טרק בזגוריה, צפון יוון

יום 1 13.5.17- המתנה של 12 שעות באתונה, טיסה לעיר יואנינה והגעה לכפר פאפיגו.

לאחר המתנה ממושכת באתונה ושוטטות בעיר (באזור היפסטרי למדי) המשכנו בטיסה ליואנינה. חשוב לציין שאת הקניות לטיול יש לעשות ביואנינה. קנינו בלון גז, קטניות ודגנים לבישול זריז, תבלינים, ירקות טריים ובקבוקי מים. מיואנינה לקחנו אוטובוס לכפר "קראייס". שם, לאחר שעה של ניסיונות תפיסת טרמפ בצומת, הצלחנו לעלות על רכב שלקח אותנו עד לכפר "אריסטי", וממנו עוד טרמפ במהרה לכיוון הכפר "פאפיגו" (אוטובוסים לכפר פאפיגו יוצאים בימי שלישי בלבד...הלוך וחזור)..
לאחר טרטור רב, הגענו למחוז חפצנו וירדנו לנחל יפהפה במסלול לא מסומן בכביש בין פאפיגו לכפר השכן "מיקרו-פאפיגו" (יש לציין כי קיים שביל מסודר בתוך פאפיגו ליד הכנסייה וגן הילדים). הליכה של בערך שעה עם עצירות לתמונות והתפעלות מהטבע והשתכשכות במים (חובה!) עם נחשים. הקמנו אוהל ולמעשה את ביתנו ה-1 (:

יום 2 14.5.17- מ"קניון ויקוס" (Vikos Gorege) עד לאגם הדרקון.

(הקמנו אוהלנו לילה קודם על סלע במורד הנחל, בנקודה מוצלת שלקח לשמש זמן רב להגיע אליה)
התעוררנו סביב השעה 9 בבוקר, יצאנו בעלייה במסלול המסודר (שסופסוף מצאנו) אשר מסומן בשלטי "03" וסימוני נקודות אדומות שנעשו בצורה לא מקצועית עם ספריי צבע. עלייה זו הובילה לכפר פאפיגו וערכה סביב 20 דקות. בכפר אכלנו ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה, נתנו לטלפונים הטענה משמעותית אחרונה, התאפסנו על חוסרים אחרונים שניתן להשלים בכפר (אל תבנו על הסופרמרקט, קטן ודל יחסית) ויצאנו למסלולנו במעלה הרכס באמצעות שלטים ועוברי אורח מקסימים. בנוסף, בעלייה שלטים ומפות רבות בנקודות עצירה יפות, מעין תצפיות עם נקודות מילוי מים ומפות מודפסות גדולות שעוזרות עד מאוד למי שלא מתארגן על מפה (מה שאנחנו ממליצים, כי ככה לומדים יותר).
בכדי להתחיל, יש לעלות מפאפיגו למיקרו-פאפיגו דרך ירידה רגלית לנהר וחציית גשר אבנים עתיק ומרהיב, ולאחר מכן טיפוס די תלול עד לכפר עצמו. ממיקרו-פאפיגו התחלנו בעלייה בת 3 וחצי שעות ל-"Refuge" (מקלט למטיילים בהרים שמציע לינה ואוכל יחסית בזול בעונות הפחות צפופות כמו העונה בה עלינו). מן ה-Refuge, לאחר ארוחת צהריים טעימה וזולה במיוחד, המשכנו לאגם הדרקון בכדי לבנות את ביתנו ה-2. לשם כך ירדנו מהRefuge צפונה, לפי מסלול מסומן, עד פיצול שבילים- אחד לכפר Tsepolovo ואחד לאגם הדרקון (Dragon lake). חצינו דרך אחו רחב ידיים, ובו 2 אגמים (Rizina ואחד נוסף). עלייה מתונה יחסית של בערך שעה, לאחר יום ארוך ועמוס בטיפוס, טבילת ערב מרעננת באגם המקסים אליו הגענו, והקמת ביתנו ה-2 יחד עם בישול ארוחת ערב על הגזייה (:
(את ביתנו ה-2 הקמנו על גדת האגם, עם הפנים לפסגת אסטרקה שעודנה מושלגת בתקופה זו של השנה)

יום 3 15.5.17- מאגם הדרקון, לפסגת ג'מילה וללינה באחו.

פתחנו את הבוקר במעט מתיחות לאחר ימים ארוכים וקשים אלו, סיבוב בנופי הבוקר סביב האגם, שממוקם בין פסגות מרהיבות של הרי הטיפי, ובו צומחים פלאות, גדלות סלמנדרות קטנות (9-11 ס"מ, בדקנו !) ומטיילות להן בשמחה עזי הרים בקפיצות נועזות שלא היו מביישות יעל ישראלית שלנו (;
חזרנו באותו המסלול בו עלינו לאגם, ירדנו לאחו וסטינו מן המסלול המסומן ומצאנו בקתות רועים שונות הבנויות מאבנים וגגון פח. באחד מהם החבאנו את אחד התרמילים וציוד עודף, ועלינו עם הנדרש לנו מעלה, אל פסגת ג'מילה המרהיבה. מילאנו מים בשלוגית שטפטפה מים זכים וצלולים וטיפסנו. הדרך כללה חצייה של מרחבי עשב עצומים, מספר פסגות גבוהות במיוחד (2000-3000 מ') אשר הקיפו אותנו, נחל, מספר יובלים קטנים שצצו מהצטברויות שלג ואגם אחד, גדול ומרהיב. מן האגם, דרך מסלול מסומן (כן, עדיין שלטי "03" וריסוסי עיגול אדום), עלינו לרוג'ום שצופה על עמק אדיר בדרך לכפר Tsopolovo. המשכנו מעלה מן הרוג'ום הזה בעקבות רוג'ומים אחרים עד לפסגת ג'מילה המשגעת, שם בישלנו צהריים ומעט התעצלנו בצילום.
לקראת השעה 16:00, ארזנו חפצינו וירדנו חזרה לאחו, אל התרמיל והציוד הנותר שהחבאנו קודם לכן, לא דרך המסלול, אלא בדרך משלנו שלבסוף יכלה להיות מעט מסוכנת למי שאינו בעל תושיית התמצאות וניווט, ויכולה להובילו לצוק, ליפול בין עמודי אבנים חדות, או חס וחלילה ליפול לאחד מבורות הענק בהם נתקלנו במפתיע בכל פעם מחדש. מיד בהגיענו לבקתת הרועים, סביב השעה 18:00, החלה סופת רעמים שנראתה רצינית. בהמשך, הסופה לוותה בגשם עז ולבסוף בברד לזמן רב. התחבאנו יחד עם הציוד בתוך הבקתה, שבמפתיע לא נתנה לטיפה אחת לגעת בנו, על אף עוצמת מזג האוויר. לאחר לבטים כלפי המשך המסלול המתוכנן (להתעורר בבוקר ולרדת לכיוון הכפר "Konitza", הליכה של בערך 12-15 ק"מ), ולשאלה אם נספיק להימלט אל הRefuge, בחרנו להקים אוהלנו הקטן בתוך הבקתה (היא מעט גדולה ממנו ואפשרה הקמה, אך האוהל הוא אוהל יחיד). ביתנו ה-3, עד כה היה המוצלח ביותר, ונתן לנו את חוויית ההתמודדות עם מזג-האוויר ותנאי השטח בצורה הכי אימתנית ואמיתית שיש (דמיינו עצמכם באמצע אחו בשוםמקום, בלי אדם אחד לצידכם מלבד חברכם, עם ציוד מועט להישרדות בתנאי אביב-קיץ, ללא אפשרות הימלטות והזעקת עזרה כי אין קליטה).

יום 4 16.5.17- מן האחו לRefuge ומטה חזרה לפאפיגו

הסופה המשיכה לאורך הלילה ובבוקר קמנו לערפל ועננים כבדים עם טפטופים קלים אחת למספר דקות. היה ברור שעלינו לשנות את התוכנית. במקום לצעוד לכפר קוניצה, ממנו תכננו לתפוס אוטובוס בחמישי בבוקר ליואנינה לטיסת החזרה, עלינו לRefuge בהפסקת גשם קלה.
סביב השעה 12:00, ירדנו במהירות שלא תבייש עז הרים בפחד מהגשמים שעלולים לבוא, ונחתנו במיקרו-פאפיגו שוב. מעט לפני הכניסה לכפר החל הגשם, והתעצם מרגע לרגע. ידענו אז שעשינו בשכל. המתנו במסעדה בכניסה לכפר, בה עבדה (ולדעתנו גם בבעלותה) בחורה צעירה עם שיער בלונדיני, וקיבלנו אירוח נעים בחינם מבלי דרישה שנרכוש דבר-מה, שנשב בחוץ, אלא מיד הכניסה אותנו פנימה למסעדה ונתנה לנו אפשרות להטעין טלפונים ולבחור היכן לשבת. בהמשך, לאחר שעה וחצי של המתנה במסעדה להיחלשות הגשמים, בעלת המסעדה המקסימה ובן זוגה הקפיצו אותנו לכפר פאפיגו, שם בחרנו לבלות את הלילה בכדי להתקרב ככל האפשר ליואנינה ולא להיתקע בטעות (דרך אגב, בעלת המסעדה גם מנהלת בית הארחה מקסים בפאפיגו, לה משלמים 40 יורו ללילה, מה שהיה זול יחסית לבתי ההארחה השונים בכפר).
לאחר סיבוב בכפר בגשם עז, בחיפוש אחר מקום לינה (אצל מנהלת המסעדה לא היה מקום), התמקמנו בAstra Inn, 65 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר מפנקת במיוחד. המתנו מספר שעות בבוקר לראות מה מצב מזג האוויר, ובהגיענו לשעות הערב, יצאנו למסעדה נחמדה בכפר לארוחה מוצלחת, ולצערנו הבנו שבזאת תם הטרק שלנו, ובחרנו להמתין לילה נוסף בפאפיגו. לנו בבית ההארחה "Reppas" בכניסה לכפר, ליד חנות מזכרות יפה ומיוחדת עליה נרחיב בהמשך. בבית ההארחה הזה אירח אותנו זוג זקנים חמוד במיוחד, במחיר 40 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר לבקשתנו ! החוויה מעט מזכירה סופ"ש אצל הסבים, אבל במחיר זול מאוד יחסית לאחרים, הרבה שמחה ורצון טוב ודאגה אמיתית לשלומנו עד אשר עזבנו.
ממליצים בחום לעשות סיבוב בכפר, להתרשם מהמסעדות, הבתים היפהפיים הבנויים אבן בלבד, הגינות, הצמחים והירקות. מקומות בילוי כמו פאבים לא תמצאו שם, אך מסעדות מפנקות וזולות תמצאו בוודאות.
ממליצים גם על חנות המזכרות המקסימה בכניסה לכפר. מוכרות החנות עזרו לנו רבות מרגע שהגענו לכפר ביום הראשון, ועד שעזבנו באחרון. הדרכה, שליטה באנגלית (ואפילו מעט בעברית), אפיית עוגות מפתיעה ויצירתית ומכירת מזכרות, תכשיטים, ציוד נוסף והכל באיכות.

יום 5 17.5.17- מפאפיגו ליואנינה

בעל בית ההארחה הסיע אותנו בחינם (!) לכפר "Kolpaki" (בערך 30-40 דקות נסיעה) בו עוברים 3 אוטובוסים ביום ליואנינה בשל מרכזיותו (בוקר, צהריים ב12:00, וערב). הגענו ליואנינה, ובחיי, העיר הזו הייתה משעממת מאוד, ובחרנו לבלות את זמננו אחד עם השנייה ולמצוא תעסוקות עד שעת הטיסה לאתונה.
בעיר יואנינה אין יותר מידי פנאי ותעסוקה, אל תבנו עליה כמקום עצירה, מקום לינה או מקום בילוי. מומלץ בחום.

טיפים

• להביא ציוד ולבוש לטיול בגשם (אתם בגבהים, מנותקים ! אל תיקחו סיכון)
• כסף כיס רב, לכל מקרה שתצטרכו (קניות לפני ותוך כדי הטרק, ארוחה, או התאכסנות במקום מוגן
• לבדוק את מזג-האוויר טרם הטיול והתאמת המסלול אליו (לפי שעות)
• אוהל ! חוסך המון כסף.
• מפה מדוייקת של ההרים ! שווה להדפיס בבית מראש, קל כך לנווט ולא מסתכנים.
• קניית אוכל ביואנינה מיד עם הנחיתה (סופרמרקט גדול במרחק הליכה משדה התעופה)
• רק ציוד הכרחי לטרק. התיקים כבדים מאוד ומשקלם משמעותי.
• בדקו את איכות הציוד שלכם טרם הטיסה.
• אריזת תיקים לא גדולים (40 ליטר ומטה) ובמשקל סביר (עד 13 ק"ג), תאפשר לכם להעלות אותם כתיקים קטנים למטוס ולא להכניסם לבטן ולשלם יותר, אך בהתאם תדרוש מכם להצטמצם.