תאריך הטיול | August 2017 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
עונה מומלצת | יולי-אוקטובר |
הגעה לרובוט מתחנת מרשוטקה מצידו הדרומי של הנחל שחוצה את חורוג, מול הפארק. התחנה נקראת shokdara bus station באפליקציה maps me. בתחנה קטנה זו תוכלו למצוא תחבורה לרובוט. התחנה אינה מרכזית והסיכוי למצוא ׳שירד טקסי׳ לרובוט אפסי. אנחנו לבסוף שילמנו על ואן פרטי 350 סום יתכן שניתן בקצת פחות, באזור ה200. אם אתם מצליחים לתפוס ׳שיירד טקסי׳ מחיר מקומי הוא 25 סומוני (ולתיירים זה תמיד קצת יותר). נסיעה של כשלוש וחצי שעות על כביש עפר מאוד לא מרכזי ללא עצירות בכלל למעט שירותים. יש לשים לב שכשמגיעים להרובוט הנהג מוריד אתכם בקצה הכפר ליד הכיפה הברורה אותה ניתן לראות האפליקציה של הסובייט. בנקודה זו יש גם גשר טוב לחצייה לצידו השני של הנחל. ליד הנחל נמצא ביתו של נימאט שהוא מדריך מקומי שיכול להתלוות אליכם. בנו דובר אנגלית וניתן לשאול מעט שאלות על מצב הדרך חציית הנחלים והשלג. לאחר תה בביתו של נימאט בנו הוביל אותנו לתחילת השביל שלא הולך כמו הסובייט בנחל (מצוקי מאוד בהתחלתו), אלא נכנס לתוך הנחל שדרומית לכיפה 3780 על שביל ג'יפים ולאחר כדקה חותך דרום מזרחה על השלוחה על נקב ברור שיוביל אותכם בצורה נוחה למעל הנחל. אחר הנקב פוגשים שביל ג'יפים מלווה עמודי חשמל שיורד לתוך הנחל. השביל הולך מצידו המזרחי של הנחל. הקילומטרים הראשונים של ההליכה נוחים מאוד על תוואי שביל ג'יפים. בשלב מסוים עמודי החשמל נגמרים ביורטה נטושה. אנחנו המשכנו עוד כמה ק״מ ומצאנו כר דשא נוח לצד הנחל. יש לא מעט מקומות לינה באזור.
המשך הליכה על שביל הג'יפים מצד מזרח של הנחל (שמאל בעליה) שמגיע עד ליורטה של רועים בשלב יחסית מתקדם של הנחל. משם ממשיכים ללכת פרי סטייל אבל יש לא מעט נקבים הליכה פשוטה וברורה בסמוך לנחל או לצד השלוחה (עדיין ממזרח). בשלב מסוים נגמר החלק המישורי של הנחל בפיצול נחלים, ממש בפיצול זה נמצאת יורטה נוספת. מתחילים לעלות כמו בסובייט עם הנחל המזרחי. שימו לב כי האגם הקטן הראשון באמצע השביל שעולה במעלה הנחל לא ממוקם בדיוק במקום אלא מעט אחרי איך שהוא מופיע בסובייט. המשך הליכה בתוואי שצמוד לנחל על שבילים יחסית נוחים וברורים. תחילת העליה קצת תלולה אבל רובה מתונה ונוחה. לאחר סיום העליה עם הנחל מגיעים לכמה רחבות דשא גדולות וממשיכים לעקוב אחר כיוון הכללי שנותן הסובייט כאשר כל פעם עולים למעין אוכפון במגמת המשך עליה. יש לשים לב שחלק גדול מהאגמים שמופיעים במפה לא ניתן לראות בגלל שהם בגבהים שונים או פשוט לא עוברים בנתיב ההליכה. בחלק מבכרי דשא פרות ויקים, שהפגינו מעט אגרסיביות. אנחנו עצרנו לישון דרומית לאגם האחרון בגובה 4440 מטר ממש לפני מניפת הסחף היוצאת ב. כמעט לאורך כל היום ניתן לראות את הפס, עמר קרא לזה ״הליכת יעד״.
החלטנו להשקים קום בכדי להגיע לפס בשעה מוקדמת. לצערנו גם היקים השקימו קום ומצאנו את עצמנו מוקפים מכל כיוון של האוהל בעשרות יקים תוקפניים, ואנחנו חשבנו שזאת חיה רגועה. חיכינו באוהל כ40 דק עד שהקיים יתרחקו וגם זה עלה לנו באחד מחוטי היתדות שנקרעו ע״י היקים. לבסוף לאחר שהתארגנו ויצאנו מהאוהל היקים שבו וניסו לתקוף אותנו אך ברחנו בשיניים. תחילת היום החלה בחצייה של מניפת הסחף והתקדמות עם הנחל הזורם מדרום (מכיוון הפס). המשכנו בנחל עד לנקודה בה הוא יוצא מההר. בנקודה זו יש שלוגית יחסית רצינית שאנחנו עלינו לאורכה דרך השלוחה מכיוון מערב (ימינה). בתום עליה זו שערכה 20 דקות הגענו לאגם קטן עם נחל קפוא. המשך הליכיה עם הנחל שמזין את האגם (הערוץ השמאלי/מזרחי מבין השניים). בשלב מסוים ההליכה בנחל היתה לצד שלות, נהיה לא נוח ולכן עלינו על השלוחה שממזרח (משמאל) לנחל המלווה אותו פשוט מעט בגובה. ממומלץ מאוד ההליכה שם נוחה. בתום עליה על השלוחה והקפה של גבעה בקצה השלוחה הגענו מתחת ללשון הקרחון של הפס. התקדמ בסללום בקרקע החשופה עד המפגש בנקודה הכי גבוה עם השלג. בנקודה זו יש לבדוק שהשלג אינו מחליק ולהתחיל סללומים לכיוון הפס. השלג היה נוח לטיפוס ולא עבר את ה3 ס״מ גובה. ההליכה בשלג ערכה כ25 דקות. העלייה לפס לקחה לנו 4 שעות מתחילת ההליכה בבוקר. מהפס ניתן לעלות לתצפית מהגבעה המזרחית לפס לוקח כשעה הלוך חזור ללא תיקים (אם אתם קצרים בזמן, ותרו). הגיעה הזן לרדת... יורדים מהדרדרות הדרומיות לפס. אנחנו בחרנו בדרדרות האמצעית, זו שמול הרוג׳ום שבמרכז הפס. צריך להתגלגל עם האבנים מטה בזהירות, ירידה מהירה מאוד. בסופה מגיעים לנחל קטן שהולכים לצידו מצפון (שמאל). אחר כעשר דקות מגיעים לשלוחה עם רוג׳ומי ענק, אנחנו עלינו עלייה וירדנו איתה לכיוון פיצול הנחלים הקרב ובה. כשהגענו פיצול הנחלים חצינו את הנחל לצד שמאל אך נשארנו בצידו הימני של העמק הרחב. בהתחלה יראה הדבר כלא נוח, אך בהמשך הנחל המרכזי מתפצל לזרימות רבות למעט בחלק זה. בסוף העמק בחרנו בשלוחה המערבית וירדנו איתה מטה. יש בדרך אנדרטה וכמה רוג׳ומים. הירידה לא ברורה, דרדרתית ולא נוחה. מאבדים את השבילים מהר מאוד. בחלק מסויים אפילו נאלצנו להחליף לסנדלים וללכת בתוך הנחל לצד הגדה. השבילים לא ברורים וצריך קצת לאלתר. נשארנו בצד המערבי של הנחל אותו הזמן עד שמצאנו נקודת לינה נוחה. הנקודה היא מעט לפני הנחל המשמעותי הראשון המתחבר לערוץ הראשי ממערב שמראה הסובייט. אין הרבה נקודות לינה מוצלחות והיינו ממליצים להתמקם שם. כר דשא ישר, צמוד לנחל והכי חשוב- אין זכר ליקים באזור.
יום זה בנוסף לחצי היום מהירידה מהפס הם המבלבלים ביותר. השבילים מאוד לא ברורים והם נעלמים לפתע כלעומת שהופיעו, הליכה שלא על השביל תוביל קרוב לוודאי להליכה בשיפועים מאוד חדים ודרדרות רציניות. תוכלו למצוא את עצמכם בקלות במצב יחסית מסוכן. בבוקר כשקמנו התחלנו ללכת ממקום הלינה בצד המערבי של החלק הפתוח של הנחל בו הזרימות מתפצלות. על פניו נראה כי יש שבילים אך לאחר כ20 דקות הליכה נגמר השביל בירידה מאוד לא ברורה אל הנחל מלמטה, שנמצא במגמת ירידה עם זרם חזק. אנחנו החלטנו להמשיך עוד על השלוחה ולא לרדת והגענו למצב שבו אנחנו חייבים לרדת דרדרת אפילו יותר מסוכנת בשיפוע מאוד חריף. ירדנו אחד אחד, והירידה לקחה כ15 דקות לכל אחד והרבה עצבים. גם לאחר שירדנו למפלס הנחל לאחר הליכה קצרה לידו הבנו שאין ברירה, החלפנו לסנדלים והתחלנו ללכת עוד כמה דקות לצד הנחל הקפוא עד למפתח בנחל ואזור קטן עם דשא בו עצרנו לארוחת בוקר. (לא חצינו את הנחל במקום זה, שהיה עם זרימה חזקה אלא רק הלכנו לצידו). חשוב לציין שעברו כבר כשעתיים וחצי מאז התחלנו ללכת והתקדמנו רק כשתים וחצי ק״מ. קצת התחממנו מהשמש סופסוף כשלפתע מהמקום בו ירדנו קודם אירעה התמוטטות רצינית על צלע ההר עם סלעים גדולים שנפלו. אנחנו חשבנו איזה מזל שזה לא קרה כשהיינו שם, ממש ממש מסוכן. המשך הליכה והתלבטות על נתיב הליכה כשלפע ראינו בצד המזרחי נקב מאוד ברור. החלטנו לחצות צד. ועלינו על נקב מדהים שרץ מקביל לנחל בערך כ30 מטר מעליו, עולה ויורד על גבי השלוחה. הנקב היה אנחת רווחה רצינית אחרי ההתקדמות האיטית של הבוקר. להערכתנו הנקב מתחיל כבר לפני ויכול להיות שעדיף להסתמך במקרה זה על הסובייט שמראה שהשביל הולך בצד זה כבר מהבוקר, מה גם שהנתיב שהסובייט נתן היה יחסית מדויק גם בהמשך היום. מרגע זה היום נהיה יותר פשוט, בשלב מסוים הנקב בצד המזרחי יורד לנחל ויחסית נעלם למעט עקבות בודדות שאפשר לזהות לצידי הנחל. כשהשביל יורד לנחל ניתן לזהות בצד השני (המערבי) יורטות נטושות. בשלב זה צריך לחצות את הנחל ומשם מתחיל עוד נקב מאוד טוב וברור. הנתיב באזור זה וחציית הנחל מופיעים גם בסובייט מפס. הולכים עם הנקב כמה ק״מ עד שגם הוא יורד שוב למפלס הנחל באזור רחב ופתוח איפה שמפגש הנחלים עם הנחל הרציני שמגיע מכיוון מזרח. הפעם ניתן לזהות בצורה מאוד ברורה כבר מרחוק שביל שמטפס על השלוחה ממזרח, אני קראתי לו האוטוסטרדה. צריך להחליף שוב לסנדלים ולחצות לצד שני (מזרחה), בנוסף יש לחצות עם סנדלים את הנחל שמתחבר ממזרח. שוב חציה זו מופיע בסובייט בצורה יחסית מדויקת. מכאן ועד הסוף הליכה באותו צד של הנחל. השביל יחסית ברור בשלב זה לעיתים הוא מעט נעלם אבל אפשר לראות באופק את המשכו והכיוון הכללי יחסית ברור. תוואי הנקב מאוד מאתגר והולך לעיתים בתוואי שטח מאוד מסוכנים על שיפועי צד חריפים עם דרדרות ונפילות למוות ודאי. בשלב מסוים הנחל יורד בצורה משמעותית מאוד, השביל שהיה ברור מאוד קצת מטשטש בין בולדרים אך ההליכה נוחה. באופק רואים את השביל יורד בצורה חריפה מאוד על שיפוע צד רציני יש להיצמד לצד ההר ולא לרדת לכיוון המצוק עד לחבירה עם השביל. בחלק זה ההליכה מאוד קריטית ומסוכנת יש ללכת לאט, להתרכז מאוד בצעדים ולא להסתכל למטה. אחרי ירידה זו השביל רץ מקביל לנחל כ15 מטר מעליו, ניתן לראות אותו כבר מרחוק. בשלב הסופי ישנה עליה של כ5 דקות, ואז נפתח הנוף המטורף של עמק הוואחן המדהים והכפר ווראנג שמתחתיו. עצרנו לשטוף את העיניים והתחלנו ירידה של כ45 דקות לכפר. משלב יחסית מוקדם בירידה אפשר לראות מעין פירמידה, זהו מקדש בודהיסטי מהמאה ה7 לספירה. לאחר שהגענו אליו ירדנו מימינו (מערבה) בשביל תלול שלוקח עוד כ5 דקות למפלס של הכפר. כבר מהמקדש אנשים קראו לנו מהכפר לבוא אליהם להומסטי. לנו הציעו מספר אנשים שגררו אותנו לבתים שלהם והחלטו שנלך להסתובב כמה דקות באזור לפני שנתמקם. בדרכנו פגשנו למזלנו את סומון נער בן 18 והכי חשוב יודע אנגלית. הוא היה נחמד מאוד והביא אותנו לבית שלו. חדר אירוח גדול, מקום ישיבה בחוץ, עץ משמישים ואחלה ארוחת ערב. רואים שזו לא היתה הפעם הראשונה שהוא אירח. אנחנו שילמנו ללילה עם ארוחת בוקר וערב 40 סומוני לאחד. בנוסף, סומון עזר לנו לארגן ג׳יפ למעיינות החמים ׳ביבי פאטימה׳. מספר טלפון של סומון הוא 501846297.
חזרה לחורוג- מהכביש ׳הראשי׳ שמתחת לביבי פאטמה לקחנו אוטו ב200 סומוני לישקשים, משם אמורות להיות ׳שירד טקסי׳ לחורוג. הגענו בצהריים ואמרו לנו שאין יותר מוניות והיה לנו מזל עם הטרמפ.. אנחנו טפסנו משם טרמפ אבל הבנו שזה אמור לעלות כ40 סומוני. בכל מקרה תתכוננו ליום נסיעות ארוך, לפחות הנוף מרשים מאוד.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם