הפלגה ביאכטה מרודוס לישראל
חלק נוסף במסעה של יאכטה 'אננדה' מצרפת לישראל, הפעם מרודוס עד לארץ הקודש
| תאריך הטיול | October 2013 |
|---|---|
| משך הטיול | 8 ימים |
| עונה מומלצת | אביב - סתיו |
הקדמה
בסתיו 2013 השקע הרציני הראשון כבר ביקר ביוון, ועזב, החגים עברו, הלילות הפכו קרירים, ה'אננדה' הגיעה לרודוס, ואנחנו, חמישה חברים, יצאנו להפליג עליה בלג האחרון שלה בדרכה ארצה.
יוצאים לדרך
בערב הקודם חגגנו יום הולדת 7 לאלון עם המשפחה. קצת לפני שלוש בלילה השעון המעורר צלצל, בקושי הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה כדי להגיע לטיסת הבוקר של אל על לאתונה, נחיתה באתונה, ו- 45 דקות לאחר מיכן טיסת המשך לרודוס. במרינה של רודוס חיכתה לנו אננדה נקייה ומצוחצחת. בדיקות מהירות, ארוחת צהריים יוונית של גירוס בפיתה, הצטיידות באוכל וחזרה לסירה.
בעוד אנחנו יושבים ברוגע בסירה, נכנסה לידנו יאכטה רוסית, כל החבר'ה בסירה רצים ועובדים, כשבמרכז הסירה עומדת בחורה גדולה, לא גדולה, ענקית, עם בקיני קטן ומגבת על הצוואר. במבט ראשון חשבנו שהבחורה אורחת על הסירה, בהמשך הבנו שהיא פשוט מנהלת את הסירה - עומדת במרכז ומחלקת הוראות, בשקט בשקט, וכל אנשי הצוות רצים ומתזזים. מנהיגות לשמה שעוד תילמד בבתי הספר המובחרים של הקרמלין.
מקיפים את רודוס
בדרך לחאלקי
יצאנו ברוח חזקה שהלכה וירדה, הרוח כל הדרך מול החרטום, הפלגנו בגלסים עד ל- Chalki. לקראת שקיעה הנענו מנוע ונקשרנו בחאלקי. לא ציפינו להרבה מחלאקי, שלשמחתינו התגלתה כעיירה יוונית טיפוסית - קטנה ומקסימה, מוקפת במים צלולים צלולים, וטברנות ברציף.
מפליגים ללינדוס
דרך ארוכה לפנינו, כ-45 מייל ל- Lindos. קמנו מוקדם, לחם מהמאפייה, תמונות אחרונות של חאלקי ויציאה לכיוון לינדוס. התחלנו ברוח חלשה, ארוחת בוקר בים. אחרי ארוחת הבוקר הגיע דולפין, שיחק קצת עם הסירה, וכשהבין שמיצינו המשיך לדרכו. אחרי שהלך הרוח עלתה עד ל 25 קשר, מכיוון שהרוח הייתה גבית ההפלגה הייתה נעימה ואננדה טסה ב-9 קשרים, ואף למעלה מזה.
במשך כל היום הפלוטר מדווח על בעיית תקשורת עם מחשב ההגה האוטומטי, מילא אין הגה אוטומטי, אבל שעון מד העומק לא מפסיק לצפצף על התקלה, מבלי שהצלחנו לכבות אותו.
בהמשך הרוח ירדה ובשעות אחה"צ הגענו למעגן המקסים של לינדוס. עגינה על עוגן במפרץ יפיפה, למרגלות בתי הכפר הלבנים, ומעליהם הטירה המרשימה. בערב הרוח חזקה והסירה עומדת יפה עם העוגן.
מחר בערב יוצאים לקסטלוריזו, נקווה שהרוח תדעך.
עוגנים בלינדוס ומחזירים לחיים את ההגה האוטומטי
יום מנוחה בלינדוס, לקראת הפלגת הלילה לקסטלוריזו.
התקשרנו לארץ לגבי הבעיה עם ההגה האוטומטי, אנחנו לא רוצים לחשוב על האופציה שנצטרך להחזיק הגה במשך 4 ימים בים פתוח, שלא לדבר על צפצוף האזהרה הבלתי פוסק, שלמרות כל מאמצנו לא הצלחנו לכבותו. טכנאי של Simrad מישראל התקשר אלינו וניסה לעזור, אבל לא ממש הצליח. מסתבר שביוון ל- Simrad יש תמיכה רק באתונה, ובכל מקרה היום יום ראשון, כך שאי אפשר לבנות על עזרה מהיוונים. לקח לנו קצת זמן להבין איך התקשורת בסירה בנויה - יש תקשורת אל חוטית (שעד היום אנחנו לא מבינים למה היא משמשת), ותקשורת קוויות עם שלושה ראוטרים. אחרי שהצלחנו למצוא היכן קבור מחשב ההגה האוטומטי בסירה, ואחרי שהבנו שהבעיה היא בתקשורת בין הראטור שנמצא ליד מחשב ההגה האוטומטי ל- chart plotter, הפנמנו שאין ברירה אלא לפרק את כל הפאנל של הפלוטר ומדי העומק והרוח בקוקפיט. את קובי והרצל שנראו מודאגים מהניתוח שהסירה עומדת לעבור שלחנו לבית קפה בחוף, כלי העבודה הוצאו, ולאחר מאמצים רבים הצלחנו לפרק את פנל המכשירים. הסתבר שמחוון מד העומק הוא הגורם לבעיית התקשורת, ניתקנו אותו ונראה שמחשב ההגה האוטומטי חזר לחיים, וגם אם לא, לפחות נפטרנו מהצפצוף המעצבן ממד העומק, ובא לציון גואל.
אחרי שהצלחנו להרכיב חזרה את רוב מה שפירקנו, קובי והרצל אמרו ברכת הגומל, וכולנו ירדנו לחוף לטיול במצודה, שבעבר הייתה מקדש קדום ומרשים, הנוף מלמעלה עוצר נשימה. ירדנו דרך סמטאות הכפר, יפה אבל גם מאוד תיירותי וממוסחר, אנחנו לא רוצים לדמיין מה קורה כאן בעונת התיירות.
בדרך לקסטלוריזו
אחה"צ יצאנו לקסטלוריזו, התחלנו עם רוח צד שנושקת ל- 20 קשר, שהעלתה גלים שטלטלו את הסירה מהדופן, לא נעים אבל לא נורא. בהמשך הרוח ירדה ואיתה גם הגלים. את המשך הלילה הפלגנו עם מנוע. לשמחתנו ההגה האוטומטי עבד מצוין כל הלילה.
בשעות הבוקר הגענו לאי Kastellorizo, עצרנו במערה הכחולה היפה שבחלק הדרום מזרחי של האי. אחרי המערה המשכנו בהפלגה קצרה לעיירה קסטלוריזו, מקסימה כתמיד. הסדרת מסמכי היציאה מיוון, מילוי מים מהמסעדה שברציף, ודלק ממיכלים ששלחו לנו מתחנת הדלק ברכב, וגם קצת זמן לטיול בעיירה.
היעד - ארץ הקודש
יוצאים לדרך
קמנו מוקדם בבוקר, את הדינגי קיפלנו כבר אתמול, סבב מקלחות, מילוי מים אחרון, ניתוק חבלים, 350 מייל בקו ישר לישראל. התחזית מדברת על 3 ימי שמש עם רוח חלשה, כשביום האחרון ירדוף אחרינו שקע בינוני, אבל אננדה מהירה ואנחנו לא דואגים. רק אבנר דואג שאולי יגמרו הבירות. ואכן, בהתאם לתחזית ברוב היום הרוח הייתה חלשה משלושה קשרים ובילינו את כל היום על מנוע. בערב הרוח עלתה ל-8 קשרים ופתחנו מפרשים, אחרי זמן קצר הרוח דעכה, המפרשים קופלו והמנוע הונע.
במהלך היום הפלגנו עם שתי חכות, ובשעות אחה"צ עלתה באחת החכות טונה כחולה, אשר הצטרפה אלינו כאורחת של כבוד לארוחת הערב.
יום ראשון בלב הים
ים רגוע, רוח גבית של 6 קשר. רק כדי להפסיק את הטרטור האינסופי של המנוע פתחנו מפרשים, התקדמנו לאט אבל נהנינו מכל רגע (מייל).
היום השני בלב הים (השקט שלפני הסערה)
יממה אחרונה להפלגה. הבוקר התחיל עם רוח קדמית של 6 קשרים, פתחנו מפרשים. בהמשך היום הרוח עלתה והתייצבה על 9-10 קשר. בהתחלה הסיטה אותנו לכיוון צפון ישראל, בשעות אחה"צ הרוח הדרימה וחזרנו למסלולנו. לפי התחזית צפוי מחר אחה"צ להיכנס שקע לאזורינו. בינתיים אנחנו נהנים מהפלגה רגועה, ומתעסקים בעיקר בארוחה הבאה...
היום האחרון - ברוכים הבאים להרצליה
בניגוד לכל התחזיות, שניבאו לילה ובוקר רגועים, רוח שקטה וים נמוך ,בלילה הרוח לאט לאט עלתה עד ל- 18 קשר, ואיתה גם הגלים, הרוח דרום מזרחית, ההגה האוטומטי שומר קדמית חדה, אבל אנחנו לא מצליחים להפליג לכיוון הרצליה. קורס ההפלגה שלנו נשמר בצורה קבועה לעתלית, אנחנו מקווים שבהמשך הוא ישתנה. רק בשעות הבוקר, אחרי 24 שעות באותו כיוון, כשאנחנו כבר 10 מייל מעתלית, הרוח סוף סוף שינתה כיוון, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות והפלגנו דרומה.
ככל שהתקרבנו להרצליה הרוחות נרגעו (ירדו ל- 15 קשר) והגלים ירדו (ירדו ל-2 מטר). ברגע האחרון, ממש בכניסה למרינה, נפטון החליט להזכיר לנו מי מנהל את הים, קיתונות של גשם ירדו, ואנחנו הורדנו את המפרשים בגשם שוטף. 5 דקות לאחר מיכן, כשהיינו קשורים לרציף, השמש חייכה ונראה שלא ירד גשם מעולם.
זהו, אננדה הגיעה הביתה. סוף המסע. בינתיים.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם