עשרה ימים בצפון יוון

הקדמה

כשאני מספר לאנשים שטיילתי ביוון, בדרך כלל שואלים אותי בחזרה: "באיזה אי היית?". אז האמת היא שבטיול הזה לא תמצאו ים, חופים ואיים, אתם תחשפו ליוון קצת שונה; שילוב של נסיעות ארוכות ברכב, מסלולי הליכה, נופים הרריים, אווירה כפרית ואותנטית ואתרים ארכאולוגיים.

מזג-אוויר:
קצת חששנו בהתחלה שיהיה קר סוער, אבל מזג האוויר היה אידאלי לטיול. למעט כמה טפטופים קלים, היה שמשי בעיקר (כמובן שצריך לקחת בחשבון שזה יכול להיות הפוך, כי בכל זאת מדובר בתקופה גשומה יותר). בלילות היה קצת יותר קר, אז הצטיידנו גם במעיל.

לינה:
כדי להשאיר לנו אופציות פתוחות למקרה של שינויים לא צפויים במזג האוויר, החלטנו שלא להזמין מקומות לינה מראש. כשהגענו למקום בו נעביר את הלילה, שאלנו מקומיים לגבי מקומות לינה זולים שהם מכירים או שפשוט פיזית הלכנו לחפש. אופציה נוספת היא כמובן לחפש באתרים כמו Airbnb או Booking, אבל משום מה, בכפרים הקטנים, הרבה גסטהאוסים לא הופיעו באתרים אלו, ובמקום קיבלנו הצעות למקומות יקרים.
*חשוב להדגיש, אני מניח שהייתה לנו את הפריבילגיה להתנהל בצורה כזאת משום שהטיול היה בסוף עונת התיירות ורוב המקומות היו יחסית פנויים.

רכב:
הנסיעה ברכב ברחבי יוון היא נוחה. כשעולים על כבישי אגרה, רצוי להצטייד מראש בכסף קטן, בכל נקודת תשלום יש לשלם בערך 2-3 יורו. בסך הכל, נסיעה למטאורה עלתה כ-15 יורו. אם אתם מעבירים לילה באתונה עם הרכב, רצוי להחנות אותו בחניה פרטית ומקורה, אומרים שיש הרבה גנבות רכבים בתוך העיר.

יום 1: אתונה - קלבקה - מטאורה

בבוקר יצאנו עם הרכב מאתונה לכיוון צפון אל העיירה קלבקה (Kalabaka), השוכנת למרגלות עמודי הסלע הגבוהים והמנזרים שבנויים עליהם. בדרך עצרנו בעיירה ליבנטס (Livanates) ואכלנו ארוחת צהריים במסעדה פלוגה (Floga). למרות כל ההמלצות שקראנו על המסעדה, מעט התאכזבנו, האוכל ברובו לא היה טרי, למעט האנשובי תוצרת בית שהם הכינו שהיה טעים.
לאחר נסיעה של כ-6-7 שעות (עם עצירות), הגענו לקלבקה ועלינו עם הרכב למנזרים התלויים. שם החנינו את הרכב והסתובבנו ברגל בין המנזרים. לא נכנסנו אליהם כי כבר היה מאוחר. בהמשך נסענו לשתי נקודות תצפית כדי לראות את השקיעה.

יום 2: קלבקה - מצובו - מונודנדרי

הדרך מקלבקה למצובו (Metsovo) די מעניינת, הרבה פיתולים ונקודות תצפית יפות לצד הדרך. בכניסה למצובו נוסעים דרך רחובות צרים עד שמגיעים למרכז הכפר, שם יש חניה. אכלנו גירוס טעים ולאחר מכן הגענו לסיור ביקב המפורסם Katogi Averoff. שימו לב, בסוף הסיור ניתן לקנות את היינות שלהם שם, אך הם לא מציעים טעימות, אלא אם כן קובעים מראש סיור טעימות. אופציה אחרת היא ללכת למרכז העיר ולטעום באחת מהחנויות כל יין, משקה או גבינה שתרצו, וכך תדעו אם אתם אוהבים.

לאחר סיבוב קצר בכפר, המשכנו למונודנדרי, אחד מכפרי זגוריה (בפי יוונים נקראים: Zagorochoria, כפרים=Choria), ממנו נתחיל את הטרק ביום שלמחרת. הזמנו מקום לינה ב-Hotel Ladias, שם בעל המקום הסביר לנו בסבלנות לגבי המסלול של הטרק. אחר הצהריים קנינו מפה של חבל זגוריה ב-8.5 יורו באחת מחנויות המזכרות בכפר, והלכנו ברגל אל Agia Paraskevi (מנזר=Agia). הדרך לשם משולטת די טוב, במרכז הכפר יש שלט המורה לכיוון שביל שמוביל למנזר. במנזר יש נקודת תצפית נחמדה על קניון ויקוס ועל ההרים הסובבים.

לאחר מכן לקחנו את הרכב ונסענו אל נקודת תצפית הרבה יותר יפה ומרשימה, שנקראת - Oxia. בדרך עצרנו ביער האבנים והסתובבנו בתוכו קצת. מדובר באזור עם אבני צפחה מסותתות ומסודרות, באופן טבעי כמובן, בצורות ובמבנים מרשימים. בתצפית Oxia צפינו בשקיעה הסתיווית היפה וראינו את הקניון בו נלך ביום שלמחרת.

יום 3: התחלת הטרק; מונודנדרי - קניון ויקוס - פפיגו

השארנו את הרכב בחניה במונודנדרי למשך שלושת הימים הבאים, ויחד איתו השארנו את רוב הציוד שלנו ולקחנו איתנו תיק קטן עם ציוד מינימלי לשלושה ימים.
בסביבות השעה 9 בבוקר יצאנו לדרך מצויידים בקצת אוכל שנתן לנו המארח במלון. מתחילים מאותה הדרך שמובילה לאגיה פרסקבי עד שמגיעים לכיכר עם כנסיה - ממשיכים בשביל האמצעי (השביל השמאלי מוביל לאגיה) עם שלט שכתוב עליו Vikos Canyon. קצת אחרי, בצד ימין אתם תראו אמפי תאטרון - שם בערך מתחיל סימון השביל עם פסים בצבע אדום-לבן ושלטים מרובעים קטנים שכתוב עליהם - 03. ברוב הטרק נלך על שביל 03 שמסומן גם במפה. חשוב לציין כי רוב רובם של השבילים בטיול היו מסומנים וברורים מאוד.
מתחילים בירידה של כשעה אל הקניון, שבתקופה הזאת של השנה הוא יבש כמעט לגמרי. כשמגיעים למטה מתחילים ללכת כמה שעות בשביל שממוקם קצת מעל האפיק ובצדו, בדרך יחסית מישורית. הדרך ברובה מוצלת על ידי עצים גבוהים (מכוסי טחב) ומלאה בצמחייה נמוכה. בדרך נתקלנו בהמון רקפות קטנות ובכמה צפרדעים חומים שמוסווים היטב בין עלי השלכת.
בהמשך, מגיעים לפיצול שבילים - שמאלה לכפר ויקוס, ימינה למעיינות ווידומטיס ולכפר פפיגו.
לפני העלייה לפפיגו יש אפשרות ללכת למעיינות, אנחנו לא עשינו את זה כי מישהו בדרך אמר לנו שהם יבשים. בדיעבד התברר לנו שהם לא היו יבשים והתחרטנו על כך שלא הלכנו אליהם.
לאחר מכן, מתחילה עלייה עם הרבה פיתולים לעבר פפיגו. מגיעים לפיצול שבילים - ימינה למיקרו פפיגו, שמאלה למגאלו פפיגו (פפיגו הגדול). ממשיכים בעלייה למגאלו פפיגו. הגענו לכפר בערך בשעה 16:00 והלכנו לגסטהאוס של קייט (40 יורו ללילה). אכלנו ארוחת ערב ב-Astra Inn, מקום טעים עם מחירים בינוניים.

יום 4: פפיגו - מיקרו פפיגו - בקתת אסטרקה - אגם הדרקון

בבוקר תכננו לאכול ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה בכפר, ולהפתעתנו כל המקומות בכפר היו סגורים בשעה 9 בבוקר. בדיעבד לא היינו צריכים לבנות על זה, אלא לבקש מבעלת הגסטהאוס שלנו להכין לנו ארוחת בוקר.
לקראת השעה 10 אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה שנפתח ויצאנו לדרך.
הולכים לכיוון מיקרו פפיגו עם הכביש שיוצא מהכפר הגדול. בדרך מוצבים שלטים מעניינים על בעלי החיים שחיים באזור. לאחר כ-300 מטרים, לפני שהכביש מתפתל, פונים לדרך מעבר עם גשר לכיוון מיקרו פפיגו. במיקרו פפיגו ממשיכים לפי השילוט אל בקתת אסטרקה. משם מתחילה עלייה של כ-1,000 מטר לבקתת אסטרקה (שנמצאת בגובה של כ-1930 מטר). בדרך למעלה ישנן ארבע נקודות עצירה למילוי מים. באמצע-סוף הדרך לבקתה, ניתן לפנות ימינה למסלול שעולה על הר אסטרקה ומקיף אותו. לא היה לנו מספיק זמן וכוח, אז לא עשינו את זה.
כשהגענו לבקתה (הזמנו מקומות יומיים מראש, 13 יורו לאדם), השארנו את התיקים ויצאנו עם בקבוק מים וכמה מטיילים לכיוון אגם הדרקון (Drakolimni). העלייה לאגם יחסית קשה ולוקחת כשעה עד שעה וחצי, אבל זה שווה את זה. בדרך, ממש לפני האגם, ראינו שני פרטים של צפיר האלפים (Chamois). באגם ראינו את הטריטונים המפורסמים וניסינו לטבול את הרגליים במים שהיו קרים מאוד.
בערב חזרנו לבקתה ואכלנו ארוחת ערב. קיבלנו הוראה שלא להסתובב עם נעליים בתוך חדר האוכל וחדר השינה, ונתנו לנו נעלי קרוקס במקום. שימו לב, הבקתה לא מספקת דבר מלבד אוכל ולינה, לכן, כדאי להביא מצעים ומגבת קטנה. כיבוי אורות ב-22:00.

יום 5: בקתת אסטרקה - צפלובו - סיום הטרק

אחרי לילה מעניין עם 17 אנשים באותו החדר ומים קפואים בברזים, אכלנו ארוחת בוקר, שתינו תה הרים ויצאנו לדרך אל צפלובו. באופן כללי, הדרך ביום זה היא יחסית קלילה ומישורית, למעט כמה עליות בודדות.
מתחילים באותה הדרך שמובילה אל אגם הדרקון, ולא הרבה אחרי תחילת הירידה פונים ימינה בפיצול שבילים (מסומן בשלט ברור) לכיוון צפלובו (Tsepelovo). לאחר הירידה, מגיעים לשטח מרעה של פרות ואז מתחילה עוד עלייה קצרה. מגיעים למישור מכוסה בדשא ובדרך עוברים על פני אגם קטן. לאחר כמה קילומטרים באותו השביל מגיעים לפיצול שבילים שקצת קשה לזהות: על מנת לעלות על השביל שמוביל לצפלובו ולא לורדטו (Vradeto), צריך לפנות שמאלה לשביל קטן שמסומן בספריי צהוב. אם במקרה לא שמתם לב לפיצול (מה שקרה לנו), אתם בטוח תתקלו בהמשך בשלט צהוב שמוביל לורדטו, שם תדעו שאתם צריכים לחזור 100-200 מטרים אחורה ולפנות לשביל הנכון. מעתה והלאה סימון הדרך הוא בעיקר צהוב, אך לפעמים גם אדום.
הגענו לצפלובו בערך בשעה 16:00, שם התמקמנו בגסטהאוס ששייך לאישה בשם מרי, המארחת הכי נחמדה ואדיבה שפגשנו ביוון (35 יורו ללילה). אכלנו ארוחת ערב במסעדה Mikri Arktos, שנמצאת בכיכר המרכזית של הכפר. האוכל, היין והשירות היו מצויינים, מומלץ!

יום 6: צפלובו - מונודנדרי - יואנינה

אכלנו ארוחת בוקר בגסטהאוס ודיברנו עם מקומיים מקלמטה שהתארחו גם באותו הלילה במקום. מסתבר שהם מפיקים שמן זית Homemade מזיתי קלמטה, והם אפילו נתנו לנו לטעום (באמת טעים).
עלינו על טרמפ (ב-30 יורו) בחזרה למונודנדרי אל הרכב שלנו, ומשם נסענו ליואנינה. ביואנינה הסתובבנו קצת ואכלנו גירוס במקום שנקרא: Οι Βλάχοι (אי ולאחי). הזמנו מקום ב-Airbnb ובערב יצאנו לבר נחמד שנקרא: Route 66.
ממש נחמד להסתובב ביואנינה, בשבילנו זה היה שינוי מרענן - מאווירה שקטה ורגועה בכפרים לאווירה קצת יותר תוססת של עיר. בכל מקרה, חצי יום ביואנינה ממש הספיק לנו.

יום 7: יואנינה - צומרקה - ראפטינג בארכטוס - פרמנטה

את היום הזה הקדשנו בעיקר לראפטינג בנהר ארכטוס (Arachthos) באזור צומרקה (דרומית ליואנינה). כמה ימים מראש דיברנו עם חברת Alpine Zone ותאמנו איתם תאריך לפעילות הראפטינג ונקודת מפגש. בשדה התעופה של יואנינה נפגשנו עם המדריך שלנו, משם נסענו איתו למקום התחלת הראפטינג. הראפטינג ארך כ-3 שעות, ובעונה הזאת המים נמוכים ולא יותר מדי סוערים. באמצע הדרך עצרנו לראות מפל כלשהו ולטבול קצת במים. נקודת הסיום היא ליד גשר הפלאקה (שכיום הוא הרוס ובונים אותו מחדש). בקיצור, חוויה כיפית ומומלצת! (35 יורו לאדם)
לאחר מכן, הסיעו אותנו בחזרה אל הרכב שלנו, ומשם נסענו לכפר המרכזי של חבל צומרקה - פרמנטה (Pramanta). בלילה לנו בבית המלון Hotel Tzoumerka, שנמצא סמוך לכפר (50 יורו ללילה, כולל ארוחת בוקר).

יום 8: פרמנטה - דלפי

יום נסיעה בכבישים מהירים לדלפי (כ-5-6 שעות עם עצירות). שימו לב שרק לצאת מאזור צומרקה לקח לנו בערך שעה וחצי בגלל כל הפיתולים. לכן, אם רוצים להספיק לבקר באתר בדלפי, רצוי לצאת כמה שיותר מוקדם לדרך. אחר הצהריים התחלנו את הסיור שלנו בדלפי (אל דאגה, יש חניה מחוץ לאתר), שמורכב משני חלקים - האתר הארכיאולוגי בחוץ והמוזיאון. שימו לב שבסביבות השעה שש בערב האתר הארכיאולוגי נסגר, והמוזיאון נסגר ב-20:00. לכן, אם אתם מגיעים מאוחר, כמובן שעדיף להתחיל באתר הארכיאולוגי בחוץ (זאת גולת הכותרת). נסכם את האתר והמוזיאון בדלפי העתיקה כחוויה ממש מעניינת ומהנה.
בלילה ישנו בעיירה דלפי, עיירה ממש יפה ומוארת. אכלנו בטברנה מעולה ששמה: Διον) Dion). המסעדה זולה מאוד והשירות מצויין.

יום 9: דלפי - אתונה

נסיעה של כשעתיים-שלוש לאתונה. החזרנו את הרכב לחברת ההשכרה וחזרנו לעיר בקו האוטובוס X95 (נסיעה של כשעה שעולה 6 יורו). הקדשנו את היום בעיקר למנוחה ושוטטות בעיר. שתינו הרבה קפה ואכלנו לוקומדס (סופגניות יווניות). טיפ טוב לגבי מסעדות ואוכל הוא להתרחק מאזור הפלאקה, שם המחירים מופקעים והאוכל לא כל כך שווה את זה.

יום 10: אתונה

התחלנו את היום בסיבוב בשוק הדגים והבשר של אתונה ולאחר מכן בשוק הפשפשים שליד כיכר מונסטיראקי (Monastiraki), ולאחר מכן לקחנו Free tour שיצא מאותה הכיכר. הסיור היה מועיל, מעניין ומהנה (אולי קצת ארוך, אז כדאי לשקול לעזוב את הקבוצה באמצע). זה מאוד עזר לנו להבין איך אנחנו בדיוק רוצים לארגן את המשך היום ובמה היינו רוצים להעמיק יותר. לאחר הסיור, הלכנו לאקרופוליס (20 יורו כניסה לאדם), אתר שבהחלט שווה כניסה. היה מאוד מעניין ומלמד, וגם ממש יפה מלמעלה.
בערב אכלנו בטברנה הכי טובה שאכלנו בה ביוון, שנקראת: Diporto. הטברנה נמצאת בתוך מרתף ויש שתי דלתות ברחוב שדרכן יורדים אליה. לא בוחרים את המנות, מה שיש באותו היום - זה מה שאתה מקבל. אנחנו קיבלנו פאבה (Fava) וסרדינים צלויים על האש. במקרה גם באותו הערב הופיע זמר ונגן אקורדיון יווני.
וכך חתמנו את הטיול שלנו ביוון, עם טעם מצויין של דגים ושל עוד.

טיפים

• מפה פיזית של זגוריה היא לא מאוד הכרחית, האפליקציה Maps.me עושה את העבודה טוב מאוד.
• בחרנו לטוס לאתונה ולא לסלוניקי רק בגלל שכרטיס הטיסה היה משמעותית יותר זול. אם אתם מוצאים כרטיס טיסה הלוך זול לסלוניקי - זה עדיף, הדרך למטאורה קצרה יותר משם.
• לפעמים יש שלטים או מקומות שלא כתוב בהם באנגלית, לכן מאוד עוזר להכיר את הכתב היווני.
• חידודים לשוניים שיכולים לעזור למקומיים להבין אתכם יותר טוב: 1. בצירוף של שתי האותיות μ (מ') ו-π (פ' דגושה) ביוונית מתקבל צליל של ב' דגושה. למשל, את השם Καλαμπάκα, יש להגות - Kalabaka (עם הטעמה בהברה ba). שימו לב שבהרבה מקומות כתוב בעברית - קלמבקה/קלמפקה, וזה לא נכון. 2. ההטעמה (המשקל של המילה) מסומנת ביוונית באמצעות גרש קטן. למשל: את המילה Αστράκα יש להגות Astraka עם הטעמה בהברה: ra/ρά, מכיוון שהגרש נמצא מעליה. לכן, אולי תופתעו לשמוע שיוונים הוגים את המילה "אסטרקה" בצורה קצת שונה מאיך שהישראלים בדרך כלל הוגים אותה (עם הטעמה בהברה הראשונה). 3. האות δ/Δ (דלתא) נהגית כ-th כמו במילה האנגלית: they, והתעתיק שלה לאנגלית הוא פשוט D. למשל, השם "דלפי" נהגה ביוונית - ד'לפי (thelfi), אף על פי שהוא מתועתק עם D.