טרק של שלושה וחצי ימים בחצי האי פיליון

מבוא

בסוף מאי 2024 נסענו (דנה וצבי) זוג בני 21 חובבי טיולים לטרק של שלושה וחצי ימים בחצי האי פיליון שביוון. ניסינו לחסוך איפה שאפשר, אך ישנו כל ערב במלון או בצימר והקפדנו לטעום מכל מה שהמטבח היווני יודע להציע. בשלב התכנון לא הצלחנו להבין את התוואי של השבילים, העליות והירידות לכן החלטנו לגלות ספונטניות ובסופו של דבר נהנינו מזה מאוד.

האזור הנבחר

חצי האי פיליון נמצא במרכז יוון בצד המזרחי. ניתן להגיע אליו בטיסות מאתונה או מסלוניקי, אנחנו בחרנו להגיע מאתונה בגלל מחירי הטיסות. העיר המרכזית ושער הכניסה לאזור היא וולוס, הנמצאת על שפת הים. חצי האי הוא הררי ותלול, עם חורש ים תיכוני, המון מפלים יפים ומעיינות קטנטנים, נוף תמידי לים, פרחים ופרפרים.

עונה

בחרנו לטייל באביב, בסוף חודש מאי בגלל מזג האוויר הנעים (סביבות ה-20 מעלות במהלך היום) והפריחה היפה. ההחלטה התגלתה כמוצלחת מאוד, לא מדובר בעונת התיירות ולא ראינו מטיילים נוספים.

נסיעות

החלטנו לנסוע בתחבורה ציבורית, בחירה שהתגלתה כמאתגרת למדי שכן רוב התיירים לא נוסעים בתחבורה ציבורית וקשה למצוא מידע בנושא. מומלץ לבדוק באתר של חברת ktel המקומית על זמני אוטובוסים, גוגל מפס ואתרים אחרים לא נתנו מידע מהימן במיוחד. האוטובוסים בין אתונה לוולוס יוצאים כחמש פעמים ביום, הנסיעה אורכת ארבע וחצי שעות עם עצירה באמצע. מומלץ להגיע מוקדם כדי לקנות כרטיסים מראש. בתוך חצי האי יש אוטובוס מוולוס לכפרים הקטנים. הנסיעה אורכת משמעותית יותר זמן ממה שכתוב בגוגל. כמו כן, התחנות בכפרים לא מסומנות ולכן צריך לשאול מקומיים איפה האוטובוס עוצר, ניתן לשלם על הנסיעה אצל הנהג.

ניווט

ישנם שבילי הליכה באזור המסומנים כנקודה אדומה על רקע לבן ואפילו שביל מרכזי (pelion trail). השבילים עצמם נוחים להליכה, אך בגלל פגעי מזג האוויר לפעמים אזורים מסוימים חסומים או קרסו וצריך למצוא דרכים לעקוף. הניווט מורכב שכן לא מצאנו מפה עדכנית של האזור או מפה טופוגרפית. ניסינו לבנות מסלולים בall trails ולנווט עם התצ״א של גוגל מפס שלא נותנת מידע על עליות וירידות וגם לא כל כך מעודכנת. בפועל, התברברנו לא מעט והתקשינו לדבוק בתכנית.

אוכל

דנה לא אוכלת גלוטן וחששנו שזו תהיה בעיה, אך בכל מסעדה שאכלנו בה ידענו למצוא פתרונות ומנות שמתאימות לצליאקים. בסופר בוולוס אפילו מצאנו לחם, צנימים ועוגיות.
בטיול קנינו אוכל בסופר שבכפר בכל יום ואכלנו במסעדות בכל ערב. מצאנו בקלות מקומות בכל כפר, אך ניכר ששעות הפתיחה מעט רנדומליות. לפעמים עברנו ליד סופר בשעה חמש והוא היה סגור ושעה לאחר מכן הוא נפתח.

מים

טיילנו עם שלושה ליטר לאדם ליום בגלל המרחקים של הכפרים זה מזה. בכל כפר יש ברזיות שניתן למלא בהן מים (או לפחות זה מה שעשינו ולא סבלנו מכאבי בטן).

לינה

בכפרים יש לא מעט מקומות לינה, אך רבים מהם נפתחים רק בקיץ. לכן, אנחנו ממליצים לתכנן מסלול מראש ולהזמין את מקומות הלינה או לכל הפחות להזמין בבוקר מקום לערב.

יום 1 - נסיעה מאתונה לפורטריה ושביל הקנטאורים

השכמנו קום באתונה והלכנו לתחנה המרכזית, שם קנינו כרטיסים לוולוס בעלות של 29€ לאדם. בדיעבד הבנו שאלו היו הכרטיסים האחרונים לאוטובוס ושטוב היה אם היינו מקדימים. לאחר נסיעה של ארבע שעות הגענו לוולוס, בה חיפשנו מפה טופוגרפית (לא מצאנו), מקלות הליכה (לא מצאנו) ואוכל (מצאנו!). עלינו על אוטובוס לכפר פורטריה, שיוצא שלוש פעמים ביום ועלה 2€ לאדם. לאחר נסיעה מפחידה במיוחד של ארבעים דקות עם נופים מהממים, הגענו לכפר והתמקמנו. החלטנו לצאת למסלול קצר המכונה שביל הקנטאורים וכולל מפלים יפים ומעיינות. יצוין כי השביל קרס בהרבה מקומות ולא ניתן להגיע אל סופו.

יום 2 - הליכה מפורטריה לדראקיה

לאחר ארוחת בוקר יוונית דשנה יצאנו לדרך מפורטריה. תכננו ללכת שבעה קילומטרים, להגיע לכפר דראקיה בשעה מוקדמת, למצוא מקום לינה ולהמשיך לטייל בסביבה. בפועל, איפשהו במהלך היום איבדנו את השביל, הלכנו 15 קילומטרים והגענו בשעות אחר הצהריים. המסלול היה מוצל ויפה מאוד, עם המון פריחה, מעיינות ומפלים שלא ידענו עליהם, כך שממש נהנינו ללכת. אנחנו עדיין לא בטוחים איפה איבדנו שביל פיליון שמסומן ממש טוב. הגענו לכפר, הסתובבנו במשך שעתיים בערך והתקשינו למצוא מקום לינה פתוח. החלטנו ללכת לבית קפה, להזמין קפה יווני ולבקש את עזרתם. המשפחה שהפעילה את המקום היתה נחמדה מאוד והתקשרה לשכנה שמפעילה דירת איירביאנבי שעוד לא הופעלה. בשלב זה החלטנו שספונטיות זה לא בשבילנו וישבנו לתכנן את שאר המסלול לימים הבאים. לאחר מכן, עשינו קניות במכולת הפצפונת של הכפר (קנינו 4 מתוך 7 הביצים שהיו בחנות וגבינה אחת מתוך שתיים) ואכלנו במסעדה נחמדה בכפר.

יום 3 - חציית קו הרכס והגעה לזגורה

ביום זה תכננו לחצות את קו הרכס, להגיע לכפר חאניה, למלא מים ולהמשיך לזגורה, מסלול של 20 קילומטרים, גם כאן, התברברויות בניווט האריכו את המסלול בשבעה קילומטרים אבל לפחות היה לנו מקום לישון. לאחר קפה בדירה טיפסנו את העלייה (האימתנית) לחאניה. אפילו שמדובר בהליכת כביש דיי ארוכה, היה ממש נחמד. מכוניות בודדות נסעו על הכביש, הדרך היתה מוצלת והמשכנו לעבור ליד מפלים ויערות יפים, כך שזו היתה החלטה מוצלחת. בחאניה מילאנו מים והמשכנו. התחלנו ללכת על שביל מסומן עם שלט לכיוון זגורה, שבאיזשהו שלב הבנו שלא מוביל אותנו לשם וחזרנו. עברנו לשביל אחר, שגם היה מסומן טוב, בשלב מסוים היתה בו פנייה שהיתה מסומנת באיקס, אז הנחנו שאנחנו צריכים להמשיך לכיוון השני, עד שהגענו לשביל שהיה אמור לרדת בנחל וקרס לחלוטין. אז חזרנו שוב אחורה, הלכנו לכיוון האיקס וירדנו לנחל בדרך מעט משונה (גם כאן השביל נעלם מתישהו) עד שהגענו לשביל עפר שהפעם באמת (!) הוביל לזגורה. הוא היה קל לניווט, נוח ונעים למעט כמה מפגעים כמו עץ עצום שקרס. הבנו שהתקרבנו כשהגענו לאזור של מטעים שבסופו של דבר הוביל לכפר המיוחל. התמקמנו, עשינו קניות, אכלנו ונפלנו שדודים לישון.

יום רביעי - ים (החוף המזרחי של פיליון יפה יותר)

אחרי היום הקודם שהיה מתיש למדיי החלטנו ללכת לים ולנוח. ירדנו שבעה קילומטרים לחוף (הפעם לא התברברנו) והעברנו כמה שעות ברביצה מול הנוף היפה של הים והסלעים. רצינו לעלות לכפר בחזרה באוטובוס אך הכביש בשיפוצים והאוטובוס לא היה פעיל. התבאסנו ועלינו בדרך שבה הגענו. העלייה דיי תלולה (450 מטר טיפוס). הלכנו לקניות (הסופר היה סגור ואז נפתח, חלק מהמסעדות היו סגורות בלי סיבה ברורה) והלכנו לישון.

יום חמישי - חזרה לאתונה

השכמנו קום והלכנו לתחנה המרכזית של זגורה בשביל לתפוס את האוטובוס שיוצא שלוש פעמים ביום. יצוין כי אין שום סימן מסגיר לעובדה שמדובר בתחנת אוטובוס שלא לדבר על מרכזית, זה פשוט במרכז הכפר והאוטובוס עוצר שם. נסענו כשעה וחצי בעלות של 4€ לאדם בחזרה לוולוס. כשניסינו לקנות כרטיסים, גילינו שנגמרו לנסיעה הקרובה וגם לזו שאחריה, כך שבילינו 5 שעות בעיר. אין המון לעשות בעיר, ובכל זאת נהננו ללכת על על שפת הים והנמל.
לאחר מכן נסענו ארבע וחצי שעות בחזרה לאתונה והעברנו את יום המחרת בסיבוב בעיר.

טיפים

• כדאי להשקיע זמן גם להסתובב בכפרים, הם נורא יפים.
• לקחת בחשבון שהשבילים באזור (לפחות כשאנחנו טיילנו) לא מתוחזקים, לפעמים קרסו ולפעמים חסומים. על כן כדאי לתכנן מסלול כאשר לוקחים בחשבון שתצטרכו להתברבר קצת.