תאריך הטיול | December 2021 |
---|---|
משך הטיול | 45 ימים |
עונה מומלצת | אנחנו טיילנו באוקטובר- דצבר והיה נהדר. העונות בטנזניה מחולקות כך: אפריל- יוני עונה גשומה אך עדיין ניתן לטייל. יולי- ספטמבר העונה התיירותית בה המחירים עולים ויש הרבה תיירים. שאר השנה גשום לפרקים ומושלם לטיולים. |
מידע כללי:
שפה: דוברים סוואהילית אך חלקם הגדול דובר אנגלית בסיסית, באיזורים היותר מתויירים דוברים מצויין.
מטבע: שילינג טנזני, 1000=1.5 שקל.
1$=2300 שילינג.
ויזה- ויזת מעבר (פחות מ14 יום) עולה 30 דולר. ויזה ל3 חודשים עולה 50$, ניתן לעשות בגבול ואין צורך מראש. שימו לב שאתם מקבלים ל3 חודשים ולא חודש בודד.
שעון- יש לטנזנים שעון משלהם שבו 6 בבוקר זה השעה 0, 7 בבוקר זה 1, 8 בבוקר זה 2 וכן הלאה, שימו לב כשאתם קובעים דברים שמדברים על אותה השעה!
התניידות- כבישים אחלה, אין מקום שתחב"צ לא מגיע.
לינה: בכל עיר יש לודג'ים והוסטלים בתווכי מחירים משתנים, אנו מטיילים עם אוהלים ושקי שינה, חד משמעית שווה את זה- נותן גמישות ביעדי השינה ומוזיל את העלויות דרמטית (קמפ תמיד זול מדורמס ולרוב גם יותר נעים).
בישול- אנו מטיילים עם בנזיניה (לא גזייה כי קשה למצוא גז) וכלי בישול. כחבורה של גברים מיותר לציין כמה זה הציל אותנו (המנות במסעדות המקומיות ב90% מהפעמים לא מספיקות), מאפשר להיות גמישים, לגוון קצת בארוחות ולהכין קפה ותה.
מנגד, בחלק מהגסטהאוסים יעמוד לרשותכם מטבח, לרוב על מדורה אך זה גם משהו.
תקשורת: יש ווייפיי בעיקר במקומות התיירותיים והערים הגדולות.
סים- יש 3 חברות עהור סים מקומי Vodavom, tigo ו airtel חכל חברה כזו יש מקום מסודר, לא הדוכנים שיש בכל חור ברחוב. סים עולה 2000, וחבילה של 8 גיגה לחודש עולה 15,000.
אנשים- בכפרים האנשים לרוב חביבים מאוד בערים שווה יותר להזהר במיוחד בשעות הערב (לא להסתובב עם דברים יקרי ערך חופשיים ביד!)
מלריה קיימת במדינה, אנחנו לקחנו מילרון 3 פעמים בשבוע.
קורונה: נכון לאוקטובר 21 המגפה לא מורגשת בכלל, אין מסיכות ולא נתקלנו בחולים ממה שידוע לנו.
מה שכן הכניסה למדינה מותנת בבדיקת קורונה בתוקף של 72 שעות (הבדיקות היבשתיות באפריקה הן בדיחה ולכן אנו מזייפים בדיקות קורונה ועד כה עובד מצויין ב4 מעברי גבול שונים)
עלויות הטיול:
טנזניה:
2900 דולר סה"כ שכוללים הכל:
מחייה, שיט הלוך וחזור מזנזיבר, קלימנג'רו, 3 ימי ספארי.
סה"כ ליום ממוצע 65 דולר.
(לעומת מלאווי שהייתה 16 דולר ממוצע יומי ומוזמביק שהייתה 22 דולר יומי)
מסלול:
Malawi- Mbeya- Iringa- Mikumi- udugzwa- Morogoro- Kisaki- Morogoro- Dar- Zanzibar- Moshi (Kalimanjaro)- Serengeti+Ngorongoro- Arusha- Nairobi.
תקציר על כל יעד:
מבאיה- עיר דיי סתמית.
אירינגה- ממנה ניתן לצאת לספארי בשמורות הדרומיות.
מיקומי- עיירה שלווה שלידה שמורת הטבע מיקומי.
אודזונגווה- שמורת טבע לא מוכרת ומדהימה עם מסלולי יום וטרקים פראיים.
מורוגורו- עיר נחמדה מאוד עם טיולי יום ומועדונים נחמדים.
קיסאקי- טיול אופנועים ממורוגורו לשם היה חוויתי מאוד.
דאר אס סלאם- עיר הבירה, לא אהבנו אותה בכלל ודיי ברחנו כמה שיותר מהר לזנזיבר.
זנזיבר- אי מושלם לנופש, צלילות ומסיבות.
מושי- עיירה נחמדה ממנה יוצאים לטרק לקלימנג'רו.
סרנגטי ונגורונגורו- 2 שמורות הטבע שנחשבות לטובות בעולם.
ארושה- עיר נחמדה ממנה יוצאים לספארי וממשיכים לניירובי.
מעבר גבול ממלאווי לטנזניה:
מיקום במפס מי:
-9.589587, 33.776199
הגעה:
מChitimba אוטובוס או מיניבוס לKaronga ב2000-2500 קווצ'ה נסיעה של שעה וחצי שעתיים.
מKaronga למעבר גבול במיניבוס ב1500-2000 קווצ'ה נסיעה של שעה וחצי.
*אם יתמזל מזלכם תחכו על הכביש הראשי בchitimba ותנסו לתפוס אוטובוס גדול אמיתי שמגיע מערים גדולות כמו בלנטייר או לילונגווה בדרך כלל ישיר עד הגבול ובגלל שאין לו מחירון יעלה אותכם גם ב3000.
תהליך בגבול:
האוטבוס יוריד אותכם במרחק הליכה מההחתמת דרכונים בצד המלאווי שם תאלצו להציג את הויזה שלכם ובדיקת קורונה עדכנית (שלנו הייתה מזוייםת, הבדיקה ממש מחופפת).
משם הולכים 2000 מ' לרכישת הויזה בצד הטנזני, ממלאים הצהרת כניסה למדינה (שווה לעשות זאת מראש עוד במלאווי כשיש אינטרנט), משלמים 50 דולר, מציגים בדיקת קורונה עדכנית ואישור חיסון קדחת צהובה. יעשו לכם בדיקת קורונה צהירה שתשובתה מגיעה כעבור 10 דק ומשם ממשיכים לדרככם.
טיפים חשובים:
*הצהרת כניסה לטנזניה תמלאו טרם ההגעה כל עוד יש לכם אינטרנט שלא תתקעו כמונו.
* בדיקת קורונה מזוייפת עובדת מצויין (שלנו אפילו לא מושקעת והיא בעברית).
*תוודאו שאתם מקבלים ויזה ל3 חודשים ואם אומרים לכם שהבנק סגור ואין קבלה זה כי הם גונבים את הכסף, לכם זה לא משנה אז אל תתרגשו כל עוד יש חותמת שמכילה תאריך הנפקת ויזה, תאריך תפוגה ומספר ימים זה מספיק.
מעבר גבול אל- Mbeya
ברגע שחציתם לטנסניה ינסו לעקוץ אותכם בכל הכוח: התחבורה, המזון וכל מי שיכול תבואו קרביים ליום הראשון הם יתנו לכם מחירים מופקעים ממש בתחילה:)
תיאור:
אחת מ4 הערים הגדולות בטנזניה, יש בה אפשרויות לינה רבות, קפה מערבי עם ווייפיי, מינימרקטים, בנקים ומסעדות מקומיות, מלבד זה לא הייתי ממליץ להשאר שם יותר מערב אחד וזה גם רק אם חייבים.
בנוסף למי שצריך לשלוח דברים לארץ יש סניף של dhl וpost office מקומי.
הגעה:
מהמעבר גבול לוקחים אופנוע ב500-1000 שילינג לאדם אל
-9.574989, 33.774265 מיקום במפס מי.
משם לוקחים אוטובוס ישיר אל Mbeya ב5000 שילינג.
האוטובוס יוריד אתכם בnane nane שהיא תחנת אוטובוס במיקום הבא:
-8.909243, 33.508957
*לא להבהל מהכאוס והאנשים שישגעו אותכם, ינסו ישר למשוך אותכם, "לעזור" לכם עם התיקים פשוט תתעלמו ועל תעלו לפני שאתם מוודאים מחירים.
משם לוקחים עוד מיניבוס אל ההוסטל שלכם שכל עוד הוא בעיר לא יעלה יותר מ400-500.
לינה:
ישנו בWarsame hostel מקום אחלה לגמרי, חדר זוגי ב15,000 שילינג לאחר מיקוח ועוד חדר זוגי שבו נכנסנו 3 אנשים ב20,000 שילינג לאחר מיקוח.
במקום כם מכינים אחלה אוכל במחירים הוגנים והבונוס העיקרי הוא המיקום שלו שקרוב ממש למינימרקטים עם הפתעות מערביות (מופיע במפס מי), מאפייה- -8.893925, 33.442342,
קפה נחמד עם ווייפיי שגם מופיעים במפס, לסניף הדואר הראשי וdhl עבור מי שצריך לשלוח דברים לארץ, ומרחק הליכה מתחנת האוטובוסים לIringa:
-8.896809, 33.437731 מיקום במפס מי.
אוכל: ישנם מגוון מסעדות מקומיות שימו לב שמנה מקומית תעלה גג גג 5000 שילינג.
כסף: ניתן להחליף דולרים בבנקים בשער של 2290. בנוסף יש כספומטים- שימו לב שבחלקם יש עמלה לא סבירה (אנחנו משכנו בDTB).
Mbeya- Iringa
תיאור: עיר קטנה ממבאיה, האנשים בה יותר נחמדים ופחות משגעים אותך, יש קטע ברוב ההוסטלים שלא נותנים לשני גברים לישון בחדר זוגי מטעמי הומופוביה ממשלתית או איזה בולשיט כזה לכן מציע ללכת להוסטל שאצרף (עדיף מלשוטט בעיר כמונו בנסיון לדחוס כמה גברים בחדר, אם אתם זוג הרבה יותר פשוט). יש בעיר בנקים, מסעדות, חנויות סים, קםה מערבי עם הוסטל. בגדול העיר משמשת למעבר נטו.
הגעה:
אוטבוס קטן שיוצא ב6 בבוקר מתחנת האוטובוס של מבאייה, עולה 12,000 כולל תיקים ולוקח בערך 8 שעות (לפחות 5 מקומיים אמרו לנו שזו נסיעה של פחות מ5 שעות). תגיעו לתחנה ערב לפניי תסגרו מקום באוטובוס קטן (שהוא זול מהגדול) תשלמו חלק קטן מהסכום והשאר למחרת כשתעלו לאוטובוס.
מיקום התחנה:
8.896809, 33.437731 מיקום במפס מי.
*הזהרו, יש בתחנה בחור עם ראסטות שמנסה לרמות לבנים, ישנה אזהרה מפניו כבר במפס מי לכן כשהוא ניגש אלינו כדי לקחת כסף על התיקים ישר ידענו שזה הוא ואמרנו לו להתחפף.
*האוטובוס מדייק ובאמת יוצא ב6 בבוקר.
לינה:
ישנו בHapppt hostel 2 חדרים זוגיים ל5 אנשים ב30,000 שילינג, הכי זול באחריות (עברנו בלפחות 10 הוסטלים לפניי).
גם המיקום שלו אחלה, קרוב לכביש הראשי, לתחנת האוטובוס ולשוק.
אוכל: מול ההוסטל מסעדה מקומית חביבה ביותר עם בחור ממש נחמד, מלבד זאת יש קפה מערבי שמגיש אוכל נחמד אך יקר, לטעמנו לא שווה.
Iringa- Mikumi
תיאור:
עיירת מעבר קטנה בלי יותר מידי פסיליטיז, שימשה מהחנתנו תחנת מעבר לאודזונגווה.
הגעה: יציאה במיניבוס מהתחנה המרכזית של אירינגה:
-7.780797, 35.694397 מיקום במפס מי
אל Igumbilo station שנמצאת על הכביש הראשי בין מבאייה לדאר אסלאם ב500 לאדם כולל תיקים!
בigumbilo station:
-7.77945, 35.762892 מיקום במפס מי
לוקחים אוטבוס של 4-5 שעות לMikumi ב8000 כולל תיקים (מיקוח עיקש כנגד 10,000).
לינה: גסט האוס ברמה הנמוכה ביותר שהיינו בו, מזכיר קצת במראהו כלא קטן עם מקקים בשירותים ומקלחות וחדרים קטנים אך המחיר גם בהתאם- 7000 לחדר זוגי. מצרף מיקום כי אין למקום שם.
מפס מי: -7.40775, 36.973528
אוכל: ממש בסמוך לגסט האוס, בצומת בין הכביש שיורד לאוזונגווה והכביש שממשיך לדאר אסלאם יש הרבה מסעדות מקומיות זולות.
אטרקציות:
יש את Mikumi national park - שזו שמורת ספארי אך אנחנו פסחנו עליה.
Mikumi- Udzungwa national park
התארגנות לטרק:
התאגדנו לטרק 7 ישראלים לכן כבר באירינגה (שם יש סופר גדול) קנינו אוכל וציוד ל6 ימים של טרק בudzungwa mountains מבלי שהצלחנו ליצור קשר עם איש מהשמורה ורק על פי סיפורי דרך באנגלית.
תפריט אוכל:
בוקר- קוואקר ואבקת חלב, עם דבש ותמרים.
צהריים- צנימים קטנים ארוזים בשקית גדולה, ריבה, טחינה וחמאת בוטנים.
ערב- ספגטי/אורז, שעעוית, גזר, תפו"א, בצל, שום אבקת מרק, תיונים, סוכר, עוגיות.
ציוד:
קערה וכף למי שלא היה, כדורים לטיהור מים (בבית מרקחת באירינגה), סיר גדול לבישול על אש.
*תכלס גם במיקומי אפשר להתארגן על מרבית הדברים אם מחליטים לדלג על אירינגה אבל המבחר שם נמוך בהרבה.
*את הטיול עשינו בלי פורטרים עם ציוד עלינו- אוהל, מזרן שטח, שקש, אוכל ו3 ליטר מים לאדם.
מידע כללי:
שמורת Udzungwa national park נמצאת כ60 ק"מ דרומית לMikumi שעל הקו החם בין מבאיה לדר אסלאם. היא איזור הררי שחלקו המזרחי יותר ג'ונגל סבוך וחלקו המערבי יותר סוואנה של טיולי ספארי.
בחלקו המזרחי והמוכר יותר ישנן מגוון אפשרויות טיול שהמוכרות מבניהן שמושכות כמעט 100% מהתיירים הן:
האחד Sanje Waterfalls - מסלול של שעה עלייה לרצף של 3 מפלים שהגבוה מבניהם 170 מ' והינו הגבוה ביותר בטנזניה. טיול יום.
והשני Sonjo Trail (Muhanihan עם פסגת) מסלול של יום הליכה לNija Panda Camp, יום נוסף לטיפוס הפסגה וחזרה (הרוב עושים ב3 ימים)
מלבדם יש עוד מסלולים הרבה הרבה פחות מוכרים והאחד שאנו בחרנו לעשות נקרא Rumemo Trail, מסלול של 6-7 ימים שמתחיל גם על הSonjo Trail וממשיך לאורך נהר הRumemo.
באיזור המערבי של השמורה יש טיולים אף יותר ארוכים של 8 ו10 ימים באיזור שרובו סוואנה (מהמעט שהבנו מאנשי השמורה) והטיולים בו בעיקר במטרה לראות חיות.
מהלך המסלול:
יום התארגנות בMangula B:
כבר בmikumi נסינו לדלות מידע יותר קונקרטי על הטרק והשגנו פיסות מידע, עיקרן שהטיול שברצוננו לעשות סגור. ניסיוננו באפריקה גרם לנו להחליט להגיע לשמורה ולהבין ממקור ראשון מה האפשרויות. (מה שבדיעבד השתלם).
בשעה 7 בבוקר (לרוב מאחר) יוצא אוטובוס לשערי השמורה וכפרים באיזור מהצומת המרכזית במיקומי:
-7.407489, 36.973188 מיקום במפס מי.
מחיר- 6000-5000 לאדם עבור נסיעה של בערך שעה וחצי שעתיים.
*הוצעו לנו שם מספר מוניות ואוטובוסים שממש רבו בניהם מי יקח אותנו ולכן הצלחנו להוריד את המחיר דרסטית.
מיקום שערי השמורה:
-7.844969, 36.884074 במפס מי.
הגענו לשם והופתענו לראות מקום מסודר, משרדים גדולים, שילוט ברור, עשרות אנשים לבושים במדי השמורה, עוד כמה תיירים ואף wifi.
בתחילה נאמר לנו שהמסלול שברצוננו לעשות - Rumemo Trail (לאורך נהר הרוממו) לא נעשה בין 5-10 שנים, השבילים לא עבירים ומסוכן בגלל חיות הבר שלא מורגלות לבני אדם. כמובן שהתעקשנו להמשיך והצענו שנלך עם מצ'טות ונפלס את הדרך מחדש. לאחר מסע שיכנועים ארוך ובירורים של קציני המשרד (שניכר מאוד שעורם לא ראה אור שמש בשנים האחרונות) מול הריינג'רים שכן מהלכים בשמורה הוחלט שמצב השביל מספק להליכה. ושב6 ימים נוכל לעשותו. לאחר שקיבלנו אור ירוק לביצוע המסלול המיוכל עלתה סוגיית המחיר שממש לא תאם למה שקראנו:
30$ כניסה לשמורה לאדם.
30$ שינה בשמורה לאדם.
20$ למדריך ו20$ לריינג'ר עם נשק ליום.
מעבר לזה יש על כל התשלום בסוף 18% מיסים ועוד סכום מסויים שמשתנה בהתאם לתשלום הכולל- עמלת תשלום לבנק- 30$ לכולם.
את התשלום חיובו אותנו לשלם מכרטיס אחד ולא לפצל את התשלום על פני כולם מה שגם היה מעצבן.
לאחר שיחות ארוכות בהן ניסינו להתחזות לבעלי אשרת עבודה במדינה כדי לזכות בהנחה, ועוד פתרונות יצירתיים שעלו בתוהו וויתרנו והחלטנו לשלם כאחרוני המזונגו במדינה. אך כדי לצמצם בעלויות ובגלל יכולת ההליכה הלא רעה שלנו הודענו להם שנעשה את המסלול במקום ב6 ימים ב4 ימים. הם אמרו שלא נוכל ב4 ימים לטפס לפסגת הMuhnihana לא התווכחנו על אף שידענו שנעשה אותה ברגע שנגיע.
לאחר שעות של בירורים וויתרנו על להתחיל את היום בשל התקצרותו ולהתארגן ליום שלמחרת. את הלילה העברנו בחינם בקמפינג בחצר ביתו של אחד מקציני השמורה שהתגלה כמאוד חביב חרף כל השקרים והתמקחויות שהרעפנו עליו. אך ממליץ לישון במקום שנקרא Mangabay שנמצא 5 דק הליכה משערי השמורה, חדרים אחלה לגמרי, מיטה נוחה ומחיר של 10,000 לחדר זוגי.
ציוד השארנו בביתו של הקצין, בפועל אפשר להשאיר גם במשרדי השמורה וגם בהוסטל.
יום 1 לטרק:
הגענו לשערי השמורה:
מפס מי : -7.844942, 36.884093
גוגל מפס: 5V4M+2J Mangula A, טנזניה
שילמנו, שכנענו אותם שרכב של השמורה יסיע אותנו לנק' ההתחלה שנמצאת 5 ק"מ צפונית ויצאנו לדרך עם צוות של 3 מדריכים (2 צעירים בהתלמדות) ו2 ריינג'רים עם נשק (אחד בכיר ואחד צעיר מאחור) למרות ששילמנו רק על 2. התחלנו את ההליכה ב9:30 כי אין מה לעשות באפריקה הכל קורה בהילוך ראשון.
נק' תחילת הטיול על הכביש הראשי:
מפס מי -7.808492, 36.896256
גוגל מפס 5VRW+JH Mkula, טנזניה
ההליכה נעשת במעלה נהר הSonjo ובשל כך ביום זה עולים בין 700-800 מ' אך זה אינו יום קשה במיוחד. לאורך ההליכה שנכנסת לעומק הג'ונגל הסבוך רואים ישר מגוון צמחים עשיר שמזכיר את הסרט טרזן, מספר זנים של קופים שחלקם הגדול אנדמי למקום ועדויות רבות להמצאות של פילים (קקי על השבילים, רמיסה של צמחייה ועקבות) מה שמעלה את סף ההתרגשות והציפייה. בדרכנו ראינו 2 תיירות יורדות שאמרו שבקמפ אליו נגיע הן ראו 2 פילים בלילה!
הגענו מוקדם (באיזור 14) לקמפ ולאחר התייעצות עם המדריכים דחינו את הטיפוס לפסגה למחר בבוקר.
בסה"כ ההליכה לקמפ הראשון היא בערך 13-15 ק"מ ולקחה לנו כ4 שעות. הקמפ שוכן למרגלות הר מווהניהנה- Njia Panda Camp שהוא גם הקמפ המסודר היחיד במסלול:
גוגל מפס- 6R5G+J8 Mlale, טנזניה
מפס מי- -7.790946, 36.82575
באיזור 18 יצאנו לסיבוב קצר בחיפוש אחר פילים אך ללא הצלחה.
יום 2- פסגת Mwanhina- ולTembo Camp
ב6 כבר התחלנו ללכת, השארנו את התיקים בקמפ ויצאנו לדקור את הפסגה (שבoffice אסרו עלינו לטפס אותה בטענה שלא נספיק, רצינו להוכיח להם אחרת)
לאחר 3 שעות של טיפוס בקצב יחסית מהיר הגענו ל פסגה ובה שלט שמעיד על גובה של 2500 מ' אך בפועל היא 2100 ע"פ מפה טופוגרפית וגוגל מפס.
הטיפוס הינו 800 מ' בערך, לא קשה מידי אך כן יחסית ארוך. כשהגענו לפסגה הראות הייתה נוראית לכן ירדנו דיי מהר למטה...
את הירידה רצנו בשעה למטה מחשש שלא נגיע לקמפ הבא מאחר ואיננו יודעים אם השביל יהיה נוח או אם בכלל נראה אותו. לאחר ארוחת בוקר זריזה יצאנו לדרכנו, אכן השביל לא היה הכי ברור ומס' פעמים חזרנו על עקבותיני, המצ'טה עבדה שעות נוספות ונאלצנו לפלס את דרכנו בסבך. לשמחתנו המשך היום היה במגמת ירידה קלה ולאורך פלגי מים יפים.
בערך באמצע ההליכה הג'ונגל הירוק פינה כמעט לגמרי את מקומו בחדות מפתיעה לסוואנה ועצים קטנים. נאמר לנו שמרגע זה הסיכוי לראות בע"ח גדל בגלל שדה הראייה שגדל משמעותית. ואכן, רגע לפני הפסקת הצהריים להקת האפלו נחה על השביל, מיד הריינג'רים דרכו את נשקיהם ובעודנו מתקרבים הזכר הבוגר נעמד מוכן לתקוף, מבלי להזהיר הריינג'ר הבוגר ירה מנשק הציד שלו כדור לאוויר, השאיר אותנו חירשים לכמה רגעים ואת עדר הבאפלו לפנות את מקומם. לאחר כ5-6 שעות של הליכה ובערך 15 ק"מ הגענו ליעדנו Tembo camp, היפה ביותר שהיינו בו- תחת עצי יער ירוקים וגדולים, אדמה מכוסה בעלים שיצרו מזרון שטח טבעי ונחל פרטי שמזכיר נק'סודיות בחצבאני. את היום סיימנו כשעה לפני השקיעה מותשים לכן הקמנו אוהלים והלכנו, בישלנו והלכנו לישון לקראת עוד יום "כפול".
יום 3 Simba Camp
ביום הזה דחסנו 2 ימי הליכה לאחד שוב ובעצם פסחנו על Mikangazini camp, כלומר, כ30 ק"מ הליכה שהם בערך 11 שעות ולכן את ההליכה תכננו להתחיל ב6 אך בפועל חיכינו שעה כי המדריכים לא היו מוכנים והתחלנו ב7. החלק הראשון של היום יורד בעם כיוון הזרם ובסמוך לRumemo river, הדריכות לבע"ח עולה בציפייה לראותם באים לשתות ממי הנהר. לקראת שעת הצהריים שמענו קולות מוזרים שנשמעים בדיוק כמו חתול מילל בבכי (בדיעבד סוג של אנטילופה קטנה משמיעה רעשים שמזכירים חתול בצורה קיצונית), בעודנו משתתקים למשמע הזעקות ומחפשים את מקור הרעש. בעודנו נדרכים נשמעו רחשי מאבק מהשיחים בתחתית הנהר ולרגע חטוף זכינו לחזות בלביאה רודפת אחר בבון. ההתרגשות הציפה אותנו ומיד ירדנו מהשביל ללא התיקים הגדולים עם שני הריינג'רים בכוננות שיא מלפנים בחיפוש אחר האריה, חיפוש שלא נחל הצלחה אך במקום ראינו באפלו מבוהל יוצא מהמים ובורח מאיתנו. בהמשך היום נפרדנו מנהר הרוממו שיוצר פרסה ומשנה את כיוונו ממערב לדרום וחתנו באלכסון למפגש איתו בהמשך. לאורך הדרך ליוו אותנו פלגי מים קטנים, עוד קופים שלא משעממים לרגע ואנטילופות חמקניות. לקראת שעת הערב נפגשנו שוב עם נהר הרוממו וזרמנו איתו דרומה עוד כמה ק"מ עד לSimba camp ( שלפי המפה אמור להיות ישר באיחוד המחודש בין השביל לנהר ולכן חדעתנו עברנו אותו, בנוסף המדריכים לא ממש היו ברורים לכן אין לדעת), בקרבת הקמפ, נח על השביל ראינו נחש פיתון גדול ומרשים שהמדריך והריינג'ר ממש פיזית דרכו עליו מבלי לשים לב בשל הסוואתו הבלתי רגילה, ראשו נראה שתי טיפות מים כמו אחד העלים ברצפה וגופו בצבעים מדוייקים לסביבתו. בנוסף ראינו אנטילופה גדולה שותה מים בגדת הנחל וחומקת במהירות כך שאיננו יודעים את שמה (צחקנו שמי שראה אותה הזה את האיילים של סנטה קלאוס כי מהתיאור זה אינו קודו או אלנד). ליעדנו הגענו שוב בשעה מאוחרת ולכן מיהרנו להקים אוהלים, לבשל ולישון כי באמת היינו מותשים.
קמפ 3 simba?
מפס מי -7.94192, 36.682583
גוגל 3M5M+62 Udekwa, טנזניה
*השביל ביום זה בגלל היותו באיזור של סוואנה היה נוח להליכה כמעט לאורך כל הדרך.
יום 4 חזרה.
קמנו בשעה סבירה ויצאנו בקצב מהיר לכיוון סוף המסלול, בדרך ראינו שוב את קופי קולובס האנדמיים אך הפעם מקרוב ומזנקים מעץ לעץ. לאחר 3 שעות הליכה הגענו לריינג'ר פוסט:
מפס מי- -8.006089, 36.67031
גוגל מפס- XMVC+H4 Udekwa, טנזניה
המדריכים הצליחו להשיג רכב מהשמורה שיקפיץ אותנו חזרה לשערי השמורה, חשבנו אולי להמשיך עוד היום לSanje waterfalls ולנצל את היום שגם ככה משולם כבר אך ההמתנה לרכב נמשכה ארוך מהמתוכנן והנסיעה לשמורה לקחה שעה וחצי לכן החלטנו לדחות למחר. בדרך חברנו לציוד שהשארנו מאחור, הפצנו את הבשורה לגבי השביל, השווצנו קצת בפני אלו שפקפקו בנו והלכנו לישון בMangabay Lodge שנמצא דיי קרוב לשמורה.
שינה בMangola b ,Mangabay
מפס מי -7.853244, 36.890152
*השביל ביום זה בגלל היותו באיזור של סוואנה היה נוח להליכה כמעט לאורך כל הדרך.
יום 5 Sanje waterfalls
חזרנו למשרדי השמורה, שילמנו על יום נוסף ומדריך אחד הפעם בלי ריינג'ר (בהמשך קלטנו שיצאנו ילדים ששילמנו ולא פשוט הלכנו לשם עצמאית, ממליץ בחום פשוט להגיע לשם אין מי שיתפוס אתכם וגם אם כן הכי גרוע תגידו שלא ידעתם ותשלמו בסוף).
המפל התחתון הוא הגדול ביותר- 170 מ', השני בערך 30' וכך גם העליון.
העלייה לקחה בערך שעה עד למפל העליון שם משכשכים בבריכה שנוצרת בתחתית המפל, במפל השני אין כניסה למים לכן רק צופים ומעל למפל העליון קצת לפני הגשר יש ירידה קטנה לנק' תצפית על סלעים שהנחל זורם עליהם שממנה רואים את כל הכפרים באיזור- מומלץ מאוד לא להתעצל!
המפל הגדול כמובן הכי מרשים אך השחייה במים לא נמצאת ממש מתחת למפל.
זה יום קצר אך שווה את הכסף, בנוסף ראינו שם גם קופים מזנקים מעץ לעץ ופחות ביישנים כי הם רגילים לאנשים.
טיפים לטיול:
* חייב אוהל, שמיכה (לא כזה קר), השמורה יכולה לארגן לכם ציוד להשכיר אך זה יחסית יקר (20$ לאוהל זוגי+ מזרון, לפני מיקוח).
*לגבי הצוות אומנם שילמנו על 2 אך הגיעו איתנו 5 אנשים, 3 מדריכים ו2 ריינג'רים:
הריינג'ר הראשי הוא הדמות הכי חשובה בטיול, אצלנו הוא גם ניווט (המדריכים לא יודעים את הדרך גם אם אומרים שכן), וגם היה עם הנשק חד מלפנים והשרה אווירה בטוחה מאוד! תוודאו שהוא מבוגר ומכיר את הדרך.
מבחינת המדריכים צריך אחד בוגר, לנו דחפו 2 צעירים בהתלמדות שגם היו חופרים ומעיקים ברמות קשות וגם בזבוז של כספי טיפים.
* אל תחפשו הגיון אצל אנשי המשרד, אף אחד שם לא ידע לתת לנו מידע רלוונטי על המסלול שעשינו ובטח לא על השניים המערביים יותר.
*תתעקשו איתם שיסיעו אתכם ויחזירו, זה עובד.
*המים לכל הדרך ממש נקיים, בהתחלה הקפדנו על כדורי טיהור ובהמשך זרקנו ולא היה מישהו שלא הרגיש רע, לשיקולכם.
* הלחות שם קיצונית, מזיעים כמו פסיכיים ובסוף יום הבגדים רטובים לגמרי, קחו בחשבון.
*המדריכים שלנו היו מעיקים ברמות, עצרו בהתחלה כל שנייה לדבר על צמחים במקום פעם אחת מרוכזת, היו ממש מוזרים (אחד נגיד בא והודיע לנו שנלך להתקלח בנהר), תאפסו אותם כי הם רגילים לתיירים אירופאים פלצנים.
*4 ימים בלי פורטרים היה קשוח, בדיעבד היה אפשר לקצר את היום השלישי ולהאריך את האחרון או להוסיף יום או יומיים כי פעמיים סיימנו ממש מאוחר ועייפים מאוד.
*קצת אבסורד אבל אין מפה טופוגרפית טובה של השמורה, וגם המפה שמוצגת בכניסה למשרדי השמורה לא באמת נכונה.
נ.צ מרוכזים:
שער השמורה
מפס מי : -7.844942, 36.884093
גוגל מפס: 5V4M+2J Mangula A, טנזניה
תחילת טיול
מפס מי -7.808492, 36.896256
גוגל מפס 5VRW+JH Mkula, טנזניה
קמפ ראשון למרגלות הר מווהניהנה:
גוגל מפס- 6R5G+J8 Mlale, טנזניה
מפס מי- -7.790946, 36.82575
פסגת מוהנהינה
מפס מי- -7.823878, 36.825933
גוגל- 5RGG+F9 Mkula, טנזניה
קמפ- Tembo
גוגל מפס 6P8X+RQ Udekwa, טנזניה
מפס מי -7.782883, 36.749248
קמפ 3 simba?
מפס מי -7.94192, 36.682583
גוגל 3M5M+62 Udekwa, טנזניה
ריינג'ר פוסט:
מפס מי- -8.006089, 36.67031
גוגל מפס- XMVC+H4 Udekwa, טנזניה
שינה בMangola b
Mangabay
מפס מי -7.853244, 36.890152
Morogoro
הגעה:
אוטובוס מMikumi ב6000, נסיעה של 3 שעות.
*המקטע הראשון בכביש חוצה דרך שמורת מיקומי, אנחנו ראינו שם פילים, ג'ירפות, זברות, באפלו ואנטילופות!
אופציה ב' אם ירדתם לטרק בUdzungwa מ Mangula B ישירות למורוגורו ב10,000 לוקח 5 שעות בערך.
לינה:
הוסטל חביב ב10,000 לחדר זוגי, מקלחות באקט, 3 ק"מ מהסנטר ומיניבוס מהכביש הראשי לכל מקום בעיר עולה 400.
מיקום במפס מי: -6.800008, 37.66836
*הרחוב של ההוסטל מלא בהוסטלים לכן יש מגוון רמות ותחרות בריאה.
אטרקציות:
מועדון טוב עם מסיבות ענק Star park:
-6.803907, 37.661083
*תגיעו בלי כלום עליכם חוץ מקצת כסף, כייסו לנו שם פלאפון.
טיול אופנועים:
רקע:
בשלב זה בטיול היינו 6 מטיילים- 4 בנים ו2 בנות. מהסתכלות במפס מי ראינו שאין טיפים בכלל על איזור דרום טנזניה, גם חיפוש באינטרנט לא הניב יותר מידי מידע לכן החלטנו לקחת אופנועים וליסוע "לחקור את השטח". כולנו מעולם לא רכבנו לפניי ונוסף על כך האופנועים עצמם הם הילוכים (קלאצ' ביד והילוכים ברגל) וגלגלים שחוקים. החלטנו ללכת ל4 ימים (הראשון קצר) כשיעדנו העיירה Kisaki ושער Matambwe gate לשמורת ה Selous/Nyerere הגדולה באפריקה (בידיעה שלא ניכנס).
התארגנות:
אופנועים:
בסנטר במורוגורו, לאחר כמה שעות הצלחנו לאגד 5 אופנוענים (אחת הבנות הורכבה מאחור) שהסכימו לתת את האופנוע שלהם ל4 ימים ב70,000 שילינג שהם 105 שקל ללא שום ערבות או פיקדון. (לא כולל דלק שאנחנו שילמנו)
מספר של אחד הנהגים, יש לו ווצאפ אפשר לבקש ממנו:
+255784507016
*תעברו על האופנוע טוב לפני, תצלמו סרטון שסוקר אותו כדי שתוכלו לדעת אילו נזקים אתם יצרתם ולא תופתעו לגלותם בסוף.
אוכל:
לקחנו קצת קוואקר, אורז ופסטה ובנינו על לקנות דברים מהכפרים בדרך.
מים:
3 ליטר לאדם וכמובן שקנינו בדרך.
ציוד:
אוהלים, מזרוני שטח, שק"שים, קסדות (שהגיעו עם האופנועים, ציוד עזרה ראשונה לחבישות וזיהומים בעיקר (התברר שחשוב ביותר) ,גומיות לקשירת התיקים על האופנוע, לבוש ארוך ונעליים.
יום 1-
בבוקר עד הצהריים התארגנו במורוגורו ושכרנו את האופנועים. לאחר מכן התאמנו בערך שעה בכיש צדדי בקרבת ההוסטל ויצאנו לדרכנו רק באיזור 15.
היציאה מהעיר הסואנת בתוספת העדר הנסיון שלנו בנהיגת פרט, בנסיעה כקבוצה וללא יכולת לתקשר (כי לא עשינו סימים מקומיים) הסתבכה וכבר אחרי 2 דק' אחד האנשים נאבד ונאלצנו לאבד שעה נוספת עד לקיבוץ מחדש של כלל האנשים.
הפקנו קצת לקחים ויצאנו מחדש לדרך כשהאיטי בחבורה מוביל מלפנים, אחד מאסף מאחור ושניהם עם פלאפונים.
לאחר נסיעה של בערך שעתיים כבר בשעת שקיעה אחד החברה החליק עם האופנוע בשביל עפר ואיבד את המפתח לסוויץ' לכן נאלצנו לישון במקום, מצאנו איזור חביב עם עצים והקמנו שם אוהלים, הדלקנו מדורה ובישלנו ספגטי עם עגבניות ובצל שקנינו בכפר סמוך. לאחר כמה דק הגיע אלינו מישהו חביב שאמר לנו שאנו בשטח בית ספר והראה לנו איפה יש מים.
*בזמן שקנינו בדוכן ירקות מישהו פתח את התיק שהיה קשור וגנב כמה בגדים לכן אל תשאירו את הציוד לבד לרגע.
יום 2
התעוררנו למראה של עשרות ילדים קטנים שמקיפים את האוהלים שלנו ומביטים בנו בסקרנות, לאחר קצת צחוקים עם הילדים, ארוחת בוקר וטיפול בבעיית המפתח שאבד (בכפרים יכולים לתקן) יצאנו לדרך באיזור 9. נסענו עד לעיירה Kisaki, הדרך הייתה משגעת: כפרים קטנים וציוריים עם עצי בננות וגדולים עם אוכל ודוכנים, נחלים, גשרים, יערות והרים.
הנסיעה הייתה לא פשוטה, רובה בדרכים משובשות, חלק מהאופונעים היו עם צמיגים שחוקים מאוד וההתלהבות היהירה מהאופנוע גרמו פעמיים להתרסקויות משמעותיות, הראשונה הסתכמה בשפשופים נאים והשנייה תאונת שרשרת שגרמה לחתכים, מכות קשות ולנקע רציני שמנע מאחד האנשים ללכת (בהתחלה חשבנו שזה שבר ממש) למזלנו ברגל שאינה אחראית על ההילוכים.
בנוסף טיפלנו בדרך בפאנצ'ר- עולה 8,000.
בהגיענו לKisaki גילינו שיש בקרבת מקום מעיינות חמים, נסענו כ5 קמ דרום מערבה:
מיקום במפס מי: -7.510731, 37.572055
מעיינות מבעבעים ורותחים (חמים מידי לכניסה) אך הנביעות בשקיעה היה מחזה מיוחד מאוד.
לאחר מכן חזרנו לכפר ובעדונו תרים אחר מקום לישון ניגש אלינו בחור מקומי בשם פרדי והציע לארח אותנו בביתו בחינם. כמובן שהסכמנו, הוא הוביל אותנו בנסיעה של 3 ק"מ מזרחה לכיוון Matambwe gate. ביתו היה בדיוק מה שחיפשנו, משפחה כפרית מקסימה עם מלא אחים ואחיות, כולם עובדים בבית בגידול וחליבת בקר. הם היו נחמדים בצורה בלתי רגילה, שחטו לכבודנו עוף, הרתיחו חלב טרי והרימו ארוחת מלכים בחינם חרף ההתעקשות שלנו לשלם. ישבנו יחד עם המשפחה תחת כיפת השמיים מעוטרת הכוכבים והלכנו לישון.
יום 3
קמנו והכנו להם שקשוקה מושקעת כדי להוכיר להם תודה על האירוח החם, הודנו להם והמשכנו לדרכנו.
מתוך סקרנות ובידיעה שלא ניכנס לשמורה נסענו לMatambwe Gate של הSelous park שנמצא 21 ק"מ מזרחית לKisaki, בדרך לשער ראינו זברות, אימפאלות וג'ירפות! הן פחות פוחדות מהאופנוע הקטן ולא ברחו מאיתנו. קצת על שמורת הSelous או בשמה החדש Nyerere: היא השמורה הגדולה באפריקה ומכילה את כל החיות בעיקר באיזור נהר הRufiji, עלות הכניסה היא 70$ לאדם ליום לא כולל השכרת הרכב כמובן. הכניסה מכיוון Kisaki איננה הראשית ויש שער מרכזי יותר מצידה המזרחי של השמורה מכיוון דאר אס סלאם.
ובחזרה אלינו, שבנו לKisaki ויצאנו לדרכנו חזרה למורוגורו בשעה 15 בערך. כעבור 3 שעות נסיעה עם עצירת אוכל רגע לפני השקיעה הגענו לכפר קטן צמוד לנהר, בחיפוש אחר מקום נחמד לישון, עלינו במעלה הנחל בשביל קטן שנע בין מטעי בננה ובתים קטנים והגיע ליער שמוכר כשמורה, לאחר התקדמות קלה ביער מצאנו את הנק' המושלמת- על גדות הנהר בצל עצי היער וכמובן חינם. בעדונו יושבים במדורה ניגשו אלינו האחראי על המחוז (הציג לנו תעודה) יחד עם עוד 2 בריונים שנענו לקריאת המקומיים שראו אנשים לבנים "חשודים" באיזור, הוא חקר אותנו קצת, ביקש לדבר עם מישהו טנזני שמכיר אותנו, התכסיס הרגיל
של שיח על ישראל והצבא עבד ולאחר שהוא התרצה הוא עזב אותנו לנפשנו, ולהפתעתנו בלי לבקש שום תשלום.
יום 4:
יצאנו בבוקר בנסיעה חזרה למורוגורו. בדרך עצרנו לשכשך במי נהר תחת גשר שנראה מאולתר. בעודנו יושבים במים ניגש אלינו בחור מקומי ומזהיר מפני תנינים ששורצים במים.
את הנסיעה חזרה עברנו מהר משמעותית יותר מההלוך, כנראה בעקבות צבירת הנסיון ולכן החלטנו לנצל את האופנועים עד תום ולעלות למפלים שמצויינים במפס מי בדרום העיר. העלייה קשה ממש ודורשת מיומנות, בנוסף האופנועים העייפים החלו לדשדש ובאמצע הדרך חלקנו הסתובבנו וחזרנו לסשן תיקון נזקים (כל מיני דברים קטנים כמו פנס שנשבר, רגלית שבורה וכו') ולהשיב את האופנועים לבעליהם. (אלו שלא הסתובבו דפקו את הברקסים+ ההילוכים לכן אני מציע לא להתגרות במזל).
הנהגים היו מרוצים והוציאו מאיתנו עוד כמה שקלים על נזקים אך בסוף נפרדנו כולם כידידים.
טיפים:
*תתחילו את הבוקר הראשון מוקדם, תאגדו את האופנועינים ותשקיעו ביותר זמן עבור הלימוד.
*תקשורת:
1.תדברו לפניי מה עושים במקרה שמישהו נותר מאחור מכל סיבה שלא תהיה -אופנוע לא מניע, התרסקות וכו'.
2.לא להשאר לבד מאחור! תשימו את מי שנוסע לאט מלפנים שיכתיב קצב כדי שלא יאבד מאחור, ומאסף שמחכה במקרה ומישהו מתעכב בגלל משהו שנפל מהתיק או כל סיבה אחרת.
3. לפחות 2 זמינים למקרה של פיצול, יחסוך לכם זמן.
4 להסגר יחד על הציר, ולחכות בפניות מבלבלות לכולם.
יחסוך לכם הרבה כאב ראש.
* תביאו ציוד לחבישה כי אנשים יפלו! בנוסף יש בתי מרקחת בכל כפר כמעט עם ציוד חבישה וקיבוע, משחות חיטוי וקרם כמו וולטרן, מאוד נוח.
*המסלול שבנינו לא היה עם קילומטראז' גדול מידי כדי לאפשר לנו לחוות את הדרך ולצבור נסיון.
זנזיבר:
רקע: אי גדול במרחק שעה וחצי שיט מדאר אס סלאם. עיקר החוויה מן הסתם כוללת את החופים התכולים, ספורט ימי ומסיבות מגניבות. בשל היותו רווי תיירות עשירה, האי לא backpackers friendly, מחירי הלינה לא יורדים מ10$ (כמובן שיש פרצות לנצל), מחירי האטרקציות ומחירי המזון במסעדות התיירים מרקיעי שחקים בהשוואה לשאר טנזניה.
הנה כמה טיפים לאיך בכל זאת ניתן לטייל בזול (יש מצב שחלק מהאנשים שיקראו לא יסכימו עם ה"שיטות" שלנו לחסכון)
1. לינה: הדורמס הכי זולים עולים 10$! ולרוב אין בהם כלום. טיילנו קבוצה של 6 אנשים (5 גברים ובחורה אחת), חיפשנו בairbnb, דיברנו עם בעלי הדירות, וחלקם הסכימו לנו ללון 6 בחדר זוגי באותו מחיר. (היו לנו מזרונים ושקשים) לאורך כל זנזיבר מצאנו דירות ממש שוות עם מזגן, מקרר ושלל פריבילגיות שאיננו רגילים להם במחירים מגוחחים ל6 אנשים.
2. נסיעה- לא לקחת מוניות, תדירות האוטובוסים נהדרת וזולה מאוד (בין סטאון טאון לפאג'ה 2000 שילינג ובין סטואון טאון לנונגואי 2500 שילינג).
3. אוכל- לפני שהגענו לזנזיבר אמרו לנו ששום מנה לא יורדת מ10,000 שילינג, חצי אמת בדבריהם, המחירים המופקעים שוכנים במסעדות התיירים. יציאה מינימלית מהאיזור המתוייר תפתח לכם עולם חדש של אוכל מקומי זול ( מנה קלאסית של אורז, שעעוית, בשר, תרד עולה 2000 שילינג).
4. מזהיר מראש יש שלא יאהבו את הטיפ הבא אבל אניח את הפוליטקלי קורקט בצד.
מסיבות- מתוך 7 מסיבות שהיינו בpaje וב Nungwi שילמנו על 1 בלבד. התירוץ המוסרי שלנו למרמה היא העובדה שיש מחיר למקומיים ומחיר לתיירים (10,000 שילינג לכל מסיבה רגילה ו25,000 למסיבות פול מון הגדולות- רק עבור כניסה, מיותר לציין את המחיר למקומי). עכשיו לשיטות שעבדו לנו:
-מפית על היד במקום צמיד וכניסה בבטחון (עובד מצויין).
-טיפוס על חומות מהצד (במסיבות שעל הים זה תמיד אפשרי).
-לבקש צמיד מאנשים שיצאו (ככה מלא מקומיים נכנסים).
הגעה:
הגעה לדאר אס סלאם ויציאה במעבורת שעולה 30$ לפחות (יש אופציה למעבורת שיוצאת בערב עורכת 6 שעות ועולה 25$ אבל מאוד לא מומלצת).
בגדול יש 2 חברות מרכזיות kalimanjaro ו Zan, מומלץ מאוד לקחת את חברת zan, היא יותר זולה ב5$ ,ההנהלה מאוד מחבבת ישראלים ואף שידרגו אותנו למחלקת עסקים בלי שנשלם גם בהלוך וגם בחזור.
המסלול שלנו:
Stown town- 2 לילות
תיאור: לא סתם לעיר קוראים סטואון טאוון- עיר מוסלמית שמזכירה במראה את עכו העתיקה או את חניה שבכריתים, מבנים יחודיים שיוצרים סמטאות צרות ועמוקות מלאות חנויות אומנות ומסעדות עממיות ויקרות כאחד. חופי העיר לא יחודיים ולטעמנו והעיר מתאימה הרבה יותר למבוגרים שבאים למלונות יוקרה ופחות לצעירים.
אטרקציות:
שיט לprison island- אי עם צבי ענק.
שוק אוכל ענק בלילות במרכז העיר.
ברים /ומועדונים:
Tatu - R5PP+9P3, Zanzibar, טנזניה
Bwawani komba nightclub
Salama Hall, Zanzibar, טנזניה
לינה: דירת airbnb של בחור בשם אחמד, דירה מהטובות שהיו לנו עם מקרר, מזגן מקלחת מפנקת, מצרף את המספר של אחמד שלקח לנו 50,000 ללילה (שהתחלקו על פני 6 אנשים)
M zanzibar apartment:
מיקום TZ, Mkunazini St, Zanzibar 00000
Paje וjambiani 5 לילות
תיאור:paje היא עיירת החוף המרכזית במזרח זנזיבר.
ו Jambiani שנמצאת 7 ק"מ מדרום, קצת פחות תיירותית אך נפלאה גם היא.
רצועת החוף המזרחית הארוכה ייחודית בחול לבן מסנוור, מים תכולים ועצי קוקוס שנושקים לים. לאורך החוף יש עשרות מלונות מסעדות וברים שיוצרים אווירת חופש אידיאלית. בכל ערב ישנה מסיבה (כל פעם במקום אחר) ובה אנשים מקומיים ותיירים כאחד, המסיבות מתחילות מאוחר יחסית באיזור 12pm, והן ממש מושקעות לפעמים עם הופעות אקרובטיקה או סתם שחורים שרוקדים מטורף!
הגעה: מסטואון טאון מיניבוס מליד שוק דראז'אני
R5PW+464 -מיקום, darajani
אל Mwanakwerekwe, Zanzibar ב500 שילינג.
ומשם לpaje ב 2000 שילינג.
בחזור מpaje לסטואון סטאון האוטובוס הגיע עד דראז'אני ב2000.
אטרקציות:
1. מסיבות (תשאלו מקומיים תמיד יודעים)
2. שנורקלים בblue lagoon ובאיזור עם כוכבי הים - בפאג'ה האטרקצייה מתומכרת ב25$ לאדם (הכי זול שמצאנו) וכוללת נסיעה, אוכל ושיט מיועד לתיירים הקלאסים, עדיף ליסוע כמונו באוטובוס שעולה 500 לthe rock restaurant (מומלץ ליסוע לראותה בלי קשר גם אם לא אוכלים בה) שם ניתן למצוא אנשים שיקחו אותכם לשיט בלי כל השטויות שמסביב ב10,000 לאדם.
#טיפ בדיעבד המקום שיורדים מהסירה לבלו לגון נמצא ממש ממש קרוב לחוף מדרום ולגמרי עדיף פשוט לשחות לשם. מצרף מיקום מדוייק-
RGHJ+F6W Dongwe
כך גם לכוכבי הים:
VGC8+M6Q Pingwe
3 ועיירת הקייט הטובה ביותר בזנזיבר בעונה המתאימה!
4. חוף kae beach הצפוני במרחק חצי שעה מפאג'ה באוטובוס. ניתן לצפות שם בשקיעה מכיוון הים עקב מיקומו על גדות המפרץ לכיוון מערב ובאחד הימים בשבוע מארחים שם מסיבה:
VF8R+MV Michamvi, טנזניה
5. השכרת אופנועים ממקומיים ב15-20 אלף ליום לא כולל דלק ונסיעה לדרום- kazimkazi ועוד.
הנסיעה קצרה (בערך שעה)
לינה:
ישנו אצל בחור בשם שון שמסבלט חדר בבית שלו, אומנם המיקום לא מדהים (2 דק' לתול הכפר), בחדר לא היה מזגן והתנאים לא היו מה שהורגלנו בסטאון טאון אך שון היה בחור זהב, נתן לנו יד חופשייה בשימוש בביתו (שהוא גם גר בו בחדר מקביל).
מצרף מספר שלו:
(עלה 60,000 ללילה ל6 אנשים).
Nungwi 5 לילות
תיאור:עיירת החוף הצפונית והתיירותית ביותר בזנזיבר.
העיירה עצמה מזכירה עיירה מקומית רגילה אך הטבעת שצמודה לים מלאה מלונות יקרים, עשרות מסעדות, חופים שורצי תיירים, מים משגעים, חול לבן רך, שווקי אומנות שמוחרים ציורים מהממים, מודעונים מקומיים, מסיבות תיירים ועוד.
אנחנו הכי נהננו בה.
הגעה:
אוטובוס מפאג'ה לסטואון טאוון ומשם אוטובוס ישיר שיוצא משוק דראז'אני לנונגווי ב2500 שילינג ולוקח שעה וחצי.
אטרקציות:
1. צלילות מקסימות, ושחייה עם דולפינים. עלו לנו 2 צלילות 75$ כולל פירות ושנורקלים ליד דולפינים.
מיקום: בתחילת שוק של מכירת ציורי מסאי-
777R+MC נונגווי, טנזניה
2. מועדונים מקומיים- (שבימי ראשון רביעי מארח מסיבת תיירים גדולה)- cobra, africana, cocobello.
3. מסיבות לרוב באחד ממסעדות החוף ועולות 10,000 כניסה אך הכי קל להכנס אליהם בחינם;)
4. מסיבת פול מון ענקית בKendwa rocks מלון 2.5 קמ מדרום לcocobello , עולה 25,000 ודורש השקעה על מנת להתגנב פנימה בחינם.
67WQ+H7 Kendwa, טנזניה
אוכל:
יש המון מסעדות מקומיות שקל למצוא בהליכה מועדטה מחוץ לאיזור החוף.
לינה:
כהרגלנו ישנו בחדר airbnb בביתו של בחור בשם אבדולה שנשוי לקנדית, בחור צעיר, קצת סטלן ומוזר אך הזמין אותנו לחתונה של חבר שלנו ובמיקום מצויין.
777W+89 Kendwa, טנזניה
טיפים כלליים על זנזיבר:
1. בשעות הערב ברוב המקומות יש happy hour, זו השעה להזמין קוקטייל במחיר נורמלי.
2. בשל ריבוי התיירים העמידים פלוס אפקט התייר הלבן מוגבר מאוד בזנזיבר ובכל מקום כמעט ינסו לעקוץ אותכם עם מחירים גבוהים פי 5 ואך יותר.
3. אוכל מקומי זול יש בכל מקום ושלא יגידו לכם אחרת.
4. למסיבות אין מה להגיע לפני 23pm, ומומלץ להגיע עם ארנק שבו סכום כסף מינימלי, בלי פלאפון, בלי כרטיסי אשראי ובלי כסף עודף. לא חסרים סיפורים על כיסוים ומקרי שוד (בעיקר לאנשים שחוזרים לבד להוסטל, אחד מאיתנו שחזר לבד מהחוף ניסו לשדוד בצורה לא אגרסיבית ודיי מביכה באיומיי אזיקים ונשק- לא מכוון, הם הלכו אחרי קצת צעקות).
5.למי שנוחת בזנזיבר מהארץ המחירים עדיין נראים זולים (10$ ללינה, 30 שקל לארוחה, 20 שקל לקוקטייל) אך ביחס למחירים בשאר המדינה זה המון המון המון!
6. בחופים ממש מציקים בעיקר במבינים שאתה ישראלי, אנשי מסאי שלא מפסיקים לנסות למכור, מדריכי קיט, מוכרי פירות, סמים ועוד, בהתחלה נתנו להם קצת יחס שעלה בכאב ראש רב, תתעלמו מהם או שתהיו תקיפים ותבקשו שילכו, אין דרך נעימה להפסיק את המטרד הזה.
הגעה: נסיעה של 10 שעות באוטובוס לילה שיצא מתחנה מרכזית בדאר לתחנה מרכזית במושי, 25,000 לאדם.
לינה: 2 הוסטלים מומלצים במושי:
Climbers hime, we travel hostel.
שניהם מאוד דומים, בשניהם אפשרות לדורמס ב13,000 (אפשר להוריד ל10,000) כולל א. בוקר.
לשניהם יש גג מגניב.
רקע:
הקלימנג'רו הינו ההר הגבוה ביותר באפריקה- 5895 מ' מעל פני הים. למרגלותיו בגובה 1400-1800 מ' מעל לפני הים, שוכנות מספר עיירות שבהתאמה לשמן שערי כניסה לשמורה עבור המסלולים השונים.
ההר מתאפיין במגוון שכבות נוף, הראשונה- ג'ונגל עם מגוון צמחים ובע"ח.
השנייה- יער של עצים נמוכים המזכירים את עץ האשל הישראלי מלאי תכב.
השלישית- נוף אלפיני, קקטוסים, שיחים נמוכים ונחלים.
הרביעית- מדבר קור, מיעוט צמחים עד כמעט 0, סלעים געשיים ואף שלג.
מתי כדאי לטפס-
העונה המתויירת לטיפוס הקלימנג'רו היא העונה היבשה ביולי- ספטמבר שם כמובן הביקוש עולה והמחירים עולים.
אפריל-יוני היא העונה הגשומה בטנזניה ופחות מומלץ לטפס את ההר אם כי זה בהחלט אפשרי.
ובשאר השנה צריך מזל וישנם ימים גשומים וימים יבשים. אנחנו טיפסנו בסוף נובמבר, ירד לנו קצת גשם ושלג בפסגה אך באופן כללי נהננו מאוד ואין צורך לחשוש מלהגיע בעונה זו.
היתרון כמובן הוא הביקוש הנמוך והתחרות הגבוהה שתורמת לירידת מחירים משמעותית.
מסלולים לטיפוס:
ישנם מספר מסלולים לטיפוס הקלימנג'רו, 2 האפשרויות היותר קצרות, זולות ומוכרות הן המרונגו- 5/6 ימים, שינה בבקתות והליכה חזרה מהפסגה באותה הדרך בה עולים.
המאצ'אמה- 6/7 ימים, שינה באוהלים, ההעלייה והירידה מההר בשני מסלולים שונים.
אנחנו בחרנו לעשות את Machame route על אף היותו יקר יותר (הוא ארוך ביום מעמיתו המרונגו והשינה באוהלים דורשת יותר פורטרים עבור הציוד) מאחר והוא יותר מגוון ונחשב יותר יפה.
ישנו פחד מסויים לישון באוהלים מחשש שיהיה קר מידי, אדגיש שמהשוואה עם חברים שטיילו במסלול השני השינה באוהלים (שמיותר לציין שעמידים בגשם) כנראה עדיפה וחמה יותר מהבקתות הקרות, על אחת כמה וכמה אם יש יותר מאחד באוהל.
בשתי האפשרויות ניתן לקצר את המסלול ביום אך התשלום לשמורה לא ישתנה. כלומר, אם תרצו לעשות את מאצ'אמה ב5 ימים זה בהחלט אפשרי אך תשלומי המס עבור השמורה עדיין ישארו עבור 6 ימים. (תחסכו במשכורות לעובדים, כמות אוכל וטיפ בסוף)
קצת על מיסי השמורה:
• עלות כניסה ושהייה בשמורה- 70$ ליום.
• עלות שינה בשמורה- 50$ ללילה.
• מס חילוץ- 20$ חד פעמי.
• פורטרים- 3$ עבור כל פורטר לכל הטיול (לרוב יש 3 פורטרים על כל מטפס במאצ'אמה).
• על כל אלו יש להוסיף 18% מס.
בחישוב מהיר 6 ימים יגזלו מכם 824$
וכתוצאה מכך נגזרים המחירים הגבוהים.
התארגנות לטיפוס הקלימנג'רו:
העדפנו להגיע למושי מבלי לסגור עם אף חברה/מדריך טלפונית בכדי להשיג את המחיר הכי אטראקטיבי, כי כפי שלימד אותנו נסיוננו במקום תמיד עדיף פנים אל פנים.
ואכן, ברגע שהולכים קצת ברחובות מושי מיד מגיעים ציידים מטעם חברות הטיולים לקחת אתכם למשרדם ולהציע לכם לטפס איתם.
לאחר שעברנו במספר סוכניות הבנו שהמחירים עבור 6 ימים machame route נעים באיזור ה1250$ (ברובן אף לא כולל ציוד). להפתעתנו סגרנו עם חברה בשם Matata tours שהציעה את המחיר הזול ביותר משמעותית- 5 אנשים, מאצ'אמה 6 ימים, שינה באוהלים כולל אוכל וכל הציוד- כללי ואישי לטיפוס הפסגה ב1050$ לאדם. הבוס- מטטה נראה מאוד מפוקפק ברושם ראשוני בלשון המעטה ובתחילה היינו חשדניים כלפי המחיר הנמוך משמעותית והחזות השרלטנית. לאורך כל הטיול חיפשנו את הקאצ' (אולי לא יהיה אוכל או שההסעה לא תגיע) ולא מצאנו, היה נפלא, הוא אומנם בחור שמשדר חוסר הבנה ומקצועיות אך בפועל הוא הוציא לנו טיול ברמה הכי גבוהה שאפשר שאף התעלה על חברות אחרות, קיבלנו ציוד מלא ברמה גבוהה שאלמלא היה כלול במחיר כנראה שהיינו מתקמצנים ולא שוכרים ובאופן כללי הוא בחור זהב שמאוד חשובה לו ההמלצה של הלקוח (סגרנו איתו גם ספארי). לטעמי, מושלם עבור תרמילאים שבאים לחסוך.
*אצרף את פרטי החברה בסוף הסיפור.
ציוד להשכיר חשוב:
• שקש חם ל0 מעלות.
• פונצ'ו נגד גשם (מכסה את כל הגוף).
• מעיל עמיד בפני מים חם.
• סופטשל/פליז.
• חולצות טרמיות- 2.
• מכנס טרמי-2.
• מכנס פסגות (לא נגד מים אך עבה וחם).
• מכנס סקי נגד מים (לא חייב).
• נעליים עמידות במים.
• חוטלות- חלק שעולה על המכנס ועל הנעליים ומונע חדירה של מים ואבנים מחלקה העליון של הנעל.
• גרביים עבות-3.
• כפפות סקי.
• כובע גרב+ חם צוואר (או שילוב של שניהם).
• בקבוק רב פעמי- 2 (3 ליטר).
• משקפי שמש (חשוב מאוד אם יש שלג)
• תיק שק גדול עמיד למים עבור כל הציוד.
• מקלות הליכה. (לא חייב).
• פנס ראש.
* כל אלו היו כלולים במחיר ומטטה פשוט לקח אותנו לחנות השכרת ציוד ואמר לקחת מה שבא לנו כמה שבא לנו (יש לזכור שעודף ציוד יעלה בעוד פורטר).
ציוד מומלץ נוסף:
כדורי גובה (מי שלא עבר בחייו את ה5000 מטר גובה ויודע שהוא מסוגל לשהות בגבהים שווה לא לשחק עם זה ולקחת 1/2 כדורים ביום).
תרופות בסיסיות.
קרם הגנה.
כובע רגיל.
קלפים.
מטען נייד.
מצלמה.
רמקול נייד.
תיק יום קטן.
סנדלים/נעלים לזמן בקמפ.
מהלך הטיול:
באופן כללי הטרק הזה מאוד שונה ממה שעשינו בעבר, המעבר מבישול עבור עצמנו והליכה עם תיק גדול לפחות או יותר שירות מוחלט הייתה לא קלה לנו מחשבתית אך במבט לאחור מאוד נחוצה.
בגדול הסטנדרט שקיים כרגע בהר גבוה מאוד, הארוחות מגוונות וברמה גבוהה וכוללות ירקות, בשר ופחמימות, האוהלים מוקמים ע"י הפורטרים טרם הגעתכם לקמפ, יש אוהל מרכזי בו יושבים לאכול עם כסאות מתקפלים ושולחן (ממליץ לא לוותר על האוהל הוא מאוד נוח ואחלה לזמן היחסית גדול שיש בכל קמפ אך אפשרי מאוד לוותר על השולחן והכסאות וכך לחסוך בפורטר), "מלצר" שמגיש אוכל ומעטפת מלאה כדי שלא תצטרכו להניד עפעף מלבד ההעפלה לפסגה.
Machame route 6 days:
שינה על בסיס אוהלים.
יום 1-
Machame Gate to Machame Camp
גובה: 1800-3100 מ'.
מרחק- 11 ק"מ.
זמן- 4-6 שעות.
סביבה- ג'ונגל.
יציאה ממושי באיזור 8-9, הנסיעה לשער מאצ'אמה לוקחת בערך שעה, תחילת הליכה בערך ב12 לאחר התארגנות, חלוקת ציוד לפורטרים ושקילתם (כל פורטר סוחב 20 קילו+ ציוד אישי שלו). ההליכה בשביל נוח עם התיק הקטן דיי קלה והקמפ בלב היער נחמד מאוד.
יום 2-
Machame Camp to Shira Camp
גובה- 3100- 3800מ'
מרחק- 5 ק"מ.
זמן- 4-6 שעות.
סביבה- יער נמוך גובל בנוף אלפיני.
יום 3:
Shira Camp to Lava Tower to Barranco
Camp.
גובה- 3800-4600-3900
מרחק- 10 קמ.
זמן- 6-8 שעות.
סביבה- אלפינית/ מדברית קרה.
ביום זה עולים עד לגובה של 4600 ללבה טאוור עבור התאקלמות, שם כבר ניתן לראות סימני שלג ראשונים ויורדים חזרה ל3900 מ'. הקמפ ביום זה לדעתנו הוא היפה ביותר.
יום 4-
Barranco Camp to Barafu Camp
גובה- 3900- 4600 מ'.
מרחק- 10 ק"מ.
זמן- 8 שעות.
סביבה- אלפינית/מדברית קרה.
ביום זה הולכים לכאורה יומיים אך בפועל לא קשה במיוחד. ההליכה מתחילה בחצייה של מספר ואדיות שלאחריהם עלייה חדה אל הקמפ הבא. ביום זה אוכלים א. ערב מוקדמת ונרדמים כבר באיזור 19 בערב כדי להספיק לישון כמה שעות לפני הטיפוס האחרון לפסגה.
יום 5- יום הפסגה
Barafu Camp to Summit to Mweka Camp
גובה- 4600-5895-3100.
מרחק- 5 ק"מ עלייה+ 12 ק"מ ירידה.
זמן: 6-8 שעות טיפוס, 4-6 שעות ירידה.
סביבה- ארקטית בפסגה.
קמנו ב23:30 בלילה, שתינו תה עם עוגיות, התלבשנו חם מהרגיל:
2 מכנסיים טרמיים+ מכנס פסגה.
חולצה טרמית, סופטשל, מעיל סקי ופונצ'ו לשלג.
כובע גרב+ חם צוואר+ כפפות.
2 זוגות גרביים+ חוטלות
(אנחנו לבשנו עוד שכבות והיה חם מידי אז נאלצנו לעצור להוריד למצב זה שהיה נעים)
ויצאנו ב00:00 אל עבר הפסגה, בזמן שישנו החל לרדת שלג כבד שהמשיך גם ב3 השעות הראשונות שלנו לטיפוס. ההליכה בגבהים אלו קשה מאוד גם לאלו שלוקחים כדורי גובה, הדופק בשמיים ולכן הקצב איטי מאוד מאוד, כדי להנעים את זמננו הבאנו רמקול עם מוזיקה מדרבנת:)
בדרך ניתן לראות פנסים של קבוצות שונות שמטפסות כל אחת בקצב אחר.
לאחר כ6 שעות טיפוס במדרון תלול ומושלג הגענו לפסגה הראשונה והנמוכה יותר שנקראת Stella point וממנה חזינו בזריחה, המחזה באמת עוצר נשימה- השמש שבוקעת באופק הרחוק מבעד לשכבת עננים שהפעם נמצאת מתחתכם יחד עם השלג הלבן נראה כנלקח מסרט. מstella point עוד כשעה הליכה קצת יותר מישורית מגיעים אל פסגת הקלימנג'רו ב5895 מ' שם מופיע השלט המפורסם. תחושת ההישג והתרוממות הרוח באמת קשות לעיכול והרגע הזה לגמרי שווה כל שקל.
אציין שבתור מי שלא לקח כדורים לגובה ההליכה מבערך 5500 נהפכה למפרכת וקשה ביותר, אני ממש הרגשתי כמו אדם שיכור ויש שאפילו מקיאים. בפסגה המחסור בחמצן ניכר מאוד ולעומת מי שלקח כדורים כל מה שרציתי היה לרדת כמה שיותר מהר. לכן, נחמד לבחון את הגוף אבל למי שרוצה להנות מהפסגה ומהנוף מומלץ לקחת כדורים.
לאחר כחצי שעה בפסגה ולאחר מס' תמונות התחלנו בירידה חזרה לקמפ.
*הירידה בשמש והשלג הייתה מאוד מסנוורת ואף מסוכנת לתווך ארוך לכן ממש מומלץ להביא משקפי שמש!
לאחר בערך שעתיים וחצי הגענו (סביבות 10 בבוקר), התארגנו, שתינו תה והלכנו לישון שעתיים לפני ההמשך לקמפ הבא. כשקמנו ב12 בצהריים כולנו היינו שבורים, אכלנו מרק עם ירקות וקצת נתקשנו להאמין שאנו הולכים ללכת עוד 5 שעות ולרדת 1500 מ' גובה אך הירידה בגובה היא קריטית ומורגש איך הגוף צובר אנרגיה מחודשת עם כל צעד למטה.
לאחר 4 שעות של ירידה הגענו לקמפ ולהפתעתנו תשושים אך הרבה פחות ממה שציפינו כשהיינו למעלה.
יום 6- סיום+ יום הטיפ.
Mweka Camp to Moshi
גובה- 3100- 1800
מרחק- 12 ק"מ.
זמן- 3 שעות.
סביבה- ג'ונגל.
הירידה חזרה אל שער הכניסה מהירה ובשביל נוח.
ועכשיו אל הסוגייה הכי בוערת בכל טרק- הטיפ:
כבר בערב לפניי התחלנו לקבל טפטופים מהמדריך הראשי על הטיפ ומאחר ובאמת אהבנו מאוד את הפורטרים שלנו, שלמנו מלכתחילה מחיר מאוד נמוך וכי שמענו כמה הם מקבלים (5000 שילינג ליום שהם 7.5 שקל!) תכננו להביא טיפ מכובד פלוס.
לצערנו קרה לנו משהו שלהבנתנו נפוץ מאוד בהר, המדריך הראשי ניסה לשקר לנו בכמות הפורטרים שאיתנו (היינו 15 אנשי צוות והוא טען שאנו 25) וביקש שנביא לו את כל הטיפ כדי שהוא יחלק. כמובן שישראלים לא מרמים ומבלי להלאות אתכם בפרטי הסיפור המלאים שכללו דרמה הוליוודית עוד נסיונות יפים ומגוונים של המדריך הראשי (שהיה מעולה ומקצועי מאוד עד אותו היום) להערים עלינו, טיפ מפורטר שלנו וממדריכיםצואנשים מקבוצות זרות התוצאה הייתה שכל הצוות יצא שמח ומסופק והמדריך הראשי סולק מהחברה ואנחנו לא נהננו בכלל ביומנו האחרון.
כדי למנוע מקרים כאלו בעתיד תסגרו עם הבוס הגדול+ המדריך הראשי עוד ביום הראשון על מס' אנשי הצוות (אפשר לעשות איזו תמונת התחלה, וסיום פלוס בקרה במהלך הטיול על האנשים כי לפעמים מביאים פורטרים זרים שסתם יהיו בהתחלה ובסוף ויגדילו את נפח התמונה, תדברו על מתן הטיפ עוד בהתחלה עם המדריך והבוס (כל איש צוות מקבל את כספו ליד - עדיף כדי שלא יגזלו מהפורטרים כסף).
החישוב שלנו עבור הטיפ היה:
• 5$ לפורטר ליום- 6 ימים 70,000 שילינג.
• 6$ לפורטר שטיפס איתנו את הפסגה- 90,000 שילינג.
• 7$ למלצר ליום- 110,000 שילינג.
• 10$ לשף ליום- 140,000 שילינג.
• 15$ למדריך משני ליום- 210,000 שילינג.
• 15+$ למדריך ראשי ליום- 230,000 שילינג.
סיכום:
עשינו הרבה טרקים בחיים גם באפריקה וגם בעוד מקומות בעולם, הקלימנג'רו אומנם מאוד תיירותי ו"מפנק" ובתור מי שהיה מאוד סקפטי על לעשות אותו יצאנו יותר ממאושרים שהחלטנו לטפסו.
מטטה הבעלים איש ישר ולא היה לו כל קשר לסערת הטיפ שהייתה בסוף בוודאות, אנחנו חד משמעית ממליצים עליו!
טיפים לטיול:
1. מתוך מה ששמענו והשוואה ממקור ראשון machame חווייתי הרבה יותר מהמרונגו שהוא הלוך חזור.
2. ההליכה לאורך כל הטיול איטית מאוד, בהתחלה מרדנו בקצב והלכנו מהר אבל בהמשך עם העלייה בגובה והירידה בחמצן זה עדיף.
3. טיפים להביא אישית לכל אחד.
4. תרופות אישיות חשוב מאוד, אותנו קל בטן הציל.
5. קלפים לזמן מת נחמד.
6. פלאפון של מטטה-
התארגנות:
לאחר אינספור חוות דעת והמלצות מישראלים וממקומיים החלטנו לעשות יומיים בסרנגטי ויום בנגורנגורו. את הספארי סגרנו מבעוד מועד עם מטטה איתו טיפסנו גם את הקלימנג'רו ב450 דולר לאדם, רכב של 6 אנשים עם גג נפתח סטנדרטי, אוכל, לינה, כניסה לשמורה וציוד מלא לקמפ (אוהל מזרון שקש).
יום 1 serengeti
יצאנו ב5 בבוקר ממושי, הנהג שלנו בחור בשם פיליפ בא לאסוף אותנו מההוסטל. הנסיעה קוטעה בארוחת בוקר במסעדה מקומית שם השארנו את הציוד העודף שלנו (הבאנו את כל הציוד כי בחזור ירדנו בארושה), אכלנו א. בוקר וחברנו אל השף שלנו ג'וזף.
משם המשכנו בנסיעה עד שער הכניסה לנגורונגורו שדרכה עוברים כדי להגיע לסרנגטי, הנסיעה לקחה בסה"כ 4 שעות בערך.
משער הכניסה לנגורנגורו עד לשער הכניסה לסרנגטי יש עוד כשעתיים בהם חוצים ממעל את המכתש המפורסם של נגורונגורו. הנסיעה מלווה בחיות כמו ג'ירפות, אנטילופות יענים ועוד.
בשער הכניסה לסרנגטי אכלנו צהריים וב15 נכנסנו לשמורה.
בשעה 18 תיאורטית השמורה נסגרת אך אנחנו נסענו עד כמעט 19. מיד לאחר הכניסה כבר ראינו אריות נחים בצל, סף ההתרגשות והצפייה עולים ואכן היום לא מאכזב- ראינו צ'יטות, משפחת אריות אוכלות זברה, פילים, היפופוטמים, עדרי זברות, באפלו ווילר ביסט.
הגענו ללודג' נחמד מאוד (בתוכנית המקורית היינו אמורים לישון בקמפ ומסיבה לא ברורה שודרגנו) שם אכלנו א. ערב וישבנו תחת שביל החלב הבוהק בחשכת השמורה. אפילו חצה צבוע בתוך מתחם הלודג' לתדהמתנו.
המדריך עשה לנו תדריך ליום למחרת והלכנו לישון עייפים ומסופקים מאוד.
יום 2 סרנגטי+ שינה בנגורונגורו סימבה קמפ
את הבוקר התחלנו באור ראשון כדי לנצל את הזמן בצורה מיטבית, שתינו תה ויצאנו לדרכנו.
עד החזרה ללודג' באיזור 12 לארוחת בוקר+צהריים ראינו עוד מגוון חיות עצום שהמיוחד בהם היו שני אריות זכרים שאכלו באפלו, כמות עצומה של היפופוטמים במים, מרחבים עצומים ומצבורי הסלעים המיוחדים שבוקעים מתוך הסוואנה השטוחה.
אכלנו צהריים, נחנו והמשכנו בנסיעה מהירה לשער השמורה כדי לצאת בזמן (15 בצהריים) בנסיעה חזרה ראינו נמר נח על ענף עץ, עוד אריות (הגענו לרמה שלא עוצרים לראות אריה כי יש שמועות על נמר), צ'יטות ועוד.
משם נסענו שעתיים חזרה לסימבה קמפ שהוא קמפ ששוכן על דפנות מכתש הנגורונגורו המפוסרם. שם קיבלו את פנינו אוהלים עם מזרונים ושקשים ברמה גבוהה, מקלחות חמות, דשא רחב ידיים ועוד תיירים. בקמפ מסתובבות חיות בניהן זברות ובאפלו שממש נגעו באוהלים שלנו (ואפילו שבוע לפניי שני ישראלים שפגשנו הראו לנו סרטון של פיל מסתובב בקמפ ומתקרב אליהם לרמת מגע).
התלהבנו מהקמפ מאוד ושוב הלכנו לישון בתחושה שהיה יום מעל למצופה.
יום 3- Ngorongoro+ Arusha
גם היום קמנו מוקדם רק שהפעם אכלנו בוקר בקמפ ונפרדנו מהשף שחזר עם רכב למושי (הבאנו לו טיפ של 10 דולר ליום, משמע 30 דולר).
משם ירדנו אל המכתש, במבט ראשוני נגורונגורו מזכיר את אחד מסרטי פארק היורה, מדרונות בגובה 600 המקיפים את לוע הר הגעש הישן מכל עבר, שטחי מרעה עצומים, אגם גדול במרכז וקרירות נעימה. אפשר להגיד שהמכתש עצמו מרשים לא פחות ואף יותר מהחיות ששורצות בו. במהלך הנסיעה שנמשכה עד 12 בצהריים ראינו 2 עדרי פילים הולכים על הכביש, קרנפים מרחוק (שם הסיכוי הגבוה ביותר לראות קרנף) היפופוטמים במי האגם ועוד אלפי בע"ח מרהיבים.
משם חזרנו לארושה ב18 בערב, כשבדרך עצרנו לאכול צהריים שהשף שלנו הכין בבוקר מבעוד מועד. הבאנו לנהג שלנו 50 דולר טיפ.
סיכום וטיפים:
1. לטעמנו 3 ימים היה אידיאלי, מצד אחד לא נמאס לראות חיות ומצד שני הזמן יחסית מספק. לא כדאי לעשות פחות מזה אלא אם מורידים שמורה.
2. אנחנו יצרנו חעצמנו קבוצה של 6 אנשים וכך קיבלנו מחיר יותר אטראקטיבי.
3. תוודאו שהרכב שלכם תקין, שהוא 4 על 4 עם גג נפתח (מאוד נוח לראות חיות) ושהנהג יודע את הדרך ואינו חדש בתחום.
4 מצרף מספר של ג'וני (שותף ובוס של פיליפ, נהג בעצמו אוהב ישראלים ואפילו מכיר את השיר של ג'וני) ושל מטטה ראש הסוכנות אפשר לדבר עם שניהם.
מטטה- 255754405771
ג'וני (שותף ובוס של פיליפ)- 255764929884
5. לעשות תיאום ציפיות מראש , אנחנו אמרנו להם שאין לנו כוונה לבזבז זמן על ארוחות מוגזמות, האוכל אומנם היה נפלא בצורה מפתיעה אבל לא שווה להקצות לו שעות ישביה לטעמנו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם