טיול לקצ'קר
יומן מסע בהרי הקצ'קר של קבוצת חברים מהעבודה
| תאריך הטיול | August 2008 |
|---|---|
| משך הטיול | 8 ימים |
תוכן עניינים
יום רביעי, 11/8/04
בשעה טובה ומוצלחת יצאנו ביום שלישי אחה"צ בטיסת אלעל לאיסטנבול.
באותו הרגע שנכנסנו לבית הנתיבות בלי טלפון סלוללרי בכיס, נשרו מעלינו על טרדות היום והרגשנו קלים בכמה "קילוגרמים" טובים. נחתנו באיסטנבול בשעה 20:15. ביקורת הדרכונים דרשה המתנה די ארוכה כשרק בדיוק עם הגיענו לדלפק הרישום טרק השוטר את הדלפק ונאלצנו לחכות שוב בתור אחר. (לחלק מאיתנו זה אפילו קרה פעם שניה...) אולי טורקיה רוצה להזכיר לבאים בשערה כי היא רק על גבול אירופה.
מאיסטנבול המשכנו בטיסה של כשעה וחצי לעיר טרבזון (Trabzon) לחופו של הים השחור. כאן קיבל את הפנינו המלווה הטורקי, הילמי, שהוכן מבעוד יום להגעתנו ולקח אותנו לבית המלון. השעה 01:30 בלילה, לאחר נסיעה קצרה הגענו למלון (שני כוכבים), התחלקנו לזוגות ועלינו לחדרים ללון. החדרים סבירים בהחלט, נקיים ומסדורים, מיזוג אוויר, מגבות, סבונים, מקלחת ושירותים בחדר. בהחלט שווים את עשרת הדולרים שהם עולים. קבענו שעת יציאה למחרת ב10:30 והלכנו לישון.
לאחר השכמה וארוחת הבוקר יצאנו לשיטוט קצר בעיר טרבזון (כ250,000 תושבים). הסתובבנו בשוק, די ססגוני בבדים, כלי עבודה, משקפות ומצלמות, עבודות יד, נעליים, בגדים אבל לא ראינו משהו מקומי במיוחד. חיפשנו בלון גז לגזיה, הכל בשפת ידיים כי אף אחד לא מבין אנגלית. לא מצאנו - כנראה אין כאילו בטורקיה. בשעה 10:30 יצאנו בנסיעה אל היעד ממנו נתחיל למחרת בבוקר את טיולנו הרגיל.
חלקה הראשון של הנסיעה לאורך חוף הים (החוף הדרומי). מזג האוויר לא חם אבל מאוד לח.
לאורך החוף הרבה מעגני סירות וספינות בינוניות, הרים וצמחיה שכמעט נושקים למים. לאורך כל הדרך נחלים נשפכים אל הים. לא נראה שחסרים פה מים. קצת אחרי העיר הגדולה ריזה (Rize) פנינו דרומה והתחלנו לטפס בדרך יפיפיה לאורך נחל שופע מים. המגמה - הכפר איידיר (Aydir) בגובה של כ1500 מטר. שם עצרנו לארוחת צהריים (תמונה מס' 1). הנוף מתרומם בהדרגה. הרים תלולים ראשיים בתוך העננים. מול הכפר נשפך ערוץ מים מתוך העננים אל הנחל הזורם למרגלותיו. כל האיזור מיוער בעצים גבוהיים, נוף מהמם.
דרכנו ממשיכה מאיידיר למעלה לכיוון כפר קיץ קטן בשם יוארי קוורון (Yukari Kavron) השוכן בגובה של כ - 2300 מטר. ככל שמגביהים הצמחייה מדלדלת, הטמפרטורה יורדת ונעשה ערפילי ומעונן.
קצת לפני שהגענו לכפר ירדנו מהרכב והלכנו ברגל את המרחק שנותר כדי לחלץ קצת עצמות. הרכב המשיך עם הציוד עד הכפר.
הדרך מאיידיר לכאן היא דרך עפר בוצית ומפותלת, אתגר לכל רכב 4X4 צפונ-בוני ועבירה לפורד טרנזיט מקומי.
הדרך נמשכת לאורך ערוץ נחל זורם וחוצה ערוצים קטנים - כולם זורמים. הגענו לכפר, כמה עשרות בקתות אבן ועץ, פרות מסתובבות חופשי, כמה כלי רכב ומשטח אהלי קמפינג בכניסה. זוהי תחנת יציאה/סיום של הרבה אקים באזור. בחורף האזור מושלג לגמרי ולכן הכפר מאויש רק בחודשי הקיץ, אין בו חשמל וטלפון.
אנחנו לנים באכסניה המקומית היחידה (Shain pansiyon & kafateria). זוהי בקתת עץ ארוכה המחולקת למספר חדרים ובכל חדר שתי מיטות, שרותים ומקלחת מאולתרת. החשמל לאכסניה מופק מטורבינת חשמל קטנה הנמצאת בערוץ המים שליד הכפר. הגענו בסביבות 16:00 אחה"צ.
מעט אחרי הגיענו ירד ערפל די כבר והתחיל לרדת גשם. ישבנו בחדר המרכזי שבו בעברה אש באח עצים. איה הביאה שירונים ופצחנו בזמר עברי. היה נחמד והמורל השתפר, אם כי כולנו חוששים ממזג האוויר בהמשך, שכן אם בגובה 2300 קר וגשום מה יהיה במקום גבוה יותר ואיך תיראה ההליכה בגשם ובערפל...
אחרי אוחרת ערב בפונדק המקומי קבענו שעת השכמה ב07:00 והלכנו לישון
יום חמישי - 12/8/04
המתנו להגעת הפרדות ולהתבהרות במזג האוויר. בסביבות השעה 09:30 הערפל נמוג מעט, הפרדות הגיעו, הציוד הועמס ויצאנו לדרך. פנינו מועדות אל הכפר אולגולנאר (Olgolnar) הנמצא בצידו השני של הרכס. כדי להגיע אליו עלינו לטפס לגובה של כ- 3300 מטר ולרדת חזרה ל - 2300 מטר. הכפר אולגולנאר הוא בסיס היציאה לטיפוס לפסגה הגבוהה של רכס הקצ'קר - 3973 מטר.
דרכינו עוברת ליד שני אגמים קטנים בויוק דניז גולו (Buyok Deniz Gulu). ההליכה החלה בטיפוס תלול ואחריו המשך עליה עד קו הרכס לאיזור שבו נמצאים שני האגמים. מזג האוויר היה סביר. מדי פעם ירד הערפל - מה שהצריך אותנו לשמור על קשר עין קרוב בין כולם. בראש הולך איברהים, (סטודנט לכלכלה מאולגולנאר, בקיץ לפרנסתו מוביל מטיילים) עם פירדה עליה חלק מציודנו האישי ובמאסף הלך הילמי המדריך. בסביבות צהריים הגענו לאגם הראשון. ערפל כבד ירד ולכן "דילגנו" על האגם השני והמשכנו בדרכנו. הדרך בהמשך היא ירידה קצרה ושוב עליה. כאן התחיל לרדת זרזיף גשם דק שהתחזק ונחלש לסירוגים בהמלך השעות הקרובות. העלייה בגשם ובערפל הייתה בהחלט קשה וארכה זמן רב והירידה שאחריה כנראה לא פחות. כולנו הגענו לפסגה רטובים עד שד עצמותינו. שאולי הגיע לכפר ראשון בסביבות השעה 16:15 תוך מחשבה שעוד שעה או שעה וחצי יגיעו השאר. השאר הגיענו בסביבות השעה 18:30 סחוטים, תרתי משמע.
רומי החליק בדרך על השלג ונקע את הקרסול והשאר גם נראו תשושים למדי. התאוששנו עם כוס תה חם וביסקוויטים באכסניה המקומית. פגשנו את פטי-שהים איתו היינו בקשר לארגון הטיול. רוב המטיילים באיזור הם ישראלים. בכפר אולגולנאר תלוי שלט "ברוכים הבאים" על אחת האכסניות ועברית נשמעת בכל פינה. מכאן המשכנו ברכב לכפר יילאר (Yatlalar) הנמצא 2-3 ק"מ מזרה במורד הנחל שם נלון הלילה. את הנעליים הרטובות השארנו לייבוש כל הליל על תנור העצים של מאפיית הלחם המקומית.
יום שישי, 13/8/04
עם בוקר לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לדרכינו. הקפצה ברכב חזרה לכפר אולגולנאר ומשם ברגל.
היעד היום הוא חניון האוהלים דילבר דוזו (Dilber dozo) בגובה 3000 מטר. מכאן נטפס לפסגת הקצ'קר ביום ראשון. יצאנו עם חששות כבדים מפני מזג האוויר ותנאי הדרך אחרי נסיון עם יום האתמול, אך לשמחתינו החששות נמוגו. מזג האוויר עד עתה האיר לנו פנים (בהיר / מעונן חלקית) הטמפרטורה נעימה יחסית והעיקר - יבש ואין גשם. ההליכה נמשכה מעט יותר מ - 4 שעות ובסביבות השעה 14:00 הגענו לחניון בתקווה שמזג האוויר ימשיך כף נראה שתהיה לנו שבת נחמדה. מסביב נוף נהדר הרים עם קצת שלג, צוקים, פלג מים זורם לידנו, ציפורים מצייצות ופרחים בשלל צבעים. בקיצור - פסטורליה.
במהלך אחה"צ התמקמנו, בנינו את האוהלים ונחנו. המאהל שלנו בנוי משישה אוהלים זוגיים לנו ולהילמי, אוהל גדול לחדר האוכל ואוהל גדול נוסף למטבח ומגורי הטבח. לידנו קבוצת ישראלים נוספת שהשתתפה איתנו במטבח ובחדר האוכל. בסביבות השעה 18:00 התכנסנו לקבלת שבת על כוס וויסקי (שהביא סטיב) ושרנו שירי שבת לכה דודי, ידיד נפש, ירדה השבת על בקעת גינוסר ועוד...
בשעה 20:00 התכנסנו לאוחת הערב. פתחנו את הארוחה בקידוש, אכלנו שקדי מרק, שרנו קצת והארוחה הסתיימה. אחרי הארוחה הילמי הדליק מדורה. שינו תה חם, שרנו קצת וכאשר האש דעכה הלנו לישון.
יום שבת 14/8/04
התעוררנו אל תוך גלויה. הנוף מסביב פשוט מדהים כל פעם מחדש. שאולי נשאר לנוח במחנה והעביר רוב זמנו בקריאה. שאר החבורה יצאה לטיול לאגם Nameless Lake. באמצע היום הגיענו למחנה שרון ויינון שהתפצלו מאיתנו ביום חמישי בבוקר ועשו מסלול קצת אחר. מדי פעם נפגשנו עם מטיילים שבאו והלכו; סטודנטיות לפיסיקה מאב"ג קבוצה של כמה מהנדסות חשמל. המון ישראלים וגם קצת אחרים. החבורה חזרה מהמסלול בסביבות השעה 18:30. לאחר ארוחת ערב הלכנו לישון יחסית מוקדם. קבענו השכמה ל 04:00, שכן העליה לפסגה לוקחת כ - 6 שעות. חלק מאיתנו החליטו לא לעלות וחלק ינסו ויחליטו בדרך...
יום ראשון, 15/8/14
באיחור קל יצאנו לדרכנו בסביבות השעה 05:00. הדרך מתחילה בטיפוס של כשעתיים אל ארגם דניז גולו הנמצא בגובה 3400 מטר. זהו אגם יפיפה עגול בקירוב וסגור מסביב במצוק שחלקו מושלג. מהאגם יוצא פלג מים קטן המתגלגל ויורד ומצטרף לעוד רבים כמוהו היורדים מן ההר דרך חניון האוהלים אל הכפר אולגולנאר והלאה . לאחר מנוחה קצרה וכוס קפה המשכנו בעלייה. קשה לתאר במילים את הנוף ואת חווית הטיפוס. הנוף משתנה, כל כמה דקות נחשפים עמקים ופסגות חדשים, סלעים בצבעים שונים, חלקות שלג, אגמים קטנים וגדולים ובכל פעם מזווית אחרת בתאורה והצללה אחרת - משחק של אורות צבעים אדמה וסלעים. פשוט נםא.
הדרך לפסגה ארכה עוד כ - 5 שעות ולהסוף הגענו בסביבות 12:15 (תמונה מס' 5).
הגענו, נדההמנו, נחנו, אכלנו, הצטלמנו, השארנו את חותמנו בספר האורחים, שרנו וחיללנו ולאחר כשעה וחצי יצאנו לדרכינו בחזרה. עוד לפני הירידה הספקנו לראות את העננים המתהווים בצידו האחד של הרכס, מתקדמים במהירות על זרמי האוויר אבל נתקעים ברכס ולא מצליחים לעבור לצידו השני.
ירדנו בחזרה ולאחר כ - 5 שעות הגענו בסביבות 18:30 ב"טפטוף" אחד אחרי השניץ איה הגיעה אחרונה בסביבות 19:30, מלווה במרק ושרון. את פנינו קיבלת הטבח שלנו, ארול, עם כוס תם חם וטוםי בקבלת פנים אישית לכל אחד עם הגעתו. בסה"כ היה יום נ-ה-ד-ר גם אם (קצת) קשה.
התארגנו לארוחת ערב ואחריה התיישבנו לשיר סביב המדורה. השירה קלחה יחד עם סוכות תה וויסקי ולמרות העייפות המשכנו לשיר עד 23:00 והלכנו לישון.
יום שני, 16/8/14
לאחר השכמה וארוחת בוקר קיפלנו את המאהל, ריכזנו את הציוד ויצאנו חזרה לאולגולנאר. בסביבות 14:00 התמקמנו בחדרים ואכלנו ארוחת צהריים. חלק יצאנו לטיול רגלי קצר בגוש שלג גדול שנתקע בערוץ במעלה הכפר. אחה"צ נסענו לסיור קצר בכפר יילאר. הסתובבנו, שתיתו תה בפונדק המקומי, ניסינו לטלפן מהטלפון הציבורי אך לא הצלחנו, כיוון שלא פעל וחזרנו חזרה. בסה"כ היה יום מנוחה. מחר וגם מחרתיים יש לנו שני מסלולי הליכה ויום מנוחה לרגליים לא יכול להזיק. לאחר ארוחת הערב ישבנו בלובי של האכסנייה, מנסים לקלוט את שידורי האולימפיאדה אך ללא הצלחה. פותרים תשבצים ומחכים למים החמים במקלחת. הצלחנו סוף סוף להתקשר הבייתה מהטלפון באכסניה.
בסביבות 22:00 הלכנו לישון לאחר שכולם התקלנו במים חמים.
יום שלישי, 17/8/04
השכמנו ב05:40, ארוחת בוקר ונסיעה לכפר ברהל (Barhal). לאחר נסיעה של כשעה בדרך כורכר הגענו. האכסנייה עדיין תפוסה ע"י קבוצת ישראים (כמובן) שעתידה לפנות את החדרים במהלך הבוקר. השארנו את הציוד יוצאנו לשוטטות קצרה בכפר. כפר ציורי טובל בצמחייה גבוהה מפוזר מאוד דבוק לנחל זורם שוצף שלאורכו נסענו מאולגולנאר עד כאן. בסביבות 09:00 חזרנו לאכסנייה ולאח התארגנות קצרה בחדרים יצאנו לטיול רגלי באזור Kikyon vally. הלכנו בשביל נח בעלייה של כ - 4 ק"מ עד כפר קטן בשם קיליון (Kilyon). אכלנו ארוחת צהריים ומשם ירדנו בערוץ נחל.
בראש הערוץ הצמוד לכפר משובצות ערוגות חקלאיות של ירדות וצמחי עלים שונים שלא את כולם זיהינו.
בהמשך יורד הערוץ בתעלה לכיוון הכפר ברהל, ממנו יצאנו. כמובן שהערוץ מזרים מים והנוף מסביב מצוקי, תלול ומיוער. בדרך יראינו יעלים וסנאי. היימנו בקפה ובטבילת רגליים בנחל שלמרגלות ברהל אליו נשפך הערוץ שלאורכו ירדנו (תמונה מס 7). סה"כ היה יום טיול נחמד ביותר, נוף יפיפה, קצת מים, הליכה לא קשה ואווירה טובה מאוד.
יום רביעי, 18/8/04
יצאנו לאגם קאגול. לאחר נסיעה של כ - 20 דקות בדרך הררית מפותלת יצאנו ברגל לכיוון האגם השוכן בגובה של כ - 2800 מטר, כשלפנינו טיפוס של כ - 800 מטר על שלוחה צרה (תמונה מס' 8).
יינון ושאולי מיהרו לפני כולם במטרה להגיע למעבר ההרי שנמצא כ - 400 מטר מעל האגם (סה"כ 3200 מטר). הם הגיעו לאגם בסביבות 12:15, נחו מעט והשאירו פתק לאחרים שהם ממשיכים. שאר הקבוצה הגיעה בינתיים לאגם סביב השעה 13:30 . חלק התחילו את הירידה בחזרה אחרי כ - 20 דקות. רפי, איה והילמי נשארו באגם עוד כשעה. סביב השעה 15:00 כל הקבוצה התאחדה בכפר שדרכו עברנו בעלייה. לאחר מנוחה של כרבע שעה ושתיית תה, המשכנו בדרכנו למטה בסביבות השעה 17:00.
פגשנו את הרכב שבא לאסוף אותנו ונסענו חזרה לאכסנייה בברהל. מקלחת חמה, ארוחת ערב והחלפת חוויות עם שרון, ששוב עזב אותנו ליומיים וחזר בערב לאכסנייה.
יום חמישי 19/8/04
קבענו השכמה לשעה 07:00 ואורחת בוקר לשעה 07:30. אוכלים ונהנים מהנוף המשקיף מהמרפסת. אחרי שארזנו את התיקים התחלנו בדרכנו חזרה - לשדה התעופה בעיר ארזורום. משה בטיסה לאנקרה, ומאנקרה בטיסה לאיסטנבול. שם נתחלק לשתי קבוצות כאשר האחת ממשיכה בטיסה לתל-אביב והשנייה תבלה את סוף השבוע באיסטנבול.
במהלך הנסיעה ענת ורפי הפגינו את כישורי השירה שלהם כשהתחילו לשיר את שיר הנושא אל הטיול שכתב שאולי. (מצורף בפרק הבא).
לאחר כשעתיים וחצי של נסיעה (ושירה) הגענו לעיר יוספלי (Yusufeli) שבה עשינו הפסקה של כחצי שעה וטיילנו לאורך הרחוב הראשי. חזרנו לציויליזציה.
משם המשכנו הנסיעה עוד כשעה (תוך כדי התלטויות האם אנחנו נוסעים בירידה או בעליה שכן כיוון זרימת המים בנהר היה הפוך לכיוון הנסיעה...) והגענו לכנסייה עיתקה. לאחר סיור במקום והפסקה קצרה המשכנו הלאה. הגענו לשדה התעופה בסביבות 13:30, נפרדנו מהילמי, ועמדנו בתור הכניסה פנימה. כאשר הגענו לדלפק נאמר לנו שיש טיסה לאנקרה שיוצאת תוך כמה דקות ונותרו מספר מקומות בודדים. ענת, רומיף ינון ושאולי החליטו לעלות על הטיסה המוקדמת כדי לא להסתכן באיחור לטיסת ההמשך ואילו סטיב, מרק, טלי, רפי, שרון ואיה חיכו לטיסה המתוכננת של 17:10. הטיסה של 17:10 יצאה באיוזר של 45 דקות ונחתה באנקרה בשעה 19:05. למרבה הפלא שתי הקבוצות נפגשו שוב בתוך הטרמנל כיון שגם לטיסת ההמשך של הקבוצה החוזרת ארצה היה איחור. לאחר כמה דקות שתי הקבוצות נפרדו וכל אחת המשיכה לדרכה.
חזרנו ארצה עייפים ותשושים אך עם זאת מלאי חוויות, מרוצים ומוקסמים.
שיר הנושא - טיול לקצ'קר
ע"פ מנגינת "הסלע האדום".
עשרה יצאנו לדרך עם זריחה
מנגד קפאו הרי קצ'קר
חלום ישן, מפה ומימיה
לקחו הם אל יוקרי - קוורון
הו יוקרי - קוורון
מטח הגשם על ראשם ניתץ
גנח אחד נרטבתי וידום
ענו רעיו במפה מלא מטר
הגענו אל אולגולנאר
הו אולגולנאר
השנש שוב זרחה מיד יצאנו
טיפסו הם אל חניון דילבר דוזו
ומשם המשיכו ועלו
לאגם דניז גולו
הו דניז גולו
אל ראש ההר ביום בהיר טיפסו
אחרי הילמי המדריך הלכו
ארבעה אמרו אני נשאר
שישה הגיענו לפסגת הקצ'קר
הו פסגת הקצ'קר
יילאר ברהל וקריגול
שהין קפיטריה ופנסיון
תשה-קר ארזורום
לסיום חמאם באיסטנבול
הו איסטנבול
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם