29 ימים בויטנאם צפון עד דרום
טיול סולו תרמילאי של חודש בויטנאם מהצפון ועד לדרום
| תאריך הטיול | December 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 29 ימים |
| עונה מומלצת | אוקטובר - מרץ |
תוכן עניינים
פתיחה
חייל משוחרר בן 22, המשכתי מטיול עם חברים בתאילנד לויטנאם לבד לטיול של חודש במדינה המדהימה הזו. חייב לציין שהגעתי מאוד מוכן לויטנאם והכרתי את המדינה טוב כי הייתי אמור לטייל בה לפני הצבא ובגלל הקורונה ביטלתי אז די ידעתי מה יש לעשות במדינה.
אני אתחיל ואגיד שאני לא בן אדם שאוהב למרוח את הימים שלו ולא לעשות כלום ולכן הספקתי לעשות הרבה יעדים ולקחתי הרבה סליפרים והעדפתי לא להישאר במקומות הרבה זמן אחרי שמיציתי אותם, גם די היה לי סבבה עם כל הזמן לעבור ממקום למקום ולא הרגשתי מותש מהמעברים רק שהגעתי להויאן הבנתי שיש לי עוד הרבה ימים ופחות יעדים ומשם החלטתי לקחת קצת יותר ימים בכל מקום.
+972522778801 (דור) - מוזמנים בכיף לשאול אותי שאלות, יותר מאשמח לעזור לכם בכל מה שקשור לויטנאם.
כללי
פרטים שחשוב לדעת לפני שטסים:
• דונג - הכסף הוינטאמי, 1₪ = 6,700 דונג, 1$ = 23,500 דונג, 15₪ זה 100,000 דונג אם זה נוח לכם יותר ככה למרות שאני תמיד הייתי בודק בטלפון כמה זה שקלים במקום לחשב. שימו לב שאתם משלמים כי יש רק שטרות (אין מטבעות) ונגיד שטר של 20,000 ושטר של 500,000 מאוד דומים אז שימו לב שאתם משלמים את השטר הנכון ושלא עוקצים אתכם.
• כספומטים והמרת כסף - כספומטים בלי עמלה: Tpbank, Vpbank HSBC. מי שמגיע עם דולרים מהארץ עדיף להגיע עם שטרות של 100$ כי יש מקומות (בעיקר בהאנוי) שמקבלים עליהם יותר מהשווי שלהם כנראה כי הדולר מאוד חזק פה. בויטנאם אין change בכל פינה אבל אפשר להמיר בסוכנויות ובחנויות תכשיטים/זהב.
• סים - עשיתי סים של Viettel אחרי שראיתי המון המלצות עליו ב350,000 דונג שזה 15$ עם אינטרנט בלי הגבלה אבל בלי שיחות. בדיעבד הוא לא עבד הכי טוב אבל סך הכל עשה את העבודה.
• ויזה - דרכון ישראלי צריך ויזה בשביל לטייל בויטנאם (יש דרכונים שנותנים 15 יום בלי ויזה בכניסה לויטנאם) וויזה אפשר להוציא למקסימום 30 יום, את הויזה מוציאים דרך סוכן מקומי, אני הוצאתי דרך רוז ב35$. רוז ביקשה ממני לשלוח לה כרטיס טיסה הלוך, כרטיס טיסה חזור, ביטוח נסיעה ותמונה של הדרכון בשביל מסמך שאיתו מקבלים את הויזה, למסמך לוקח בין שבוע לשבועיים להגיע (למרות שאם צריך את המסמך הזה דחוף צריך להגיד את זה לסוכן ואפשר להוציא אבל צריך לשלם יותר). קיבלתי את המסמך במייל וטסתי איתו מודפס. לפני הביקורת דרכונים צריך לגשת לאזור של הויזה להביא להם את המסמך, למלא עוד 2 דפים שעדיף כבר למלא ולהביא מהארץ, תמונת פספורט ולשלם 25$ בשביל חותמת בדרכון שהיא בעצם הויזה.
• סוכן מקומי - נפוץ בעיקר שמטיילים בצפון ויטנאם. עם הסוכן אפשר לסגור כמעט הכל; סליפר, ואן, טיולי יום, מאמא לסאפה, ויזה, מקומות לינה, המרת כסף, השכרת אופנוע, מסלול לטיול ועוד הרבה דברים. בתכלס אפשר הכל לסגור לבד או דרך המקום שאתם ישנים בו אבל זה מאוד נוח סוכן שאתה יכול לסמוך עליו ושהוא יעזור לך בכל מה שאתה צריך ומבין יותר טוב ממך על האזור. יש 3 סוכנים שבעיקר הישראלים נעזרים בהם:
רוז +841684159586
קני +84904612475
קלי +84947222598
עם הסוכנים דברים יכולים לעלות קצת יותר בגלל העמלה אבל זה נותן לך קצת ביטחון במידה וקורה משהו.
• אפליקציות שעזרו לי:
Booking - לסגור מקומות לינה למרות שלפעמים עדיף ישירות עם הבעלים אם יש לכם את המספר זה יכול לצאת יותר זול. XE - אפליקציה לחישוב של המרה של כסף, מתעדכן לפי העולמי כל כמה דקות. Google Maps - האפליקציה הכי טובה ושימושית בויטנאם. Grab - אפליקציה למוניות/מונית - אופנוע אישית לא השתמשתי בה כי העדפתי לחסוך וללכת ממקום למקום בתוך הערים אם זה זמן הליכה סביר אבל האפליקציה טובה וזולה במקום מוניות.
• סליפרים - אוטובס לילה למקומות רחוקים, דרך מאוד יעיל לעבור למקומות מבלי לבזבז ימים אבל זה לא תמיד מתאים לכולם כי אם אתה לא ישן באוטובוס אתה יכול להגיע עייף מאוד ליעד וזה יכול להרוס את החוויה אבל זה כבר תלוי בן אדם. תמיד לשאוף לקחת סליפר VIP שאפשר, זה טיפה יותר יקר אבל עדיף. בנסיעות למקומות לא מאוד רחוקים של 2-4 שעות אפשר לקחת גם ואן פרטי שיש בו 7-8 מקומות, עולה בדרך כלל בין 200 ל300 אלף אבל זה דרך נוחה לעבור מקומות כי לוקחים אותך מאיפה שאתה ישן ומורידים אותך איפה שאתה צריך ולהתנייד בתחבורה ציבורית זה לא מאוד נוח בויטנאם כי זה רק מתחנות אוטובוסים שהן רחוקות יחסית.
• אופנוע - יש בויטנאם המון אופנועים, הרבה יותר מרכבים וגם מקומות להשכיר אופנועים, אם הייתי יודע את זה לפני הייתי עושה כמה שיעורים על האופנוע בארץ לפני שהייתי טס כדי שפה הייתי משכיר אופנוע כי במקומות שהם לא ערים זה מאוד נוח להתנייד איתו וגם בכללי לעשות את כל ויטנאם באופנוע זה חוויה. פחות ממליץ להיכנס לערים כמו האנוי עם אופנוע, נראה לי כמו סכנת חיים עם איך שהם נוסעים בעיר. קריטי! אם אתם לא בטוחים בנהיגה שלכם על אופנוע אל תעלו עליו זה סתם מסכן אתכם ואת שאר האנשים וגם יש פיתולים וכבישים שבורים שמסוכן לנסוע בהם אם אתם לא מנוסים (אומר מחוויה אישית שהייתה לי). הויטנאמים צופרים רק בעקיפות ובעיקולים שלא רואים מה מגיע מולך והם אוהבים לעקוף כל דבר אז יש הרבה צפירות.
• קבוצות וואצפ - יש כמה קבוצות וואצפ של ישראלים שמטיילים בויטנאם. זה מאוד שימושי ומאוד עוזר להתייעץ עם עוד ישראלים, לאנשים שמתכננים את הטיול, אנשים שמטיילים ומחפשים המלצות או עוד ישראלים לעשות איתם דברים איפה שהם נמצאים. מומלץ מאוד! מזהיר לפני, הקבוצות חופרות אבל ברגע שעוזרים לך או שאתה עוזר לאחרים זה שווה את זה.
מסלול
האנוי - סאפה - הא ג’יאנג (לופ) - הלונג ביי - מאי צ׳או - טאם קוק - פונג נה - הויאן - נה טראנג - דאלאת - מוי נה - הו צ׳י מין
האנוי - לילה אחד
נחתתי בהאנוי סביבות 14:30, קיבלתי את החותמת לויזה (שימו לב שאתם הולכים לאזור של הויזה לפני שאתם הולכים לביקורת דרכונים) ומהשדה לקחתי קו 86 לכיוון העיר העתיקה של האנוי (האזור המומלץ לישון בהאנוי), ירדתי מהאוטובוס והלכתי רבע שעה עד שהגעתי למלון שלי. ישנתי בחדר פרטי בDelica hotel, מלון נחמד במיקום טוב כולל ארוחת בוקר (לא הייתה משהו) עם בעלים ממש חמודים שרק רוצה לעזור. אני אישית לקחתי מלון ללילה הראשון בשביל נחיתה רכה מה שהתברר כדבר הכי נכון שעשיתי, העיר עצמה עמוסה מאוד באופנועים ורכבים ובקושי אפשר ללכת על המדרכה בגלל כל הדוכנים והאופנועים שחונים. אישית לא אהבתי מאוד את האנוי, הייתי אמור לעשות שם 3.5 ימים ובסוף עשיתי יום וחצי אחרי שהסכימו לי במלון לקצר ביום בלי תוספת תשלום.
בגלל שלא אהבתי את העיר לא עשיתי בה הרבה דברים אבל כן יש קצת מקומות תיירותיים שנחמד לבקר בעיר:
• אגם Hoan Kiem - אגם באמצע העיר העתיקה שנחמד מאוד להסתובב באזור שלו ויש מקדש נחמד בצד המזרחי שלו עם כניסה בסכום סמלי.
• St. Joseph’s Cathedral - כנסייה מרשימה מאוד גם ביום וגם בלילה, לא נכנסתי אליה רק ראיתי מבחוץ.
• רחוב הרכבת - הויאטנמים אוסרים ללכת שם אבל יש כמה נקודות שאפשר ללכת בשביל לראות את הרכבת עוברת וגם בתי קפה שהם ממש על הפסי רכבת שאפשר לשבת שם. לא יצא לי לראות את הרכבת עוברת.
• סיור אוכל - עשיתי סיור אוכל עם אלה +841657686004, חמודה ממש עם אנגלית מעולה, טעמנו ושתינו מלא מאכלים ומשקאות וייטנאמים שלא הייתי אוכל אם לא הסיור. היא מסבירה הרבה על האנוי ועל ויטנאם בכללי, 22$ לסיור של 3 שעות.
• בכללי גם נחמד להסתובב בכל הרחובות, יש הרבה חנויות של ציוד טיולים באחלה איכות (מה שהם מוכרים זה לא The North Face מקורי אבל זה באחלה של איכות), אני קניתי סופטשל, כובע צמר וכפפות בשביל סאפה והלופ באחלה מחירים.
עוד אטרקציות שיש ולא הייתי: מוזיאון הנשים, מוזיאון על השבויים במלחמת ויטנאם, תאטרון בובות על ההיסטוריה של ויטנאם ועוד מקדשים ופגודות שאותי אישית פחות עניינו.
מבחינת אוכל בהאנוי ובכללי פשוט הסתובבתי וחיפשתי דברים, אבל כן הלכתי לpizza 4p’s שראיתי שהמון אנשים המליצו ובצדק, מסעדה איטלקית טובה מאוד.
טיול בצפון ויטנאם זה טיול כוכב שלרוב למקומות יוצאים מהאנוי אז להאנוי תמיד חוזרים בסוף כי משם יותר נוח לצאת למקומות אחרים. חזרתי להאנוי כמה פעמים בשביל מעברים להלונג ביי, למאי צ׳או וחזרתי לעשות את הסילבסטר בהאנוי.
סאפה - לילה אחד
מהאנוי לקחתי סליפר vip ב22:00 לסאפה ב16$, האטרקציה העיקרית בסאפה זה טיול של יום וחצי עם המאמא שגרה בכפרים ליד סאפה. אני הייתי עם מאמא שאו +84327840914, מאמא חמודה בטירוף עם אנגלית מעולה (שזה יתרון מעולה כי לא לכל המאמות יש אנגלית טובה), יודעת ממש קצת עברית, אוהבת מאוד ישראלים וטובה מאוד למי שאוכל כשר/צמחוני. את המאמא סגרתי עם עוד 2 ישראליות והצטרפו אלינו עוד 2 ישראליות שסגרו איתה גם, היינו 5 ישראלים סך הכל.
הסליפר הגיע לסאפה ב6 בבוקר ומאמא שאו כבר חיכתה לנו איפה שהסליפר הוריד אותנו, היא לקחה אותנו לבית קפה נחמד בסאפה לאכול ארוחת בוקר ולארגן את הציוד כי רק התיק הקטן היה איתנו ביומיים איתה ועל התיק הגדול שמרו לנו בבית קפה. יצאנו בסביבות 9 מהבית קפה והתחלנו להתקדם לכיוון הכפרים ליד סאפה, הדרך לא מאוד קלה וזה הליכה של בין 12 ל16 קילומטר עד לאיפה שישנים. בתחילת הדרך התלוו אלינו עוד מאמות שלא יודעות אנגלית שעזרו בדרך עד שהגענו לכפר שבו אכלנו ארוחת צהריים. המאמות האלה לא סתם עוזרות הן מצפות שאחרי שהן עזרו לך תקנה מהן דברים שהן מכינות בעצמן, אני אישית לא קניתי אבל הבנות קנו מהן.
בדרך עוברים בטרסות אורז שנמצאות על ההרים העצומים שליד הכפרים וסאפה, אנחנו לא זכינו לראות אורז כי זה לא היה העונה וגם לצערי לא הייתה ראות מאוד טובה אבל גם מה שהצלחנו לראות היה מדהים. במהלך כל הדרך המאמא הסבירה על התרבות והמסורת שלה ועל איך זה החיים בכפרים האלה ותוך כדי שואלת אותנו גם שאלות על החיים שלנו. עשינו עצירה בכפר שלה לראות את הבית שלה ונדהמנו לראות את האיכות והרמת חיים שהיא חיה עם בעלה, שתי ילדייה וחמותה בבית קטן כמעט בלי חימום.
סיימנו את היום בבית של אחותה, מאמא סיסי, שם ישנו כי בבית שלה אין מקום לישון וצריך הרבה כסף בשביל לבנות בית שיהיה גם הומסטיי. ההומסטיי היה ממש אחלה עם חדרים פרטיים ומקלחת עם מים חמים. היה יום שישי אז עשינו ארוחת שישי שהמאמא הכינה בעצמה עם אחותה, גם הדלקנו איתה נר שישי של חנוכה ולימדנו אותה שירי חנוכה. בבוקר קמנו לשפע של פנקייקים שהמאמא הכינה ומשם היינו אמורים לטייל למפל לא רחוק מההומסטיי אבל המאמא סיפרה שיש חתונה לבת דודה שלה וביקשנו להצטרף לאירוע, המאמא הסכימה והביאה לבנות חצאיות מסורתיות שישימו בחתונה. החתונה הייתה אירוע אותנטי מאוד וחוויה תרבותית לראות איך נראת חתונה של אנשים שגרים בכפר עם שגרת חיים צנועה. חייב להודות שהיה יותר מודרני משציפיתי (עוגת קומות, רמקולים עם מוזיקה, שמפניות) אבל עדיין הייתה חוויה שונה מכל חתונה שהייתי בה. משם המשכנו למפל שהיה שעה הליכה ואחרי המפל הלכנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה מקומית ומשם הגיע רכב שלקח אותנו חזרה לסאפה בסביבות 15:00.
כל היומיים עם המאמא עלו 800,000 דונג וכללו 2 ארוחות צהריים, ארוחות ערב, ארוחת בוקר ולינה, חוויה ששווה את המחיר.
באזור של סאפה מאוד קר ויש המון פעמים ערפל, עננות, גשם ולפעמים אפילו שלג ולכן מומלץ מאוד להגיע בתקופה שיש מזג אוויר טוב ועוד יותר מומלץ לפני שקוצרים את השדות אורז כי זה ישפר את החוויה מאוד. במצב של ערפל וגשם הייתי מציע לשנות מסלול ולחזור לסאפה שיש מזג אוויר יותר טוב.
חזרנו לסאפה והיה לנו 5 שעות להעביר עד הסליפר להא ג׳יאנג, בגלל שהיה ערפל לא עשיתי הרבה רק הסתובבתי בעיירה שהיא די מפותחת עם הרבה מסעדות ובתי מלון ובערב מאוד זוהרת. ממליץ מאוד ללכת לחנות של סמי, ציוד טיולים כמו בהאנוי רק שסמי מאוד אוהב ישראלים ועושה אחלה מחירים, הכי זולים שראיתי בויטנאם וגם הוא הויטנאמי שידע הכי הרבה עברית שיצא לי לפגוש.
לא רחוק מסאפה יש את הר הfansipan שזה ההר הכי גבוה בויטנאם בגובה של 3,143 מטר, אני שמעתי שיש טרק לפסגה אז מי שמחפש את זה בויטנאם זו אחלה אופציה.
עוד אטרקציות שיש ולא הייתי:
• cat cat village
• רכבל להר הפנסיפאן
• Moana Sapa
• Swing SaPa
• Ansapa village
• Hmong Flower Gard
• Ham Rong Mountain
הא ג׳יאנג (הלופ) - 2 לילות
אני אתחיל בזה שפשוט אסור לפספס את החוויה הזו, נופים עוצרי נשימה!
את הלופ עדיף לסגור כמה שיותר מראש, להתארגן על קבוצה ולתאם עם מישהו שמארגן טיולי לופ ולא פשוט להגיע ולחפש. אני הייתי בלופ עם עוד 14 ישראלים שהתקבצנו דרך הקבוצת וואצפ וסגרנו עם ביבי (מארגן טיולי לופ +84979510244), 3 ימים בעלות של 135$ עם איזיריידר (נהג אופנוע שנוהג בשבילכם ואתם יושבים מאחורה) או 115$ אם אתה רוכב עצמאית על אופנוע וג׳יפ שתמיד היו בו 2 אנשים עם חילופים. אתם יכולים לשלם או בדולר או בדונג (מה שנוח לכם) והתשלום כולל לינה, אוכל ואיזיריידר/אופנוע. אני אישית ממליץ לעשות את הלופ עם איזיריידר כי רק ככה אפשר להתרכז בנוף ובדרך המטורפת ולא כל הזמן בכביש, גם בג׳יפ זו חוויה שונה אז אם אתם לא חייבים לעלות על הג׳יפ תשארו עם האיזיריידר. אם אתם לא מספיק מנוסים בנהיגה על אופנוע תקחו איזיריידר ואל תנהגו לבד! זה נסיעות ארוכות וקשות כל יום וזה לא שווה את ה20$ שאתם חוסכים.
מסאפה יצאנו עם סליפר רגיל (אין סליפר vip מסאפה להא ג׳יאנג) בסביבות 20:00 והגענו להא ג׳יאנג (העיירה שממנה מתחיל הלופ) ב2:00 שמה הורידו אותנו בהוסטל של ביבי וישנו שם עד 8 בבוקר. יצאנו ב10 אחרי ששילמנו, כל אחד קיבל איזיריידר, קסדה, מרפקיות וברכיות, חשוב לציין שבנוסף לאמצעי בטיחות שהביאו, אני הרגשתי מאוד בטוח וסמכתי על האיזיריידרים ואפשר לראות שהם נהגים מקצועיים. בגדול פשוט נוסעים כל היום ועוצרים בהמון נקודות תצפית ועושים עצירה גדולה לארוחת צהריים ומגיעים לאיפה שישנים לקראת שקיעה. אנחנו ישנו בעיירות באמצע שום מקום שאין הרבה מה לעשות אבל כן נחמד לעשות סיבוב בעיירות. בעיירה הראשונה הייתה שדרה נחמדה עם קצת ברים שהתקבצו לשם ישראלים והייתה שם רחבה עם ריקודים מסורתיים ובעיירה השנייה בכלל לא היה מה לעשות אבל כן הגעתי לפנימייה של ילדים ושחקתי איתם כדורגל שזה לעצמו חוויה ממש מגניבה. למדריך של הקבוצה שלנו קראו סארי (סארי וביבי לא במקרה…), היה ממש חמוד, הייתה לו אחלה אנגלית לעומת האיזיריידרים שבקושי ידעו והוא פשוט דאג לנו לכל מה שהיינו צריכים.
ביום השלישי חזרנו להא ג׳יאנג בסביבות 16:00 להוסטל של ביבי וסגרנו דרך ביבי סליפרים להאנוי/סאפה.
הלונג ביי - טיול יום
לקחתי סליפר מהא ג׳יאנג בשעה 21:00 והגעתי להאנוי ב4:00, הורידו אותנו בתחנת אוטובוסים רחוקה מהעיר העתיקה ומשם לקחתי מונית לעיר העתיקה עם עוד 2 ישראליות שחיכתה בתחנה למי שמגיע מהסליפרים. אני ירדתי ליד הסוכנות של רוז ורוז הציעה לי לישון על ספה בסוכנות שלה עד הבוקר, מה שחסך לי כסף מלסגור הוסטל לשעתיים. יום לפני סגרתי עם רוז על קרוז בהלונג ביי ב40$ שכולל נסיעה הלוך חזור להלונג ביי, ארוחת צהריים בקרוז, שייט בסירה קטנה/קיאק לפי בחירה בתוך מנהרה טבעית שבסופה מגיעים ללגונה ממש יפה, עצירה באי שיש בו תצפית על ההלונג ביי ועוד עצירה באי שיש בו מערה. אספו אותי בסביבות 8-8:30 מהסוכנות של רוז וחזרתי להאנוי בסביבות 21:30.
טיולי היום שרוז הציעה לי כללו כולם אותם אטרקציות וההבדל של המחיר היה לפי האיכות של הקרוז, אני לקחתי את ההכי זול גם בגלל התקציב שהייתי בו וגם לא הרגשתי שזה משנה לי איזה קרוז, בסוף הכל די אותו דבר. יש גם אופציה של לעשות קרוז של יומיים עם לילה בחדר פרטי בקרוז שזה יכול להיות נחמד יותר כי יש יותר אטרקציות (במיוחד על הקרוז עצמו) ורואים את ההלונג ביי בזריחה אבל המחירים בהתאם (100-250 דולר), מומלץ להתייעץ עם אנשים שעשו טיול של יומיים כי שמעתי מכמה שזה לא היה שווה את הכסף.
יש בנוסף אופציה לישון בקאט בה שזה אי ממש צמוד להלונג ביי עם המון איים ומאוד דומה להלונג ביי ומשם לצאת לשייט. לא עשיתי את זה אז פחות יודע להגיד על איך זה לעשות שייט בקאט בה.
חזרתי להאנוי בערב וישנתי בluxury backpakers hostel, לא הוסטל שישראלים הולכים אליו בדרך כלל אבל זה היה לי נוח כי זה ממש צמוד לסוכנות של רוז ושמה הורידו אותי. סך הכל אחלה הוסטל עם הרבה אירופאים ב190,000 ללילה.
מאי צ׳או - 2 לילות
סגרתי ואן של 3 שעות למאי צ׳או ב9:30 שיצא מהopera house והוריד אותי ישר בהומסטיי שישנתי בו. ישנתי בHakuna Matata Homestay הומסטיי ממש טוב עם הרבה ישראלים למי שמחפש, לבעלים של ההומסטיי קוראים וין, חמודה ומצחיקה בטירוף, אוהבת ישראלים מאוד ועם אנגלית מעולה. אני סגרתי ישירות דרכה ולא בבוקינג כי יש להם לפעמים בעיות עם בוקינג. המספר של וין - +84848425386, עלה 150K ללילה כולל ארוחת בוקר לדורמס, 450K לחדר פרטי והיא גם מכינה ארוחת ערב בעלות של 100K למי שרוצה.
מאי צ׳או לא הייתה כל כך בתכנון הראשוני שלי בויטנאם אבל אני חייב להודות שהיא באה לי ממש בזמן, אחרי שבוע שרצתי ממקום למקום הגעתי למקום רגוע יותר, לא מאוד מתוייר ושקט יחסית לויטנאם. אין הרבה מה לעשות אז אם אתם אנשים שחיים מאטרקציות מאי צ׳או היא פחות המקום בשבילכם (למרות שאני כזה ומאוד אהבתי אותה).
הגעתי סביבות 12:30 להומסטיי ווין כבר חיכתה לי בשער וקיבלה את פניי. בלילה הראשון היו איתי עוד 4 ישראליות וכבר שהגעתי ישבתי עם 2 מהן בגג של ההומסטיי ודיברנו איזה שעה וחצי. הבנתי מהן שבהומסטיי יש אופניים שאפשר לקחת ולהסתובב ברחבי מאי צ׳או והחלטתי לקחת ולראות מה יש למקום להציע. הסתובבתי וממש אהבתי את מה שראיתי, עיירה מאוד אותנטית, הרבה ירוק, מסביב הרים שמקיפים את העיירה ובדרך הגעתי למקומות ממש מגניבים שאני לא יודע איך להסביר אותם אבל אני אשתף אותם בתמונות. חזרתי להומסטיי לארוחת ערב שהתחילה ב19:00 עם כל הישראלים שהיו בהומסטיי, סיימנו את הארוחה ופשוט נשארנו לשבת עד מאוחר (אין על ישיבות של ישראלים ביחד בערבים).
יום למחרת השכרתי עם עוד 2 בנות רכב ונהג שלקח אותנו למעיינות חמים (20K כניסה) ומפל שנמצאים 40 דק נסיעה ממאי צ׳או, המעיינות החמים לא היו רותחים אבל הם גם לא היו פושרים. יש שם לוקרים קטנים לשים את הציוד שלכם ומקום להחליף דברים והמפל די קרוב למעיינות והוא די גדול ומרשים. מי שיכול להשכיר אופנוע ולרכב לשם זה הרבה יותר משתלם. בדרך חזרה עצרנו בתצפית על מאי צ׳או שהיא גם בית קפה ובוא נגיד שזה היה טירוף לשתות שוקו חם ולהסתכל על הנוף של מאי צ׳או (המקום נקרא Mai Chau Top View Cafe).
שימו לב שאין מקומות לאכול באזור של המפלים והמעיינות אז תביאו אתכם נשנושים.
בערב שוב הייתה ארוחת ערב של כל הישראלים רק שהפעם כולם התחלפו חוץ ממני וגם שם נשארנו עד מאוחר.
יום למחרת סגרתי ואן דרך וין ב250,000 דונג שלקח אותי ממאי צ׳או להאנוי, החלטתי לחזור שוב להאנוי בשביל לחגוג שם את הסילבסטר. הסילבסטר בהאנוי הייתה חוויה שנויה במחלוקת, מצד אחד היו 2 במות ענקיות של הופעות ומסיבות ממש מגניבות אבל הפיצוץ אוכלוסין שהלך ברחובות היה סיוט.
בלילה הזה ישנתי בRe hostel, גם לא הוסטל שישראלים בדרך כלל הולכים אליו אבל זה היה היחיד שמצאתי בסילבסטר שפנוי, בדיעבד היה אחלה הוסטל, הייתי בחדר קטן שפשוט היה בו מיטת קומותיים אחת ורק אני ישנתי בו אז היה ממש אחלה חוץ מהמחיר שהיה מחיר סילבסטר של 60₪(!) ללילה בהוסטל.
טאם קוק - לילה אחד
לטאם קוק הגעתי מהאנוי בואן שאסף אותי ב10 מההוסטל שלי בעלות של 220,000 דונג, נסיעה של כשעתיים וחצי. בטאם קוק ישנתי בThe banana tree hostel, ההוסטל הכי טוב בטאם קוק, הרבה אנשים שלא ישנים שם באים לשם לאכול או סתם לשבת כי יש שם המון פינות ישיבה מגניבות, סנוקר, פינג פונג ומדורה שעושים כל לילה. ישנתי בדורמס עם עוד 5 אנשים בעלות של 180,000 דונג לא כולל ארוחת בוקר.
טאם קוק עיירה מאוד מגניבה ומאוד מותאמת לתיירים, יש שם המון פגודות, מקדשים, נקודות תצפית ונהרות שאפשר לשוט בהם. ממש צמוד לטאם קוק יש המון הרים שמאוד מזכירים את ההלונג ביי רק בלי כל המים מסביב וזה מאוד מגניב להסתובב באזור שם (מישהו אמר לי שקוראים לאזור הזה ההלונג ביי היבשתי).
ביום הראשון שהגעתי התחברתי לעוד 2 ישראליות שטיילו שם והלכנו לHang Mua Viewpoint, תצפית ממש יפה על כל ההרים מצד אחד ומצד שני על השדות והעיר נין בין באופק ב100 אלף דונג לכניסה (7 דק ברכב/אופנוע, 20 דק באופניים, 45 דק ברגל). היה אמור להיות יפה גם בשקיעה אבל בגלל עננים לא ראינו מאוד את השקיעה.
בכללי בטאם קוק אפשר להשכיר אופניים/אופנוע ולהתנייד ככה בעיירה עצמה ובמקומות המתוירים שקצת רחוקים (אבל שימו לב שיש מקומות שתצטרכו לנסוע אליהם על כבישים ראשים). החלטנו לחזור ברגל מהתצפית, בדרך עברנו ברחוב הראשי של טאם קוק עם דוכנים של בגדים/ציוד טיולים וגם קצת מסעדות ואפילו בר אחד. יש חנות טיולים אחת עם שלט של המלצות בעברית, יש שם אחלה מחירים ואחלה איכות, אני קניתי שם עוד מכנס טיולים מתוך מיליון שקניתי בויטנאם.
ביום השני הייתי אמור לעשות שייט בנהר Trang an שלוקח 3 שעות ועולה 250 אלף דונג אבל ביום הזה החלטתי להשכיר אופנוע פעם ראשונה כי הרגשתי שטאם קוק יחסית רגועה ואני יכול להתנסות בה עם אופנוע. בגלל שלא יכולתי לנווט תוך כדי נהיגה פשוט לקחתי את האופנוע והתחלתי להסתובב בעיירה ונכנסתי לתוך האזור של ההרים וגיליתי מקומות מדהימים בלי תיירים בכלל, רק אני ומעט מאוד מקומיים. החלטתי שאני נשאר באזור הזה ולא ללכת לכל הפגודות המתוירות, אלא יותר להרגיש את הטבע ואת השקט של האזור ולחקור אותו בעצמי ואת האמת שזה היה שווה את זה. כל היום היה לי מאוד סבבה עם האופנוע ולא הרגשתי חוסר ביטחון אבל דווקא בסוף שבאתי לחזור להוסטל החלקתי איתו בגלל וייטנאמית שהחליטה לחצות את הכביש מבלי להסתכל. במזל מאוד סיימתי את הנפילה עם פגיעות קלות וגם האופנוע בקושי נפגע ובגלל זה אני אומר שתחשבו כמה פעמים אם אתם רוצים להשכיר אופנוע אם אף פעם לא נהגתם עליו.
פונג נה - לילה אחד
סגרתי לפונג נה סליפר דרך ההוסטל שיצא ב19:30 הגיע לפונג נה ב2:30 והוריד אותנו בתחנה באמצע העיירה שהייתה רחוקה 30 דקות הליכה מההומסטיי שלי ולא היו שום מוניות. התחלתי ללכת ברגל ב3 בלילה לכיוון ההומסטיי, אחרי רבע שעה של הליכה הגיע רכב, סימנתי לו שיעצור לי לטרמפ והוא לקח אותי עד להומסטיי, שירדנו הוא בכלל ביקש ממני כסף על ה5 דק נסיעה, לא היה לי כוח להתווכח איתו אז פשוט שילמתי לו. ישנתי בAn an homestay, אחלה מקום עם חדרים גדולים וארוחת בוקר ממש טובה, מבחינת מיקום לא נראה לי שיש מיקום טוב בפונג נה כי בעיירה עצמה אין כמעט מה לעשות. הגעתי להומסטיי וישנתי שם עד הבוקר אחרי שהסכימו לי לעשות צ׳ק אין מוקדם באמצע הלילה ופשוט שילמתי על עוד חצי לילה.
התעוררתי יחסית מאוחר והלכתי לטייל בעיירה עם עוד 2 בנות שהמשיכו איתי מטאם קוק, בדרך שמענו מוזיקה חזקה והחלטנו לראות מה זה. הגענו לחתונה מקומית ומפה לשם מצאנו את עצמו רוקדים עם כל האורחים על הבמה, שותים איזה 2 ליטר בירה ואוכלים מהעוגה של החתונה, חוויה ממש מגניבה מרק להסתובב לאיפה שהגענו. משם הלכנו לסוכנות jungle boss, סוכנות של טרקים למערות בג’ונגל, טיולים של יום, יומיים, 3 ימים ואפילו 5 לילות. לסוכנות יש בלעדיות על המערה ה4 והמערה ה6 הגדולות בעולם, יש עוד סוכנות בעיירה עם בלעדיות על המערה ה1 וה3 הכי גדולות בעולם! כל המערות האלה נמצאות בפונג נה אז מי שמעניין אותו מערות מאוד מומלץ להגיע לעיירה הזו רק קחו החשבון שזה יקר. בחרנו בסוכנות הזו כי היו לה טיולים יותר טובים שיצאו ביום שהיינו יכולים.
בהתחלה סגרנו טרק של יומיים שעובר במערה ה4 בגודלה בעולם עם שינה בתוך המערה ויום לאחר מכן הולכים לעוד מערה מיוחדת שיש להם בלעדיות עליה. עלה 900₪ והחלטנו שנלך על זה למרות המחיר אבל כמה שעות אחרי שסגרנו הודיעו לנו שהייתה טעות במחיר והמחיר הנכון הוא 1200₪, החלטנו לבטל בגלל המחיר והשינוי הפתאומי וסגרנו טרק יומי שעובר בשני מערות אחרות שעלה 1,650,000 דונג. דרך הסוכנויות אפשר לסגור טיולים למערות שיש עליהם בלעדיות אבל יש גם מערות שהן פתוחות לציבור כמו dark cave, paradise cave וphong nha cave. אני אישית החלטתי לוותר על המערות האלו כי רציתי מערות יותר מיוחדות וגם כי הכניסה אליהם היא עד 16:30 ולא היינו מספיקים להגיע אליהן (חלקן מרחק נסיעה מפונג נה). לאחר מכן המשנו לטייל קצת בעיירה אבל לא באמת מצאנו משהו לעשות שהוא לא המערות, יש גם גן בוטני וduck stop אבל הם במרחק נסיעה ולא הליכה.
התעוררנו ב7:30, אכלנו ארוחת בוקר ואספו אותנו סביבות 8:15 לסוכנות שאיתה סגרנו את הטיול. בסוכנות עשו לנו תדריך והסבר על מה עושים באותו יום ועל דברים שצריך לשים לב אליהם (בו נגיד שיש בג’ונגל הרבה דברים שצריך להיזהר מהם) ויצאנו סביבות לכיוון השמורת טבע. לשמורה אפשר להגיע עצמאית אבל אסור להיכנס שם למערות בלי מדריך, לפני כמה שנים זוג אנגלים ניסו להיכנס למערה, השומרים של השמורה תפסו אותם וגרשו אותם מויטנאם. התחלנו בעלייה של רבע שעה עד לelephant cave, מערה ענקית שגורמת לך לחשוב איך נראות המערות הגדולות יותר אם היא אפילו לא בטופ 6 מערות. במערה שמנו קסדות עם פנס שהפורטרים סחבו וטיילנו בה עד לקצה השני, המערה עצמה מאוד מרשימה בגודלה ובעוצמה שלה. משם המשכנו בהליכה של שעה וחצי - שעתיים עד שהגענו לאגם קטן מטורף! המים היו בצבע תכלת-טורקיז שלא יצא לי לראות בהרבה מקומות. היה שם זמן להיכנס למים ולאכול ארוחת צהריים. משם המשכנו הליכה של שעתיים למערה נוספת באורך של 600 מטר שכולה מלאה במים והיא בעצם נהר שיוצא מתוך הקרקע, עשינו שחייה במערה עם קסדות, פנס וחגורת הצלה, השחייה הייתה לא פשוטה בהלוך כי זה היה נגד הזרם אבל החזור היה ממש קליל, זו חוויה מאוד מיוחדת לשחות בתוך מערה. משם המשכנו עוד 20 דק עד שהגענו לכביש שממנו הגיע מיניבוס שאסף אותנו חזרה לסוכנות. הלכנו בערך כ9 קמ כל היום עם הליכה לא מאוד פשוטה, בוצית מאוד ומחליקה אבל בהחלט יום מאוד כיפי שבכיף הייתי עושה שוב.
כמה דברים על הטיולים עם הסוכנויות:
• הטיולים האלה יקרים (במיוחד עם הלילות) אז שימו לב ותעשו את החושבים שלכם כמה זה מעניין אתכם וכמה אתם רוצים לעשות את זה.
• העונה המומלצת לפי המדריך שהיה איתי היא באמצע ינואר-פברואר אבל אפשר לעשות את הטיולים גם בחודשים אחרים.
• נרטבים המון בטיולים האלה, לפני ששחינו במערה היינו צריכים לחצות נהר עם חבל שהמים שלו הגיעו לי עד לפופיק (שימו לב גם שאתם לא שמים דברים יקרים בכיסים אלא רק בתיק!).
• פורטרים - אנשים מקומיים שמתלווים ולוקחים את הציוד שלך, בגלל שאנחנו היינו בטיול יום הם לקחו רק את הציוד בטיחות שהיינו צריכים אבל שתכירו שיש אנשים כאלה שמתלווים לטיולים ויכולים להקל מאוד על הטיולים במיוחד של הכמה ימים.
• בטיחות - סך הכל הרגשתי שהמדריך ושאר הצוות דאגו מאוד לבטיחות שלנו אבל זה טיולים שיש בהם הרבה סיכונים בין אם זה הג’ונגל שיש שם עלוקות וצמחים רעילים או נהרות זורמים שהיינו צריכים לחצות שאנחנו מחזיקים בחבל אבל אם תקשיבו להוראות של הצוות ותבקשו מהם עזרה הם יעזרו לכם במה שתצטרכו.
חצי שעה אחרי שחזרנו לפונג נה יצאנו עם סליפר להויאן. מספר טלפון של מי שסגרתי איתה את הסליפר - +84962660515, אפשר לסגור איתה גם טיולים במערות הציבוריות.
הויאן - 4 לילות
אמרו לנו שהסליפר להויאן יצא ב19:00 מהתחנת אוטובוסים של העיירה. מפה לשם אספו אותנו בואן ונסענו נסיעה של שעה דרומה לעיר ורק משם הסליפר לקח אותנו והוריד אותנו בכלל בדה נאנג. משם הייתה מונית בחינם שלקחה אותנו להויאן ובדיעבד שילמנו לנהג כדי שיוריד אותנו בהומסטיי שלנו ולא נצטרך ללכת ברגל על התיקים באמצע הלילה. ישנו שתי לילות בgreen garden homestay, היה שם ממש אחלה, 160,000 דונג ללילה באחלה מיקום. אחרי 2 לילות עברנו לlight sky homestay ב150,000 ללילה, די אותו אזור אבל הומסטיי יותר ברמה עם חדרים גדולים מאוד.
הויאן עיר מגניבה מאוד, יש בה המון תיירים והיא בעיקר חיה מהתיירים. החלטתי לקחת כמה ימים בהויאן גם כי היה לי הרבה ימים ולא רציתי להעביר אותם בהו צ׳י מין וגם כי הייתי עם אחלה ישראלים בהויאן. כמה דברים שאפשר לעשות בהויאן:
• הויאן ידועה מאוד בסדנאות שלה כמו צורפות, במבוק, בישול, מנורות סיניות, עור, ציור ועוד מלא סדנאות מגניבות. אני עשיתי סדנת בישול עם הון +841213966059, מאוד מומלצת אצל הישראלים ואני חייב להודות שהיה פשוט חוויה כיפית ומצחיקה. התחלנו בסיור בשוק מקומי עם הסברים על השוק וגם קנינו שם מצרכים שאיתם נבשל. משם המשכנו לשייט בסירה מיוחדת בצורה של צלחת ששם זרקנו רשת דייג (לא נראלי שיש שם באמת דגים כי אף אחד לא תפס כלום) ודגני סרטנים (משחררים אותם ישר אחרי שתופסים) ובסוף השייט מסיימים בבית של הון. שהגענו לבית שלה הכל היה כבר מוכן לבישול וכל המשפחה שלהם עוזרת לנו לבשל את המאכלים. חוויה מאוד מומלצת!
• הויאן ידועה גם מאוד בחייטים ובתופרות, יש המון חנויות שאפשר לתפור בהם שמלות, חליפות, בגדי ים ולהכין נעליים לפי המידות שלכם ולפי מה שאתם רוצים, אני אישית פחות צריך את הדברים האלה אבל יש המון המלצות על תופרות בקבוצות וואצפ ומכינים לך דברים ברמה ואיכות גבוהה תוך כמה ימים במחיר הרבה יותר זול ממה שתמצאו בארץ.
• חובה! להסתובב בעיר העתיקה בערב, פשוט מגניב ויפה, המון מנורות בהמון צבעים בכל מקום, אפשר לעשות שייט על הנהר שם, יש הרבה מקומות לשבת בהם ורחוב עם הרבה ברים (שלרוב אחרי 23 לא מאוד פעילים למעט tiger tiger שהוא הבר היחיד כמעט שפעיל עד מאוחר). יש גם המון בתי קפה מאוד מגניבים ומיוחדים בעיר העתיקה שכיף לשבת שם גם ביום וגם בערב. • יש המון מקומות להשכיר אופניים ומאוד נחמד להסתובב איתם בעיר ואפילו לצאת איתם מחוץ לעיר. אנחנו נסענו עם האופניים לכפר קטן 3 קמ מהויאן שנקרא Tre Que Vegetable Village, כפר ממש חמוד עם המון גידולים של תבלינים וירקות שכיף מאוד להסתובב בו ברגל או עם אופניים (כניסה אליו 35,000 דונג).
• 5 קמ מהויאן יש חופים מאוד נחמדים למי שרוצה קצת לשנות אווירה, אפשר עם האופניים להגיע לשם או עם גראב.
• סגרנו באפליקציית guru סיור עם מדריכה ב״חינם״ בעיר העתיקה של 3 שעות שבסופו נהוג להשאיר טיפ של 200,000 דונג וצריך לשלם בהתחלה 120,000 דונג בשביל להיכנס לכל האתרים שעוברים ביניהם. הסיור עצמו מאוד נחמד והמדריכה הייתה חמודה עם האנגלית הכי טובה שראיתי בויטנאם, מתאים מאוד למי שאוהב לראות ולחוות קצת תרבות. אישית הרגשתי שזה היה קצת יותר מדי ארוך והיו הרבה דברים שפחות התחברתי אליהם כמו הופעה מסורתית שלקחו אותנו שפשוט לא הבנתי מה אני רואה. בדיעבד לא יודע אם הייתי עושה את זה אבל זה כן היה נחמד וכן למדתי קצת על המקום יותר טוב.
דגש חשוב לגבי הויאן! יש תקופות בשנה שהיא מוצפת והמים יכולים להגיע עד גובה של מטר!, אז שימו לב שאתם מגיעים בתקופה היבשה וגם אם יש גשם זה לא בתקופה של הצפות.
נה טראנג - לילה אחד
מהויאן לקחתי סליפר שיצא ב19:30 והגיע ב6:30 למחרת לתחנת אוטובוסים של נה טראנג. משם לקחתי גראב להוסטל שסגרתי, נקרא bondi backpackers hostel, אחלה הוסטל במיקום טוב (200 מטר מהחוף) עם בר-מסעדה ובריכה בגג, עלה לי 100,000 ללילה כולל ארוחת בוקר והייתי בחדר של 10 בדורמס.
נה טראנג היא עיירת חוף ממש מגניבה ומתאימה לאוהבי ים, צלילה וגלישה או למי שרוצה קצת להירגע (עיירה שהרבה מקומיים נופשים בה). בכללי לא הרבה ישראלים מבקרים בה וחבל לפי דעתי כי כן יש לעיירה מה להציע ליומיים-שלושה במיוחד שהיא בדרך בין דאלאת (3 שעות מדאלאת) להויאן והיא גם יחסית מפותחת ביחס למה שראיתי צפונית אליה.
ביום הראשון בניתי לי מסלול לפי המיקום של ההוסטל, המלצות שראיתי מאנשים ולפי הגוגל מפס.
התחלתי מAgarwood Tower - מבנה אדריכלי מגניב ומיוחד שנמצא ממש על החוף. משם התחלתי ללכת על הרצועת חוף ובדרך יש מלא פסלים ופארקים מגניבים. נקודת עצירה בbai reu - נקודה מגניבה על המים עם סלעים שחורים ומלא סרטנים שבורחים ברגע שהם רואים אותך (מחליק שם מאוד אז שימו לב). משם חציתי את הגשר והלכתי לHon Chong, מקום עם בולדרים ענקיים על המים ויש שם גם מסעדה, הופעה מסורתית ופארק חמוד (30,000 כניסה), ממליץ מאוד להגיע לשם.
המשכתי משם למקדשי Thap Ba Pongnar - מקדשים היסטוריים עתיקים מרשימים, אם נמאס לכם מפגודות או מקדשים רגילים זה אחלה מקום ובכללי מאוד יפה שם.
לאחר מכן הייתי צריך לבחור בין בריכות בוץ ובריכות מינראלים (Thap Ba Mud Bath) למעיינות חמים (Hot mineral springs) שנמצאים קרוב אבל בשביל להגיע אליהם זה דרכים שונות ואי אפשר להגיע מאחד לשני בקלות. החלטתי ללכת לבריכות בוץ כי כבר הייתי במעיינות חמים וגם כי רציתי לנסות משהו חדש שאף פעם לא עשיתי.
את כל היום עשיתי ברגל מבחירה אבל משם החלטתי לחזור לא רגלית. חצי דרך חזרתי עם טרמפ שמצאתי וחצי דרך עם גראב חזרה להוסטל.
לאוהבי חיי לילה, יש הרבה מועדונים בעיירה וברים לשבת בהם, יש גם night market קטן עם דברים שיש בכל מקום במזרח.
ביום השני סגרתי עם איזיריידר +84777404917 שיקח אותי למפלי ba ho שנמצאים 35 דק מנה טראנג ויעצור לי בנקודות יפות בדרכים, עלה 450 אלף. בהלוך נסענו צמוד לקו החוף עם נקודות עצירה ותצפיות על האיים, על הים ובכפר דייגים. הגענו למפלי ba ho אני נכנסתי והוא חיכה לי בחוץ (כניסה 100,000), בכללי זה פארק גדול שצמוד לנהר שממנו מגיע המפל, יש שם המון מקומות ישיבה, בתי עץ, נדנדות על השפה של הנהר, מסעדה ואפילו בית מלון עם בריכה. ממשיכים עם השביל וחוצים את הנהר ושם מתחילה הליכה על בולדרים ממש בצמוד לנהר, הליכה לא מאוד פשוטה ולפעמים קצת מחליקה אבל כן יש חבלים ויתדות בדרך שעוזרים להגיע למפל. המפל מרשים מאוד ומגיעים לנקודה שהיא ממש 3 מטרים מהמפל ואתה מרגיש את הרסיסים של המים על הפנים (אסור לקפוץ למים של המפל). בדרך חזור עצרתי בנקודה ונכנסתי למים בנהר, שימו לב שאתם לא נכנסים למקום שהזרם לא חזק בו. יצאתי מהפארק והאיזיריידר לקח אותי למסעדה מקומית ממש זולה מחוץ לכניסה של הפארק. משם התחלנו לחזור לנה טראנג ועצרנו בכנסייה וייטנאמית ומשם לעיר.
חצי שעה אחרי שהגענו עליתי על אוטובוס לדאלאת.
עוד דברים לעשות בנה טראנג:
• פארק מים Vinpearl - הפארק עולה סביבות 700-800 אלף כניסה, הפארק עצמו נמצא על אחד האיים שמול החוף של נה טראנג אז מאמין שיש גם מעבורת שצריך לקחת כדי להגיע לשם.
• טיול באיים שממול החוף
• חוף ים
• צלילה
• גלישה
דאלאת - 3 לילות
סגרתי אוטובוס מנה טראנג לדאלאת שעלה 250 אלף ולקח 4 שעות כולל עצירות, הגעתי סביבות 20:00 לדאלאת. לילה ראשון ישנתי בATP homestay, חדר פרטי עלה 170 אלף, חדר קטן עם מקלחת ושירותים פרטיים שווה את המחיר. הבעלים הם סבא וסבתא חמודים שלא יודעים כמעט אנגלית שזה קצת הקשה אבל עשינו הרבה גוגל טרנסלייט והבנו אחד את השני, ישנתי רק לילה אחד בגלל שהמיטות היו קרש ולא נוחות בכלל. משם עברתי לMina Thien Ha לשתי לילות, הומסטיי יותר ברמה עם אחלה חדרים פרטיים ב160 אלף ללילה ובמיקום קצת יותר טוב אבל גם פה הבעלים לא ידעו אנגלית והיה הרבה גוגל טרנסלייט.
ביום הראשון סגרתי איזיריידר עם חואן (+84908845600) ב27$, טיול אופנועים של חצי יום בפרברים של דאלאת. הנקודות שעצרנו בהם:
• Dragon pagoda - לא בטוח שככה קוראים לזה אבל זו הייתה הפגודה הראשונה שנבנתה בתוך דאלאת, לא משהו מיוחד מאוד.
• חוות חממות של פרחים ממש בגבול של דאלאת. בכללי דאלאת מתוחמת בחממות של פרחים וגידולים.
• בית שמייצרים בו יין אורז (happy water).
• Linh Ẩn Pagoda - פגודה ענקית מהגדולות בויטנאם.
• Thác Voi - מפל ענק ממש צמוד לפגודה.
• מטע של פלפל שחור.
• עצירה בנקודת תצפית שהיא בעצם מקום שמכין קפה מקקי של סמורים שאוכלים את הפולי קפה ויש שם ממש סמורים בכלובים, ליד יש המון מטעים של עצי קפה.
• מטע של dragon fruit.
• בית של מישהי שמכינה דברים מבמבוק.
• Cường Hoàn Silk - מפעל לייצור בד של משי, מהשלב של התולעת עד לשלב של הבגד.
• כפר של מקומיים.
• נקודת תצפית על אחד הכפרים.
בסך הכל הייתה חוויה נחמדה, לא יותר מזה. חזרנו סביבות 15:30 כל אחד עם האיזיריידר שלו למלון שלו.
ביום השני סגרתי עם חואן סנפלינג מפלים ב75$ (עשה לי הנחה קטנה כי סגרתי איתו גם איזיריידר וגם סנפלינג), המחיר עלה בגלל השנה החדשה (כל החברות עושות במחירים דומים) אבל לפי דעתי זה שווה את זה ממש, במיוחד אם אתם חובבי אקסטרים. אחת מהחוויות הטובות שלי בטיול, הרגשתי בטוח מאוד לכל הדרך והמדריכים ידעו אנגלית מאוד טוב ועזרו בכל מה שצריך. הסנפלינג קורה בDatalana waterfalls, רואים הרבה יותר עמוק מאיפה שמגיעים תיירים רק לראות את המפל. יש במתחם של המפל גם רכבת הרים בישיבה (Datanla New Alpine Coaster) שאפשר לעשות ולראות את כל הנוף של האזור.
בדאלאת העיר אין הרבה מה לעשות אבל הנה כמה דברים שאפשר לעשות:
• Crazy House - בית ארכיטקטורי שמעוצב באופן מאוד משונה ומיוחד, ברגע שנכנסים קשה מאוד לצאת בגלל המבנה של הבית ואני מודה שהיו חלקים שכמעט קיבלתי סחרחורת מרוב שניסיתי להבין איך הבית הזה בנוי, ממליץ להגיע.
• Cam Ly Waterfall - לא הייתי אבל ראיתי בגוגל מפס שזה יחסית בתוך העיר.
• יש הרבה כנסיות אם מעניין אתכם.
Cinestar Da Lat - בית קולנוע אם יורד גשם וגם המבנה בכללי מרשים מאוד מבחוץ.
• night market - דוכנים שפחות מיועדים לתיירים, יש המון דוכנים של בגדים שהויטנאמים בדרך כלל לובשים במחירים זולים.
• שוק ענק מתחת לHotel Colline, בדומה לשוק לילה אבל פועל ביום ויש שם מלא בגדים ונעליים, הייתי התייר היחיד שם (חיפשתי בגדי חיקוי של נורת׳ פייס אבל לא מצאתי בדאלאת בכלל) אבל כן הייתי רואה את עצמי קונה שם דברים במחירים זולים, מתאים למי שאוהב קניות.
• להסתובב באזור של האגם גם ביום וגם בלילה, יש הרבה פארקים מסביב שנחמד להסתובב בהם.
• חממות של פרחים וגידולים בגבולות של העיר שאפשר לעבור ולהסתכל.
• puffy farm - לא הייתי אבל שמעתי שזה לא כזה חמוד כמו שזה נשמע ושמסממים את הכלבים אבל לא יודע אם זה נכון. זה לא במרכז של העיר.
• יש אופציות לסגור בדאלאת טיולי אופני שטח, טיולים רגליים של יום וטיול קמפינג של יומיים בפרברים של דאלאת.
מומלץ מאוד להשכיר אופנוע או איזיריידר ולהסתובב מסביב לדאלאת, אני העדפתי שלא להשכיר עוד פעם אופנוע אחרי מה שקרה וגם לא איזיריידר כי כבר עשיתי. אפשר עם האופנוע פשוט לגלות מקומות מדהימים כמו Tiger cave או Clay Tunnel שלא הייתי אבל שמעתי עליהם המון דברים טובים.
אני בדרך כלל לא הולך למקומות מומלצים אבל הפעם הלכתי ואני אמליץ גם על:
• Aussie burger - אחלה המבורגר.
• Blue parrot Mexican grill - מקסיקנית בבעלות של אמריקאי שפרק לגמלאות, יש במסעדה שני תוכים.
• Primavera Italian - אחלה איטלקית, קצת יקרה בהשוואה לויטנאם.
Maze bar - בר שמשלמים על משקה בכניסה ואז יש מבוך עד שמגיעים למקומות ישיבה. היה נחמד, שווה לשבת שם.
סגרתי אוטובוס למוי נה לבוקר שאחרי הלילה השלישי בסוכנות היחידה שמצאתי בדאלאת שנקראת An Phu ונמצאת ב26 Đường Phạm Ngũ Lão.
מוי נה - 2 לילות
יצאתי ב8 מדאלאת והסליפר (280,000 דונג) הוריד אותי ב12 איפה שאני ישן, הדרך הייתה קשה מאוד עם המון פיתולים וקפיצות.
ישנתי בHoang Nha Homestay, הומסטיי ממש מגניב, 100 מטר מהים, 100,000 ללילה בדורמס מאוד פשוטים.
ברגע שהגעתי סגרתי סיור ב150,000 שעוצר בכמה נקודות במוי נה עם ג׳יפ ורואים את השקיעה בדיונה. הנקודות שעצרנו בהם:
Stream fairy - נחל מאוד רדוד שהולכים בתוכו ואחרי 10 דק מגיעים לנקודה שבצד יש מצוקים קטנים חוליים, לא משהו מאוד מרשים.
Fishing Village - כפר דייגים עם מלא סירות דייג, היה נחמד לראות ויש גם בחוף של מלא צדפות מאוד מיוחדות ויפות אבל יש שם גם דגים וסרטנים מתים ומלוכלך שם מאוד.
White sand dunes - נמצאות יחסית רחוקות מהעיירה, חצי שעה בערך נסיעה. מסתבר שכניסה לדיונות עולה 300,000 ולא אמרו לי את זה לפני, התלבטתי אם להיכנס כי זה לא היה נראה מאוד מרשים אבל בסוף אמרתי לעצמי שאם אני כבר שם אני אכנס. בגדול משלמים על השירות של הטרקטורונים שלוקחים אותך ממקום למקום. מתחילים בנקודה של הדיונה הענקית ששם אפשר לעשות תמונות ולהחליק במורד הדיונה עם מגלשה כזו שטוחה, זה עולה 50,000 בשביל לעשות כמה פעמים שרוצים. משם לוקחים אותך לנקודה שהדיונה ממש צמודה לאגם וגם שם נחמד להצטלם. הדיונות עצמן לא מאוד לבנות ויותר צהובות אבל החוויה של הטרקטורונים שם הייתה נחמדה ומגניבה.
Red sand dunes - דיונות בצבע קצת כהה יותר (לא עולה כסף כניסה) ששם היינו אמורים לראות את השקיעה אבל היה קצת מעונן אז לא ראינו באמת. גם שם בכניסה אפשר להשכיר מגלשה ולהחליק שם במורד הדיונה.
בגדול הסיור לא היה מאוד חוויתי ופחות הייתי ממליץ לאנשים לעשות אותו במיוחד שישראלים ראו דיונות בחיים שלהם והיו אזורים שחשבתי שאני נמצא בראשון לציון 😅. אפשר להשכיר אופנוע ולהגיע למקומות האלה לבד או אפילו לנסוע לעיירה עצמה או לעיר שנמצאת ליד שנקראת Phan Thiet אבל גם שם אין הרבה מה לעשות.
את היום השני לקחתי הרבה יותר באיזי, ניצלתי אותו להשלים שעות שינה ופשוט להסתובב קצת בעיר ולהיות בים. החופים במוי נה מלוכלכים ולא מזמינים מאוד אז ויתרתי על להיכנס אבל כן ישבתי במקום ממש נחמד על הים שאכלתי בו ארוחת בוקר וגם ראיתי בו את השקיעה (השקיעה הראשונה שיצא לי לראות בויטנאם), המקום נקרא Pineapple Mui Ne ולפעמים בערבים יש שם מסיבות.
אין הרבה ישראלים במוי נה ובצדק כי אין שם המון מה לעשות אבל במקרה היו איתי עוד 4 ישראלים וישבנו בערב בDong Vui Food Court, מקום מגניב עם הרבה דוכני אוכל שאתה פשוט מזמין ויש המון שולחנו באמצע, פינות ישיבה וגם שולחן סנוקר (המקום נסגר ב23:00).
בבוקר של היום השלישי לקחתי סליפר להו צ׳י מין ב250,000 שלקח אותי מההומסטיי.
בשורה התחתונה לא הייתי מאוד ממליץ על מוי נה, במיוחד אם אתם עושים דרום לצפון אבל לי היו ימים להעביר אז רציתי גם שינוי אווירה למקום חם ושמשי ולנוח קצת מהמרתון שעשיתי בכל ויטנאם. אם אתם עדיין רוצים לעבור בעיירת חוף אז נה טראנג עדיפה בהרבה ממוי נה.
הו צ׳י מין - 2 לילות
להו צ׳י מין הגעתי בסביבות 14:30 אחרי שהסליפר יצא ממוי נה ב9:30.
ישנתי 2 לילות בVan Hung Hotel בחדר פרטי (308,000 ללילה), העדפתי חדר פרטי כי ראיתי שדורמס בהוסטלים לא רחוקים מאוד מהמחיר הזה. בגדול זה הומסטיי של חדרים פרטיים, אחלה מקום עם חדרים גדולים ונקיים במיקום טוב.
אני מצאתי המון דברים לעשות בהו צ׳י מין:
• War Remnants Museum - מוזיאון מלחמת ויטנאם (40,000 כניסה). אני לא אחד שאוהב מוזיאונים אבל כן אמרתי לעצמי שאני אלך לזה והיה ממש סבבה. מוזיאון ברמה גבוהה שמזכיר בחלקים מסוימים את יד ושם אבל שימו לב! יש המון תמונות קשות לצפייה אז תחשבו על זה לפני שאתם נכנסים כי זה לא פשוט לראות את הזוועות שהיו שם.
• Reunification palace - מבנה היסטורי מתקופת מלחמת ויטנאם (40,000 כניסה). מבנה מרשים שבתוכו יש חדרי דיונים, משרדי ממשלה ויש שם סיורים. יש אופציה לשלם עוד 25,000 ולהיכנס למבנה נוסף עם הסברים על הכל אבל לפי דעתי אם אתם הולכים למוזיאון המלחמה אין סיבה אבל בחירה שלכם.
• Notre Dame Cathedral of Saigon - לצערי הקתדרלה הייתה בשיפוץ חיצוני אז לא כל כך יצא לי לראות אותה מבחוץ ומבפנים אבל נראת מרשים בתמונות.
Sai Gon Central Post Office - סניף הדואר של הו צ׳י מין, בחינם וצמוד לקתדרלה. המבנה עצמו הושלם ב1891 ויש לו קשתות גדולות ותמונה ענקית של הו צ׳י מין, אם אתם באזור כדאי להיכנס.
• Bitexco Tower - המבנה האייקוני של הו צ׳י מין, בקומה 49 יש תצפית על כל העיר (200,000 כניסה ומפסיקים למכור כרטיסים ב20:45), אני הגעתי בערב והיה ממש מגניב לראות סייגון מוארת בלילה. שימו לב להגיע שיש מזג אוויר טוב ושאין עננות כי לא תראו כלום וזה לא זול יחסית.
• Vinpearl Landmark 81 - מגדל עצום בגובה של 81(!) קומות. חלק הגדול מהמגדל הוא בעצמם מלון אבל בקומה 75(!) יש בר שמשקיף על כל העיר. המחירים של המשקאות שם נעים בין 150 ל250 והמשקאות מאוד מיוחדים אבל אני חושב שזה שווה את הנוף והחוויה. בשביל להגיע לבר צריך להיכנס לכניסה של המלון ולעלות ללובי שנמצא בקומה 48 ומשם להחליף מעלית ולעלות לקומה 75. בקומת קרקע יש קניון של מותגים וגם החלקה על הקרח (סטייל אייס מול באילת).
• Bui Vien Walking Street - עברתי שם בקטנה, מלא ברים וחיי לילה.
Ben Thanh Market - שוק של מזכרות ושטויות כאלה (טוב למי שעוזב את ויטנאם ומחפש מזכרת).
• Russian Market - שוק של 2 קומות עם המון ביגוד של מותגים (כנראה לא מקורי) באיכות ממש טובה, יש שם Columbia, The North Face, Nike, Adidas, Under Armor ועוד מלא דברים במחירים ממש טובים ומעולה למי שצריך ביגוד טיולים ומתחיל בהו צ׳י מין.
• People’s Committee Building - בית עירייה צרפתי שנבנה בתחילת המאה ה20, כיום משמש כמטה של ממשלת העם. ממליץ מאוד להגיע לאזור בלילה, ממש יפה שם ויש שדרה ממש יפה שמתחילה בבית העירייה.
• City Opera House - דומה למה שיש בהאנוי, קרוב לבית העירייה.
• Saigon Zoo and Botanical Garden - גן חיות וגן בוטני ביחד, 60,000 כניסה.
• Jade Emperor Pagoda - פגודה למי שאוהב, לא הייתי.
• Decathlon - כי מי לא אוהב את דקטלון.
יש גם אופציה לעשות סיורי יום/חצי יום בדלתת המקונג ובמנהרות קוצ׳י, אני אישית העדפתי לא לעשות. בנוסף סיור אוכל אם אתם רק מתחילים את הטיול בויטנאם מומלץ לעשות, אין לי שם של מישהו אבל בקבוצות וואצפ שיש כמה שממליצים עליהם.
אני ממש אהבתי את הו צ׳י מין, הרבה יותר מהאנוי, כנראה כי כבר התרגלתי לכל ויטנאם והרגשתי הרבה יותר בנוח עם המדינה והעומס בכבישים. לפי דעתי חבל לפספס את העיר הזו, גם אם זה ללילה אחד שווה לעשות פה חלק מהדברים שרשמתי.
מהו צ׳י מין טסתי לקמבודיה עם Vietnam Airlines, אחלה חברה, הייתה אחלה טיסה.
סיכום, טיפים והמלצות
סיכום:
• ויטנאם מדינה פשוט מטורפת ויפה.
אני אסכם את המדינה בשתי מילים: נופים ותרבות. כמות הנופים במדינה הזו היא לא נורמלית (במיוחד בצפון) וגיוון התרבות שיש בה הוא עצום.
• אני לא מאוד התחברתי לאנשים הויטנאמים, היה מאוד קשה עם רובם בגלל שהם לא ידעו אנגלית וגם זה הרגיש כל הזמן שהם מחפשים את הכסף שלך ולא באמת רוצים לעזור לך גם בדברים הקטנים. כן ראיתי שהויטנאמים שידעו אנגלית והיה אפשר לתקשר איתם היו מאוד נחמדים וגם ראו שהם אנשים יותר מצליחים אז זה לא שאת כולם לא אהבתי אבל יש באופי של האסייאתים קצת משהו מעצבן שאני פחות מתחבר אליו.
• מבחינת בטיחות וגניבות אני אישית לא חוויתי משהו כזה והרגשתי כל הטיול די בטוח וגם הבנתי מבנות שטיילו לבד שגם הן אבל עדיין שימו לב כל הזמן לחפצים שלכם ואל תיכנסו לשיחות מיותרות עם אנשים ברחוב שנראים קצת חשודים. כן שמעתי על ניסיונות כיוס במדינה וגם לאבא שלי לפני כמה שנים נהג אופנוע גנב את הטלפון שהוא הרים אותו לצלם ברחוב אז שימי לב גם לזה!
• המזג אוויר בויטנאם לא מאוד צפוי וכן הייתי רוצה שהמזג אוויר יהיה יותר טוב ממה שהיה לי אבל סך הכל היה מזג אוויר אחלה, לא יצא לי לחוות גשם בלתי פוסק או קור שאני לא יכול לסבול. מהחוויה האישית שלי המזג אוויר באפליקציה של האייפון היה די אמין והרבה פעמים שרשום שיש גשם זה בכלל טפטוף מעצבן כזה או שבכלל לא היה אבל כן היו פעמים שהיה רשום מעונן והיה טיפה גשום אבל סך הכל היה די אמין.
• בתור אחד שטייל לבד היה לי קצת חשש מזה בהתחלה אבל ברגע שהגעתי לסאפה הבנתי שפשוט יצא לי לפגוש מלא ישראלים בכל מקום שאני אגיע אליו (מזהים את הישראלים במבט). עשיתי את רוב האטרקציות הגדולות עם ישראלים ותמיד בקבוצת וואצפ חיפשתי את הישראלים כי העדפתי אותם ופחות את האירופאים. יצא לי מצב שהייתי מטייל כמה ימים עם ישראלים ואז יום אחד לבד ואז שוב כמה ימים עם ישראלים ושוב יום לבד, שזה היה מעולה כי אני גם בן אדם שאוהב וצריך את הלבד שלו ואת הזמן שלו לבד.
בכללי אני ממליץ לכולם לנסות פעם אחת לטייל לבד, זה לא משנה איפה זה פשוט משהו אחר. התחושת עצמאות והחופש שיש לך שאתה לבד ולא תלוי באנשים אחרים היא פסיכית.
• סך הכל ההוצאות יצא לי בערך 4000-4500 שקל ואני אחד שניצל את המדינה הזו לקנות מלא דברים של נורת׳ פייק ועוד שטויות כאלה. אפשר גם לעשות את ויטנאם ב3500₪ ואפילו פחות.
טיפים והמלצות:
• איך לחסוך (נוחות מול התכלבות):
- אוכל: אם אתם רוצים לחסוך תאכלו לרוב במסעדות מקומיות אורז/נודלס/באן מי, אלה מנות לרוב יותר זולות וגם די משביעות (באן מי זו אחלה ארוחת ביניים בכלום כסף).
-מים: לא נהוג לשתות מהמים בברז בויטנאם ואין קולרים או ברזיות אז קונים כל הזמן בקבוקי מים סגורים. מומלץ מאוד לקנות או להגיע מהארץ עם בקבוק שיש לו מסנן של מים כי זה יחסוך לכם המון כסף על בקבוקי מים.
- שינה: דורמס לרוב יהיו מאוד זולים, במיוחד דורמס עם המון אנשים בחדר.
- נסיעות: לא חייב תמיד לקחת סליפר VIP, אפשר לקחת סליפר רגיל וגם להשתמש בתחבורה ציבורית בשביל לעבור ממקום למקום. יכולים גם למצוא עוד אנשים שנוסעים לאותו כיוון ולקחת מונית ביחד או אם אתם הרבה אז אפילו להשכיר רכב או ואן לאן שאתם צריכים.
- קניות: פשוט לא להתפטות לקנות מלא שטויות בזול, או פשוט להתמקח כמו ישראלי מצוי.
- כספומטים בלי עמלה: אין את אותם כספומטים בכל המקומות אז שימו לב שאתם מושכים מהם הרבה לפני שאתם עוברים למקומות קטנים. (אני ראיתי אותם רק בהאנוי, הויאן, נה טראנג, דאלאת והו צ׳י מין).
- המרת דולרים: בהאנוי ראיתי בחנויות תכשיטים שערי המרה טיפה יותר גבוהים מהשווי המקורי אז עדיף לכם את הדולרים להמיר שם, בשאר המקומות שראיתי השער היה עם עמלה (בהו צ׳י מין ודאלאת לא בדקתי).
• שביל החומוס - חשבתי הרבה על האם ללכת לפי שביל החומוס או לנסות דברים אחרים ודווקא הגעתי למסקנה שבויטנאם הישראלים פשוט הולכים למקומות הכי טובים ובשביל החומוס מצליחים לראות את הנופים הכי מרשימים בדרכים הכי נוחות ולחוות כמה שיותר. כן הלכתי קצת למקומות שלא הרבה ישראלים מגיעים אליהם (פונג נה, נה טראנג, מוי נה) אבל זה כי רציתי לחוות ולראות עוד וזה כל אחד ומה שמתאים לו.
• אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים - הרבה פעמים פשוט החלטתי שאני יוצא להסתובב איפה שהגעתי וברוב הפעמים פשוט גיליתי מקומות מדהימים או יצא לי לחוות חוויות מגניבות (טאם קוק, העיירות בלופ), ממליץ לכם גם פשוט לגלות את המקום שאתם נמצאים בו לבד.
• הקבוצות וואצפ - אני שוב אזכיר את הקבוצות וואצפ כי זה יכול לשפר לכם את הטיול ברמות. אל תתביישו לשאול שם כל מה שאתם רוצים וגם תעזרו לאנשים בשאלות שאתם יודעים לענות. בנוסף זו אחלה אופציה למצוא מישהו לטייל איתו או סתם לשבת בערב על איזה בירה.
• כבר בארץ תורידו את השפה הויטנאמית בגוגל טרנסלייט כי דווקא שלא יהיה לכם קליטה אתם תצטרכו לתקשר עם מקומי שלא יודע אנגלית.
• יש אופציה בגוגל מפס להוריד את המפה של האזור שאתם נמצאים, מאוד נוח למקומות שאין בהם קליטה.
• בדברים שקשורים למדינה כמו חגים או אירועים כלשהם עדיף לכם לדבר עם מישהו מקומי (עדיף הסוכן שהוציא לכם את הויזה) כי רק הם ידעו לתת לכם את התשובות הכי נכונות.
• Happy Cow - אפליקציה של מסעדות צמחוניות, יכול לחסוך כאב ראש בחיפוש אוכל צמחוני. גם לטבעונים ואוכלי כשר זה אחלה דרך למצוא מקומות לאכול.
• גרביים בסליפר - לפני שעולים על הסליפר צריך להוריד נעליים אז עדיף להיות עם גרביים כדי לא להיות יחפים וגם עדיף לשים נעליים שקל ונוח להוריד ולנעול.
• טיסות פנים - אם אתם מעדיפים נוחות וזמן מהסליפרים יש אופציה לטיסות פנים. יש שדות תעופה בערים: האנוי, דה נאנג, הו צ׳י מין, דאלאת, פו קוק, נה טראנג, קאט בי (צמוד להלונג ביי וקאט בה) ופונג נה (תחפשו בגוגל מפס Airport Vietnam וזה יראה לכם את כולם ואפילו יותר). רוב השדות תעופה לא נמצאים בערים עצמם אבל הם מרחק סביר של נסיעה.
• לאוהבי הצילום זו אחלה מדינה לעשות תמונות או סרטונים מטורפים (אשמח גם לשמוע מכם איך התמונות שצילמתי).
וזהו נראלי… 😅
מקווה בשבילכם שגם לכם יהיה טיול בלתי נשכח ותשחוו כמה שיותר ותראו נופים עוצרי נשימה כמו שלי יצא, אשמח לשמוע מכם אם הסיפור דרך עזר לכם או אם יש לכם עוד שאלות או משהו כזה אז מוזמנים בכיף בוואצפ, מתי שרק תרצו (+972522778801) ושיהיה מלא בהצלחה!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם