שבועיים ברג'סטאן

רקע והקדמה

מדינת ראג'סטאן משתרעת על שטח של 342,236 קמ"ר והיא למעשה המדינה הגדולה ביותר בהודו מבחינת שטח ( שטחה כמעט כשטח גרמניה!). ראג'סטאן גובלת בפקיסטן בכיוון מערב, ובמדינות ההודיות פונג'אב מצפון, הריאנה ואוטר פאראדש בצפון מזרח, מאדיה פאראדש מדרום מזרח ובגוג'אראט בדרום מערב.
עקב גודלה העצום של המדינה ובגלל שהיו לנו רק שבועיים בחרנו להתמקד בערים הבאות: ג'איפור, סוואי מדפור, פושקר ואודייפור. על ג'איסלאמר (העיר הזהובה) ועל ג'ודפור (העיר הכחולה) נאלצנו לצערנו לוותר, אך אם יש לכם מספיק זמן אנחנו בטוחים שהן שוות ביקור.
האקלים במדינה בעיקר מדברי הודות למדבר טהאר שמתפרס על חלקים נרחבים מהמדינה. מחוץ לעונה אפילו חלק מהמקומיים נודדים צפונה על מנת לברוח מהחום הבלתי נסבל.
ראג'ה בשפה הסנסקריטית זה מלך והפירוש המילולי של ראג'סטאן זה מדינת המלכים, ואכן המדינה הייתה ממלכת המהארג'ות בעבר. היום ניתן לבקר במדינה במבצרים וארמונות רבים עדות לשושלת המלכים (המהארג'ות) שחיו עד לא מזמן במדינה.
כיום ניתן לבקר ולטייל במרבית הארמונות והמבצרים חלקם הפכו אפילו למלונות וניתן ללון בהם.
הארמונות והסמטאות העתיקות שיש ברג'אסטן על הרקע המדברי מקנה לה נוף שמזכיר סצנה מהסרט אלאדין.

הגעה לראג'סטן: יש אינספור דרכים להגיע לראג'סטאן תלוי מהיכן הגעתם ולאיזה עיר אתם מתכוונים להגיע, אני יכול לספר ספציפית עלינו (עליי ועל חברתי שטיילה איתי).
לאחר טיול של חודש בצפון הודו (לאחר שטיילנו במדינת הימצ'אל פאראדש, באיזור רישיקש, בניו דלהי ובאגרה) הגענו אל העיר ג'איפור בירתה של מדינת ראג'סטאן. אל ג'איפור הגענו מאגרה לאחר נסיעה שארכה 6 שעות באוטובוס.

בגלל החום הכבד ששורר כל השנה ברג'אסטאן המדינה היא פחות יעד לטרקים ולטיולים רגליים אך יפה, מיוחדת ושווה ביקור.

כסף ועלויות(נכון לספטמבר-אוקטובר 2017):
1 שקל= 18 רופי הודי 1 דולר=67 רופי הודי

ג'איפור

בג'איפור עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בר'גאסטן שהינו כ-3 ימים סה"כ. חלק מהתרמילאים פחות אוהבים אותה כי היא גדולה מאוד ולכן הגסטהאוסים לא נמצאים אחד ליד השני קשה להשוות ביניהם. ג'איפור מכונה העיר הוורודה בגלל צבע המבנים של העיר העתיקה שלה (למעשה מדובר ביותר אדמדם- חמרה מאשר ורוד).
לינה:
בזמן הנסיעה באוטובוס אל ג'איפור התחברנו לתרמילאי אוסטרלי בשם ג'ייק ואל תרמילאית יפנית בשם יונה, מלבד ארבעתנו כל הנוסעים היו הודים. אני וחברתי שיר הגענו לג'איפור בשעה 21:00 בערב מבלי שהזמנו מקום מראש, ג'ייק ויונה הזמינו מקום בהוסטל בשם moustache. החלטנו ללכת איתם ולנסות את מזלנו.
ההוסטל עצמו היה מגניב עם הרבה אירופאים\אוסטרלים ותרמילאים מכל העולם, עם איזור משותף ואווירה ממש טובה.

לצערנו כל החדרים כולל הדורמס היו מלאים, אך צוות ההוסטל מאוד נחמד והציעו לנו לישון במיטות שהיו בדיעבד מאוד נוחות באיזור המשותף הממוזג בחינם, לא רצינו להסתובב יותר מידי בלילה אחרי היום הארוך שעברנו אז הסכמנו לזה. לאחר שהתמקמנו עלינו לגג של ההוסטל ואכלנו במסעדה שלהם ביחד עם ג'ייק ועם יונה, וגם עם שני ועם גל 2 בחורות ישראליות שהכרנו באיזור המשותף. בבוקר רצינו לשלם עבור השהות שלנו מהו יחסי או לפחות לתת טיפ לעובדי ההוסטל אך הם לא הסכימו לקבל מאיתנו דבר.
שני לילות הנוספים בהן שהינו בג'איפור ישנו במלון פאר בשם Narian Niwas (שהיה ארמון של משפחת מהארג'ות הודית בעבר) עם בריכה, ארוחת בוקר מעולה וחדר ברמה גבוהה. חברתי שיר החליטה להפתיע אותי לכבוד יום הולדתי והזמינה לנו את המלון המפואר ל-2 לילות בעלות של 18,000 רופי (מחיר של צימר בצפון בערך).

כיף להתפנק במלון כזה במחיר נמוך יחסית בסדר גודל לישראל אך תזכרו שבהודו זה עדיין כסף רב והתייחסו אלינו בהתאם. כשנהגי ריקשות הבינו לאן הם לוקחים אותנו לדוגמא אחד הנהגים שסגרנו איתו על 100 רופי לפני הנסיעה ראה את המלון ואמר 100 רופי כל אחד, כמובן שהבאנו לו רק 100 רופי והלכנו למלון. מקרי החמדנות עם נהגי הריקשה חזרו בצורות שונות אחר כך (אובר יכול להוות פתרון נוח להתניידות בג'איפור, אין הפתעות במחיר ואף נהג לא יסתכן שיכתבו עליו ביקורת שלילית).

אטרקציות וטיולים:
העיר העתיקה של ג'איפור שם ניתן לראות את ארמון הרוח (אולי הסמל המפורסם ביותר של העיר)
ג'אנטר מאנטאר (מצפה הכוכבים).

מומלץ גם לראות את מבצר אמר Amer Fort, מבצר יפה שנבנה בשנת 1952 וממוקם על גבעה כ11 ק"מ מהעיר העתיקה של ג'איפור. למבצר הלכנו ביחד עם שני ועם גל עם נהג ריקשה שסגרנו איתו להסיע אותנו הלוך וחזור ב400 רופי.

ארמון המים- ארמון שנמצא במרכז האגם בקרבת העיר העתיקה אליו ניתן להגיע רק בשייט או בשחייה.

Raj Mandir Cinema- אולם הקולנוע הכי גדול בהודו (ויש כמה הודים שטוענים שבאסיה כולה), המבנה עצמו מרשים מאוד ונראה כמו תיאטרון אירופי עתיק. זו חוויה בלתי נשכחת ללכת להקרנה של סרט, נכון כנראה שלא תבינו מילה אחת ממה שהם אומרים אבל הסרטים ההודים כל כך קיטשיים שלא צריך להבין מילה אחת בהינדית, אתם תבינו את העלילה מצויין. התגובות של הקהל ההודי בסרט גם הן חלק מהשואו ומהחוויה.
אנחנו הלכנו להקרנה של 21:30 בערב לסרט שאורכו היה 3 שעות (אך נהננו מכל רגע). מולץ להגיע לפחות 45 דקות לפני ולקנות כרטיסים. שמחיריהם נע בין 300-400 רופי (תלוי אם זה "פרימיום" או "דיימונד בוקס" אנחנו לא הצלחנו להבין מה ההבדלים ביניהם זה נראה לנו אותו הדבר).

אזהרות: נהגי ריקשות ינסו להציע לכם לבוא לסיור ולראות את מלאכת היד המסורתית של ג'איפור (אבני חן, אריגה של בדים ועוד...) ויספרו לכם שאם תיהיו מעוניינים תוכלו לקנות את המוצרים במחירי מפעל זולים מאוד. המנעו מכך! כשתגיעו אל תוך המפעלים האלה יתיחסו אליכם מאוד יפה יציעו לכם צ'אי\קפה או שתיה קרה בבקבוקים אישיים לאחר מכן יופעל עליכם לחץ כבד מאוד לקנות והמחירים מופקעים.

סאוואי מדפור Sawai Madhopur

אל עיירה קטנה ונידחת זו הגענו ליומיים בעיקר כדי לראות את הפארק הלאומי רנטהמבור שם ניתן לראות את הטיגריס המלכותי בסביבתו הטבעית (ביער חופשי לחלוטין) ולעשות שם טיול סאפרי בג'יפ ממש כמו באפריקה (רק עם חיות הודיות ויער הודי).
נסיעות: מג'איפור אל סאוואי מדפור שעתיים ברכבת.
על פרק זה לא ארחיב מידי היות וכתבתי עליו סיפור דרך נפרד, מי שמעוניין לקרוא אותו מצ"ב קישור אליו למטה בסוף סיפור הדרך.

פושקר

פושקר עיר קטנה יחסית אך קדושה מאוד להינדים (אסור להכניס אליה אלכוהול ולאכול בשר), מקום שאוהבים לעשות בה קניות ועיר שישראלים אוהבים מאוד גם תרבות הפלאפל מפותחת פה מאוד (באופן מפתיע ובשונה מהציפיות שלי לפחות "הפלאפל של שאול" מאוד טעים) ובהכללה גסה לכל חנות שניה או שלישית שם יש שלט בעברית.
בפושקר שהינו סה"כ 4 ימים. עיר שמתאימה יותר לרביצה ומנוחה, משחקי חברה וקניות בשווקים.
הגעה:
נסיעה לאג'מר מסאוואי מדפור ברכבת שארכה 4.5 שעות פירסט קלאס תא משלנו מרווח נקי ונח (עלתה 2490 רופי לשנינו). זו המחלקה היחידה שנותרה זמינה אך היא הייתה שווה את המחיר שלה.
מתחנת הרכבת באג'מר לקחנו טוקטוק אל פושקר חצי שעה נסיעה ועלה 350 רופי, בנוסף היה עלינו לשלם פרמיט של 20 רופי לטוקטוק בצ'ק פוינט עבור הכניסה לאזור פושקר (באמת שאין לי מושג על מה הם לוקחים את הכסף הזה). שם גם בדקו שלא הברחנו אלכוהול או משהו כזה לתוך פושקר שזה עיר קדושה ואסור להכניס אליה אלכוהול.

לינה:
לאחר החוויה הטובה שחווינו בג'איפור החלטנו ללכת ולישון בהוסטל moustache שמסתבר שיש לו סניפים בהרבה ערים בהודו בכלל וברג'אסטן בפרט. הסניף הזה של ההוסטל היה חדש לגמרי (נפתח רק 10 ימים לפני שהגענו) אך גם בו הייתה אווירה לא רעה בכלל (פחות מג'איפור לטעמנו).

מה עושים בפושקר:
אחרי שתשבעו מהקניות מהרביצה ומהבריכות שתכנסו אליהם כדי להצטנן מהחום תטיילו קצת בפושקר מומלץ להגיע לאגם במרכז פושקר ולראות את מקדש ברהאמה. עפ"H הדת ההינדית נפל פרח לוטוס מהאל בראהמה ומקום שבו נחת הפרח נוצר האגם בפושקר.
מקדש שקצת יותר אתגרי להגיע אליו אך הנוף מאוד בשקיעה יצדיק את הטיפוס של מאות מדרגות הוא המקדש סאביטרי Savitri Temple. הזהרו מהקופים למעלה במקדש הם חוטפים אוכל אפילו מהתיק.
אותי הנוף בשעת השקיעה הרשים הרבה יותר מהמקדש.

אזהרות: בגלל קדושתה של העיר ימצאו אתכם כל מיני נזירים וכהני דת שידחפו לכם פרחים ליד וכשתסרבו הם ישחילו את המשפט "It is not for you, It's for the lake", תמשיכו לסרב בתוקף כי כנראה שאחרי "שכהני הדת" האלה יברכו אתכם הם יבקשו בתוקף תשלום על השירות הזה.

אודייפור

אודייפור מכונה העיר הלבנה (גם פה בגלל צבע הבתים בעיר) ללא ספק העיר האהובה עלינו בהודו, מלאה באגמים ותעלות מים ובעלת ארכיטקטורה מעניינת. באודייפור שהינו בסה"כ כ-5 ימים.

הגעה:
נסיעה מאג'מר (עיר הקרובה לפושקר) ברכבת (מקומות בישיבה הפעם) עם מזגן, הנסיעה ארכה 5 שעות ועלתה לנו 590 רופי לאדם.

לינה:
גם פה עקב היחס הטוב שחווינו המשכנו לישון בהוסטל Moustache, סגרנו דורמס ל-4 אנשים עם דורון ועם דניאל (זוג תרמילאים נשואים בני גילנו) שאיתם עשינו את הטרק בעמק הפרחים בצפון הודו וקבענו להפגש.
בלילה האחרון שלנו באודייפור החלטנו להתפנק מעט ועברנו לישון במלון מפנק יותר שעלה 1600 רופי לחדר אחרי מיקוח אך את שמו איני זוכר.

אטרקציות וטיולים:
שכרנו 2 טוסטוסים מההוסטל שלנו, על טוסטוס עלה 500 רופי כולל 2 קסדות, נסענו לאגם בשם Tiger Lake, בעבר היו בו טיגרסים היום בשעות החשיכה אומרים שיש שם נמרים, ולפי השמועות במים יש תנינים, אז אנחנו העדפנו לא לנסות ולבדוק את המים, המשכנו לאגם אחר בקרבת מקום ושחינו בו.
עם הטוסטוסים נסענו גם למתחם שמראה את חיי הכפר מסביב להודו, השם של המתחם נקרא Shilpgram, (עלות כניסה 100 רופי , שימוש במצלמה 50 רופי ומדריך 200 רופי). למדנו דברים חדשים על חיי הכפר בהודו וראינו שחזור של מגורים בקומונה שנפוצה באיזור ג'איסלמר.
יש גם באיזור הרבה אמנים שמוכרים את מלאכת ידם.

ביום אחר עשינו טיול יום למקדש רנקפור (Ranakpur) ולמצודת kumbhalgarh fort, השרנו רכב עם נהג לכל היום שעלה לנו 2000 רופי.
Kumbhalgarh Fort נמצא 86 ק"מ מצפון- מערב לאודייפור, הנסיעה לשם לקחה כמעט שעתיים ועשתה לנו קצת בחילות (הנהג היה די טוב כנראה שהדרך על הפנים). המבצר נבנה במאה ה-15, הוא אתר מורשת עולמי של אונסק"ו היקף חומתו היא מעל ל-80 ק"מ מה שהופך אותו למבצר השני בגודלו ברג'אסטן.
מהמבצר נסענו בכיוון דרום מערב 34 ק"מ ושעה נסיעה בערך למקדש רנקפור.
המקדש יפייפה ועשוי כולו משיש, נתמך על יד 1444 עמודי שיש ולפי מה שסיפרו לנו לא ניתן למצוא שני עמודים זהים.
המקדש שייך לדת הג'יין (דת קטנה יחסית) בהודו המונה 3.5 מיליון מאמינים, לנו ספרו שאמו של מהטמה גנדי השתייכה לדת הג'יין (לא יודע אם הדבר נכון או לא).
הכניסה למקדש בלבוש צנוע בלבד (מכנסיים ארוכות וללא גופיות) ולא עם מוצרי\בגדי עור למיניהם, עלות כניסה 250 רופי בסכום הזה מקבלים גם מדריך אודיו, בנוסף לא נותנים להכניס אל תוך המקדש מזון, מים ופלאפונים (לצלם עולה עוד 100 רופי). המקדש נסגר בשעה 17:00.

ביום טיול נוסף ביקרנו בCity Palace (ארמון מרשים) שנמצא בתוך אודייפור 100 רופי לכניסה+400 לשייט על אגם (Pichola Lake) השייט יפה מאוד אנחנו אהבנו, השייט עצנו ארך כשעתיים בערך כולל עצירה של חצי שעה באי במרכז האגם בשם Raj Mandir (אי שבמרכזו מלון מפואר שהיה בעבר בית קיט של מאהרג'ות).
בסוף היום הלכנו למופע פולקלור רג'אסטני (150 רופי) שאלנו בהוסטל איך להגיע (לא הכי ברור, אבל לא רחוק :) ), המופע היה מלא בתיירים והיה לו ביקוש גדול אז להגיע לפחות חצי שעה לפני שהוא מתחיל בכדי לרכוש כרטיסים.

אזהרות:
אין משהו מיוחד שנתקלנו בו באודייפור והרגשנו צורך לפרט, תיהיו ערניים לאזהרות הכלליות כמו בכל מקום אחר בהודו.

קישורים חיצוניים

• ספארי בפארק רנטהמבור