שבוע באי פאמילאקן - Pamilacan

רקע

האי פאמילקן הוא אי קטנטן, בו מתגוררות כ-300 משפחות. המתיישבים הראשונים הגיעו לחיות כאן לפני כמאה שנים.
משמעות שם האי היא ״אלו שצדים את המנטות״ (או משהו בסגנון) ומקורו במנטות הרבות שהיו מגיעות לסביבת האי והדרך בה צדו אותם המקומיים.
ג׳וניור, המארח שלנו, סיפר לנו כי פה היו הראשונים לצוד את המנטות בכל הפיליפינים, וכי בכל שנה היו מגיעות לאזור המון מנטות, וכן כרישים ולוויתנים רבים מסוגים שונים.
בשל הדייג המרובה תקופות אלו חלפו ובשנים האחרונות החיות מגיעות לעתים נדירות.
עכשיו חלק מבעלי החיים הללו מוגנים, אך עדיין יש הדגים אותם. כואב הלב…
גם כיום מרבית התושבים באי עוסקים בדייג.

הגעה, לינה ועלויות

ההגעה לאי היא מבוהול. אפשר להשכיר סירה פרטית ולצאת מאזור פנגלאו (אלונה ביץ׳) בעלות של כ-850 פסו לסירה, אורך השייט כשעה.
אפשר גם להגיע מהעיירה בקליון Baclayon הקרובה יותר לאי ואליה מגיעים התושבים כדי לערוך סידורים וקניות. ניתן להתלוות לסירה של מקומיים שבכל מקרה עושים את הדרך בעלות של כ-200 פסו לאדם. נראה לי שיש גם סירות ציבוריות שיוצאות כמה פעמים ביום במזג אוויר טוב ואז המחיר עוד יותר נמוך.
באי ניתן להתארח בבונגלוס של מקומיים. נכון להיום יש כמה מקומיים שמציעים אירוח בתנאים בסיסיים (כבר יש עבודות בנייה של מקומות יותר מפוארים).
אנחנו ישנו ב״חושה״ שבשבילנו הייתה מושלמת על החוף אצל המשפחה של מיסיאנג וג׳וניור. הבקתה היא קטנה ובה מרפסת כיפית, מיטה זוגית, בלי מאוורר (אבל שלושה כיווני אוויר לבריזה מהים) ועם שירותים ומקלחת של מים קרים מדלי.
יש חשמל באי לכמה שעות בערב.
העלות היא 750 פסו לאדם לאירוח מלא שכולל שלוש ארוחות, מים ולינה. ג׳וניור ומשפחתו מאוד נחמדים וללא ספק יש להם את המיקום הטוב ביותר באי.
אישה מאוד נחמדה בשם מרי, מציעה גם היא אירוח דומה. ממה שראינו האירוח שלה קצת יותר מוצלח ו״לארג׳י״- אוכל טעים יותר, יותר פירות וכו׳.
למעט ימים בודדים בהן יש קבוצות שמגיעות לאי, רב הזמן אין כמעט תיירים ולא אמורה להיות בעיה פשוט להגיע ולבחור בקתה שתתאים לכם.
האוכל שהגישו לנו היה בעיקר אורז, קצת ירקות, ובימים של דיג מוצלח כל מיני מנות של דגים ופירות ים. למי שבקטע, בדומה לכל הפיליפינים יש גם הרבה בשר ועוף.
יש חנות קטנה שמוכרת שתייה (שבלילה או מוקדם בבקר גם תהיה קרה) וממתקים מקומיים. כמעט ולא ניתן למצוא פירות לקנייה באי.

אז מה עושים באי?

בעיקר סתלבט, קמים עם רעש וריח של הים והולכים לישון איתו.
אפשר לצאת לטייל באי בשביל ההיוצא מהחוף בו ישנים לעבר הצד השני (כעשרים דקות הליכה) לאזור שמוכנה כפר הדייגים, ממנו אפשר לחזור דרך החוף.
השנרקולים יפים והאזור המומלץ הוא ממול לחוף בו ישנים. אנחנו שינרקלנו גם בחוף בין כפר הדייגים לבונגלו אבל לא היה כמעט מה לראות. יש גם אזור מתוחם שהינו שמורה שאם רוצים לשנרקל בה צריך לשלם דמי כניסה.
אם מזדמנים לאי ביום ראשון אפשר להגיע לצפות בקרבות התרנגולים שנערכים בכפר. זהו הספורט הפופולארי בפיליפינים ובכל יום ראשון נערכים קרבות כאלו כמעט בכל כפר. במשך שעה ארוכה מתעסקים בהכנות, הימורים ו״התאמה״ של הגברים שנלחמים כך שיהיו באותו גודל.
הקרב עצמו אורך כמה עשרות שניות, ובסופו המפסיד יגיע לסיר בביתו של בעל התרנגול המנצח.
בנוסף, האי מפורסם בזכות הדולפינים הרבים בהם ניתן לצפות בקלות באזור. אנחנו לא התכוונו לצאת לשייט לצפות בהם, אבל בוקר אחד חזרו כמה דייגים וסיפרו שראו לוויתן. ישר יצאנו בסירה לחפש, את הלוויתן לא ראינו אבל ראינו מקרוב ובמשך זמן ארוך שני סוגי דולפינים.
סוג אחד ראינו במשך כחצי שעה בה הסתובבנו סביב הלהקה ענקית. זה היה מפגש יותר מוצלח ואינטימי מהמפגש עם הדולפינים בדרך לאי באליקאסאג בו היה לנו פחות זמן והיו עוד סירות רבות מסביב. גבו מאיתנו 1000 פסו לסירה, סכום שחלקנו בין חמישה אנשים (מחיר מעט מוגזם לטעמנו).

טיפים

• להביא הרבה קרם הגנה וכל מה שאולי תצטרכו מבוהול. גם פירות
• מס׳ הטלפון של ג׳וניור ליצירת קשר - 09194194684, 09157165325, 09197178030