טיפוס לפסגת הקילימנג'רו - הגג של אפריקה

הכנות והגעה לשמורה

הטיול הזה היה הדבר הכי ספונטני שעשיתי בחיי.
אי שם, 5 ימים לפני חול המועד, פתחתי את הטלפון וראיתי טיסה באפליקציה "חוליו" אחרי שחיפשתי המון המון זמן מה לעשות...
ראיתי כרטיס טיסה ל"קילימנג'רו". הכי יקר מכל הטיסות בחוליו - 780 דולר. טיסות ישירות הלוך חזור עם ישראייר, ואפילו אוכל לעשות את ליל הסדר עם המשפחה...

אני חייל בקבע באותו זמן, בן 22. איכשהו, כל הדברים הבאים קרו באותו יום:
קראתי הכל על הטרק, אילו חיסונים נדרשים, הזמנתי כרטיסי טיסה, התחסנתי במרפאת מטיילים (בנס הצלחתי להכנס לתור), סידרתי את כל הטפסים בצבא, הודעתי למשפחה שאני טס לבד לאפריקה, עשיתי ביטוח ועפתי לארגן תיק.
היה לי ים מזל עם החיסונים! הצלחתי לסדר תור באותו יום והתחסנתי 7 ימים מראש, עדיף על כלום.

יש חיסון, קדחת צהובה, שאם לא תעשו, סיכוי מאד מאד גבוה (50%) שתחטפו אותה במקומות מסויימים בטנזניה. יש מדינות שאוכפות אותו (בודקות פנקס חיסונים בכניסה לארץ, אתיופה לדוגמא) אך בשדה התעופה קילימנג'רו לא בדקו אותי. אל תהמרו ותתחסנו.. מה גם, עם תטוסו דרך דאר א סאלאם (עיר הבירה) שם יש סיכוי גדול שיבדקו את הפנקסים. לא התחסנתם 10 ימים מראש? שמעתי סיפורים על אנשים ששמים בבידוד ל10 ימים ומחסנים אותם. לטובת החיים שלכם, זה לא צחוק.

התחלתי לקרוא על מדריכים, לברר מחירים ועלויות, לא היו המון חומרים בעברית.. בגלל זה אני מתעד פה.
ראיתי שזו לא העונה, ולכן ניתן לעשות רק את מסלול מרנגו - לוקח 5 ימים ונחשב למסלול ה"קוקה קולה", כי הוא הכי קל מבין ה5. לא ישנים באוהלים אלא בבקתות עץ בגלל מזג האוויר. הייתי מסתדר מדהים גם עם אוהל וגם עם שק"ש בלבד, אבל זו חוויה אחרת, לא פחות טובה.
למחרת קניתי מלרון (אין באמת מלריה בקילימנג'רו בגלל הגובה והאקלים - אין יתושים, אבל יש המון בארושה ובמושי, הערים השכנות).
קניתי גם כדורים נגד מחלת גבהיים. עולים קילומטר ביום. זה לא סביר והגוף לא מתרגל ב5 ימים לגובה הזה (ארחיב בהמשך..). בשביל להיות בראש שקט ובשביל הבריאות שלכם - תשתמשו בהם. יצא לי לתת כדורים לכמה אנשים בדרך, שלא הסתגלו טוב כמוני לגובה, אפילו אחרי יום מנוחה שאני לא עשיתי בניגוד אליהם (לא בגלל אגו - לא היה לי יום בגלל הימים של הטיסות).

אני יצרתי קשר בארץ עם מדריך בשם ג'וזף קני (Joseph Kenny) ובו בחרתי בסוף, בחור נוצרי שגר בארושה. הוא היה "סוכן הטיולים שלי" שם ודאג לי מהרגע שנחתתי. הוא לא הדריך אותי בקילימנג'רו - בשביל זה יש מדריכים של השמורה וחברות מיוחדות - אך הוא ארגן בשבילי את המדריך ואת הפורטר (שניהם בגדר חובה).
ג'וזף היה ממש אמין, היו לנו אחלה של שיחות והוא דאג לי מהרגע שנחתתי עד הרגע שהמראתי חזרה. הוא אירח אותי בבית שלו בארושה כמה שעות לפני הטיסה, זו הייתה חוויה רצינית. הכרתי את הילדים שלו (שרובם מאומצים מבתי יתומים) ואת אשתו. יש להם בית צנוע ואוכל מעולה.

כשקמנו בבוקר, בלי לחץ של זמן כי היום הראשון קצר וקליל, אכלנו ארוחת בוקר והגיע ג'יף לאסוף אותנו לכניסה לשמורה.
מגיעים לשמורה אחרי כמה דקות של נסיעה באוטו.

הייתי אמור להתחיל את הטרק כחלק מקבוצה - התעקשתי על כך מול ג'וזף כי המחיר יורד משמעותית (מאות דולרים), וגם הגעתי לבד.
המקום יחסית מסודר (לאפריקה). לפני שמתחילים לטפס, מכירים את המדריך ואת הפורטר ונרשמים בקופות.
משלמים את הFEE של הפארק, 107 דולר ליום שהייה על ההר (כפול 5). היה להם יום חג ואי אפשר היה לשלם בדולרים במזומן - היה חייב לשלם באשראי. מזל שהיה עלי..

עדכנו אותי שהחברה הדרום קוריאנים רצו לטייל עם מדריך פרטי בעצמם..
במקום לקבל את זה מוזר, קיבלתי את זה בכיף. אפילו באהבה. מה איכפת לי לטייל 5 ימים עם 2 מקומיים? יש לי איתם שפה משותפת, רק טוב יצא מזה. לא תלוי באף אחד, אני מכתיב את הקצב. בונוס גדול - המחיר נשאר אותו דבר :)

מתרגש מאד, נפרדתי מג'וזף והכרתי את אבו (המדריך) ואת בראקה (הפורטר).
הפורטר הוא בגדר חובה, לא כי אתם לא תצליחו לסחוב את התיק, אלא בעיקר בשביל שיהיו להם עבודות... הפורטר לוקח את התיק עם כל הדברים שלא צריכים עלינו. מי שזה הטיפוס הראשון שלו לגובה כזה, במיוחד כשעולים קילומטר גובה ביום (בניגול ל400 מטר שזה הסטנדרדט בנפאל או בכל מקום שפוי), זה מקל וזה מציל חיים של אנשים מסויימים. תקשיבו לגוף שלכם.

אני הייתי אמור להתחיל את הטרק עם עוד 2 חבר'ה מדרום קוריאה. סגרתי עם ג'וזף מחיר נמוך יחסית לקילימנג'רו (אך לא שפוי בעליל לטרק הזה) - 1200 דולר - מתוכם 727 הולכים לשמורה והשאר לחברת הטיולים של המדריך והפורטר ועמלה קטנה לג'וזף. זה המחיר הכי נמוך שמצאתי. אל תקחו בפחות כי זה פשוט לא הגיוני, יחסכו עליכם במשהו. ראיתי מחירים כמו 1800 דולר עם מדריכים אחרים, אך הדברים הכלולים לא באמת השתנו.

שוקלים את הציוד (עד 25 קילו לבן אדם לכל ה5 ימים - את רובם לוקח הפורטר). לא בדקו שהבאתי את מה שנדרש, אולי כי נראיתי טיילן עם ניסיון, אבל כדאי שיעברו אתכם על כל הציוד ויראו שלא שכחתם כלום.
ג'וזף שלח לי בדיוק מה להביא מראש (רשימת ציוד בסוף הסיפור).

יום 1 - יער גשם - טיפוס ל2700

היום הראשון הוא הכי קל. מתחילים ב1780.
8 קילומטר של טיפוס, עולים קילומטר גובה 2750.
כל הדרך הולכים ביער גשם אמיתי - האוויר לח, העצים מטפטפים, האדמה קצת רטובה (אבל לא בוצית) ואין סוף חיות.
ראיתי קופים, איילים, המון חרקים, נמלי אש, ועוד.
ליום הראשון הביאו לי Launch Box שנראתה די מכובדת מבחוץ. כשפתחתי אותה גיליתי אין סוף נמלים על עוף שנראה קפוא, אבל שאר הדברים היום אטומים ואכילים.
העליה לוקחת משהו כמו 3-4 שעות. לאורך כל הדרך יש מפלים ונהרות - עד שמגיעים למחנה Mandara.
כשמגיעים, הפורטר מכין תה חם עם פופקורן/עוגיות, קפה, מה שרק תרצו. ממש מפנק.
אחר כך מביא ארוחת ערב יחסית מזינה.
אבוקדו, דג, מנגו, לחמים טנזניים שדומים לאינג'ירה, ירקות, מנגו, ביצים, נקניקיות... כל יום זה משתנה, גם בארוחת הבוקר וגם בערב.

התחברתי עם מדריכים מקומיים שטיפסו אותו - וגם עם בחור הודי בן 50 ממש נחמד שישן איתי בבקתה ותיירים נוספים בכל ערב. הולכים לישון בסביבות 8-9 בערב אחרי שיחות ממש מעניינות, מתרגשים לנוף של מחר.

יום 2 - סוואנה - טיפוס ל3489

ביום השני עולים בערך 800 מטר על גבי כ-10 קילומטר ל Horombo Hut - 3,489m.
מתחילים להרגיש את הגובה!
יצאנו בסביבות השעה 7 בבוקר אחרי ארוחת בוקר ותה.

ממשיכים ללכת ביער גשם במשך כשעה. העצים נהיים נמוכים ככל שעולים, כי יש פחות ופחות חמצן.
השמש נהיית ישירה, כמעט ואין צל. כל הנוף מסביב נהיה ברור ורואים למרחקים...
הולכים במסלול מאד ברור בגובה העננים, השיפוע לא תלול מדי וההליכה ממש נוחה.
כל כמה מאות מטרים יש נחל קטן. מתקרבים להר מושלג שקשה מאד פספס.

אחרי הליכה של כ3-4 שעות עוצרים בHorombo Hut.
מגיעים בערך בשעה 1, אסור להמשיך לעלות בגובה. נכון שזה מוקדם אבל הנוף פשוט עוצר נשימה, כשאין עננים אפשר לראות את הפסגה מושלגת, ממש לא רחוקה.

בלילה היה ירח מלא. בין השקיעה של השמש ובין העליה של הירח הייתה חצי שעה של חושך מוחלט.
רואים כוכבים וגלקסיות בשמיים כמו שלא ראיתי באף מקום. כל כך הרבה כוכבים, אפס זיהום אור מסביב. זה פשוט מטורף.

המון אנשים לוקחים יום מנוחה נוסף, להסתגלות, באותו המקום.
אני מאד ממליץ על זה. לי לא היה זמן לעשות את זה (חייב להספיק לטיסה, יש לי בדיוק 5 ימים, לא 6).
זה אמנם עולה עוד בערך 100 דולר של שהיית יום נוסף בשמורה וצריך לתאם את זה מראש.
אם לא היו לי כדורים נגד מחלת גבהיים, הייתי בבעיה רצינית. היום הנוסף הזה, בגובה הזה, הוא מאד חשוב. כל מי שהיה איתי לקח יום מנוחה בבקתות האלה, והגיע מוכן יותר פיזית לפסגה.
אפשר לעשות טיול יום למכתש צדדי על הקילי (שכחתי את שמו), זה יעזור מאד להסתגל לגובה.
בקילימנג'רו לפעמים עולים יותר מ1000 מטר ביום. חשוב לקחת יום מנוחה כשעוברים את ה3000, זה לא חובה אבל זה מאד יעזור.

יום 3 - מדברי - טיפוס ל4703

עליה של 1200 מטר על גבי כ-11 קילומטר. מגיעים לגובה Kibo Hut - 4703.
אחרי ארוחת בוקר ותה שהפורמטר מכין, הייתי כנראה התייר היחיד שעלה במסלול הזה באותו היום.
כל השאר נשארו לעוד יום מנוחה.

זה היה היום הכי "ארוך" - כ4-5 שעות הליכה.
ביום זה מגיעים לנקודת "אל חזור" - הגובה שאותו הליקופטר לא יכול לעבור, ורכבים לא יכולים להגיע אליו. כל חילוץ הוא רגלי ואיטי מאד.

הנוף פשוט משגע - מנקודה מסויימת רואים 2 הרים מושלגים יפהפיים, אחד מהם הוא המכתש של הפסגה.
בתחילת היום רואים קקטוסים מיוחדים, המון צמחיה. מרגישים שהחמצן דליל. הדפוק גבוה למרות שהולכים מאד לאט.
לאחר כשעה של הליכה, אין יותר צמחיה. הכל מדברי לחלוטין - מתחיל להיראות כמו מאדים.
אין שום חיים בגובה הזה. לא דשא, בטח שלא עצים, לא חרקים. במקרה הטוב ראינו כמה עורבים שחיפשו אוכל בנקודת עצירה עם שולחנות, אבל לא יותר מזה.
השמש מאד חזקה ומאד ישירה. חשוב מאד לשתות הרבה. רוב היום נע סביב ה5 מעלות, עד שמגיעים לKibo Hut, שם היה סביב האפס.

היה לי יחסית המון זמן פנוי. הלכתי לחפש קליטה יחד עם הפורטר שלי בשביל לשלוח אות חיים :)
קליטה יש רק 200 מטר מעל המחנה, רחוק מנקודות הלינה - תשאלו את הפורטרים איפה יש קליטה והם יראו לכם.

הגוף התחיל להרגיש מוזר והגובה היה בהחלט מורגש. לא היה לי כאב ראש, אבל משהו מרגיש שונה.
מתוך כ100-200 מיטות שהיו בבקתות האבן, אולי 5 היו מאוכלסות. אני הייתי בחדר ענק, קפוא, לבדי.
קראתי קצת ספר והלכתי לישון, בסביבות 5 או 6 בערב, אחרי תדרוך מאבו, המדריך שלי, לקראת הטיפוס לפסגה. אל תדאגו לגבי עייפות, הגובה עושה את שלו :)

קמים בחצות לטפס את הפסגה בשביל להגיע בין 6 ל-7 לפסגה, בשיא הזריחה.

חצות - הטיפוס לפסגה - 5895

השיא של הטיפוס.
מתחילים ב12 וחצי אחרי ארוחה טובה, חשוב מאד לאכול טוב באותו יום. אפילו אם אין תיאבון.
יש טיפוס של כ-6 קילומטר עד לפסגה הראשונה.
הטיפוס הוא מאד, מאד, תלול.
הולכים בחושך, מאד לאט, ומרגישים את העליה היטב בכל הגוף.
עצרנו כמה פעמים כשביקשתי. למדריך שמטפס את ההר הזה 3 פעמים בחודש, אין שום בעיה פיזית בעליה. חשוב שתעצרו אותו כשאתם מרגישים שאתם צריכים את זה.
בין אם תרצו ובין אם לא - יתחיל לכם קצת כאב ראש.
הלכנו בלילה של ירח מלא לגמרי, זה היה פשוט מדהים, לא השתמשנו בפנסי הראש שהבאתי.
על הרצפה תראו אבנים נוצצות מדי פעם. זו אבן הטנזיט, אחת האבנים הנדירות והיקרות יותר שיש. אבן קטנה עולה מאות דולרים.
מן הסתם, אסור לקחת אותן.

באיזשהו שלב, הגוף שלי התחיל לבגוד בי... הרגשה שאף פעם לא הרגשתי (תסמינים של גובה, אבל לא מחלת גבהיים).
הלכתי מאד מאד לאט. ברגע שהגברתי קצת או עשיתי תנועה חדה, הרגשתי את הדופק בצד האחורי של הראש שלי.
השיפוע כל כך תלול שהולכים בסללום, צורות של S על גבי ההר. הטיפוס נהיה מאד טכני ודורש לא מעט ריכוז.

בסביבות השעה 4 וחצי השמש מתחילה להאיר.
הגענו בשעה 6 בבוקר לפסגת Mawenzi בגובה 5600. הנוף משם פשוט מטורף. רואים את כל קניה, הר מרו, ארושה, העננים נראים פשוט נמוכים. הלוע של הר הגעש מטורף. השלג בתולי לגמרי (ירד לילה לפני).
היה קר בחוץ אבל היה לנו חם בגלל הטיפוס (בערך 5-).
התלבטתי אם להמשיך לפסגת Uhuru - "הפסגה" - היא הייתה עוד כ300 מטר גובה משם. לא הרגשתי טוב בלשון המעטה, הייתי חייב לנוח קצת.
המדריך אמר לי שלדעתו אני יכול להמשיך. זו הפעם הראשונה שהרגשתי גובה כזה, אז לא ידעתי האם זה טריוויאלי להרגיש ככה.
להמשיך לפסגה השניה היה מאריך את השהייה בגובה הזה בערך בשעתיים. (45 דקות - שעה הליכה לכיוון).
החלטתי שאני הולך על זה וזה היה שווה את זה :)

מקיפים את המכתש של ההר ומגיעים לפסגת Uhuru בגובה 5895.
ההליכה כולה בשלג, זה לא מקל, אבל הנוף מדהים והשמש עוד לא כזו חזקה.
הגעתי לפסגה. אני מטייל הרבה. זה היה הנוף הכי יפה שראיתי בחיים...
הלוע של הר הגעש מטורף, קרחונים ענקיים מסביב, העננים נראים כל כך נמוכים!
המדריך אומר לכם שעה אותה אתם צריכים לזכור. אותה שעה תהיה כתובה על התעודה שתקבלו בסוף.

יום 4 - ירידה חזרה ל3700

פה מתחיל החלק הקשה, בשבילי.
לא היינו בפסגה הרבה זמן - משהו כמו 10 דקות.
הצינור של השלוקר שלי קפא, למרות שדחפתי את כל המים לתוכו ברגע שסיימתי לשתות.. השמש נהייתה חזקה והייתי צריך להוציא אותו מהתיק בשביל לשתות ממנו. זה לא היה כיף כל כך.. ממליץ לשים מלח במים בשביל שיקפאו בטמפרטורה נמוכה יותר.

עייף מאד, מתחילים לרדת חזרה לKibo Hut.
בהתחלה חוזרים חזרה לMawenzi, בשלג. זה לא החלק הקשה.

הירידה מMawenzi הייתה טכנית מאד, וקשה מאד.
המדריך לימד אותי "לדלג" בריצה למטה. יש חלקים של אפר, בהם אפשר ממש לקפוץ את הדרך למטה בצעדים גדולים. זה מאד מעייף אבל באמת יורדים מהר יותר ככה. בכל זאת, 6 קילומטר. כל מה שרציתי היה להגיע לKibo. הראש שלי כאב מאד, הייתי קצת מיובש בגלל העניין עם השלוקר וכל המים שלי נגמרו. תקחו יותר מ3 ליטר. למרות שעולים בלילה, שותים המון.

הגענו בסביבות השעה 12 לKibo Hut.
נחים שעה, וממשיכים לרדת בגובה באותו יום עד לHorombo (סוף היום השני).
שתיתי המון, המון מים.
הרגשתי שאני חייב לישון. פחדתי מזה מאד. כשיש תסמינים של מחלת גבהיים (כאב ראש מאד חזק הוא אחד מהם, ללא ספק היה לי), אסור בשום פנים ואופן להרדם. אפשר פשוט לא לקום...

לקחתו עוד כדור נגד מחלת גבהיים (אחד יותר ממה שהייתי אמור לקחת באותו יום) וישנתי שעה. זה מאד מאד עזר לי אבל לא היה הדבר הכי חכם לעשות.
לא קמתי בן אדם חדש, אבל קמתי עם פחות כאב ראש והרבה יותר רווי.

העירו אותי אחרי שעה, ארזתי את כל הציוד שלי והתחלנו לרדת.
שמתי לב ל4 אנשים שעולים מכיוון במחנה לפסגה עם אלונקה. שאלתי מה קרה, הם ענו לי שמישהו מת בפסגה.
אחד האנשים שהתחילו לטפס איתי באותו לילה, בחור אירופאי בן כ35 שטיפס יחד עם חבר שלו, פשוט קרס בפסגה.
אני ראיתי אותו מוקדם יותר באותו יום, בהליכה חזרה מפסגת Uhuru ל פסגה הראשונה, Mawenzi. החלפנו כמה מילים, איחלתי להם בהצלחה.
אמרו לי שהוא פשוט קרס חצי שעה אחרי שראינו אותם. מסתבר שהיו לו בעיות בריאות ובעיות פיזיות באופן כללי, הוא התעקש לטפס את ההר למרות זאת. הוא מת ממחלת גבהים. ריחמתי על אותם 4 אנשים שצריכים, בשיא היום (1 בצהריים) לעלות עד הפסגה להוריד אותו.
הייתי קצת בשוק, זה לא קורה הרבה בכלל בהר. אחד ל4000-5000 אנשים בחישוב מהיר. הפחיד אותי מאד שזה יכל להיות אני, הבנתי שיצאתי מפגר שהלכתי לישון. בדיעבד לא הייתי עושה את זה.

ממש לפני שהתחלנו לרדת, פגשתי את החברה שמהם נפרדתי יום קודם (אלה שנשארו לעוד לילה בלHorombo). זה היה ממש נחמד.
המשכנו לרדת, הגוף שלי התחיל להרגיש משמעותית יותר טוב. ההליכה הייתה הרבה יותר מהירה, תוך בערך שעתיים הגענו לHorombo, בול בשקיעה. הנוף היה עדיין, עוצר נשימה.
בארוחת הערב הרגשתי פשוט מצויין. אין כאב ראש, למרות שהלכנו יותר מ23 קילומטר באותו יום, עם שינויי גובה מטורפים, יותר מ17 שעות של הליכה (קמנו בחצות)... חמצן זה כיף.
אם תרגישו לא טוב באותה נקודה, יכולים לאסוף אתכם לכניסה לשמורה עם אוטו מהמחנה. מכיר כמה אנשים שעשו את זה.

יום 5 - ירידה חזרה ל1700

יורדים את היומיים הראשונים.
הרגשתי פשוט מצויין, הירידה בגובה עשתה ממש טוב.
רואים המון אנשים שעולים, מברכים אותם, וחלקם מתייחסים אליכם כ"גיבורים". זה נחמד :)
חוזרים לתוך הג'ונגל, בירידה מאד מתונה ורגועה עד שמגיעים לכניסה לשמורה.
המדריך העניק לי את התעודה על הטיפוס.
הזמנתי אותו ואת הפורטר לבירה, ממש ביציאה מהשמורה. אחרי חצי שעה בערך עלינו על אוטובוס למושי.
משם תפסתי אוטובוס לארושה, שם פגשתי את ג'וזף, הסוכן שלי.
התחנות המרכזיות שם זה בלאגן רציני, צריכים להיות זהירים מכייסים. יש שם שוטרים, אבל זה אפריקה.
תפסנו מונית שירות, ישבתי עם 5 אנשים בשורה עם 3 כסאות.. יש אוטובוסים מאד נוחים אבל התור אליהם לא מסודר ומאד ארוך.

משם החלטתי, באותו יום, להמשיך לכיוון מכתש ngurunguru, כשעתיים וחצי נסיעה מארושה. הצטרפתי לספארי עם ארבעה גרמנים ובלגים. היה מדהים אבל זה סיפור אחר :)

סיכום

זה הטרק הכי מיוחד שעשיתי, ועשיתי הרבה.
הנוף כל כך מגוון בזמן כל כך קצר, התרבות המקומית מעניינת, הכרתי אנשים ממש מגניבים (אחד שטיפס את האוורסט פעמיים ומתכונן לפעם שלישית, בלי חמצן)... וטיפסתי את ההר הראשון מה7 Summits :)
תזהרו. טיפוס לגובה זה ממכר. הטיפוס לאוורסט שעליו אני חולם נהיה יותר פיזיבילי.

המחיר של הטרק לא מצדיק, בשום מצב, את הטרק עצמו. הוא שווה כל שקל, אבל הוא לא צריך להיות כל כך יקר. זה פשוט שחיתות של טנזניה ושל השמורה - הם יודעים שאנשים ימשיכו לטפס אותו, ואנשים שבאים לשם, תמיד יהיו אנשים עם כסף. ממליץ לכם לסגור גם את הטיפ למדריך והפורטר מראש כחלק מעניין התשלום.

נתתי את מקלות ההליכה שלי לפורטר כמתנה (זה מקובל שם).
אני ממליץ על הטיפוס הזה לכל אחד עם כושר הליכה מספיק טוב. עשיתי המון טרקים, גם ארוכים כמו שביל ישראל, אבל זה לא מחייב. פשוט תהיו זהירים מבחינת ימי המנוחה וההסתגלות ותקשיבו לגוף שלכם.

טיפים

• כדאי לקבוע את הטיפ שנותנים לפורטרים ולמדריך מראש
• תיאור הטרק, כפי ששלחו לי: 5 Days Marangu Route Being the second most popular route to climb Kilimanjaro, Marangu route is nicknamed “Coca-Cola” route as its climb is easy as ones drinking Coca-Cola. According to our annually research and report journals, the average summit successful rate across all climbers using that Marangu route is 65%. However summit success rate depends heavily upon climate (rainfall & snow) and person fitness. The climate however in this route is not that much conducive, expects the acclimatization problem at Kibo and Horombo camp (low oxygen as altitude increases). The hike via Marangu route can be done for 5 and/or 6 days, and the points on the trail are as follows • Marangu Gate (starting point) • Mandara Hut • Horombo Hut • Kibo Hut 5 DAYS CLIMBING MOUNT KILIMANJARO, MARANGU ROUTE ITINERARY. The arrival day. 5 Days Marangu Route The arrival day you will be picked up from Kilimanjaro International Airport to the hotel in Moshi town where you will be staying for dinner and overnight. At the hotel you will meet a mountain guide who will briefly explain to you the itinerary for the next day and all the essential information about climbing Mount Kilimanjaro including the route, hiking equipment and other important information. Day 1: hiking from Marangu gate to Mandara Hut. After breakfast in your hotel a car with driver and guide and team will be waiting you outside. A journey to Kilimanjaro Mountain, Marangu gate starts and it will take a maximum of 1 hour. After you get to the Kilimanjaro gate park you will register your name, nationality, age, passport and other required information. There after the guides, cook and porters will be ready to commence the journey hiking to the first point Mandara Hut. Elevation: 1860m/ 6100ft to 2700m/ 8875ft Distance: 8km/ 5mile Hiking Time: 3-4 hours Habitat: mountain Forest. Day 2: Hiking from mandara to Horombo hut after breakfast at Mandara hut, you will be ascending to Horombo Hut. The altitude begins to change and slows down your pace while enjoying the flora and the view of Mawenzi and Kibo peaks. Arrive at the Horombo hut 12km from Mandara, and lunch box will be provided on the way. At Horombo Hut you will have a rest, dinner and overnight. Time: 5 hours, elevation 12335 ft (3,780m) Day 3: From horombo hut to Kibo hut and summit at night. After breakfast at Horombo Hut, the hike to Kibo Hut begins. Ascending, passing the last watering point, walking onto the saddle of Kilimanjaro between the peaks of Kibo and Mawenzi. Vegetation begins with upper heath land but then disappears into “moonscape”. Lunch box will be provided on the way. At Kibo hut you will have a rest, dinner and overnight while preparing yourself for UHURU PEAK summit at night around 1:00 am Day 4: Descend from the summit. The beginning of day 4 might caught you still at the UHURU PEAK of mount Kilimanjaro, you can take a beautiful picture while sun rising and slowly starts to hike down to Kibo hut for breakfast, rest and later on start to descend again to Horombo hut where you will have lunch, rest, dinner and overnight. Day 5: Final day of the tour Descend from Horombo hut to Marangu Gate for exit. Driver will pick you from the gate to the hotel in Moshi for lunch and rest but if the departure is the same day then driver will drop you to airport for depart. Price charged includes 1) Airport transfer on arrival and depart day 2) Two night at tourist lodge, bed and breakfast (arrival and a day you descend from mountain) 3) Transfer to and from Mountain starting point/gate 4) Food for those 6 days 5) Salary to guide, porters and cook 6) All park entrance fee, rescue fee and 18% VAT Price do not includes in 5 1) Hiking equipment and gears 2) Personal items.
• רשימת ציוד: ESSENTIAL MOUNTAIN CLIMBING GEARS (5 Days Route) These are (A) Balaclava (b) Snow goggles or Ski sun glasses (c) scarf (d) Warm Trousers (e) Sweaters (f) enough pairs of warm socks (g) Thermal underwear(h) Water proof layers (I) sunroof hat (j) comfortable mountain boots (k) Sun cream(l)First Aid Kit (m) knapsack warm sleeping bag (o) Warm jackets (p) walking poles(q) pair of Gloves.(r) hiking poles (s) 2 water bottle(camel bag is highly recommended) (t) pair gaiters
• לכל שאלה או התייעצות - דברו איתי במייל: avilume@gmail.com

קישורים חיצוניים

• עמוד הפייסבוק של ג'וזף הסוכן שלי