הונדורס - גן עדן עלי אדמות (ומתחת לפני הים)

איך הגעתן להונדורס?

התשובה הקצרה - באוטובוס מגואטמלה :)
וברצינות - לקראת השחרור חיפשנו יעד לטיסה שיהיה מלא בטבע וטרקים רציניים, לצד מקומות שאפשר לצלול בהם - אבל במחיר שיאפשר לנו להעמיק במצולות גם בלי להעמיק את החור בכיס. אחרי הרבה חיפושים, נסגרנו על גואטמלה והונדורס - שילוב מצוין לטיילנים רציניים, שגם אוהבים לשנרקל ולצלול.
על גואטמלה נכתבו המון סיפורי דרך לפנינו, ולכן בחרנו לתאר את הטיול שלנו בהונדורס, לטובת הישראלים שיגיעו אחרינו.

עברנו את הגבול מגואטמלה במעבר Corintos, שנמצא כ-3 שעות נסיעה מסן פדרו סולה, בשני אוטובוסים שונים. ניתן גם לעבור את הגבול במעבר El Florido, שנמצא ממש צמוד לאתר העתיקות Copan. האמת שזה מה שתכננו לעשות בהתחלה, אבל לא הצלחנו למצוא אוטובוס שיקח אותנו ישירות למעבר הגבול הזה, אז נאלצנו להתפשר על כניסה להונדורס מסן פדרו סולה, הידועה בתור העיר המפוקפקת ביותר בהונדורס ואולי בעולם. למען האמת, הדקות הבודדות שהעברנו בטרמינל האוטובוסים המרכזי בעיר הרגישו דווקא די בטוחות (ומשעממות לחלוטין). בטרמינל יש בנק, סניפים של חברות הסלולאר הגדולות ומקומות סבירים מינוס לאכול בהם.

אולי כאן המקום המתאים לספר על חוויית התחב"צ (הצפופה) בהונדורס - גם לאוטבוסים ולמיניבוסים העירוניים יש ערך אנתרופולוגי בתור במה ציבורית, שמפעם לפעם עולות אליה דמויות מפוקפקות יותר ופחות לשאת נאומים דתיים, וגם כל כמה דקות מסתובבים במסדרון שבין הכסאות מוכרים שמציעים את מרכולתם המוזרה (החל מטלפונים ועד לשקיות של חלב קוקוס עם קשית) לציבור הרחב.

Lago de Yojoa

אחרי שויתרנו על עתיקות קופאן (לאור הנסיעה הארוכה מסן פדרו סולה לשם ובחזרה), החלטנו לנסוע לאגם Lago de Yojoa - כ-4 שעות נסיעה מהטרמינל המרכזי בסן פדרו סולה. הגענו באוטובוס ישיר לעיירה Los Naranjos (בתרגום חופשי: התפוזים), ולהוסטל D&D התיירותי שנמצא בה. הנסיעה הארוכה סוף סוף השתלמה כשפגשנו את בעל המקום הידידותי, שדיבר איתנו אנגלית (אולי בפעם הראשונה בכל הטיול), והזמין אותנו לטעימות בירה על חשבון הבית. במקום יש גם מסעדה ממש חמודה, לצערנו בלי הרבה אופציות טבעוניות - אבל אם מגיעים לארוחת ערב מוקדם אפשר להזמין פיצה, ואפילו לבקש אותה בלי גבינה :)

בסך הכל ישנו שני לילות ב-D&D, וביניהם ביקרנו במפל Pulhapanzak, שנמצא מרחק של אוטובוס אחד (כחצי שעה) מהעיירה. השמורה של המפל היא אזור תיירותי שמזכיר קצת את הסחנה, מלא בשולחנות פיקניק ובדשא לא-מספיק-מטופח, אבל המפל שהיא מקיפה הוא באמת מרשים ויוצא דופן - הגבוה ביותר בהונדורס! במהלך הביקור גילינו שהמפל טומן בחובו הפתעה אקסטרימית לא רגילה - סיור במפלים עם מדריך (בתשלום נוסף), שמאפשר בגדול לצעוד ממש בתוכם, מתחת למים הזורמים. מדובר בחוויה די מטורפת אבל קצת מסוכנת שלא מתאימה לילדים/ לאנשים שלא יודעים לשחות (מקבלים קסדות אבל אין שום רתמות, הולכים על סלעים חלקלקים ועוברים בתוך זרמים חזקים מאוד). שימו לב שהכל נרטב, מומלץ להיכנס עם בגד ים, סנדלים מותאמים להליכה במים ושקית נגד מים לטלפון.

בחזרה לעיירה, ביקרנו בשמורה הארכיאולוגית של Los Naranjos, שחוץ מהיותה אתר ארכיאולוגי מכובד היא גם פשוט מקום יפהפה ומלא ברחשי ציפורים. הביקור בשמורה ארך כשעתיים, במהלכו הלכנו על גשרי עץ בתוך ג'ונגל מהפנט ומעל אגם Yojoa, והגענו לתצפית מהממת על כל האגם. יש גם אפשרות לשכור קיאקים בצמוד לשמורה, ולעשות טיול קיאקים בנחל שזורם לתוך האגם - לא עשינו, אבל מרחוק זה נראה כיפי ורגוע מאוד, בעיקר לקראת השקיעה.

Los Naranjos מוקפת במסעדות, אבל באמת לא מצאנו ולו מקום אחד שמציע אוכל צמחוני(!), שלא לדבר על טבעוני. הסתפקנו בארוחת בוקר מקסימה ב IVO'S Cafe (ברחוב של D&D), מאפיה מתוקה עם בעלת מקום סימפטית שמציעה מבחר טעים של עוגות ועוגיות, וגם קפה על חלב סויה.

La Ceiba

מלוס נרנחוס חזרנו באוטובוס לסן פדרו סולה, ומשם - ישר ללה סייבה. קבענו טרק באזור לה סייבה, בשמורת Pico Bonito, עם חברת הטיולים La Moskitia Ecoaventuras. נתחיל מהסוף- אנחנו מאוד ממליצות!
מדובר בשלושה ימים של טיול בג'ונגל, לינה ובישול בשטח, ורחצה במפלים ובריכות לאורך הדרך. אין שם הרבה תיירים, טיילנו רק בחברת שני המדריכים וכמובן הטבע והחיות מסביב- חוויה ממש מיוחדת, ותחושה של חיבור לטבע שרק מחכה שנגלה אותו. קבענו את הטרק בהתכתבות בוואטסאפ עם חורחה, הבעלים של החברה - +50499297532.

אפשר גם לטייל רק יומיים, לדעתנו זה קצת מוריד מהחוויה כי ביום השלישי מגיעים לאזור שבאמת אנשים בקושי מגיעים אליו ומקבלים את החוויה המלאה, שכוללת פילוס עם מצ'טות בין סבך העצים והענפים- וגם בריכת מים טבעית במיקום מהמם.
החברה רצינית, הציוד ברמה גבוהה, המדריכים חמודים והבעלים (שהוא טיפוס מאוד מיוחד) קשוב מאוד לבקשות, יודע אנגלית ולגמרי יתאמץ כדי שיהיה לכם מוצלח (וטעים). בין היתר הוא הסיע אותנו ממקום למקום, אסף בשביל כביסה ונסע בין שלושה סופרים שונים כדי למצוא לנו טופו (!) כדי שנאכל טוב בטרק.

אם הולכים על זה כדאי לדעת ש:
- המחירים לא הכי זולים - הטרק עלה 203$ לאחת, אבל מבחינתנו זה היה שווה את המחיר, עבור חוויה שלא יכולנו לרכוש משום חברה אחרת.
- ההוסטל לא כל כך מסודר. הלינה היא באוהלים, המקלחות מקרטעות והוויפיי נופל אחרי כל גשם קטן (וגם אין קליטת סלולאר של claro). חשבנו שכדאי לישון שם מטעמי נוחות לפני ואחרי הטרק, בדיעבד יש מצב שאפשר למצוא מקומות יותר סימפתיים אם לא מתחשק לכם להתכלב. מה שכן, אם אתם ישנים שם אנחנו סופר ממליצות להתקלח בנהר למרגלות ההוסטל (כן כן) ולא במקלחת- יש שם פינת חמד וזאת פשוט חוויה שקשה להסביר במילים, במיוחד כשיש ירח מלא.

להרפתקנים באמת- החברה מוציאה גם טרק של חמישה ימים בשמורת לה מוסקיטיה. מצד אחד השמורה נשמעת מדהימה, הכי קרוב שאפשר לחקור את הג'ונגל הפראי בעצמכם, לחיות כמה ימים בטבע באווירת הישרדות ולראות חיות מגניבות ומיוחדות. מהצד השני, להבנתנו בעיקר שטים בקאנו במהלך היום והנסיעה לשם מאוד ארוכה- ממליצות לשקול אם מתאים לכם בהתאם למשך הזמן שיש לכם לטייל, ולמוכנות שלכם לחוויה קצת יותר מאתגרת ואולי מסוכנת.

אחרי שלושה ימים מטורפים בג'ונגל, עדיין חסר לנו מפגש עם קופים, וביקשנו מחורחה שיארגן לנו אחד ביום למחרת. וכך יצאנו בטנדר לכיוון Laguna de Cacao, שנמצאת בסמוך לים, כ-40 דקות מלה סייבה. שילמנו לחורחה על ההיסעים ועלינו לשיט בקאנו לאורך הלגונה המקסימה והשקטה (חוץ מקריאות ציפורים פה ושם), כשבסופו ירדנו בחוף מבודד, בלי אף אדם - אבל עם משפחת קופים אמיתית שמתנדנדת בין העצים. השיט עלה 400 למפירה לכל אחת, מחיר שבעינינו לגמרי השתלם - גם כי זכינו לפגוש את החיה שכל כך ייחלנו לה, וגם כי עזרנו לפרנס את הקהילה שחיה באזור (הכפר שלהם נקרא קקאו), שלא נראה שנהנית בדרך כלל מהרבה תיירים, אם בכלל.

האי Utila

במקור, תכננו לנסוע לאוטילה כי שמענו שזה אי הצלילה שמיועד למוצ'ילרים, שיש בו המון אתרים מעניינים, ריף מטורף וכרישי לוויתן שמופיעים מפעם לפעם, והכי חשוב- שהצלילות זולות. אבל כשהגענו לאוטילה גילינו שיש בה הרבה יותר- המון נופים גם על פני היבשה, חופים מדהימים ואיים קטנים שאפשר לשוט אליהם- תמיד בסירה קופצנית שלא נותנת רגע מנוח.
ההגעה לאי היא במעבורת שיוצאת מלה סייבה פעמיים ביום, בשעות 09:00 ו-16:30, והחזרה במעבורת שיוצאת מאוטילה בשעות 07:00 ו-15:20.עדיף לקנות כרטיס למעבורת באינטרנט (לא חייבים לקנות מראש)- יותר זול מקניה במקום. מומלץ להגיע למעבורת בלה סייבה כשעה מראש, ושימו לב שאין אוטובוסים שמגיעים ממש עד אליה- עדיף לקחת מונית.

צללנו במועדון Paradise Divers, במחיר מצחיק של 25$ לצלילה + לינה בחינם בכל יום צלילה. הסיבות למחיר הזעום התבהרו כשגילינו שההוסטל של המועדון הוא מאוד בסיסי, והמטבח לא משהו (וגם נורא חם לבשל בו). בכל זאת נהנינו מהלינה במועדון ומחברת המדריכים לאורך כל שעות היום.

מעבר לצלילות, באחד הימים נסענו דרך חברה שנקראת Bush's Bay Islands לאי Water Cay (קוראים את זה כמו Key) - אי טרופי יפהפה, עם חול לבן, עצי קוקוס ומים בצבע טורקיז, שנראה באמת כמו גן עדן. חשוב להביא איתכם שמיכה או מגבת לשבת עליה באי - אנחנו לא הבאנו, ושבוע אחרי הטיול גיליתי תולעת שנכנסה לי לברך (!) מהחול דרך פצע ברגל. מסתבר שהן ממש אוהבות חופים עם חול לבן במרכז ובדרום אמריקה, ומגיעות אל החול מקקי של בעלי חיים...
השיט לאי (בסירה קופצנית כמובן) הוא חוויה פופולרית בקרב תושבי הונדורס, שמקפידים להגיע עם צידנית ענקית מלאה בכל טוב לכמה שעות של פיקניק, לכן עדיף לקבוע אותו בימים שהם לא ראשון. החברה מציעה גם השכרת שנורקלים ונסיעה נוספת למקום שנקרא Sea Star Bank, אך על אף השם המפתה, לא מצאנו שם ולו כוכב ים אחד(!). למראה הפנים המאוכזבות שלנו, נהג הסירה טען שיש בדרך כלל כוכבי ים רק אחר הצהריים, מהשעה 4 והלאה. מוזמנים לנסות ולעדכן.

מקום נוסף שביקרנו בו באוטילה הוא חוף האלמוגים של מסעדת Neptune's. כדי להגיע לחוף צריך לקחת סירה חינמית, שיוצאת מדי שעה (החל מ9 בבוקר) מהקצה של העיירה באוטילה. ממליצות להגיע בסירה הראשונה כדי לחוות את החוף בלי אנשים - חוף לבן ושקט, מרוצף בעצי דקל וערסלים שתלויים ביניהם, ורציף עץ שאפשר ללכת עליו עד לאזור העמוק בים, ומשם לקפוץ ולשנרקל בין האלמוגים המטורפים. אנחנו לקחנו מראש ציוד שנרקול ממועדון הצלילה שישנו בו, וממה שהבנו אין בחוף ציוד להשכרה, אז שווה לעשות כמונו :)

שני מקומות נוספים ששווים ביקור באי הם Pumpkin Hill היפה, ממנה אפשר לראות תצפית מהממת על כל האי- במיוחד בשקיעה (מגיעים בטוקטוק ממרכז העיר), ו Jade Seahorse- מעין מוזיאון ענק שכולל כמה מבנים שונים, ועשוי כולו מפסיפס של חפצים ישנים שבורים. המקום היה פעם בר, שנסגר לאחרונה בשל הקורונה, ועכשיו הוא רק משמש כהוסטל, אבל אפשר גם פשוט לבקר בו לאורך כל שעות היום, בתשלום סמלי.

ועכשיו לתכלס - הצלילות! בכל יום יצאנו לשתי צלילות מדהימות בסירה. בכל פעם, המדריך השקיע ותיאר לנו לפרטי פרטים את האתרים המתוכננים לצלילה של מחר, אבל הוא תמיד הקפיד לציין ששום דבר לא בטוח- כל ההתנהלות במועדון תלויה ברצונו של הקפטן (שמשיט את הסירה), והוא יכול לשנות לגמרי את אתרי הצלילה שנבחרו ברגע האחרון. בכלל, כל מי שעובד במועדון הוא דמות. כולם הגיעו לאוטילה במקרה ואיכשהו נשארו שם הרבה יותר זמן ממה שהם תכננו, וכולם רוצים שגם אתה תישאר באוטילה ותחווה אותה למשך. כל. החיים. בעיננו כמה ימים זה דווקא די מספיק.
האתרים שהכי אהבנו היו Black Coral Wall, שם צללנו במסדרונות צרים מאוד בין המון אלמוגים, ו Ron's Wreck - סירה טבועה פסיכית לגמרי שממש נכנסים אליה במהלך הצלילה. יצא לנו לראות המון סוגי דגים, קצת כרישים קטנים (בעיקר ליד המועדון) וצב ים! דולפינים וכרישי לויתן לא פגשנו, אבל שמענו שהיו בשבוע לפנינו המון. לא נורא.

מאוד נהנינו מהאוכל באוטילה, אולי כי הוא מותאם במיוחד לתיירים. הכי אהבנו את מסעדת Mister Buddha - מסעדה שנמצאת ממש על הים ומגישה אוכל אסייתי מטורף וברמה גבוהה, עם הרבה אפשרויות טבעוניות. באופן כללי, המסעדות שנושקות לים הן בדרך כלל יקרות משמעותית מאלה שלא, ואפשר לנחש את זה גם לפי העיצוב המושקע שלהן. חוץ מזה, בכל מקום באוטילה אפשר למצוא שייקים טעימים - בעיקר אהבנו את אלה שמוגשים ב Munchies, מול מועדון הצלילה שלנו. לקראת החזרה הביתה התחלנו להתגעגע לאוכל ישראלי, ובלילה האחרון אכלנו בUltralight Israel - מסעדה שלמרבה ההפתעה שייכת לאישה מקומית, שמאוד מתחברת לאוכל הישראלי, ומנסה לחקות אותו בגרסתה (המשונה מעט). אם חשקה נפשכם בפלאפל זה כנראה המקום, אבל באופן כללי המסעדה די ממוצעת.

San Pedro Sula

את היומיים האחרונים העברנו בסן פדרו סולה ובסביבתה. לא תכננו להתעמק בתולדות הפשע המאורגן בהונדורס, אבל בדיקת הקורונה שהיינו צריכות לבצע יומיים לפני הטיסה אילצה אותנו לחוות עולם קצת אחר מהטבע והנופים שראינו עד כה. אז מה יש לעשות בסן פדרו אתם שואלים? האמת שלא כל כך הרבה, בעיקר לא בתקופה הזו. להלן רשימת המקומות שחשבנו לבקר בהם, אבל רובם ככולם היו סגורים בפנינו בשל מצב הקורונה:
- הפארק הלאומי Jeanette Kawas בעיר Tela, באמצע הדרך מלה סייבה לסן פדרו סולה
- הגן הבוטני Lancetilla בעיר Tela
- הפארק הלאומי Cusuco, שעתיים נסיעה ב4×4 מסן פדרו סולה
- Angeli Gardens בסן פדרו סולה
בסופו של דבר, אחרי יומיים מייגעים, מצאנו שתי אטרקציות בודדות שיכלו לארח אותנו - תצפית "קוקה קולה" בסן פדרו סולה (כשעה וחצי עליה ברגל מהעיר), ואיך לא- שוק המזכרות Mercado Guamilito. שתי החוויות היו נחמדות, והיינו ממליצות עליהן רק אם יש לכם זמן לשרוף בעיר. העליה לתצפית היתה מרהיבה, אמנם ברובה על דרך אספלט אבל בתוך ג'ונגל רועש ומלא חיות, כשלצדנו עלו רבים מתושבי סן פדרו סולה בריצה קלילה (וחלקם בהליכה... די כבדה, אפשר לומר). בסוף העליה מגיעים לשלט של קוקה קולה, כשהדרך רצופה בקיוסקים נחמדים עם תצפית יפה על העיר.

אם היה לנו עוד זמן...

שני מקומות גדולים שרצינו לבקר בהם אבל לא הספקנו הם שמורת La Moskitia (וספציפית אזור ריו פלטנו), והפירמידות העתיקות בקופאן. ממליצות בחום להשקיע עוד כמה ימים בשהות בהונדורס בשביל טרק במוסקיטיה (ההגעה היא מלה סייבה), ולנסות להכנס להונדורס ממעבר El Florido כדי לחוות את הימים הראשונים במדינה בקופאן. משם לסן פדרו סולה יש נסיעה ארוכה של כ-6 שעות, ולכן ויתרנו על לנסוע אותה פעמיים - עדיף לעשות אותה בפעם אחת אם תצליחו :)

טיפים

• בטיחות: אמנם אומרים שהונדורס מסוכנת והאזרחים ישמחו לספר לכם על הממשלה המושחתת וקרטלי הסמים, אבל באמת שאם נזהרים ובוחרים בקפידה את המקומות ואמצעי התחבורה פוגשים רק אנשים נחמדים שבעיקר מופתעים לראות שם תיירים וישמחו לעזור :) אנחנו טיילנו שתי בנות והרגשנו בטוחות. בגדול כדאי להימנע מלהסתובב יותר מידי בערים כמו סן פדרו סולה ולה סייבה ופשוט לא להיות בחוץ בשעות הלילה. כשכן עברנו בערים האלה פשוט היינו קצת יותר דרוכות, לא השארנו את התיקים בשום מקום ודאגנו שהכסף והדרכון יהיו בתיק קטן שאי אפשר לתלוש מאיתנו וכו'. באוטילה אפשר להרגיש בנוח להסתובב חופשי גם בערב.
• כסף: המטבע המקומי הוא למפירה. 7 למפירה = שקל. ברוב המקומות אפשר גם לשלם בדולרים, אבל לרוב הם יקפידו לעגל לצד שפחות טוב לכם ויותר טוב עבורם. על כל השבועיים אנחנו הוצאנו סך הכל כ18,000 למפירה (2500 ש"ח) כל אחת. בנק BAC הוא הידידותי ביותר, שמאפשר לכולם להחליף בו דולרים, ובכספומטים שלו אפשר להוציא כסף גם לבעלי כרטיס מסטרקרד. לא פגשנו הרבה כאלה בהונדורס (בגואטמלה יש יותר), אבל כן מצאנו את בנק Atlantida שגם בכספומטים שלו אפשר להוציא כסף לבעלי מסטרקרד. ככלל, רוב הכספומטים והחנויות עובדים עם כרטיסי ויזה, אז אם יש לכם כזה - זכיתם! ממליצות שלא לבטל אותם רגע לפני הטיסה כמו שאולי אחת מאיתנו עשתה ברגע פזיז של חוסר אחריות. במעבר הגבול Corintos החלפנו קצת דולרים שהיו לנו עם אישה אחת שישבה שם, מה שהתברר כהחלטה טובה כי אין איפה להוציא כסף או לקנות סים עד שמגיעים לטרמינל בסן פדרו סולה.
• סים: מומלץ לקנות סים מקומי של אחת החברות הגדולות - Claro או Tigo. אנחנו השתמשנו ב Claro אבל יכולות להעיד שהם אכזבו מאוד שוב ושוב לאורך הטיול, אז היינו ממליצות על Tigo עד שמישהו יגיד אחרת. וגם - חשוב לוודא במעמד הקניה כמה אינטרנט יש לכם בכרטיס ולכמה זמן הוא מיועד, גם אם זה אומר לבקש מהם לכתוב על דף כדי שזה יהיה סגור ובטוח. קרה שהטעו אותנו ומכרו לנו כרטיס סים עם 200 מגה בייט לשבועיים, למרות שביקשנו בפירוש מעל 3 ג'יגה, וגילינו על זה כמובן רק מאוחר מדי - כשה200 נגמרו...
• טבעונות: באופן כללי, אם יש לכם אפילו קצת תושייה במטבח, כנראה שעדיף לכם לבשל הרבה. אם אין בזה עוף הם לא קוראים לזה אוכל ופשוט ממש קשה למצוא מסעדות עם מנות טבעוניות נורמליות (לצמחונים קצת יותר קל כי יש פיצות, מאפים וטוסטים בדי הרבה מקומות). ממש כדאי להשתדל לישון בהוסטלים עם מטבח ולעשות קניות בסופרים גדולים כשעוברים ליד כאלה - בהם יש סיכוי למצוא פתיתי סויה ואפילו טופו בקופסאות שימורים (לגמרי סבבה), וכמעט תמיד יש עדשים וקטניות נורמליות. בכל חנות ירקות אפשר למצוא בטטות, ברוקולי וכו. ברוב חנויות המכולת ובהרבה מסעדות יש חלב שקדים, לפעמים גם חלב סויה וחלב קוקוס. שימו לב לשנן את כל המילים של הדברים שאתם לא אוכלים ולוודא טוב טוב מה מזמינים כי גם אם הם מהנהנים זה לא אומר שיש להם מושג מה זה טבעוני! (Vegano).
• אנחנו יודעות שזה מפתה אבל אל תאכלו סלטים וירקות טריים שהם לא מקולפים, זה לא שווה את הקלקול קיבה (מניסיון). ברוב המקומות התיירותיים בהונדורס אפשר לשתות Agua Pura - מים מטוהרים, רק שימו לב לבקש בלי קרח, כי אתם לא יודעים מאיזה מים הוא עשוי...
• אפליקציות מומלצות: Maps.me (שימו לב להוריד את המפה של הונדורס במצב Offline), Booking, TripAdvisor, Google Translate עם ספרדית ועברית במצב Offline, Happy Cow למסעדות טבעוניות. ממליצות מאוד לקנות באינטרנט את המדריך של Lonely Planet למרכז אמריקה - מגיע כPDF ומאפשר לכם לתכנן את הטיול לפרטים הכי קטנים, גם כשאין אינטרנט וכשיש בלת"מים בנסיעות :) וחוץ מזה כמובן מומלץ ללמוד כמה שיותר ספרדית לפני ותוך כדי, זה יכול לגמרי לשפר לכם את הטיול גם אם התחלתם ללמוד רק בטיסה, ולא תאמינו כמה תשתפרו בתוך כמה ימים!

קבצים מצורפים

• תיאור הטרק בשמורת Pico Bonito

קישורים חיצוניים

• המלצות לטיולים באזור Lago de Yojoa
• הסבר על ה Cays באוטילה
• הזמנת כרטיס למעבורת La Ceiba-Utila
• רכישת ספר Lonely Planet של מרכז אמריקה