טיפוס לפסגת האולימפוס עם מתבגרים

רקע

מיד ביום של הפסקת האש של מלחמת 12 הימים עם אירן, לאחר שנתיים לא נגמרות של מלחמה ומועקה, חברות תעופה התחילו להודיע שהן חוזרות לישראל. החלטתי שאני מזמין טיסה למען הבריאות הנפשית שלי. אחד הילדים הציע בעבר לטפס על האולימפוס, לכן כשראיתי טיסות לסלוניקי הצעתי לטפס את האולימפוס. תוך 5 דקות ביצעתי הזמנה בידיעה שאולי הטיסה תצא לפועל ואולי לא, אבל עד אז, יש לנו משהו חיובי סוף סוף לצפות אליו. קראתי מספר סיפורי דרך מצויינים על הדרך והיה לנו מושג כללי למה לצפות (אני ואשתי עשינו טרקים בעבר ובשנים האחרונות אבל הילדים פחות).

ההכנות

דבר ראשון שצריך לעשות במידה שמחליטים על המסלול הסטנדרטי, זה לראות זמינות של הביקתה שנמצאת במסלול זה – Spilios Agapitos או Refuge A . אתר הבקתה נמצא בקישור המצורף בסוף והבירורים נעשים במייל. התשלום מראש.
בביקתה ניתן להשיג אוכל (ארוחות בסיסיות הכוללות פסטות מרקים וקציצות, פירות ובקבוקי מים וחטיפים) כך שלא צריך לסחוב יותר מידי ציוד. כשהיינו בביקתה (סוף ספטמבר) היא היתה מלאה לחלוטין כך שמומלץ לבצע את ההזמנה מראש.
בנוסף לדעתנו הדרך הנוחה ביותר להגיע לתחילת המסלול (חניון Prionia ) היא ברכב שכור שניתן להשאירו בחניון למשך הטיול על ההר.

מבחינת רשימת הציוד ממליץ על הפריטים הבאים:
• מקלות הליכה מתקפלים
• ליינרים (שק"ש שהוא רק סדין) לצורך הלינה בבקתה (הם מציעים סדינים למי שצריך בעלות של 8 אירו)
• מעיל גשם/חליפת סערה
• בגדים לטיולים כולל ביגוד חם לערב
• נעלי הליכה טובות
• נעליים או קבקבים לשהייה בביקתה (אין כניסה עם נעלי הליכה למתחמי האוכל השירותים והלינה)

במרבית המקומות ההמלצה היתה לישון בכפר Litochoro שהוא היישוב הקרוב ביותר לתחילת המסלול הקלאסית (למעשה ניתן להתחיל את המסלול ישירות מהכפר למי שבוחר במסלול ארוך יותר). אנחנו בחרנו בעיירת חוף מקסימה בשם Paralia שנמצא כ 25 דקות נסיעה מ Litochoro בגלל הגישה לים, מסעדות מצויינות (ממליץ בחום על Molos ) ובעל בית שאיפשר לנו להשאיר את המזוודות בדירה כך שלא היינו צריכים להשאיר אותם ברכב (היו לנו מחשבים שהעדפנו לא להשאיר ברכב).

היום הראשון: ממעיינות Prionia לביקתה Refuge A (2100 מטר)

יום לא קל עם הליכה של כ 6-7 קילומטר עם עלייה של כ 1000 מטר. המדובר בעלייה אך לא תלולה במיוחד ולא מאוד מאתגרת. הזמן שלקח לנו היה כ 4 שעות בעיקר כדי לתת מנוחה לילדים (14 ו 17) וכדי לאכול ארוחת בוקר במהלך המסלול. לפני כן חנינו את הרכב בחניון Prionia (יש בחניון מסעדה שניתן לאכול גם בה), פתחנו והתאמנו את מקלות ההליכה והתחלנו ללכת בלב היער סמוך למעיינות. השביל מסומן לא רע והוא חלק ממערכת שבילים בשם E4.
שביל העלייה היה נוח בהתחלה בלב יער מוצל לחלוטין וככל שעלינו הרגשנו יותר ויותר את החשיפה לשמש כי העצים מתמעטים והצמחייה מתחלפת לעצים מחטניים. בדרך למעלה יצא לנו לראות שני גורים מתים של חזירי בר אשר מתו ככל הנראה מוות אלים אך בחזור פינו את הגופות. כשעצרנו לאכול התחלנו לשמוע צלצולי פעמון ובעקבותיהם שיירת הסוסים אשר הביאה את האספקה ל refuge יורדת בחזרה לכפר.
בתחילת היום השתעשענו ברעיון לטפס עד הפיסגה ורק אז להיכנס לביקתה, אך לפי הפידבק מהילדים היה לנו ברור שלא נגיע ליותר מהביקתה ביום הראשון.
אנחנו עלינו בסוף ספטמבר והיה לנו חם בעלייה. מניח שביולי ובאוגוסט עשוי להיום חם יותר. כ 45 דקות לפני שהגענו לביקתה ראינו את ההבזק של הפנלים הסולריים שמספקים חשמל לביקתה, כך שהילדים קיבלו זריקת אנרגיה ולא היו זקוקים להפסקות נוספות.
מהביקתה נשקף נוף יפהפה. מאחר שהגענו בצהריים זכינו באפשרות לבחור את המיטות בהן נישן וקיבלנו 4 מיטות צמודות בחדר של 10 אנשים. בחרנו את המיטות התחתונות משיקולים פרקטיים של קירבה לתיקים ויציאה נוחה מהחדר אם צריך בלילה. נהנינו מכמה שעות רגועות בחצר של הביקתה עם נוף נפלא, ועם מנות של פסטה וקציצות שמגישים במקום. האוכל היה פשוט אבל טעים מאוד ומשביע.
יש אפשרות להטעין טלפונים (אבל אין ממש מה לעשות איתם כי לא היתה קליטה...).
בביקתה יש שירותים (בול פגיעה אבל עם מים זורמים), מגישים אוכל עד שעה 9 בערב, ויש כיבוי אורות בשעה 22:00 – מאותה שעה תיאלצו להשתמש בפנסים.

היום השני – מ refuge A עד לפסגת Scala (2866 מטר) וחזרה לרכב

צריך לפנות את חדרי הלינה בבקתה עד שעה 8:00. מאחר שידענו שיש לנו יום ארוך הכולל עלייה לפסגה (3 ק"מ 800 מטר טיפוס), ירידה חזרה לביקתה ואז ירידה לרכב (עוד 6-7 ק"מ ו 1000 מטר ירידה), אכלנו ארוחת בוקר בסביבות 7:00 והתחלנו לטפס בשעה 8:00. אחת התמונות היפות ביותר בטיול צולמה עם הזריחה מכיוון הים והעננים שמתחילים לטפס מכיוון הים על ההר.
את הציוד שלא הצטרכנו בפיסגה (ליינרים, קבקבים וכ"ו) השארנו בביקתה. העלייה תלולה יותר באופן משמעותי מביום הראשון וחשופה לשמש כמעט כל הזמן. הפעם הילדים היו חדורי מטרה וההליכה הסתיימה כעבור כשעתיים כשהגענו לפסגת Skala בגובה 2866 מטר.
במקור תכננו להמשיך לפסגת Skolio (2911 מטר) אך הילדים הסתפקו בפסגת Scala שנשקף ממנה נוף מרהיב ואפילו כמה שלוגיות קטנות שנשארו מהחורף. פסגת Mytikas (2918 מטר) דורשת שימוש בידיים לצורך הטיפוס מעל לתהום וויתרנו על כך מראש. הילדים חגגו את העלייה בסשן צילומים ממושך על הפיסגה.
מכאן מתחיל החלק המאתגר באמת של הטיול לדעתי וזאת הירידה. כשמסובבים את הראש למטה נשאלת השאלה איך לעזאזל יורדים את הדבר הזה? והתשובה – לאט, בזהירות ובשימוש אינטנסיבי במקלות ההליכה. הירידה בחזרה לביקתה לקחה את אותו זמן שהעלייה לקחה, רק שכאן המתבגרים היו מהירים מאיתנו.
בביקתה שוב אכלנו את המנות הקבועות ולאחר הפסקה של כשעה והצטיידות במים נוספים התחלנו את הירידה עד הרכב שהיתה מאתגרת למרות שיותר נוחה מהירידה מהפיסגה.

טיפים

- האולימפוס הוא לדעתי הר די נוח לטיפוס ראשון משום שהדרכים מסומנות היטב, יש תשתיות מצויינות שלא מחייבות סחיבת ציוד רב, והגובה שמגיעים אליו אינו גובה שבו החמצן דליל (בדרך כלל רק מ 3500- 4000 מטר מרגישים את דלילות החמצן
- אל תוותרו על מקלות ההליכה. גם לי מקלות ההליכה נראו מצחיקים ומיותרים אבל אחרי יום הליכה כשהרגליים עייפות המקלות מאוד עוזרים בירידה למתן את הלחץ על הרגליים. גם בעליות עם שיפועים חדים יחסית כמו ביום השני של המסלול המקלות היו מועילים מאוד
- לא יצא לי לראות הרבה ילדים מטפסים את ההר (רק ילדים ישראלים 😊) אבל זה בהחלט הר שילדים יכולים להתחבר אליו בגלל המיתולוגיה והשם
- במרחק שעה-שעתיים נסיעה מהאולימפוס יש מגוון איזורי נופש על הים כמו Paralia שהיינו בה ואחר כך חלקידיקי
- על ההר לא היתה כמעט בכלל קליטה סלולרית וה wifi בבקתה לא באמת עבד – זמן מצויין להתנתק מהנייד. במידה שיש לכם תוכנת ניווט (מומלץ) יש להוריד מפות ומסלולים מראש
- סדר גודל של שעתיים שלוש שעות נסיעה אפשר להגיע למטאורה או לאיזור זגוריה וצומרקה

קבצים מצורפים

• קובץ הניווט

קישורים חיצוניים

• אתר הביקתה