פיליפינים לא רק לתרמלאים - דצמבר 2022

הכנות

אז כמו שהכותרת שלי אומרת, טיול בפליפינים הוא לא רק לתרמילאים אחרי צבא. זהו בהחלט יעד למבוגרים כמונו (60+) ולמשפחות עם ילדים. לצערנו, עמדו לרשותינו רק כשבועיים (בדצמבר) - והפיליפינים היה היעד הכי מתאים לחופשה בעונה זו. הוא איפשר לשלב טרקים רגליים, אטרקציות מהנות וגם קצת בטן-גב בחופים המדהימים. התחלנו לבדוק מידע באינטרנט כמה חודשים לפני, וקיבלנו המון הצעות לטיולים מאורגנים או לחברות המספקות תכנון מסלול, הזמנת מלונות, טיסות וליווי. לשמחתנו לא התפתנו להצעות אילו - היה לנו מספיק זמן לשבת ולתכנן. לאט לאט הבנו שאי אפשר להכניס בשבועיים נטו יותר מידי יעדים במדינה הזו המתפרסת על כ 7000 איים.
הבנו גם, שהמעברים בין האיים הם לא תמיד פשוטים. לא לכל מקום יש טיסה והמעברים כשלעצמם לוקחים זמן. את החיסכון הכספי שהשגנו בתכנון עצמי יכולנו להרשות לעצמנו להוציא על בתי מלון נוחים והסעות פרטיות. אם כי לא נמנענו מלהתחבר לחבר'ה צעירים שהיו ממש נחמדים.
נעזרנו גם בשירותיו של רון גרבי - ישראלי שחי בפיליפינים ונושם את כל המקומות כבר שנים. (חפשו בפייס) ובעלות נוחה קיבלנו ממנו מלא טיפים מעשיים, המלצות לבתי מלון ולאטרקציות וליווי של עיצה טובה בזמן הטיול ככל שהיינו צריכים.

מנילה

לא יודע למה בצבא קוראים לטופס הטיולים מנילה. (השתחררי ממש מזמן, אבל עדיין מטוס ממריא דרך דמעה שקופה עושה לי את זה..) אולי בגלל שמה שמאפיין את העיר העצומה הזו, הם הפקקים האדירים והתנועה האיטית. נחתנו בשעת לילה מאוחרת והנסיעה (הפרטית שהעדפנו להזמין מראש) למלון ארכה כ 40 דקות - כולה 7 קילומטר. (המלון שלנו היה ברובע מקאטי הנחשב כיותר בטוח). ככה זה כאן תמיד, בכל שעה ולא משנה לאן נוסעים. קחו זאת בחשבון כאשר אתם מתכננים הגעה לטיסה או נסיעה מחוץ למנילה. למחרת עשינו טיול אופניים נחמד בחלק העתיק יותר של העיר. למדנו על הכיבוש של הספרדים שהגיעו לאזור ב-1571 והקימו את מבצר אינטרמורוס (בתוך החומות) - הם שלטו בה עד 1898, ואז נכבשה העיר בידי ארצות הברית, לאחר שהצי האמריקני הביס את הצי הספרדי במפרץ מנילה.
בעיר מתגוררים כ-1.6 מיליון תושבים, מה שהופך אותה לעיר השנייה בגודלה בפיליפינים אחרי קזון סיטי, שנמצאת במטרופולין שלה. במטרופולין, שזה כאילו הגוש דן, מתגוררים כ-11 מיליון תושבים - צפוף כאן, אולי הכי צפוף בעולם. אבל האנשים בדרך כלל נחמדים, אוהבים לעזור, רובם מדברים אנגלית טובה. ועכשו בתקופה שלפני הכריסמס (דצמבר) העיר היתה נוצצת באורותיה. עוד נשוב אליה ונספר בה בסוף הטיול.

ממנילה לטרסות האורז בצפון הפיליפינים

אם יש צליל של קליק שאני ממש אוהב זה הקליק של חגורת הבטיחות במטוס. יש לו צליל של חופש.
טיסת פנים אל צפון הפיליפינים. כפרים קטנים על מדרונות ההרים בהם מגדלים כבר מאות בשנים אורז בטרסות, ומשקים במים מהנהר.
הפעם בחרנו באירוח Home Stay אצל משפחה מקומית שמפעילה גאסט האוס קטן ב Banaue. הארוחות מבושלות במטבח הביתי מרגע ההזמנה. את הזמן עד שהצלחות מגיעות לשולחן, מבלים על מרפסת עץ מעל הנהר המשכשך אל מול הנוף הירוק. בננות, עצי קפה, במבוק ושדות אורז - נוף שלא נגמר.
עם שחר, ב- 10 בבוקר 😉 אחרי קפה נוסף, יצאנו לטרק שעובר בין טרסות האורז כולל הליכה לולינית על אבני הטרסות הגבוהות ומדרגות לרוב. כבר מאומנים מיום קודם, אנחנו נהנים מאד. עוברים בין חצרות הבתים, פוגשים את המקומים. תרנגולות בין הרגליים, ריח של תבשיל באויר, ילדים חמודים שמגיל צעיר כבר מדברים אנגלית. חיים פה פשוטים באופן מקסים. בפעם הבאה שאתם אוכלים אורז נסו לדמיין את מי שמגדל אותו למחייתו - לא הרבה השתנה כאן כבר 1700 שנה..לא תמיד יש מים זורמים או חשמל, אבל מחוברים לאינטרנט לפחות לכמה שעות ביום דרך ראוטר עם אנטנות גדולות שתלוי במרכז הכפר. אחרי שעתים של הליכה מגיעים לפינת חמד שעל גדות הנהר. ממש בסמוך אליו פורץ מעיין מים מינרליים חמים. התמזל לנו ומזג האויר ממש התאים להתרגעות במעיינות החמים. הדילוג בין מי הנהר הקפואים למעיינות החמים זה כבר ממש למתקדמים. ג'ימי המדריך המקומי אפילו דאג לנו ל- Hot water Small glass ואני שלפתי את שקית הקפה טורקי של עלית מהתיק.
מושלם
יום קודם, עשינו מסלול דומה בין טרסות האורז שכולל ירידה ועליה של כ 800 מדרגות (לא ברצף), בהחלט מאתגר וגם שווה, בסוף המסלול מחכה מפל מפתיע..

איים ואטרקציות - בוהול

עזבנו את Banaue בנסיעת לילה של 9 שעות למנילה, נפרדנו מהצוות שנתן לנו שירות מצויין, בשלושת הימים האחרונים - המארחת בגאסט האוס ו Abner המדריך שיצא איתנו לטרקים, במחיצתם הרגשנו כמו עם חברים. כשכבר ישבנו בוואן מכינים את עצמנו נפשית לנסיעת הלילה הארוכה, אבנר - Abner , קנה לנו בשוק של באנוואי כריות שינה רכות ומפנקות, כך נפרדנו ממנו לשלום. ג'ייסון הנהג התניע ויצאנו לדרך.
נסיעה מאתגרת של כ 400 ק"מ. גם בשעת לילה הכביש היחיד למנילה עמוס בתנועת משאיות , אוטובוסים אופנועים ומה לא. ג'ייסון והעוזר שלו מנעימים לנו אותה במוסיקה טובה ועצירות לקפה ופיפי כל פעם שהתעוררנו. הגענו למנילה ב 2 בלילה רעבים (לאורך ציר הנסיעה הרוב היה סגור) ונפלנו על מסעדה אסייתית. בלי להבין הרבה מהתפריט, ביקשנו מנה קלילה.
קיבלנו משהו "קטנטן" (ראו תמונה) אבל טעים.
למחרת, עוד קליק של טיסת פנים ואנחנו באי בוהול פאנגלו. הריזורט שלנו כולל-חופים לבנים, עצי קוקוס, בחורות עם חוטיני, קיקים, קוקטיילים על החוף, ארוחות בוקר מפנקות. בקיצור, כל הסט של ערוץ החיים הטובים. בכניסה יש שלט בו כתוב: "הינך נכנס לאיזור ללא לחץ."
אכן, לכל דבר פה יש את הזמן שלו.. לוקח זמן להתרגל למצב הזה. גם לטמפרטורות.
אז סגרנו עם נהג שלקח אותנו בבוקר לאטרקציות המרכזיות באי - טיול טרקטורונים אל גבעות השוקולד, (חפשו בגוגל - Chocolate Hills) חוות פרפרים וקופים מינאטורים וגם אל השוק הצבעוני.
למחרת נחנו על החול הרך, 30 מטר מהחדר, בחוף הנהדר של הריזורט. לא היה צפוי לרדת גשם (טרופי) והפעם גם לא ירד.

איים ואטרקציות - סבו

ל Cebu City הגענו במעבורת נוחה אבל עם מיזוג שמקפיא ת'נשמה - הפלגה של כשעתיים מנמל Tagbilaran בבוהול. עוד כ 3 שעות נסיעה (פרטית) והגענו למוהל בוהל - עיירת חוף נחמדה, אל הבית של ליסה.
ליסה היא אישה מיוחדת עם סיפור חיים מרגש שכדאי להכיר. היא מפעילה, בעזרתה של הבת שלה, גאסט האוס ממש נחמד (בימים שהיא לא מלמדת באוניברסיטה) ומארחת - בעיקר ישראלים מכל הלב עם ארוחות שישי כמו אצל אמא. אכן הגענו בשישי אחה"צ. משפחה ישראלית עם ילדים שכבר מטיילים כמה חודשים במזרח, ועוד שני זוגות של תרמילאים ישראלים, הגיעו והסבו איתנו לשולחן לארוחת שישי עם קידוש - ליסה התעקשה, היה יופי.
החוף קרוב ולמחרת בבוקר יצאנו לשונרקלינג עם נער צעיר שלקח אותנו לראות להקות עצומות של סרדינים, צבי ים ועוד. תמורת 300 פזו קיבלנו משקפת ושנורקל, מקלחת וקפה בסיום.
בערב, הדלקנו נר ראשון של חנוכה על חנוכיה שבניתי מחתיכות קטנות של עץ במבוק שמצאתי על החוף וליסה הכינה לביבות נהדרות. החלפנו חוויות עם החבר'ה וסגרנו עם ליסה טיול למפלים בהדרכתו של דניאל המצויין, שלקח אותנו בבוקר שלמחרת ליום טיול חוויתי מקסים במפלי Kawasan, כולל ארוחת צהריים שהכינה אישתו. בתמונות תוכלו לראות מעט מהכיף שהיה. חזרנו לפנות ערב כשהשמש השוקעת צובעת את החוף בזהב או שזה רק נידמה לי היינו ממש בהיי. בקרבת הבית של ליסה יש מלא מסעדות, ברים ועוד. אנחנו הלכנו עם ליסה והמשפחה עם הילדים לאכול חומוס ופאלאפל שהיה מצויין..גם הסיפורים של בעל המקום..

איים ואטרקציות - אלנידו

מ Cebu City טסנו ל El Nido. לא ברור אם חברת Airswift פישלה או שהיו מעט נוסעים או עיניני מזג אוויר, אבל הטיסה שלנו לאותו היום בוטלה. הוסענו באוטובוס תיירים למלון נחמד בפאתי סבו סיטי כולל ארוחת ערב וארוחת בוקר - קורה. למחרת טסנו ונחתנו בשדה קטנטן - חצי ממה שהיה פעם שדה דב בתל אביב. טריסייקל שהוא המונית האולטמטיבית באיים לקח אותנו למלון בכביש משובש שלצידו חנויות קטנות ודוכנים, באמצע הדרך הוא עוצר ליד חנות מכולת קטנה- בחוץ עומדים ארגזים עם בקבוקי קולה. הוא שולף בקבוק ואני קולט משום מה שהקולה פה בצבע ירוק. אבל אז הוא פותח את טנק הדלק באופנוע ושופך לתוכו את הקולה הירוקה - ובחיוך ממזרי אומר לנו " Coca Cola gasoline" ..
אל נידו נמצאת בצפונו של האי פלאוואן (הישרדות) ואל המלון שבחרנו ושנמצא ממש על חוף הים מגיעים בדרך מוזרה. הטריסייקל עצר לנו בסיבוב ליד חומת לבנים ארוכה ופרק את המזוודות שלנו - לא קלטנו מה קורה - טלפון קצר שעשה הנהג החייכן אל המלון, ממנו נשלח טריסייקל אחר, שעובר דרך חומת הלבנים במין מעבר צר- מעבר לו כל האוקיינוס והוא לוקח אותנו על מזוודותנו בנסיעה ממש על החוף - חצי במים, תוך כדי טיפוס על סלעים של הים. אז הוא מתחבר לרחוב צר ולקראת סופו הוא עוצר בשריקה - כך הגענו לפתח המלון שהוא בעצם מדשאות בריכה וחדרים כמו בקיבוץ, עם מסעדה מפנקת ממש על גלים..
באל נידו יש לא מעט אטרקציות וכדי לא לקלקל לכם את ההפתעה ואת הכיף לא נרבה במילים - רק אומר שחייבים לעשות Island Hopping ולאמיצים גם אומגה

חזרה למנילה

מאל נידו טסנו חזרה למנילה אל מלון מפנק באיזור מודרני יותר של העיר
חג המולד התקרב והעיר ניראתה מליון דולר לעומת רובע מאקאטי שאליו הגענו בתחילת הטיול.
שדרות רחבות, צמחיה מטופחת, בתי מלון ענקיים. כל החנויות והמסעדות מקושטות באורות נוצצים ועצי חג מולד צבעוניים, כולל החנות של אופנועי הארלי דווידסון..
בילנו לילה ועוד חצי יום במסעדות, בפארקים היפים וגם בקניון (יש אחד ענק בקצה העיר שמהווה אטרקציה במיוחד לתיירים ובטח שבתקופת לפני החג) ועם טעם של עוד יצאנו לשדה התעופה כדי להתחיל את הדרך חזרה הבייתה.

טיפים

• בריאות וחיסונים: המחלות הקשות הנפוצות בפיליפינים הן קדחת הדנגי , צהבת מסוג A , וטייפואיד. לפני הנסיעה מומלץ לפנות ליעוץ למרכז הרפואי שלכם ולקבל את החיסונים הנדרשים. מומלץ לאכול במקומות מסודרים. יש לשתות רק מים מינרלים. קורונה: בדצבר 2022 נידרשו להציג בכניסה לפיליפינים תעודת מתחסן, כמו כן יש למלא הצהרה באתר משרד הבריאות הפיליפיני (ראו קישורים)
• חשמל: ברוב המקומות שקעי החשמל הם (סוג A) כמו השקע האמריקאי - קחו איתכם את המתאם הנכון וגם חוט מאריך קצר עם שלישיה או רבעיית שקעים שיאפשר לכם לטעון במקביל כמה מכשירים
• מטבע: המטבע הפיליפיני הוא פזו (PESO), המתחלק למאה סנטאבוס. המטבע המועדף בקרב החלפנים הוא הדולר האמריקני. השער שתקבלו בשדה התעופה או בבנקים בדרך כלל טוב ותר משערי החלפנים המורשים בעיר. נכון לדצמבר 2022 אנחנו עשינו חשבון שכל 100 פזום הם כ 6 ש"ח
• תחבורה: טסנו עם אלעל - שהפעם היו מצויינים לבנגקוק ומשם עם פסיפיק איירליינס שגם היא חברה טובה לטיסות בינלאומיות - את הטיסות הפנימיות עשינו בעיקר עם Cebu Pacific ועם AirSwift . נסיעות ארוכות כדאי לעשות באוטובוסים נוחים של חברות ידועות או להתארגן עם זוג נוסף בהסעה פרטית - שיתופית בוואנים. בין האיים יש מעבורות - אנחנו הפלגנו מבוהול לסבו סיטי (שעתיים). נסיעות קצרות (עד כחצי שעה) באיים אפשר וכדאי לעשות עם Tricycle (אופנוע עם סירה).

קישורים חיצוניים

• הפיליפינים נפתחה לתיירים מחוסנים ללא צורך בידוד, כדי להכנס לפיליפינים בתקופת קורונה תצטרכו למלא באתר הממשלתי הייעודי טופס דיגיטלי מיוחד הנקרא ETRAVEL לכניסה לפיליפינים. את הטופס יש למלא בטווח של 72 שעות לפני ההגעה לפיליפינים, את האישור מקבלים מיידית לאחר מילוי הטופס הדיגיטלי באתר