיך לתכנן את צעדי להמשך. בפארק שהיתי 4 לילות.

מה בגדול עשיתי כאן:
- רכבתי על אופניים באזור האגם
- ‏Oirase Gorge - נחל מקסים של 14 ק''מ עם שביל הליכה נוח לידו
- ‏אונסן אונסן אונסן!
- ‏אוכל טוב והרבה פאי תפוחים
- ‏קריאה על שפת האגם

לינה:
ישנתי בהוסטל בשם Towadako Backpackers. הוסטל מתוק, משפחתי מאוד. לקחתי מיטה בחדר משותף, והייתי היחידה בו ככה שלמעשה זה היה חדר פרטי. יש גם חדרים פרטיים. 58₪ ללילה, כולל ארוחת בוקר. הצוות של ההוסטל היה נהדר - ביום העזיבה שלי נתנו לי טרמפ של בערך שעה וחסכו לי לא מעט זמן וכסף. להוסטל גם היו אופניים חינם, ששימשו אותי כל יום. צמוד להוסטל יש אונסן מעולה!

תחנה #4 - וופינג חווה שנייה (H2332), ב- Kurikomakokutei National Park

החווה השנייה אליה הגעתי היא למעשה "בית ספר טבע" - סוג של גרסא משודרגת לבתי ספר שדה, עם טוויסט שממוקד יותר בפעילויות בטבע יותר מאשר ידיעת הארץ.

בפועל העבודה בחווה הייתה קלה להפליא, מעט שעות עבודה שאיפשרו לי לשוטט ולטייל באזור וליהנות מהאונסנים שמסביב. תכל'ס רוב העבודה שלי הייתה לחטוב עצים אבל מאוד נהנתי מזה וזה אחלה ניסיון. בין לבין גם זרענו זרעים וניקשנו עשבים (איך אפשר בלי).

המשפחה הייתה נחמדה מאוד, ידעו מעט אנגלית אבל דאגו לרווחתי והיה כיף איתם מאוד.

במהלך השהות שלי אצלם (8 ימים) גם קיבלתי "יום חופש" שבו טיפסתי להר הקרוב (הר kurikoma), וירדתי ממנו לאונסן מהצד השני. אזור מומלץ מאוד לטיול אם מישהו בטעות מגיע לשם!

http://kurikomans.com/en/jigyo...

https://www.pref.miyagi.jp/sos...

תחנה #5 - Michinoku coast trail

מהחווה השנייה המשכתי ל-ichinomaki, עיירת חוף במיאגי. העיירה עצמה די משעממת, וגם הגעתי במזג אוויר לא מוצלח במיוחד - גשום וחם ולח. התוכנית המקורית הייתה לצעוד על פני ה-michinoku coast trail במשך חמישה ימים, אבל בעקבות מפגש מקרי עם זוג ניוזילנדים שצעדו גם הם חלקים מהשביל, הבנתי שזה יהיה לי פחות נכון כרגע ללכת חמישה ימים מהשביל, בעיקר כי יש מעט מאוד מטיילים מסביב, וכי באותו שלב לא הייתי ערוכה מספיק עם ציוד קמפינג.

אז למחרת ההגעה לאישינומאקי, יצאתי עם המעבורת הראשונה השעה 8:00 לעבר האי הראשון manga island, וממנו המשכתי לאי הנוסף, aji island. שני האיים היו חביבים מאוד, ונהנתי מאוד לצעוד בהם, היה יום ממש מוצלח.

לוח זמנים של המעבורת:
http://ajishimaline.com/index....

מיקום יציאת המעבורת:
https://maps.app.goo.gl/rhNNpH...

באישינומאקי לנתי בשני מקומות שונים, על שניהם אני ממליצה מאוד:
- tabist business rayokan, מיקום יותר מוצלח, חדר פרטי מחיר טוב
- Active life yado, הוסטל חמוד עם בעלים מתוקים
למחרת נסעתי מאישינומאקי לסנדאי, משם לקחתי טיסת פנים להוקאידו.

תחנה #6 - הוקאידו, סאפורו והגרנד טרברס טרק, בשמורת Daisetsuzan National Park

נחתּי בהוקאדיו בנמל התעופה new chitose, ומשם באוטובוס קליל נסעתי לעיר. ישנתי ב-ino's place, הוסטל מטיילים נחמד, אבל לא להיט, בעיקר היה פנוי בסופ"ש ולכן יצא שבו הייתי. הוסטל יותר מוצלח בעיר, וגם טיפהל'ה יותר יקר אבל שווה את זה - Plat hostel keikyu sapporo sky.

את היומיים הראשונים בסאפורו הקדשתי למעט מנוחה ובעיקר להצטיידות להמשך החודש בהוקאידו. רכשתי בסאפורו אוהל, שק שינה, וביב (מכנסי רכיבה מרופדים כאלה).
שלושת המוצרים שרכשתי הם של חברת mont-bell, מותג הטיולים המוביל של היפנים (ובצדק). מדובר היה בהשקעה כלכלית לטווח רחוק ולא רק לטיול הזה, אז לא מומלץ למי שרוצה משהו פשוט רק לשבועיים (אם אתם רוצים משהו זול ומהיר - תזמינו מאמזון / עלי אקספרס מבעוד מועד להוסטל שלכם).
בכל אופן למי שכן מתכוון להשקיע, ממליצה לרכוש את המוצרים של מונט-בל מ-shugakusu, בול אותם מוצרים באותם מחירים, רק שבשוגקוסו יש החזר מס ובחנויות מונט-בל אין.
גם ביב (מכנסי רכיבה מרופדים בטוסיק) חיפשתי בכל רחבי סאפורו, ובסוף כל הדרכים הובילו שוב למונט-בל.
מסאפורו העיר לא ממש נהנתי, לא כל כך מצאתי בה את עצמי אבל היא בהחלט אחלה בייס לנחיתה רכה ויציאה לטיולים ברחבי האי. בכנות לא חושבת שיש מה להיות בה יותר מיומיים.

מסאפורו יצאנו, עמרי ואילן (שני ישראלים נוספים), לטרק הגראנד טראברס.

כמה נקודות על הטרק לפני שנצלול למסלול עצמו:
לא מדובר בטרק מתויר במיוחד - בכך אני מתכוונת שאכן יש מטיילים באזור, ואפילו לא מעט בסופ"ש, אבל כשביל שלם מקצה לקצה, היינו היחידים. אפילו במרכז תיירות בפוראנו, העיירה ממנה התחלנו התקשו להנחות אותנו. המידע לגבי הטרק היה רובו ככולו מאתר Hokkaido Wilds.
- דובים: יש דובים בשמורה, ולכן חובה להצטייד בפעמון דובים, כזה שתולים על התיק ומצלצל בכל צעד. ניתן לרכוש פעמון זול ב-DCM ודומיו, והמהדרין יקנו ב-mont-bell וכו'. ככלל אין צורך בספריי דובים, היפנים לא מסתובבים עם ספריי בשמורה הזו. כמו כן, ההמלצה באזורים עם דובים היא לא לטייל לבד. וכמו שאמא דובה וגוריה הוכיחו לנו - הדובים באמת שם, הם הולכים על השבילים שאנחנו הולכים עליהם, והסיכוי לפגוש בהם בהחלט קיים. אז לא להקל ראש או לחשוב "לי זה לא יקרה".
- ‏טיהור מים: במסלול יש אחלה מים, ועדיין נדרשים לטהר אותם (טבליות, הרתחה, בקבוקי פילטר). לנו היה בקבוק פילטר של Gyro שבעזרתו טיהרנו לכולם, וטבליות טיהור מהארץ (לא מצאנו טבליות ביפן).
- ‏בישול בשטח: הצטיידנו בשתי גזיות, ושני בלוני גז (בפועל לא באמת היינו צריכים שתיים). קל למצוא בלוני גז ביפן, בעיקר הברגה. כנ''ל כל ציוד קמפינג, עם זאת - לרוב זה ציוד על רמה והמחיר בהתאם, אז אם אתם מחפשים הצטיידות זולה וחד פעמית רק לטרק, אז שווה להזמין מראש מעלי אקספרס או משהו להוסטל/מלון שלכם מראש (בערך 2-3 שבועות מראש להוקאידו).
- ‏אתר Hokkaido wilds מצוין, תנו בו הצצה ואפילו העמקה ותוכלו גם לתפור לעצמכם את המסלול שהכי נכון לכם.
- ‏מזג אוויר ורוחות: הרכס עליו עובר הגראד טרוורס מאופיין ברוחות עוצמתיות, שמביאות גם לטמפרטורות נמוכות וערפל כבד. לנו היה חוסר מזל משווע עם מזג האוויר. היו קשובים לתחזית ובעיקר לשמיים. אתרי מזג אוויר שנעזרנו בהם:
אתר השירות המטאורולוגי היפני, מוציא גם אזהרות לפי צורך (הוציא אזהרת סערה וברקים מעל פוראנו, כפי שיסופר ביום 1). https://www.jma.go.jp/bosai/ma...
אתר mountain forecast - https://www.mountain-forecast....
- ‏ניווט: המסלול מסומן די טוב, ולצד זאת ניווטנו כרגיל באמצעות mapy.cz עם מפות אוף-ליין שהורדנו מבעוד מועד. ניתן גם להוריד קובץ GPX מהוקאידו וויילדס ולפתוח ב-komoot או כל אפליקציה דומה.
- ‏הבקתות מאוד בסיסיות ולא מפנקות, וכמובן ללא מקלחת. וגם כמעט ללא שירותים! מה זה אומר? יש שירותים שהם בול פגיעה לבור, ויש שירותים שהם נטו מושב של אסלה, שאתה נדרש לחבר אליהם שקית פלסטיק ולעשות את צרכייך ישר פנימה, ולקחת איתך. מיותר לציין שאת כל הזבל והאשפה במסלול אתם לוקחים איתכם, ואין איפה להשאיר במהלך המסלול.
- ‏רמת קושי: המסלול הוא בהחלט לא למתחילים, ועיקר הקושי הוא המשקל על הגב (אוכל לכל הימים, אוהל, ציוד בישול, שק''ש).
- ‏שלג על המסלול: היו חלקים במסלול שהולכים על השלג, זה לא קל, אבל בהחלט אפשרי. הישראלי הממוצע לא רגיל ללכת ככה על שלג ולכן זה מעט מפחיד בהתחלה, אבל זה שלג ממש חברותי למשתמש. אין צורך בקרמפונס/מייקרו בפייקס שכן השלג היה רך ולא קפוא, ולא היה גם עמוק. ישנם סימונים בשלג של המסלול על ידי חבל, או צביעה במלח אדום של המסלול.

יום 0: נסיעה מסאפורו לפוראנו באוטובוס ישיר. שם ערכנו קניות והצטיידנו ל-8 ימים קדימה. המסלול המתוכנן שרצינו לעשות הוא כפי שמופרט במפה שפה, הלקוחה מאתר Hokkaido wilds:

לנקודת ההתחלה הגענו במונית מפוראנו, זה יצא קצת יקר אבל היינו שלושה אז זה התחלק בסדר (8000 ין בערך). אין תחבורה ציבורית שמגיעה קרוב. את הלילה העברנו באוהלים שם.
נקודת ההתחלה: https://maps.google.com/?cid=1...

יום 1: היום הראשון היה אמור להיות כפי שמפורט במפה, אך עם העלייה להר פוראנו, התקדרו מעלינו עננים וסופת רעמים. בהתחלה עוד נתנו צ'אנס לסערה לשכוח, וחיכינו על ההר בתקווה להמשיך למעלה. החשש המרכזי היה להיות חשופים על הפסגה לפעילות חשמלית של ענן סוער. אחרי למעלה משעה שחיכינו בשני-שליש גובה, והתייעצויות עם כלל אתרי מזג האוויר ומשרד התיירות של פוראנו, החלטנו שיהיה נכון יותר לרדת עד לתחנת האוטובוס הקרובה, ולהעביר את הלילה תחת מחסה בפוראנו. עם הגעתנו לפוראנו ההחלטה התבררה כרעיון לא רע בכלל - התחיל גשם שוטף ועצבני.
הגענו לפוראנו אחרי יום ארוך, ומצאנו גסט האוס, שם צברנו כוחות והתאפסנו על התוכניות שלנו.

יום 2: קמנו מוקדם, ונסענו בשני אוטובוסים מפוראנו לרכבל שעולה לאסהי-דאקה (https://maps.google.com/?cid=1...).

עלינו ברכבל, שללא ספק היה מפנק ביותר, ועדיין השאיר עוד לא מעט עלייה עד לפסגת ההר הגבוה ביותר בהוקאידו. המטרה הייתה להגיע לבקתת Kurodake, ולעבור בדרך במעיינות החמים הטבעיים nakadake. על אף שהגענו לרכבל מאוחר יחסית (11:00 בערך) בגלל שפספסנו את האוטובוס השני, הספקנו לעמוד ביום המלא ובתכנון.

הגענו לבקתת Kurodake, שם פרסנו אוהלים בעלות של 500 ין לאדם. יש גם אפשרות לישון בבקתה בעלות של 1500 ין לאדם, אבל עדיין יש צורך בשק שינה ובמזרון.

יום 3: מזג האוויר המשיך להתאכזר אלינו, ולמהלך היום הזה הייתה צפויה להיכנס סופה עם רוחות עזות וגשם בשעות הצהריים. בפועל היא נכנסה מוקדם בבוקר, והתעוררנו לבוקר גשום.
ירדנו ברכבל ל-Sounkyo, שם ישנו שני לילות בהוסטל Sounkyo. ההוסטל הכי טוב שהייתי בו בטיול לדעתי :)
זכינו ביום מנוחה בסונקיו, אבל לא אבדה תקוותינו להינות עוד מהגראנד טרוורס, ומצאנו את דרכינו להמשיך בכל הכוח.

יום 4: קמנו מוקדם בבוקר, ולקחנו את האוטובוס של 6:00 (היחיד שרץ במהלך היום, לא מופיע בגוגל מאפס וצריך לשאול בעל פה) מסונקיו לעמק הבא, לנקודת התחלה גבוהה יותר, ממנה קל לעלות לרכס (https://maps.app.goo.gl/M5f87a...). מכאן עלינו לבקתת Hakuundake (גם פה שילמנו כמה מאות ינים לאדם בשביל לפתוח אוהל, לא זוכרת את המחיר המדויק, https://maps.app.goo.gl/S6sgZ1...

זה היה יום קצר יחסית, ושוטטנו באזור ונהנו מהנופים, ומהופעת אורח של אמא דובה ושני גוריה על יד הקאמפ סייט (הבקתה)!

יום 5: הלכנו מבקתת האקונדאקה ל- Hisagonuma refuge (https://maps.app.goo.gl/vhmELy...)
רוב היום כלל הליכה על הרכס, עם עליות וירידות מצטברות שלא היו היסטריות. יום יפייפה וכיפי, עם שחייה קצרה במי האגם הקטן. בקתת היסגונומה היא בקתה חינמית ומאוד ספרטנית, אבל קורת גג מצוינת!

יום 6: להמשך השבוע היה צפוי מזג אוויר גרוע גם כן, אז החלטנו שתם ונשלם הקונדס, והפעם נרד בידיעה שלא נחזור.
באותו היום הלכנו מבקתת היסגונומה חזרה למטה, וירדנו לנקודה שכאן: https://maps.app.goo.gl/YAjg4d...
משם הצלחנו לתפוס טרמפ כמעט עד אסהיקוואה, ועוד באותו יום הצלחנו לחזור לסאפורו.

נשארנו כמה ימי התאוששות בסאפורו, משם כל אחד המשיך לדרכו, כאשר הפרק שלפני היה לא אחר מטיול אופניים בהוקאידו!

תחנה #7 - הוקאידו על אופניים, 12 יום רכיבה במזרח הוקאידו

רקע ולוגיסטיקות:
אני חובבת אופניים משובעת, אבל עד היום זה היה בעיקר תחביב במתכונת של התניידות משודרגת, מטובלת בהרבה אהבה לכלי הזה. היה לי חלום קטן כבר הרבה זמן, לעשות טיול אופניים עם כל הציוד עליי.
יפן התגלתה כיעד מושלם לכך, ובפרט הוקאידו המשופעת באתרי קמפינג מוסדרים ואתרי טבע יפייפיים איפה שלא תפנה. הנוחות של יפן איפשרה לי לצאת לטיול האופניים לבד בראש שקט - ידעתי שבכל ערב אצליח להגיע למקום לינה נעים, שיהיה קל להצטייד, ושבמקרה הכי גרוע תמיד אפשר למצוא תחבורה ציבורית ולהגיע איתה למחוז חפצי.
היפנים נוהגים גם באופן זהיר מאוד, מה שהופך את החוויה על רכיבה לצד הכביש לנוחה ונעימה, ולא מסוכנת באופן יחסי. היפנים מאוד מתחשבים בנהיגה שלהם, והרגשתי בנוח לרכוב גם בשולי דרכים ראשיות ללא חשש.
הנוחות של יפן התגלתה כיעילה גם בשירות המשלוחים האגדי שלה, בתוספת ההגינות היפנית יוצאת הדופן.
הדבר היה ככה: ביום השלישי לרכיבה התעוררתי לבוקר עם גלגל ריק מאוויר, החלפתי את הפנימית, בדקתי את הביפנוכו של הגלגל ולא מצאתי שום דבר חד. אחרי יום שוב פנצ'ר, שוב בדיקה שלא מולידה תוצאות. בפעם השלישית נתקעתי עם גלגל מפונצ'ר על ראש ה-shiretoko pass. שם החלפתי לפנימית האחרונה שנשארה לי. הפעם בדקתי את הגלגל שוב ושוב, לא ירדתי מהפאס עד שלא מצאתי מה מפנצ'ר לי את הגלגל, עד שמצאתי סיב מתכת אלים וקטנטן, שהצלחתי לשלוף רק באמצעות פינצטה.
לאורך כל הדרך עמדתי בקשר עם הבחור ממנו השכרתי את האופניים (קאזונורי), אחרי הפנצ'ר השני הוא אפילו הציע לבוא להחליף לי גלגלים, אבל סירבתי בנימוס כי זה היה מרוחק ממנו שעתיים נסיעה, וחשבתי שאסתדר.
אחרי הפנצ'ר השלישי, קאזונורי שלח לי על חשבונו שני גלגלים חדשים לגמרי ועמידים יותר, לסניף ה-Yamato הקרוב אליי ביותר (יאמאטו היא חברת משלוחים יפנית אדירה, שדרכה גם עושים את שירות שליחת המזוודות המפורסם). הגלגלים חיכו לי שם על הבוקר, החלפתי את הגלגלים ושלחתי אליו את הישנים (כאמור, על חשבונו). שורה תחתונה - לקח אחריות מלאה על המקרה, ושירות המשלוחים היפני היעיל להפליא עשה את עבודתו נאמנה.

השכרת אופניים וציוד
אחרי סקר שוק אינטנסיבי בכל רחבי הוקאידו בסיוע המשפחה בחוות הוופ השנייה, ולאחר המלצה מחבר, נמצא המקום המושלם - cycle garage PAZ, אשר ב-kushiro.

סגרתי איתו את הפירוט הבא (ל-12 יום, התענוג כולו עלה בערך 900₪). את הפרטים סגרתי איתו במייל והזמנה סופית באתר. אין צורך להזמין המון מראש, לדעתי בערך שבועיים לפני יספיקו:

Rental fee;
#1st day:JPY 3850 + 2nd day JPY 2200/per day
#Rear rack:JPY 1100/whole rental
#Panier bag:JPY 2750/whole rental
#Frame bag two:JPY 1650/whole rental

For example, the total for 15 days is,
3850 + 2200 *14 days + 1100(rear rak) +2750(Panier) + 1650(Frame bag)
=total JPY 40150
המחיר כולל גם קסדה, פנסים, ערכת תיקונים (מפתחות אלן, משאבה, 3 פנימיות, 2 זוגות בלמים חלופיים), 2 מנעולים, מנשא למים… קיצר כל מה שתבקשו. אחלה גבר.

אתרי הקמפינג - אתרי הקמפינג היפנים לא מפנקים במיוחד, אבל בהחלט מסודרים ונקיים. ברוב אתרי הקמפינג אין מקלחות, ואפשר להתקלח באונסן הקרוב ביותר. אם יש מקלחת וכביסה, לרוב זה בתשלום של כמה מאות ינים (בערך 200 למקלחת חמה 10 דקות, 200 למכונת כביסה, 200 למייבש). אין צורך להזמין מקום מראש באתרי הקמפינג, גם לא בימים מיוחדים (כמו יום הים לדוגמא שחל בשבוע השלישי של יולי, לא הייתה בעיה).
מחירי אתרי הקמפינג הם בדרך כלל 220-1000, והיה גם מקום של 2000 (סופ"ש מקפיץ מחירים), ומקום של 1600 (אבל מקלחת וכביסה חינם).
היפנים באתרי הקמפינג אדיבים מאוד, ובמרבית הלילות מצאתי את עצמי מוזמנת לשבת עם יפני כזה או אחר, שדאג להאכיל אותי במיני רכיכות ודגים על הגריל. פגשתי גם כמה רוכבי אופניים כמוני בדרך, ויש אווירה נעימה מאוד באתרי הקמפינג. באתרי הקמפינג לרוב אין ווייפיי, אך ניתן להטעין בהם את הטלפון (היה לי מטען נייד שהשתמשתי בו פעם אחת בלבד ביום האחרון).

יתושים ועוקצים אחרים - זה היה הקושי הכי משמעותי שלי בטיול. היה אפילו יום שבו אפילו כשרק האטתי ברכיבה בעלייה, קפץ עליי גדוד של זבובים יפנים שעוקצים. בקיצור, סיגלתי לעצמי מנהג - ברגע שמגיעים לאתר קמפינג, להחליף קודם כל לבגדים ארוכים, לא משנה כמה חם. כל התרסיסים נגד יתושים שניסיתי לא סייעו… חשוב אבל להצטייד במשהו להקל על העקיצות.

בניית המסלול ושיקולים
בהתחלה ניסיתי לבנות מסלול לפי דברים שמוצעים באתר של הוקאידו וויילדס, אבל הבנתי שזה לא יושב לי בול. בהמשך אפרט את המסלול המלא, אבל בינתיים, אלו השיקולים שעמדו לנגד עיניי בתכנון המסלול:
מעגלי לקושירו - לא חובה, אבל הסתדר לי יפה והיה עדיף מבחינתי. ניתן להעביר אופניים בתחבורה ציבורית ביפן, רק אם הם ארוזים בתוך תיק, וזה קצת קאדר לפרק את התיקים והגלגלים ולהכניס את הכל לתיק המיוחד. העדפתי לא להתעסק בזה. בכל מקרה, השכרתי גם את התיק לאריזת האופניים רק שיהיה למקרה שאצטרך להשתמש בתחבורה ציבורית (עלה 330 ין לכל התקופה).
מעבר בשמורות טבע - רציתי מסלול מעניין, ושיעבור בכמה שיותר נקודות עניין ושמורות טבע. בפועל יצא מדהים, לא היו כמעט ימים שרכבתי מחוץ לשמורה :)
השמורות בהן ביקרתי הן:
Kushiro Shitsugen National Park
Akan-Mashu National Park
Shiretoko National Park
Notsuke paninsula
Akkeshi-Kiritappu-Konbumori Quasi-National Park
לינה מוסדרת - בגלל שרכבתי לבד, היה לי חשוב שבסוף היום אגיע ללינה מוסדרת עם עוד אנשים סביבי, ולא סתם להיזרק בשטח (פרקטית זה אפשרי).

ניווט ומפות
רוב הזמן השתמשתי בגוגל מאפס ו-mapy.cz, ומדי פעם גם התייעצות ב-komoot. היתרון של komoot זה שהוא יודע להגיד אם דרך מסוימת סלולה או לא, וככה זה משמעותי להימנע משבילי עפר.

טיפול טכני באופניים
תלמדו מראש להחליף פנימית במקרה של פנצ'ר, לתקן ולחזק/לשחרר את הבלמים, החלפת גלגלים ובלמים… בקיצור אל תבואו קלולס בנוגע לתפעול תקלות באופניים. זה יתפוס אתכם בוודאות מתישהו בדרך.

להלן המסלול:

יום 0: הגעה באוטובוס ישיר מסאפורו לקושירו

הגעה באוטובוס ישיר מסאפורו לקושירו (5 שעות, 5880 ין). הגעתי לקושירו ביום גשום מאוד, ולכן ברחתי ישר לתוך ההוסטל, שם הכרתי שני צרפתים נחמדים שבהמשך הלכתי גם לאכול איתם בשוק הדגים של קושירו, מומלץ מאוד אווירה מעולה.
ישנתי בהוסטל נפלא בשם Guesthouse Proof Point, שהיה במרחק הליכה ממקום השכרת האופניים.

יום 1: מקושירו עד ל- Toromotomura Camping Ground

קמתי בבוקר, ועם פתיחת חנות האופניים Cycle garage PAZ בשעה 10:00, התייצבתי מוכנה ומזומנה להתחיל ברכיבה. קיבלתי את האופניים, התארגנתי על התיקים (את המוצ'ילה השארתי בחנות האופניים) - ויצאתי לדרך אחרי מעבר קצר להצטיידות בעיר בסופר גדול.
רכבתי מקושירו עד ל- Toromotomura Camping Ground, אתר קמפינג חינמי עם דשא טוב ושירותים ושולחנות קק"ל. יום רכיבה רגוע לפתיחה נוחה, בדרך סטיתי לכיוון תצפית על הביצות של הפארק הלאומי (https://maps.app.goo.gl/AQ5hFY...)

יום 2: מ-Toromotomura Camping Ground ל-Akankohan Camping Ground

מ-Toromotomura Camping Ground ל-Akankohan Camping Ground (https://maps.app.goo.gl/iz8UQf...)
היום הכי קשה שהיה לי, ואת זה אפשר בעיקר לתלות בכביש 1093 שהוא למעשה דרך עפר (יפייפיה, אבל עפר) עם עלייה וירידה לא קלים בכלל. עם כל היופי של הדרך, אני ממליצה להימנע מרכיבה ב-1093.

יום 3: יום רכיבה הלוך חזור להר אקאן וטיפוס עליו

יום 3: יום רכיבה הלוך חזור להר אקאן וטיפוס עליו, ואונסן בסוף היום. ישנתי באותו אתר קמפינג של הלילה הקודם.
רכבתי מאתר הקמפינג עד לנקודה שכאן (https://maps.app.goo.gl/Qj7u6k...) ממנה עליתי וירדתי. בצמוד לשם ישנו אונסן, שבו התרחצתי לאחר מכן.
לצערי הטיפוס להר אקאן היה מעט מאכזב בגלל ערפל כבד שלא איפשר לראות כלום לתוך לוע ההר.
יום חלופי נחמד הוא לטייל באזור של אגם אקאן ולטפס על הר הגעש הבוצי באזור האגם, או לחילופין לישון קרוב יותר לנקודה ממנה טיפסתי להר אקאן (אתר קמפינג קרוב יותר, https://maps.app.goo.gl/zqyFHk..., יש שמועות על שועל שגונב חפצים כמו חטפני אז מומלץ לשים עין).

יום 4: מ-Akankohan Camping Ground ל-wakoto paninsula

מ-Akankohan Camping Ground ל-wakoto paninsula (https://maps.google.com/?cid=1...) יום רכיבה חביב מאוד, וגם היה מזג אוויר יפה אחרי יומיים מעט אפרוריים וגשומים. בדרך עברתי ב-teshikaga להצטיידות, שם פגשתי זוג בריטי שרכבתי איתם את שארית היום, כולל מעבר באונסן הטבעי שעל שפת האגם - האונסן הכי שווה שיש Kotan Onsen Hot Spring! לא לפספס (https://maps.app.goo.gl/UzNMsq...)

יום 5: מ-wakoto paninsula ל-Clione campground

מ-wakoto paninsula ל-Clione campground (https://maps.app.goo.gl/BLTicS...)
את היום הזה פתחתי בטיול על הפנינסולה ובאונסן הטבעי שעל שפת האגם (על הפנינסולה). יום רכיבה נעים מאוד גם כן ואפילו קצר באופן מפתיע, בדיעבד הייתי מוסיפה גם הגעה ל-lake mashu והייתי מספיקה את זה בקלות.
באותו היום גם הצטיידתי ב-ralse market ב-shari לקנייה קצת יותר רצינית (שיבולת שועל ופירות יבשים), ולאחר מכן המשכתי לאונסן.
לאתר הקמפינג אליו הגעתי בסוף היום יש גם אופציה לחדרונים קטנים וזולים במקרה של גשם, אני באותו לילה ישנתי באחד כזה לאור הגשם השוטף שהגיע ולא הפסיק. יאמר לזכות clione שזה אתר הקמפינג הכי מאובזר שהייתי בו (מטבח מאובזר, שירותים, וייפיי, פינת ישיבה נעימה וכו') אז אפילו באותו לילה גשום היה ממש נעים שם.

יום 6: מ-Clione campground ל-Shiretoko Campground

מ-Clione campground ל-Shiretoko Campground (https://maps.app.goo.gl/3ndG8d...)
יום רכיבה קליל גם כן, אבל מזג האוויר הקשה עליי מאוד. ממש כשהגעתי ל-utoro, העיירה בה נמצא אתר הקמפינג, יצאה השמש והיה נעים ויפה במיוחד. בדרך עצרתי במפלים לצד הדרך.
ב-utoro יש מרכז מבקרים של shiretoko national park, שהוא מעין מוזיאון חינמי - הוא ממש מוצלח ויפה ואני ממליצה עליו מאוד. כמובן אונסן בסוף היום כי אי אפשר שלא…

יום 7: רכיבה הלוך וחזור ל-shirotoko goko, ולינה באותו אתר קמפינג של אמש

רכבתי לאגמים המפורסמים של שירוטוקו, בפועל בגלל הדובים שבשמורה לא ניתן לסייר שם חופשי כמו שהייתי רוצה, והולכים על פלטפורמת עץ מוגבהות (או לוקחים סיור עם מדריך שעולה כמו כל הטיול אופניים בערך). חזרתי לעיירה, אכלתי לראשונה מזה שבוע במסעדה (היה יאמי) וכמובן אונסן של סוף יום.
באופן כללי, שמורת שירוטוקו יפייפיה ומעניינת, אבל בגלל שאני מטיילת לבד ואין עליי ספריי נגד דובים הייתי קצת בבעיה לטייל שם חופשי. בשמורה יש את ריכוז הדובים החומים הכי גדול ביפן, אלו דובים ענקיים שמגיעים למשקל 200 ק''ג, והם נמצאים בכל חור בשמורה. ישנם מסלולים שנסגרים בגלל נוכחות דובים… בקיצור - להגיע בזוג או קבוצה ולהצטייד בספריי אם יש לכם כוונה להיכנס לעומק השמורה. בדיעבד במקום האגמים יכול להיות שהיה עדיף לעשות שייט תיירים קטן לאורך קו החוף

יום 8: מ-shirotoko campground ל-rauso-onsen campground

מ-shirotoko campground ל-rauso-onsen campground (https://maps.app.goo.gl/w3XneA...)
יום רכיבה סביר בהחלט, אפילו שכולל בתוכו מעבר של shiretoko pass. היה מאוד יפה ומאתגר, ובסוף היום כמובן רחצה באונסן הטבעי שנמצא ממש מול אתר הקמפינג.
אפשר לחבר את ימים 7 ו-8, אבל לדעתי לא כדאי לרוץ את זה.

יום 9: מ-rauso onsen campground ל-Odaitofureai Camping Ground

מ-rauso onsen campground ל-Odaitofureai Camping Ground (https://maps.app.goo.gl/V2ru4k...)
את היום פתחתי בסניף yamato הקרוב ביותר, לשם נשלחו הגלגלים החלופיים שלי. התקנתי את הגלגלים החדשים, שלחתי את הישנים חזרה לקושירו, והמשכתי בדרכי.
בגלל הזמן ששרפתי על החלפת הגלגלים בבוקר, לא הספקתי באותו היום לרכוב לפנינסולה שקרובה ל-odaito כמו שרציתי, אבל השלמתי את זה ביום למחרת.
ביום הזה זוכים לראות את האיים של רוסיה! (תלוי את מי שואלים כמובן)

יום 10: מ-odaitofureai camping ground ל-Chikutaku Camping Ground

מ-odaitofureai camping ground ל-Chikutaku Camping Ground (https://maps.app.goo.gl/geRKGm...).
את הבוקר פתחתי עם רכיבה לחצי האי שפספסתי יום קודם, מה שהוסיף לי בערך 30 ק''מ לאותו היום.
לדעתי אחד הימים הכי קשים שהיו לי, בעיקר בגלל שהוא היה הכי ארוך + עייפות מצטברת + שלל האפליקציות נמנעו מלקחת אותי על דרכים ראשיות, ורכבתי בכל מיני דרכים צדדיות לאורך יערות ושדות. זה היה נחמד בהתחלה, אבל מהר מאוד הרכיבה הפכה לקשה מאוד כי היו המון גבעות, יעני לא מי יודע כמה קשות, אבל היום כאלה. על פני קילומטרים. אז בשלב מסוים חתכתי להתרעננות ב-betsukai, ומשם המשכתי לאורך כביש ראשי (שהיה בסדר גמור וכיפי ונעים).
באתר הקמפינג אליו הגעתי היה בית קפה מקסים והיה נקי ומסודר מאוד וגם קצת יקר, וישנתי בו רק עם עוד אדם אחד. אז זה היה קצת פחות נעים אבל ממש בסדר.
אם לא עושים את הפנינסולה באותו יום, אפשר להערכתי להתקדם עוד, לאחר משני אתרי הקמפינג הבאים (ממה שראיתי, השני נראה יותר יפה ומאובזר):
https://maps.app.goo.gl/4bxnGh...
https://maps.app.goo.gl/vzjtFZ...

יום 11: מ-Chikutaku Camping Ground ל-Chikushikoi Camping Ground

מ-Chikutaku Camping Ground ל-Chikushikoi Camping Ground (https://maps.app.goo.gl/45rjFP...)
יום יפייפה לאורך כביש 123, כולל סטייה ל-tobutsu ולשני ה-capes שם. חשוב! לאורך הכביש בחלק של היער יש המון המון יתושים ומיני עוקצים, זה היה ברמה שלא יכולתי להפסיק לרכב ואפילו לעצור לשתות מים כי היתושים ישר התנפלו עליי, אפילו אם רק האטתי בעלייה… אותו דבר גם באתר הקמפינג אליו הגעתי - זה האתר היחיד שאני לא ממליצה עליו, נטו בגלל היתושים. זה היה ממש חריג ובלתי נסבל, ולא היה לאן לברוח.

יום 12: יום אחרון, בחזרה לקושירו, דרך כביש 44 ואז 142 (דרך יפה מאוד).

כביש 44 היה הכביש הראשי היחיד שהרגשתי בו מעט לא בטוחה, ועל אף טראומת היתושים מהיום הקודם בחרתי בכביש 142, שהיה יפייפה (אפילו שרוב הזמן היה ערפל סמיך שהקשה מאוד לראות).
בשעות הצהריים הגעתי העירה, אכלתי והחזרתי את האופניים, והעברתי עוד לילה ב-proof point hostel (הזמנתי כמה ימים מראש, וכדאי לעשות את זה כי המקום עמוס מאוד).

למחרת לקחתי אוטובוס לסאפורו לשני לילות בעיר הגדולה, למנוחה והתערננות, לאחריהם המשכתי לחוות wwoof השלישית שלי ביפן.

תחנה #8 - וופינג חווה שלישית (H39601)

במהלך טיול האופניים תהיתי לאן אמשיך אחרי, שכן נשאר לי בערך שבוע בהוקאידו. היו כמה אופציות על הפרק, והמובילה שבהן הייתה להמשיך לעוד חוות וופ, שכן הרגשתי שלא מיציתי את החוויה עד תום. ככה בערך שבוע וחצי לפני ההגעה שלי, שיגרתי הודעות לכמה חוות, עד שחווה H39601 נענתה להגעה שלי.

הגעתי לחווה לשבוע, שבוע שבהחלט נתן לי את השלמת החוויה שעוד הייתה חסרה לי. החוויה החקלאית בחווה הייתה טובה מאוד, והמשפחה המארחת הייתה נפלאה. נוכחות של ילדים קטנים הייתה לי חסרה אבל זה לא נורא. בחווה היו יחד איתי עוד wwoofers, שזה עוד לא יצא לי בשאר החוות, וזה היה נחמד מאוד.

האתר של החווה להתרשמות כללית - https://www.pissiri.com/

תחנה #9 - אוסקה, קיוטו, פינאלה בטוקיו

אחרי החווה השלישית טסתי מסאפורו לאוסקה בטיסת פנים (האופציה הזולה ביותר שהתאימה לי. אפשר גם לקחת מעבורת מהוקאידו לקיוטו אבל זה לוקח כמה ימים ולא הסתדר לי בלוחות זמנים).
הגעתי לאוסקה שם אירח אותי ריוהיי, חבר יפני שלמד איתי בתיכון.
באוסקה וקיוטו עשיתי את 'הדברים הרגילים' לכן אני לא רואה צורך לפרט פה, כי יש ערמות של מידע באינטרנט. ממליצה על בביקור במפעל המכוניות של דייטצו, cogan. נמצא בתוך אוסקה וממש רואים את הפס ייצור. הסיור רק ביפנית, אז קחו בחשבון.
הנסיעה מאוסקה לקיוטו פשוטה להפליא, ומשום שהתארחתי אצל חבר באוסקה לא עברתי ללון בקיוטו. על נארה וויתרתי כי ראיתי כבר מספיק איילים מתרוצצים בטבע.


מאוסקה נסעתי באוטובוס לילה של חברת willer לטוקיו (9 שעות, הפסקות כל שעתיים-שלוש, 5200 ין בסופ"ש).
בטוקיו גם עשיתי את הדברים הרגילים ונפגשתי עם עוד חברים יפנים מתקופת לימודי בתיכון.
חשוב להגיד שבתקופה הזו של השנה, אוגוסט, חם ולח מאוד מאוד מאוד באוסקה וקיוטו וטוקיו. חם על אמת, אני חשבתי שאהיה גיבורה כמי ששרדה שלוש שנים על א' בעיר הגדולה, אבל טעיתי בגדול. אלו לא סקאלות שאנחנו רגילים אליהם.
אציין יום מעט שונה בטוקיו - שכרתי אופניים ליום שלם מ-cycle trip שב-akihabara ורכבתי סתם ככה בעיר והיה יום ממש נפלא. ממליצה מאוד! חשוב להגיד שיש אופניים שיתופיים ביפן, אבל האפליקציות שמפעילות אותם זמינות רק לטלפונים יפנים. הרכיבה גם בתוך העיר נוחה מאוד ונעימה, העיר מרושתת בשבילי אופניים (סימונים על הכביש). רכבתי באותו יום לאזור מקדש Shibamata Taishakuten, ממליצה מאוד.

טיפים

• אם אתם מבצעים רכישות גדולות של ציוד כלשהו, שימו לב לעשות זאת בחנויות שנותנות tax free. ביפן, לא כל חנות היא חנות מורשת לפטור ממע"מ ולכן תבדקו זאת היטב מראש. שימו לב להגיע עם הדרכון, והזיכוי על המס ניתן כבר בעת הרכישה (לא מחוייב הסכום של המס). אני שמרתי את הקבלות אבל לא היה בכך צורך - בעת יציאתי מיפן לאחר בידוק ביטחוני ורגע לפני ביקורת הדרכונים, ישנה עמדת מכס בה סורקים את הדרכון, וזהו. הפטור ממס ניתן בקנייה של מעל 5,500 ין. שימו לב שעת רכישת תמרוקים למניהם, ודברים שעשויים להיות מתכלים, המוצרים נארזים בעטיפה שאסור לפתוח אותה עד ליציאה מיפן.
• השירות הרפואי ביפן מצוין, אם אתם מרגישים לא טוב אל תהססו לפנות לבית חולים / מרפאה. תעזרו במקומיים למצוא לכם את המרפאה שהכי תתאים לכם. שימו לב שיש בתי חולים פרטיים שיש להם חדר מיון, אבל צריך להזמין אליהם מקום מראש (!), אז תוודאו שאתם מגיעים לחדר מיון של בית חולים ציבורי. כמו כן, באמבולנסים היפנים אין תרופות בכלל, משום סוג. סתם שתדעו
• לפני יציאה לטבע תצטיידו היטב ותכשירים נגד יתושים - יש ליפנים מגוון רחב, פשוט תיכנסו לחנות todomos ודומיה ותשאלו... תצטיידו גם בדוחה יתושים וגם במשחה לעקיצות, חובה

קישורים חיצוניים

• השירות המטאורולוגי של יפן, נותן אזהרות לאירועי מזג אוויר (טייפון לדוגמא) ואזהרות על רעידות אדמה, צונאמי וכל הג'אז הזה