מהכפר באצ'ור אל הכפר ברדרה, עם עיקוף לטרק האגמים.

רקע כללי

טג'יקיסטן מדינה מדברית עם טבע עשיר ואנשים נחמדים מאד אך כמו כן היא מאד ענייה ויש לציין שעברה מלחמת אזרחים לפני שני עשורים והדבר ניכר בה.
קשה לטייל בטג'יקיסטן מכמה וכמה סיבות שלאחר קריאת הסיפור דרך אני משוכנע שהן יהיו ברורות לכם, אך מסיבה זאת המדינה הזאת מאד מיוחדת שכן אין הרבה תיירים והחוויה של המדינה מאד אוטנטית, אמיתית וגם מספקת (מאד מספקת).
תשתיות התיירות כמעט ולא קיימות, מצאנו ארבעה טוריסט אינפורמיישן ורק באחד מצאנו דובר אנגלית.
בנוסף מזג האוויר בטרקים בפמיר עלול להיות קיצוני מאד ויש לקחת את זה בחשבון - בספטמבר בלילות הטמפ' יורדת מתחת לאפס ולפעמים נקלעים לסופות שלגים, דבר שמקשה על הטיולים שמה. מאחר וצריך כל כך הרבה ציוד חם התיק הופ לכבד וכל מטלה קטנה (כמו פיפי בלילה או צחצוח שיניים) הופכת למשימה...
העיר בירה דושנבה היא עיר די מוזרה וקשה להבין אותה אך יש בה קסם. אנחנו מאד נהנינו בשווקים ובפארקים שהיו מאד לא קשורים לאווירה הכללית של המדינה.
העיר בירה של הפמיר - חורוג Khorog היא עיירה קטנה ונחמדה אך אין בה יותר מידי מה לעשות. יש לציין שבחורוג מפוזרים עמודי ווייפיי (ברוב ההוסטלים הווייפיי חלש או לא קיים).

התארגנות

התארגנויות בדושנבה -
1. ציוד טיולים - יש בגרין האוס הוסטל (הוסט המטיילים שדובר עליו רבות), ומצאנו חנות טיולים אחת בדושנבה, היה בה נעלי טיולים טובות, ביגוד טוב, לדרמאנים ועוד כל מיני שטויות של השרדות וצבא - הכתובת: נמצא בתוך קניון שצמוד לסושיה Vabi Sabi (מופיעה במאפס.מי) הקניון נקרא Munisa (גם מופיע) והחנות בקומה התחתונה. כמובן שזאת לא חנות גדולה ואין בה מבחר גדול והיא מאד יקרה אז בשום צורה לא להסתמך עליה.
2. אוכל ותבלינים - יש בדושנבה מבחר ענק של שווקים, עם פירות, ירקות, תבלינים, פירות יבשים וקטניות. המלצה שלי להתארגן על פירות יבשים, קטניות ותבלינים עוד שם כי בחורוג הרבה יותר קשה.
3. סים מקומי - אנחנו עשינו בדושנבה ב5 דולר לסים ואז הטענו אותו בעוד גלישה בעלות של 4 דולר. לא עניין רציני רק תשאלו בהוסטל איפה לעשות והם יכיווינו אתכם.
4. מפות - אחרי שחרשנו את העיר בחיפוש אחר מפות של הפמיר - וויתרנו ובסוף מצאנו בפאמיר לודג' בחורוג. בנוסף בחורוג יש טוריסט אינפורמיישן שמדבר אנגלית מעולה והוא עזר לנו מאד בהכנות והתארגנויות, לא בדקנו אבל אולי גם לו יש מפות.
בנוסף, אנחנו השתמשנו באפליקציה מאפי.סי זד - Mapy.cz, עבדה לנו מעולה אך חלק מהשביל לא מופיע במפה ולכן חשוב מאד גם להבין בדיוק את הנתיב וגם להוריד את ההקלטה של המסלול (אפשר לשמור באפליקציה של הסיפור דרך את הסיפור של אייל כהן ולראות כל פעם שהמיקום שלכם על ההקלטה, לנו זה עבד מצויין בכל המקומות שלא היה בהם שביל מסומן).
5. בלוני גז - תקנו בדושנבה! בחורוג מאד יקר ובסוף העונה נגמרים הבלונים (אנחנו קנינו את האחרונים).

הגעה לחורוג ולבאצ'ור ויציאה לטרק

ההגעה לחורוג לוקחת 12-14 שעות מדושנבה, לוקחים מונית משותפת במחיר 400 סומוני - 40 דולר. התחנת מוניות נקראת במאפס.מי - Khorug car station, תוודאו שאתם סומכים על הנהג שלכם (בעיקר תחושת בטן) ותחפשו נהג שכבר יש לו לקוחות כי אחרת אתם תצטרכו לחכות שהמונית תתמלא.
בחורוג אנחנו ישנו בהום סטיי מעולה - המאמא שמנהלת את ההום סטיי היתה פשוט מדהימה, בישלה אוכל מעולה ועזרה לנו לצאת לשני הטרקים שיצאנו אליהם ובקיצור פשוט היתה מדהימה: שרופת - +992935009577
התחנת מוניות מחורוג לכיוון באצ'ור נמצאת מחוץ לעיר, כ8 קמ, יש מיניבוסים שנוסעים לשם כל הזמן ומהתחנה קל לצאת לכפר. אנחנו נעזרנו במארחים שלנו בחורוג שגם הקפיצו אותנו לתחנה וגם מצאו לנו מונית (יצאנו די מאוחר אז היה צורך ממש לחפש מישהו שנוסע לכיוון).
המונית הורידה אותנו בכפר בשם שאזוד שהוא רחוק כ18 קמ מבאצ'ור וצריך לקחת ממנו עוד מונית, אם אתם באים בבוקר זו לא בעיה אך בערב זו בעיה רצינית כי הדרך לבאצ'ור רחוקה מלהיות סלולה והדלק שם מאד יקר ולכן מחירי המוניות בהתאם. אנחנו הורדנו את המחיר ל250 סומוני - 25 דולר, לשנינו, אך פגשנו זוג ישראלים שלקחו ב400 - 40 דולר, אז אל תהיו פראירים (40 דולר זה כבר הרבה כסף...).
בבאצ'ור ישנו בהום סטיי של מישה - הבית האחרון בכפר שדובר עליו כבר בסיפור דרך של אייל, וגם קיבלנו המלצה מחבורה אחרת שטיילה שמה. הום סטיי מעולה, עם חשמל, אוכל מעולה ובעיקר אנשים מאד מאד נחמדים - למרות שנפלנו עליהם ממש מאוחר באותו יום הם בשניה הכינו לנו תה ואחריו ארוחת ערב מצויינת.
שימו לב בבאצ'ור אין קליטה.

יום 1 - מבאצ'ור לפיצול שבילים ועליה למעיינות החמים

מגובה 3,200 לנקודת לינה - 3,700 ועליה למעיינות חמים בגובה 4,100.
יום קשוח יחסית מאחר והשביל מאד לא ברור ואם הולכים גם למעיינות החמים יוצא כ19 ק"מ.
בתחילת השביל כניראה שתתקלו בפקח שדורש 20 סומוני - 2 דולר ליום שהות בשמורה, חשוב לוודא שזה אכן פקח אמיתי.
תחילת המסלול בצד שמאל של הנחל ואילו סופו בצד ימין - תחצו כשתראו גשר! כניראה שלא תמצאו יותר מגשר וצד שמאל של הנחל הופך מהר מאד לביצות קשות למעבר למרות שהשביל במפה מופיע שם.
האזור של פיצור השבילים נראה כמ מקום שאנשים ישנו בו כבר והוא יחסית מוגן מרוחות. מופיע במפה בנקודה - 37°51'15.894"N, 72°36'39.348"E
עליה למעיינות החמים - שווה מאד, אחלה של סיומת ליום קשוח. מדובר במעיינות חמים בתוך ערוץ זורם במי הפשרת קרחונים לכן יש תעלות לאיזון הטמפרטורה של המים והנוף משם פשוט מדהים, שימו לב שהשביל מסומן ברוגומים אך מידי פעם נהרס או לא קיים בשל מפולות אז חשוב להיות ערניים. מופיע במפה בשם Kauk Hotspring.

יום 2 - מהפיצול שבילים לאגם ללא שם.

עליה מ3,700 ללינה בגובה 4,200.
שימו לב - לגבי מחלת גבהים - ברגע שמגיעים לאגם ללא שם ממשיכים ללכת לאורך הגדה שלו כקילומטר בודד עד לאזור שבו כדאי לישון (איפה שמתחיל היום הבא, וזהו גם איזור עם מרבץ דשא נחמד והגנה מרוחות - נ.צ על המפה 37°55'10.195"N, 72°34'22.729"E , מעט אחרי הנחל המחובר לאגם הקטן.), מה שאומר שאם אתם מקבלים מחת גבהים יהיה לכם קילומטר שלם לחצות לפני שתוכלו להתחיל לרדת בגובה!
היום עצמו - עליה מתונה אך מאתגרת מאחר והשביל לא תמיד קיים וחלקו עובר על בולדרים קשים לחציה. אומנם מדובר ביום קצר מבחינת מרחק אך הוא ללא ספק היה מאתגר.
האגם ללא שם - אגם מדהים!

יום 3 - מהאגם ללא שם, דרך הפאס הראשון עם האגם כמעט עד אגמי אוצ' (Uchkul)

יום מסובך מבחינת מפה אך פשוט ונוח מבחינת הליכה ובנוסף פשוט יום מדהים - עוברים 5 אגמים מטורפים.
עליה מ4,200 לפאס בגובה 4,700 וירידה משם עד לגובה 4,300, כ20 ק"מ (לא מדדנו בדיוק)
קודם כל - השביל לא מופיע במפה - נעזרנו בהקלטה ובחוש הניווט שלנו, בנוסף היום הזה ארוך מאד מבחינת קילומטרז' ובשעות הליכה לכן כדאי לצאת יחסית מוקדם, מה שכן הוא לא יום קשה ביחס לשאר הימים לכן אפשרי לעצור להתעקב איפה שרוצים (אנחנו נכנסנו לאגם שעל הפאס בגובה 4,700).
מתחילים לעלות בערוץ עם שני אגמים קרובים - נ.צ של הראשון 37°56'44.177"N, 72°35'8.617"E
עולים לפאס - מופיע במפה - Giprotrans Pass, 4,700 ומשם מתחילים לרדת לכיוון אגם צ'פדרה - Chapdarkul - אגם עצום ומהמם בגובה 4,500.
משם מקיפים את אגם צ'פדרה כ3 ק"מ עד שמתחברים לשביל שמופיע במפה. שימו לב - לרוב יש שביל כ4 מטרים מעל לגדה של האגם אז תחפשו את השבילים האלו כי ההליכה על הגדה קשה ואיטית וגם ככה מדובר ביום ארוך.
לאחר שמתחברים לשביל מתחילים לרדת בו לכיוון אגמי אוצ' - Uchkul. אנחנו המשכנו כ4 ק"מ מאגם צ'פדרה עד שנעצרנו פשוט כי מצאנו מקום נוח וכי כבר התחיל להחשיך.

יום 4 - מנק' לינה עד למחנה רועים על הפיצול נחלים, דרך אגמי אוצ'

יום קליל ונחמד - ירידה מגובה 4,300 לגובה 4,100, כעשרה ק"מ.
הליכה בשביל די נוח, בדרך יש מחנה רועים על אגם אוצ' הראשון - הרועה, אישתו וילדיהם היו מאד נחמדים וכמובן הגישו לנו תה, לחם ונשנושים. השארנו להם קצת כסף למרות שלא ביקשו.
אגמי אוצ' מהממים והיום הזה היה ממש יום מנוחה נחוץ מאחר שיום לפניו ויום אחריו היו מאתגרים.
בנוסף הנקודת לינה היא ממש ליד מחנה רועים שני שאנחנו פחות חיבבנו, היתה אווירה קצת מוזרה כשבאנו אליהם - הם ביקשו שנצלם אותם, הביאו לנו תה גם בלי שביקשנו, ונראו מאד לחוצים שנשאר באזור שלהם, אך סרבו לקחת כסף כשהצענו אז זה באמת היה מוזר.
המלצה שלנו - תתרחקו מהם כשאתם מחפשים מקום לינה - גם בגללם וגם בגלל שיש המון זבובים מהחיות שלהם. נ.צ של נק' לינה שלנו - 38°1'43.762"N, 72°35'31.267"E

יום 5 - מהמחנה רועים לפאס השני (הפאס הקטן)

יום ממוצע מבחינת רמת קושי לטרק, עליה מגובה 4,100 לגובה 4,500.
יום ממש יפה עם כמה וכמה אגמים מהממים.
יש שתי אפשרויות איך לעשות את היום הזה - כמו שאנחנו עשינו, לפי השביל שמופיע במאפי.סי זד, השביל העילי, או לפי ההקלטה של אייל כהן, השביל התחתי.
נק' הלינה - בין שני אגמים בגובה 4,500 ממש מתחת לשטיקלזאר פאס שהוא הפאס העיקרי בטיול הזה, נ.צ של הנק' לינה - 37°58'27.904"N, 72°32'1.072"E
שימו לב - נק לינה היא ממש על הפאס לכן חשוב מאד למצוא מקום מוגן מרוחות כי בדרך כלל יש רוחות על פאסים.

יום 6 - עליה לשטיקלזאר פאס וירידה עד לנק' חציהה של הנהר

יום מטורף!
קודם כל זה יום קשוח אך לא יותר מידי, חשוב מאד לצאת בשעה נורמאלית בבוקר ולא לחכות לשמש החמה כי הקרח שעל הפאס מתחיל להנמס וזה גם מסוכן וגם מבאס להרטיב את הנעליים.
השביל לא מופיע במפה בעליה לפאס אך בבירידה כן מופיע. עליה של 300 מטר לפאס ואז ירידה של 1,100 מטר לנק' לינה.
מדובר ביום מטורף שבו עברנו לפחות חמש חוויות ותופעות טבע שאני עד אז לא ראיתי אי חוויתי - חציית קרחון, מערות ובולעני קרח, אגם קפוא, נביעה של נהר, גל ראשון של שטפון מקרחון ועוד נופים ממש יפים. השביל לפאס עצמו היה ברור מאחר ובאותו בוקר הלכה בו חבורת רועים אך חשוב להבין שהבילים באזור משתנים משנה לשנה ועדיף לנסות לעקוב אחרי הרוגומים והנאקבים ולא בהכרח אחרי המפות. השביל על הקרחון עצמו היה השביל הכי ברור שהיה לנו בכל הטרק אך שוב מדובר בשביל שמשתנה כל הזמן והליכה על קרחון היא לא משהו שגרתי לישראלים, מה גם שחייבים להתמגן מהשמש מאד כי הקרח מחזיר המון אור והקרינה של השמש בגבהים האלו חזקה מאד. הירידה מהפאס התחילה נורא, היה קשה מאד למצוא את השביל ומצאנו את עצמו הולכים בלי שביל ופשוט על בולדרים, שוב כדאי להסתכל גם המפות וגם בהקלטה של איל כהן כי לפעמים השביל היה שם ולפעמים שם. הירידה היא של כ10 קמ ולקחה לנו המון זמן בגלל השבילים - בערך 4-5 שעות ולבסוף הגענו למקום חצית הנהל והקמנו את האוהל באזור ממש סבבה, רק שימו לב שהנהר יכול לעלות ולדת לכן חשוב לראות שהמקום בו אתם מתמקמים לא מועד להצפה.
נ.צ של נק' לינה - 38°0'28.324"N, 72°27'7.403"E

יום 7 - חציית נהר וירידה עד לברדרה

יום מאד נוח עם שביל שהיה גם ברור מאד וגם מסודר.
ירידה של כאלף מטרים.
הבוקר נפתח בחציית נהר קפוא, אני אישית חשבתי שהרגליים שלי הולכות לנשור, ואנחנו החלטנו לאכול רק אחרי החציה של הנהר כדיי לתת לרגלים קצת זמן להתאושש לפני תחילת ההליכה, משם חשבנו שהירידה תהיה מנהלתית ומעפנה אבל הדרך היתה מהממת והשביל היה פשוט טוב, דבר שגרם ליום הזה להיות אחלה של פיניש לטיול. בדרך עברנו כמה כפרים קטנים שהציעו לנו להתארח אצלם ולהמשיך רק למחרת אך הקשבנו לתחושות בטן שלנו והמשכני עד לברדרה עצמה, החלטה שהתגלתה כמצויינת - קודם כל ברדרה מהממת, בכניסה עלה ריח של בישולים על מדורה, הכפר עצמו מאד מטופך ויפה ונראה ממש כמו בסרטים. הלכנו להום סטיי כשהתנאים שלנו היו מחיר - עד 150 סומוני וידע של אנגלית בסיסית כדי שיהיה לנו גם איך לצאת מהכפר, בסופו של דבר מצאנו הום סטיי מאד נחמד חוץ מהאוכל שהיה דל אך לפי הבנתנו ככה זה שם מאחר וקשה לקבל אספקה. אנחנו ממש ממליצים לעשות בברדרה שני לילות או לפחות לצאת משם לקראת הצהריים ולהספיק להנות מהכפר כי יש בו אווירה ממש כיפית ורגועה - הזמן זורם שמה אחרת, בכל פינה הציעו לנו להכנס לשתות תה ובכללי פשוט מאד יפה שמה. מבחינת תשתיות אז אין אינטרנט, אין כל כך מים חמים (פשוט מתקלחים בצהרים) ואין מכולת או מסעדה או לפחות אנחנו לא ראינו (ויש לציין שחיפשנו).
שימו לב - בברדרה אין קליטה.

סיכום

לסיכום זה היה הטרק יפה ומיוחד (הייתי אומר הכי יפה ומיוחד אך אי אפשר להשוות ולכל טרק ומדינה יש את היופי והקסם שלה), אך גם מדובר בטרק קשוח וכאן אפשר לאמר הכי קשוח שעשיתי מאחר ואין דרך להצטייד במהלך הטרק, כי רוב הטרק ישנים מעל 4,000 מטר דבר שמקשה הכל, ופשוט כי טג'יקיסטן היא מדינה שקשה להתמודד איתה אך כמו הקושי מתגמל מאד ומוסיף לחויה.

טיפים

• טרקים בפמיר מתאימים רק למיטיבי לכת ומצריכים חוסן מנטלי, זה ממש לא נופש אבל התמורה בהתאם.
• לכל פניה או הסבר מוזמנים לפנות אליי במייל - Alonmi37@gmail.com , אם תצטרכו אני גם אתן לכם את המספר פלאפון ואעזור בבנית המסלול כי זה במת מסלול קצת מסובך.
• שימו לב ששום דבר לא מובטח וקיימת אופציה שלא תצליחו לחזור או להגיע לאן שתכננתם ביום אחד (לנו זה קרה), אז קחו זמן ספייר בהתאם.