מפלי ויקטוריה

רקע וכללי

ידועים בשם Mosi Oa Tunya, "העשן הרועם", מפלי ויקטוריה הם לא סתם יעד שמושך אליו המוני מבקרים בכל עונות השנה. הם לא המפלים הגבוהים בעולם (התואר שמור למפל אנחל בונצואלה) וגם לא המפלים הרחבים בעולם (התואר שמור למפלי קון פאפנג בלאוס); אך הם לדעתי המפלים המרשימים ביותר בעולם, וללא ספק המפלים שמציעים את החוויות הטובות ביותר והמגוונות ביותר, מחובבי האקסטרים והספארי לחובבי הנופש.
הגעתי אליהם כחלק מטיול נרחב באפריקה, והם היו המקום האהוב עליי ביותר.

מפלי ויקטוריה הם חלק מזרימת נהר הזמבזי Zambezi. נהר עצום שמהווה חלק מהגבול בין זמביה לזימבבואה, ככה ששתי המדינות נהנות ממנו ומהמפלים בהתאמה. רוחב הנהר משתנה מאזור לאזור, ובאזור המפלים הוא מגיע לרוחב של כ-1.7 ק"מ. מייד לאחר נפילה מדהימה של 108 מטר הוא נהיה צר (רוחב של קצת פחות ממאה מטר) וממשיך לזרום לתוך ערוץ בטוקה Batoka Gorge שעמוק ומרשים גם הוא, פשוט קניון ארוך ומתפתל מלא במים.
בזכות הצרות הנהר, נוצרת במת צפייה ממול לאורך המפלים שכאילו המים הזורמים חצבו עבור הנאת התיירים והמבקרים.

ויזת KAZA UNIVISA

ניתן לעשות ויזה משולבת לזימבבואה ולזמביה, התקפה רק לחודש ועולה 50$ (שזה יוצא זול יותר מויזות לכל אחת מהמדינות בנפרד).
הויזה מיועדת לאזור מפלי ויקטוריה ולכן בעיקרון ניתן להנפיק אותה רק במעברי הגבול באזור או בשדות התעופה הסמוכים (אנחנו נכנסנו לזמביה ממלאווי ולא היה ניתן להנפיק שם).
היתרון שלה הוא שהיא מאפשרת מעבר חופשי בין זמביה וזימבבואה. ככה שאם נמצאים בצד אחד ורוצים לעשות אטרקציה בצד שני, לא צריך לשלם על ויזת כניסה כפולה או על כפל ויזות למדינות.

מתי לבקר?

טובים ממני כבר סקרו את העונות השונות, וצירפתי קישורים למטה עם הסברים שעושים סדר. כן אדבר בכלליות על התקופות והמשמעות.
דבר ראשון חשוב לזכור שהמפלים נמצאים בחצי הכדור הדרומי, ובאזור בערך טרופי, ככה שמבחינת טמפרטורות הם הפוכים מאיתנו - קיץ ישראלי משמעו חורף במפלים.
עם זאת, העונות הגשומות שונות מהחלוקה לקיץ/חורף ואפילו הפוכות.
לכל עונה יש יתרונות וחסרונות משלה ששווה להעמיק בהם לפני הביקור.

נובמבר עד אפריל נחשבת לעונה הגשומה. הזרימה הולכת ומתחזקת אחרי העונה היבשה, ומזג האוויר מתאפיין בעיקר בסופות שנמשכות כמה שעות ואחריהן מזג אוויר בהיר. יכול להיות גם רצף ימים שכולו גשום. חשוב לציין ששיא הזרימה דווקא לא מבטיח את הראות הכי טובה, שכן מהמפלים עולה עשן של רסיסי מים שפוגע בראות.
משלב מסוים בריכות המלאך והשטן כמו גם הראפטינג נסגרות בשל עליית המים.

מאי עד יולי היא עונת החורף היבשה, עם סיכוי נמוך לגשם. מפלס המים הולך ויורד, אך עדיין חזק ולא באמת קר, מלבד בערבים ובבקרים המוקדמים. בערך בסוף יוני-יולי הראפטינג ובריכות המלאך חוזרים לפעילות, אבל כדאי להתעדכן.

אוגוסט עד נובמבר עדיין עונה יבשה. בריכת השטן נפתחת עם מפלס המים שממשיך לרדת, וגם בשפל לקראת נובמבר המפלים אמורים להיות מרשימים ובעלי זרימה (הם לא מתייבשים לגמרי) אם כי בעיקר מהצד של זימבבואה בו הזרימה חזקה יותר.
מאוגוסט מתחיל להתחמם ואוקטובר נחשב לשיא החום שעומד אפילו על בלתי נסבל.

הרבה אומרים שהתקופה של אפריל-ספטמבר היא הכי טובה משקלול כללי, אבל זה באמת תלוי מה שרוצים לעשות וגם מתי אפשר להגיע.

הצד הזמבי

ויזת כניסה למדינה: 25$

מטבע: קוואצ'ה זמבית (כ-5 קוואצ'ה שווים לשקל). אפשר לשלם גם בדולרים לכל האטרקציות והמלונות. כרטיסי אשראי מתקבלים בכל מקום תיירותי, כולל בסופרים כמו Shoprite או Spar.

עיירת מוצא למפלים: Livingstone.
העיירה קרויה על שם מגלה המפלים לעולם המערבי, ד"ר דיוויד ליווינגסטון. עיירה תיירותית עם המון מלונות, הוסטלים, מסעדות וסוכנויות של האטרקציות השונות. אהבתי יותר את ליווינגסטון מאשר את מקבילתה בזימבבואה, מאחר שהחיים המקומיים יותר משתלבים בהווי העיר ואין הפרדה ברורה כמו שיש בויקטוריה פולס בזימבבואה. לדוגמא, מרחק הליכה מההוסטל היה את השוק הגדול המקומי.

תחבורה:
חוץ ממוניות רשמיות ותחבורה ציבורית אפריקאית, יש גם אפליקציית הסעים כמו אובר שנקראת Ulendo.

לינה:
אנחנו ישנו במעונות ב-Jollyboys Backpackers. לא מאוד זול, כ-18$ ללילה, אבל הוסטל שאני אישית מאוד אהבתי ומחשיב בטופ 3 שלי ביבשת. יש בר-מסעדה, בריכה קטנה, מטבח די מאובזר לבישול עצמי, רחבת ספות והאווירה הכללית היא מאוד טובה. במיוחד אהבתי שלא היו בו מסיבות או מוזיקה חזקה, ומוזיקת הרקע הייתה טובה. בנוסף הצוות אדיב ומזמין ואפשר לסגור דרכם המון אטרקציות בלי לשלם עמלה.
מציעים גם חדרים וגם קמפינג.

אטרקציות בלעדיות לצד הזמבי:
- אי לווינגסטון ובריכת המלאך/שטן
- טיסה במיקרולייט/מסוק מעל המפלים

תצפית המפלים בשמורת Mosi Oa Tunya (שם השמורה בצד הזמבי) :
מחיר כניסה לשמורה: 20$. יש הנחה לילדים.
הגעה לשמורה: במוניות או בתחבורה ציבורית, מרחק של כעשר דקות נסיעה מהעיירה Livingstone.
מה רואים: מסלול לא ארוך של לשון יבשה הצופה מקרוב אל המפלים, ויש גם נקודת תצפית בצד המזרחי מעל המפל עצמו. בדרך חוצים גשרון פוטוגני, עוברים ביער הגשם שהתפתח ממול למפלים בגלל הרסס ונרטבים הרבה.
הצד של זמביה לרוב נחלש לפני זימבבואה, אך מציע תצפית קרובה יותר למפלים עצמם.

דבר נוסף שנמצא בשמורת המפלים של זמביה הוא ה-Boiling Pot. מדובר בנקודה ממש אחרי המפלים, כשנהר הזמבזי נהיה צר. עוצמת המים גורמת למים לחזור מהגדות ונוצרת מעין מערבולת כמו מים שרותחים בסיר. ניתן לראות את המערבולת מלמעלה משתי המדינות, אך בזמביה אפשר לרדת בשמורה לנהר, ירידה תלולה ואפשרית של כרבע שעה ולצפות בתופעה מקרוב (ובלי קשר שווה לרדת למטה ולצפות בערוץ ובגשר מזווית אחרת ומיוחדת).

יש גם שמורת ספארי קטנה ללא טורפים, והיא מציעה ספארי הליכה או רכיבה על סוסים.

הצד הזימבבואי

ויזת כניסה למדינה: 30$
מטבע: דולר אמריקאי בעיקר. הרבה מקומות יקבלו גם ליש"ט בריטית או ראנד דרום אפריקאי. קרה לי ששילמתי ברחוב בדולר וקיבלתי עודף בראנד. גם כאן התשלום באשראי נפוץ כמו בזמביה.
יש גם מטבע מקומי בשם דולר זמבי ZWL, אבל הוא סובל מאינפלציה לא יציבה, שוק שחור ואין הרבה שטרות שלו. כל עניין המטבע והכלכלה הכושלים בזימבבואה די מסובך ומוזמנים להתעניין ולקרוא.
בשביל תיירים שלא מגיעים לזמן ארוך מומלץ לחשוב בדולרים אמריקאיים.

מידע חשוב: אסור להכניס לזימבבואה כלי נשק, כולל סכינים קפיציות או כאלה שננעלות. לי הייתה אחת כזאת (שימשה לחיתוך ירקות) והחרימו לי אותה במעבר הגבול בין זמביה לזימבבואה - עשו לנו בידוק ושיקפו את כל התיקים. בסוף מצאתי מישהו שייקח אותה לחבר שנשאר בצד הזמבי. חשוב לדעת כדי לחסוך בירוקרטיה ועיכובים.

עיירת מוצא למפלים: ויקטוריה פולס Victoria Falls
שם לא מקורי אבל קליט לעיירה קטנה ובה ניכר שהיא התפתחה סביב המפלים. הכל יותר מרוכז וגם בה, כמו מקבילתה, יש מלונות, הוסטלים, חנויות תיירותיות והמון סוכנויות אטרקציות.
מאוד הופתענו בצד הזימבבואי מהמחירים האסטרונומיים של מזכרות כמו צמידים ופסלונים.
לעומת ליווינגסטון, ויקטוריה פולס קרובה יותר למפלים עצמם. מדובר בהליכה של כעשרים דקות ממרכז העיר ועד לשער הכניסה לשמורה.

לינה:
ישנו במעונות ב-Shoestrings Backpackers. הוסטל גדול ומעוצב יפה, שהבר-מסעדה שלו משמש גם כמוקד משיכה בערבים למי שלא ישן בהוסטל. גם כאן יש צוות מעולה ואדיב שמסייע בסגירת פעילויות.
אנחנו ישנו שם רק לילה אחד ולמחרת היה לנו אוטובוס רק בלילה - הם הסכימו לשמור לנו על התיקים במהלך היום ואף להתקלח בערב לפני האוטובוס.
מה שפחות אהבתי בו זה שיש מוזיקה רועשת בערבים, שבמסיבות סופ"ש יכולה להימשך גם עד מאוחר.

אטרקציות שיש רק בזימבבואה:
- סירת מירוץ בערוץ
- אומגה ארוכה ו-Canopy Tour (יש אומגה קצרה יותר על הגשר)

תצפית המפלים בשמורת Victoris Falls (שם השמורה בצד של זימבבואה):
מחיר כניסה לשמורה: 50$. ממש מוגזם בעיניי, אבל התצפית מספיק ייחודית כדי לשלם את הסכום. יש הנחה לילדים.
התצפית לרוב המפלים נמצאת בצד של זימבבואה, ככה שכאן יש יותר נקודות תצפית, בקונספט דומה למה שיש בזמביה. מכאן נקודת התצפית לגשר שמעל הערוץ היא יותר קרובה. התצפית מעט מרוחקת יותר מאשר בזמביה, אך הנקודות מאפשרות מבט רחב יותר על המפלים. בשיאי היובש המים כאן זורמים בעוצמה חזקה יותר מאשר בזמביה. מרגיש יותר מתוייר, אבל דווקא פה לא הייתה מפה שהסבירה על המסלול.
ניתן לראות מכאן את בריכות המלאך והשטן בעונה. הנקודה האהובה עליי הייתה בסוף המסלול בשם Danger's Point שם התצפית הכי רחבה וכוללת גם את ה-Boiling Pot.

הגשר - Victoria Falls Bridge

בנוסף להיותו עורק ראשי לתנועה בין שתי המדינות, ובפרט למי שרוצה לבקר במפלים שבשני הצדדים, גשר מפלי ויקטוריה מהווה אטרקציה תיירותית בפני עצמו ויש לו היסטוריה מעניינת.
בגובה של כמאה מטרים מעל הערוץ ובאורך של כ-130 מטר, הגשר, שנבנה לפני יותר ממאה שנה, מספק עוד זווית על המפלים, תצפית על הערוץ ונחל הזמבזי וכמובן אטרקציות אקטרים שונות כמו הבאנג'י המפורסם.
יש בגשר מדרכה להולכי רגל, כביש עם נתיב אחד בו מווסתים תנועת כלי רכב ומשאיות ומסילת רכבת, שעבורה נבנה הגשר במקור.

הגשר נמצא בין עמדות הגבול של זמביה ושל זימבבואה, ככה שאפשר לגשת אליו מכל מדינה מבלי צורך בויזה למדינה השנייה. מעמדת הגבול של זמביה מדובר בהליכה די קצרה, ומהעמדה של זימבבואה מדובר בהליכה של כעשר דקות.
כדי להגיע לגשר יש צורך לעבור דרך ביקורת הגבולות, אך במקום להחתים דרכון יש להבהיר לפקידים שאתם רק הולכים לגשר. הם ייתנו לכם פתק עם חותמת שיש להחתים פעם נוספת בעת חזרתכם למדינה ממנה יצאתם. ממש פשוט.

בנוסף, בצד הזמבי של הגשר יש גם מסעדה ששייכת לסוכנות Shearwater המפעילה את הבנג'י. יש במסעדה גם תערוכה קטנה על ההיסטוריה של הגשר.
אנחנו אהבנו ללכת לגשר גם בשביל הנוף וגם בשביל לראות אנשים קופצים את הבנג'י שאנחנו לא העזנו לעשות. אפשר להאשים בזה את תאונת הדרכים שעברנו במלאווי (בגללה ויתרנו על הראפטינג המטורף), אבל בסוף גם יש גבול לכל תעלול.

מעבר הגבול

כדי לעבור גבול מזמביה לזימבבואה יש שלוש אפשרויות:
1. לסגור עם מונית/סוכנות שתיקח אתכם מהמלון במדינה אחת עד לאטרקציה/המלון במדינה השנייה.
2. ללכת ברגל
3. לפצל את הנסיעה לשתיים-שלוש מוניות: מונית לגבול 1, מונית בין הגבולות ומונית מגבול 2 ליעד.

מוניות צריכות אישור מיוחד כדי לעבור גבול בין מדינות, ולכן אין הרבה מוניות שיעשו עבורכם את הנסיעה בבת אחת.
לכן רוב האנשים מפרקים את הנסיעה. כל אחד משלושת החלקים עולה בין 5$-10$. אם אתם בלי תיקים גדולים אז אפשר בכיף ללכת את המקטע שבין הגבולות ואפילו מהעיירה ויקטוריה פולס לגבול, אבל מהגבול הזמבי לליווינגסטון המרחק גדול וצריך לקחת רכב/ תחבורה ציבורית משמורת המפלים הסמוכים.

שימו לב שהרבה אטרקציות מציעות איסוף והורדה בחינם מהמלון, אך אם הדבר כולל חציית גבול (למשל טיסת מסוק למי שהמלון שלו בצד של זימבבואה), הם יידרשו תשלום נוסף, ולעתים גם יבקשו שתסגרו מונית בעצמכם. חשוב לוודא בעת ההזמנה.
זה בלי קשר למעבר הגבול עצמו בדרך לארטקציה, שיכול גם לדרוש ויזה (בהתאם לויזה שעשיתם בכניסה למדינה) וגם זה צריך להיות שיקול גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת תכנון הזמנים.

אטרקציות מיוחדות במפלים

המשיכה הגדולה של תיירים למפלים גרמה לפיתוח נרחב של עולם התיירות, בדגש על תיירות אקסטרים לחובבי האדרנלין והתמונות המיוחדות, שבתורם פיתחו את התיירות. מצרף רשימה של האטרקציות המרכזיות לדעתי באזור, חלקן עונתיות, ובהמשך גם ארחיב על חלק מהן.
באתר שצירפתי קישור שלו למטה יש הסבר על כל אטרקציה שתרצו לעשות.

- קפיצת בנג'י / בנג'י נדנדה מהגשר; כ-170$
- אומגה בגשר / אומגה בהמשך הערוץ; כ-45$-90$
- עוד אטרקציות כבל בגשר כמו Flying Fox
- ראפטינג בזמבזי; כ-140$
- סירת מירוץ בזמבזי (זימבבואה בלבד); כ-120$
- ביקור באי ליווינגסטון ובבריכת השטן/ המלאך (זמביה בלבד); כ-125$-170
- טיסה מעל המפלים במיקרולייט או במסוק (זמביה בלבד); בין 190$-200$ לרבע שעה, אפשר גם לחצי שעה בתוספת תשלום
- ארוחת ערב יוקרתית ברכבת קיטור שחוצה את הגשר (זמביה - רביעי ושבת; זימבבואה - שלישי ושישי); יקר
- שיט שקיעה / שיט אחר בזמבזי
- ספארי בשמורות הקרובות
- ספארי יום בשמורת Chombe בבוטסואנה (ישראלים פטורים מויזה אז לא מדובר בהליך מסובך)

** יש גם המון אטרקציות סביב בעלי חיים כמו הליכה עם אריות, ליטוף פילים בבית קפה וכו'. אפשר לפתח על זה דיון, אנחנו העדפנו להימנע מהאטרקציות האלה. **

ביקור באי ליווינגסטון ובבריכת המלאך/שטן Livingstone Island and Devil's Pool / Angel's Pool

נהר הזמבזי באזור המפלים רחב מאוד. עקב שינוי מפלס המים במהלך השנה, באזור יוני-יולי מתגלים בו איים קטנים. המפורסם והמשמעותי שבהם הוא אי ליווינגסטון, אשר נמצא ממש בנקודת נפילת המים לערוץ בעומק מאת המטרים (כן, 'מאת', לא מעט;).
האי מאפשר את התצפית הכי קרובה ומיוחדת שאפשר למפלים, כשעומדים ממש בראשם.
עם ירידת מפלס המים נוצרות גם בריכות. הבריכה הידועה נקראת בריכת השטן, Devil's Pool, וכנראה ראיתם בשלב כלשהו בחייכם תמונה של אנשים שוכבים בבריכה על שפת צוק המפלים. זה המקום. היא נפתחת באזור אוגוסט.
הבריכה השנייה נקראת בריכת המלאך, Angel's Pool, והיא מספקת חוויה דומה עם קצת פחות אקסטרים - לא ממש שוכבים במים אלא הבריכה ממש לפני הצוק, ונקודת התצפית והשכיבה היא עם מים זורמים אך רדודים מאוד (פחות מגובה קרסוליים) - עדיין על שפת הצוק ועדיין חוויה מדהימה של פעם בחיים. היא נפתחת לפני השטן, באזור יולי.

האי נקרא על שם דייוויד ליווינגסטון, מגלה המפלים, שמסופר שמהאי עצמו הוא הביט על המפלים לראשונה.

זו הייתה החוויה הראשונה שלי במפלים וגם האהובה עליי. אסקור בקצרה את הפרוצדורות שלה.

חווית הביקור באי:
האי שייך לזמביה, למרות שהוא משקיף לצד הזימבבואי. האי מנוהל על ידי חברה אחת שהוסמכה לכך על ידי הממשלה, Tongabezi. חברה זו היא היחידה שמורשית להוציא סיורים לאי ליווינגסטון. ישנם מדריכים לא רשמיים שיציעו לקחת אתכם לאי ולבריכות במחירים זולים יחסית, אך דעו שזה דבר לא חוקי וכבר נרשמו אצלם מספר תקריות בטיחות. מניסיון אני יכול לומר שעובדי Tongabezi לא מתפשרים על בטיחות וכדאי לסמוך עליהם.

האי עצמו נפתח לביקורים עוד לפני פתיחת הבריכות, בדרך כלל באזור יוני. אני לא בטוח באשר לשינויים במחירים, אבל לדעתי מחיר סיור נשאר זהה בין אם שתי הבריכות פתוחות, אחת מהן פתוחה, או אף אחת מהן. גם סתם מהאי אפשר לראות מקרוב את נפילת המפלים, אבל ברור שאין מה להשוות את החוויות.

אז מה כולל הסיור עליו משלמים מחיר מופקע לכאורה של 125$-170 עבור חוייה של שעה וחצי?

1. שיט מהצד הזמבי בסירת מנוע קטנה לאי ובחזרה - שיט של כחמש דקות בו הקפטן מנווט בזיגזגים בין האזורים הרדודים. אם יש מזל (לנו היה) אפשר לראות פיל או היפופוטם.
2. סיור קצר באי עצמו
3. ביקור בבריכת המלאך - אם פתוחה
4. ביקור בבריכת השטן - אם פתוחה
5. מגבות, אפסון תיקים, חדר הלבשה, מדריך צמוד שמחזיק שקית נגד מים לטלפונים.
6. שירותי צילום בטלפונים שלכם - כדי שלא יירטבו ושלא תתעסקו במצלמה בזמן שאתם על שפת התהום. הטלפונים כן קצת נרטבים מטיפות הרסס התמידי במפלים, אך אפשר לסמוך על המדריכים המלווים, גם מבחינת בטיחות הטלפון וגם מבחינת איכות התמונות! והכל ללא תוספת תשלום, בכל מקרה תתנו טיפ בסיום אם אהבתם את התמונות.
7. ארוחה קלה אך מושקעת בסיום החוויה, בהתאם לסיור שהזמנתם - בבוקר תוגש ארוחת בוקר, בצהריים ארוחת צהריים ואחר הצהריים "שעת תה". המחירים משתנים בהתאם לשעות. אנחנו לקחנו את סיור הבוקר ב-125$.

המחיר לא כולל הסעה לאתר, וצריך להגיע עצמאית למקום שנקרא Zambezi Dry Manzi.
אנחנו הגענו וחזרנו עם מוניות דרך האפליקציה Ulendo.

בריכת המלאך:
בתחנת היציאה חותמים על ויתורי זכויות, מקבלים חליפות הצלה, מגבות ולדעתי גם הזדמנות לשכור נעליים למים. עולים על סירה ושטים כחמש דקות לאי.
מיד עם הירידה מהסירה תקבל את פניכם אחת העובדות עם כוס משקה מקומי בננה-תירס (טעים ומרענן, ומקבלים כמות קטנה רק בשביל הקטע).
לאחר מכן יש הזדמנות ללכת למלתחות ולהחליף לבגדי ים. מאפסנים את כל הציוד והבגדים שהבאתם בארון שננעל, ונותנים את הטלפונים שתרצו שישתמשו בהם לצילום לאחד המדריכים. נשארים רק עם בגדי ים - הולכים להתרטב גם אם לא תיכנסו למים. למזונגואים שבינינו מומלץ להתמרח לפני העלייה לסירה, כי מרגע היציאה הכל מאוד מתוזמן. אין לחץ ויש מספיק זמן להתפעל מהמפלים ולהצטלם (והרבה) אבל בסוף מדובר בסיור של שעה וחצי שהם מריצים כמה פעמים ביום ולכן אין מקום להתמהמהות מיותרת.
אציין שכדאי להביא נעליים להליכה במים (לא כפכפים כי הזרם יכול להעיף אותם) מאחר שהסלעים חלקים ולפעמים קצת חדים. כן היה איתי בקבוצה צרפתי צעיר שהלך יחף, אבל אפילו המדריכים המקומיים נעלו קרוקס.
אחרי ההתארגנויות המדריכים מוליכים את הקבוצה (6-8 תיירים) לצוק המפלים. רואים קשתות יפהפיות, רסיסי מים, ונוף מיוחד ומעורר התפעלות.
לפני שתשימו לב המדריכים יורו לכם ללכת בטור ולהחזיק ידיים. כאן מתחילה הכניסה למים. הולכים ממש קצת במים רדודים ויורדים לבריכה קטנטנה שמגיעה לגובה האגן. המים קרים, אבל המדריכים לא נותנים לאף אחד להתמהמה וכולם נכנסים לבריכה. זוהי גם נקודת ההמתנה, שכן מעבר לבריכה נמצאת העמדה המפורסמת של בריכת המלאך, אליה מגיע כל אחד בתורו לחוות את התצפית על הקצה ולהצטלם בפוזות הקלישאתיות אך המעולות. בזמן שנשכבים המדריכים מחזיקים לכם את הרגליים, אין סיבה לפחד.
המדריכים מעודדים מאוד את כולם להיכנס למים ולעמדה המפורסמת, אבל לא מפעילים לחץ. מי שממש לא ירצה לא יהיה חייב או חייבת. אבל, הגעתם כבר עד לפה ולא תיכנסו?

אחרי שכולם סיימו ממשיכים להסתובב קצת באי לכיוון מערב. ליד האנדרטה של הנקודה בה ליווינגסטון ראה את המפלים לראשונה יש גם אבן המשמשת ככסא ממש על שפת המפלים, ושם יש עוד נקודה להסתכל על התהום וכמובן להצטלם כל אחד בתורו. משם מתחילים לחזור, הולכים לכיוון בריכת השטן (אם בעונה אז נכנסים ואם לא אז רק יראו לכם איפה היא).
משם חוזרים לאיפה שהשארתם ציוד, מתנגבים, מחליפים בגדים אם צריך ומתפנקים בארוחה קלה עם תה/קפה על נוף המפלים.

בריכת השטן:
בנוסף לכל מה שתיארתי למעלה, ההגעה אליה קצת יותר אקסטרימית. מחזיקים ידיים ונכנסים למים, אך הדרך לבריכת השטן עוברת במים עמוקים שדורשים שחייה קצרה במורד הזרם. בגלל זה ניתן להגיע אליה רק באמצע-סוף העונה היבשה כשהמים לא חזקים. אחר כך מגיעים למקום שאפשר לעמוד בו ונכנסים לבריכה עצמה. היא לא עמוקה מאוד אבל חוויתית מאוד. הסלעים יוצרים ממש דופן שכולאת את המים ויוצרת את בריכת האינסוף המופלאה הזו, בה אפשר לשכב במים ולהביט מטה למפלים.
ושוב, גם כאן המדריכים יצלמו אתכם וגם כאן מי שישתפן ברגע האחרון ולא ירצה להתקרב לצוק לא יהיה חייב.
אחר כך צריך לשחות בחזרה, הפעם קצת נגד הזרם. אין צורך להיות שחיינים, אבל לדעת להתמודד עם מים. לצערי לא עשיתי בעצמי כדי לומר מה הרמה הדרושה, אבל על ילדים קטנים נאסר להיכנס.

קצת חפרתי על האי אז אסכם:
חוויה מטורפת, מיוחדת במינה שאם אתם בעונה ומתאפשר בלו"ז חובה חובה לעשות, שווה כל דולר שמשלמים וצריכה לבוא בקדימות לכל אטרקציה אחרת. אני אומר בתור מי שטייל שם כתרמילאי שנהג להתקמצן רוב הטיול.
החוויה ממש טובה גם בזכות החברה עצמה. הצוות דואג להכל ודואג שתהנו, שתצטלמו, שתרגישו בנוח ומתקבלת חוויה שלמה וקסומה מההתחלה ועד לסוף. עצם זה שמצלמים מהטלפון שלכם ולא גובים כסף נוסף על תמונות זה נהדר. גם למי שלא חובב אקסטרים מומלץ להגיע.

ציוד שכדאי להביא:
בגדי ים ובגדים להחלפה לאחר כך, נעליים למים כדי לא להחליק ולהיפצע. היו גם כאלה שבאו עם נעלי התעמלות. אנחנו, כמובן, היינו תרמילאים ישראלים טובים עם סנדלי שורש.

טיסה מעל המפלים - מיקרולייט ומסוק

אטרקציה די פשוטה סך הכל: טסים במסוק קטן או במטוס מיקרולייט (מעין דאון ממונע לשני אנשים בישיבה) באזור שמעל מפלי ויקטוריה. השדה והסוכנות נמצאים בזמביה.
הדבר הקלאסי זה טיסה של 15 דקות באזור 185-200$ (המסוק עולה קצת יותר מהמיקרולייט). בקצת פחות מפי 2 מהסכום אפשר להאריך את הטיסה לחצי שעה, ואז טסים יותר מעל השמורה שבאזור ונהר הזמבזי. לדעתי ה-15 דקות ממצות יפה מאוד את העניין וגם שוות את ההתרוששות הכלכלית, אבל ברור שמי שכסף זו לא מגבלה בשבילו מוזמן להאריך.

החברה היחידה שמפעילה את העניין היא Livingstone Adventures. אפשר לקבוע ישירות דרכם או דרך כל סוכנות/מלון. מי שמגיע מהצד הזמבי - החברה כוללת במחיר הסעה הלוך וחזור ממקום הלינה. מי שמגיע מזימבבואה - צריף להוסיף תשלום או להגיע עצמאית.
הטיסות יוצאות מאתר ההמראה Batoka Sky, ממש מחוץ לליווינגסטון.

בטיסה של ה-15 דקות: אחרי בערך דקת טיסה מגיעים למפלים, עושים סיבוב מעליהם וחוזרים בדרך אחרת למסלול ההמראה, כשעוברים מעל השמורה הזמבית Mosi Oa Tunya, שמורה קטנטנה אבל יש בה הרבה סוגי חיות (חוץ מטורפים), אז אם יש מזל אפשר לראות היפופוטמים או תנינים בנהר, פילים, באפלו, זברות ואפילו קרנפים.
מה שרואים ממש משתנה לפי עונת השנה וגם הזמן ביום. הטייס מספק הסברים על האזור ועל החיות. לפעמים הפילים מגיעים עד לאזור ההמראה ומעכבים הזמנות.

סך הכל חוויה מטורפת, זווית מדהימה על המפלים, שווה במיוחד בשיא הזרימה כשענן המים מיתמר לגובה מאות מטרים ואפשר ממש לעבור דרכו עם המיקרולייט, אבל שווה גם בכל עונה אחרת! מרושש כלכלית אבל מיוחד מאוד.

עוד כמה דברים שחשוב לדעת:
1. אסור להעלות על המטוס כלום חוץ מעצמכם וביגוד חם (קר למעלה, בחורף נותנים גם מעיל לטיסה אז מספיק סווטשירט לדעתי) - כלומר אסור להעלות טלפונים ומצלמות, מבחינה בטיחותית (כביכול).
2. על אחת הכנפיים יש מצלמת גופרו שמצלמת את כל הטיסה. ניתן לרכוש תמונות ב-20$, סרטון ב-30$ או שילוב ב-45$. שאלנו ואת התמונות הם פשוט חותכים מהסרטון, אז לדעתי לא שווה לשלם על שניהם אלא רק על אחד מהם. הסרטון הגיע אלינו עוד באותו יום עם קישור להורדה במייל.
3. זמני ההמראות הם בבוקר או אחר הצהריים, בגלל רוחות ומזג אוויר. חשוב לדעת שטיסות יכולות להתבטל באותו יום, לכן לא כדאי לקבוע את הטיסה ביום האחרון שלכם במפלים (לנו דחו את הטיסה ביום) ולכן לדעתי כדאי לשלם רק באתר הטיסה.
4. המיקרולייט טס קצת יותר נמוך מהמסוק, מה שלדעתי מספק חוויה יותר טובה למי שבסדר עם האקסטרים (והוא גם זול יותר).

שאר האטרקציות

שאר האטרקציות די מסבירות את עצמן, אבל הנה עוד כמה נקודות על חלקן:

בבנג'י שעל הגשר אפשר לעשות את קפיצת הנדנדה גם בזוג ואז זה יוצא יותר משתלם. מזמינים הכל או באתר/סוכנות או ישירות במשרד של Shearwater שבצד הזמבי של הגשר, איפה שהמסעדה.
לי לא יצא לעשות, אבל כל מי שפגשתי/ראיתי על הגשר אמר שזה שווה בטירוף.

האומגה בצד הזימבבואי אמורה להיות מהירה יותר וארוכה יותר מאשר האומגה שעל הגשר, בגלל זה היא גם יקרה יותר. אישית אני חושב שהיא מתומחרת גבוה מדי, ולא הרגשתי את ה-100 קמ"ש שכביכול אמורים לגלוש בה (נראה לי שזה הפועל הנכון). הנוף לערוץ כן מדהים, אבל זו לא האומגה הכי אקסטרימית שיצא לי לעשות. כן מגניב שעושים קצת הלוך חזורים עד שנעצרים מעל אמצע הערוץ.
גם שם יש אפשרות שיצלמו אתכם, אבל אחרי שקניתי מהם את הסרטונים והתמונות אני בטוח שאפשר להשיג תוצאה טובה לא פחות אם חבר יצלם אתכם בטלפון, כי הצלם נשאר בנקודת הזינוק, זה לא שמקבלים גופרו כמו בגשר בבנג'י.
מצד שני בית הקפה-מסעדה שלהם, The Lookout Café, ממש מוצלח, עם נוף מרהיב ובמחירים לא זולים, אבל לא בהגזמה. הם גם מספקים שירות הסעה הלוך וחזור.

סיכום

כמו שאתם רואים, לא סתם המפלים היו שיא של הטיול באפריקה עבורי. אני חושב שכדאי לקרוא על האטרקציות שיש לעשות לפני ההגעה, כדי שלא תהיו מוצפים ביותר מדי אפשרויות ומידע, ותוכלו לבחור את מה שמתאים לכם.

נשאלת גם השאלה כמה זמן כדאי להקדיש לאזור. לדעתי שלושה לילות זה זמן שיכול למצות ומשאיר קצת זמן ספייר, למשל במקרה של דחיית טיסת המיקרולייט. אבל ברור שעם זמן וכסף שווה להישאר עוד לילה. כמובן תלוי באם אתם רוצים להיות בשתי המדינות.
מבחינת זמן בשמורה עצמה של המפלים, לדעתי כדאי להקצות 2-3 שעות כי כנראה שתעצרו לצלם ולהצטלם הרבה.

הלו"ז שלנו היה כזה:

יום 1 - הגעה אחר הצהריים לליווינגסטון (הגענו באוטובוס מלוסקה). סיבוב בעיר והתאקלמות בהוסטל.

יום 2 - אי ליווינגסטון בבוקר ואחריו סיור בשמורת במפלים בצד הזמבי.

יום 3 - תכננו לעשות טיסה במיקרולייט אבל היא התבטלה, אז די התבטלנו.

יום 4 - טיסת מיקרולייט בבוקר ומעבר לזימבבואה בצהריים. סיבוב בגשר מבלי לעשות עוד אטרקציות (מעבר הגבול נסגר ב 18:00 והאטרקציות באזור 17:00).

יום 5 - אומגה בבוקר בצד הזימבבואי, ארוחת צהריים בגשר ואחריה סיבוב בשמורת המפלים בצד של זימבבואה. בלילה כבר היה לנו אוטובוס לכיוון יוהנסבורג.

ביקור מהנה!

טיפים

• לנסות לתכנן את האטרקציות מראש, במיוחד אם מחליטים לבקר בשתי המדינות. סתם חבל לעבור לזימבבואה אחרי יומיים בזמביה, ואז לחצות חזרה רק בשביל אטרקציה שהייתם יכולים לעשות קודם.

קישורים חיצוניים

• סקירה על המפלים ממקימי מזונגו
• אתר זימבבואי מקיף ומעולה באנגלית עם המון מידע על שני הצדדים
• השוואה בין מפלי ויקטוריה למפלים מפורסמים האחרים
• סקירת ההבדלים בין חודש לחודש
• לטייל בעונה החלשה