שבוע של טיולי הליכה בצפון אוטרהאקנד

הקדמה

מחוז אוטרהאקנד טומן בתוכו הרבה מעבר למנוחה בטלנית ברישיקש. בטיול של שבוע הספקנו לחוות מעט ממה שיש לאיזור המקסים הזה להציע. ביקרנו באחד ממקורות הגנגס - באדרינאת ובטרק עמק הפרחים.

הדבר המפתיע ביותר הוא ההיעדר הכמעט מוחלט התיירות המערבית באיזורים האלה. עם זאת, התיירות הפנים ההודית המורכבת מעולי רגל קיימת בשפע וישנה תשתית תיירותית רחבה הכוללת מקומות לינה ברמות משתנות, מבחר רב של מסעדות הודיות ותחבורה ציבורית תדירה.

עונה- מאי - אוקטובר. הדרכים נפתחות בתחילת מאי בדרך כלל, ונסגרות באיזור הדיוואלי (תאריכים משתנים אוקטובר - נובמבר). טרק עמק הפרחים פתוח - 1 ביוני - אמצע אוקטובר.

לינה - לא בכל האיזורים לבעלי הגסטהאוסים רישיון לאירוח זרים לכן מבחר המקומות הפתוחים לזרים מצומצם יותר והמחירים יקרים מהרגיל ביחס לרמתם.

תחבורה - ההתניידות מ/אל רישיקש או הארידואר מתבצעת באוטבוסי תיירים ללא ממוזגים ולא נוחים בעליל, יוצאים בשעות בוקר מוקדמת (4-6 בבוקר) משני הכיוונים. בין האיזורים האחרים התחבורה בג’יפים משותפים. ניתן להתבסס גם על טרמפים.

יום 1 - יציאה מרישיקש

בשעה 6 בבוקר יצאנו בלוקאל מהתחנה המרכזית ברישיקש אל עבר באדרינאת. את הכרטיס רכשנו ערב לפני בעלות של 425 לאדם. כלקח מאסון השיטפון בקדרנאת בשנת 2013, יש צורך להירשם עבור הביקור במקורות הגנגס. הרישום פתוח כל יום מ-05:30-20:30 במתחם התחנה המרכזית ברישיקש, הינו חינמי ויכול להתבצע על ידי האדם עצמו בלבד.

נאמר לנו שהנסיעה תיקח 12 שעות , בפועל לאחר 12 שעות קשוחות במיוחד , כ-65 ק״מ לפני באדרינאת׳ האוטבוס שווק חיים , ונאלצנו לעלות על לוקאל אחר לעיר בשם ג׳ושימאת. הגענו לג׳ושימאת בשעה 19:00 ולאחר שלא מצאנו דרך להגיע לבאדרינאת באותו הערב נאלצנו להעביר שם את הלילה. קשה למצוא בג׳ושימאת מקומות בעלי רישיון לאירוח זרים. מצאנו מקום בשם Jain Rest House בעלות של 600 רופי ל-3 אנשים.

יום 2- הגעה לבאדרינאת׳

בשעה 8 בבוקר עלינו על ג’יפ משותף מג׳ושימאת לבאדרינאת’ אך בשל מפולת אבנים נאלצנו להחליף באמצע הדרך ג׳יפ. סהכ שילמנו 60 עבור כל נסיעה (120 לאדם סהכ, אם וכאשר קיים רכב ישיר מגושימאת - עלות הנסיעה 100 רופי). משך הנסיעה כשעתיים.

הגענו לבאדרינאת (3050 מ׳) בשעת בוקר מאוחרת. באדרינאת כפר גדול ויפה בין פסגות מושלגות. בכפר מקדש חשוב מאוד לאל וישנו, והכפר סובב סביב המקדש אליו מגיעים בתקופת העלייה לרגל המוני מאמינים מכל רחבי המדינה. באיזור המקדש חנויות רבות בהן מוכרים שרשרות ומנחות לאל וישנו, וכן הרבה דהאבות ודוכני מתוקים. בסמוך אליו מעיינות חמים (מעיין מקווה כזה). הקדשנו את שעות הצהריים לשיטוט ברחבי המקדש והכפר הציורי והנעים ושוקק החיים. בשעת אחהצ עלינו בשביל המסודר העולה מעל הכפר אל עבר הבייס קמפ של ההר Neelkanth. הלכנו רק קילומטר עד לבקתה בה גר באבא ובה קיימת מערת מדיטציה. הבאבא הזמין אותנו לתה ולבקתה שלו. ניתן להתארח אצלו גם בבקתה ללא עלות ולהצטרף אליו למדיטציית לילה.

ישנו בבאדרינאת באשרם הנקרא Holy Mother JaunPuryia Ashram -עלה 750 רופי ל-3 אנשים. יש מים חמים.

יום 3 - טיול יום לכפר Mana

הכפר מאנה מרוחק כ-3 ק״מ מבאדרינאת׳. לכפר ניתן להגיע במונית משותפת (מחיר של 40 רופי לאדם) או בהליכה נעימה על דרך הולכי רגל היוצאת מהמקדש המרכזי בבאדרינאת. בחרנו ללכת לכפר. הדרך מדהימה ביופיה, בין שדות חקלאיים ומזמנת מפגש עם נשים מבוגרות חמודות שעובדות בשדות. לאחר כ-45 דק׳ הגענו למאנה, כפר נחמד ביותר. במאנה מספר ספור של דוכני תה קטנים ולא ניתן למצוא שם אוכל למעט חטיפים, פאקורה ומאגי. כדאי לבקר במערת Vyas בכפר - מערה בת 5326 שנה! במקום גם מערה לכבוד האל גאנש (Elephant god).

ממאנה יוצא טיול יום של 5 ק״מ לכיוון למפלי Vasudhara. העלייה לקחה לנו שעתיים והירידה כשעה. המפל בגובה 145 מטרים וההליכה אליו יפה ביותר. מומלץ.

למעוניינים לטרק - ניתן לצאת לטרק הלוך חזור בן יומיים ממאנה למספר אגמים קרחוניים (Satopnath ו- Surya Kund). הטרק מחייב לינה בשטח ובישול עצמי. הטרק די פופולרי בקרב התיירים ההודים ובבאדרינאת סוכנויות טיולים המארגנות יציאה מאורגנת אליו (ייתכן בהצטרפות לקבוצה) או לחלופין השכרת ציוד. שימו לב שהלינה בגובה של 4300 מ׳ בערך ויש להיערך מבחינת התאקלמות לגבהים + ביגוד חם.

יום 4 - יום טיול ל- Neelkanth base camp

מרחק: 16 ק״מ
זמן הליכה ברוטו: 7 שעות
גובה מקסימלי: 4320 מ׳

יום הליכה מומלץ ביותר מבאדרינאת׳ הוא במעלה העמק התלול לעבר הבייס קמפ של פסגת נילקאנט (6596 מטרים). המסלול יוצא מאיזור המקדש בדרך הולכי רגל סלולה. השביל לא מסומן במאפס אלא רק תחילתו (חפשו מקדש הינדי הנקרא Shiva Mandir). השליש הראשון של ההליכה הינו בדרך ברורה וסלולה. לאחר כ-45 דק הליכה מגיעים למחסה קטן בו מתגורר באבא. ניתן להנות שם מתה בחינם ואף להעביר שם לילה במחסה אחר ולעשות מדיטציית לילה יחד עם הבאבא. השליש השני של הדרך נהיה כבר תלול והדרך הופכת משביל סלול לשביל צר יחסית אך עם זאת ברור. הדרך בשלב זה מהממת י וניתן להביט ברכס הניקלאנט ושלל קרחונים וכן בכפר באדרינאת מלמעלה וברכב שמעליו. בשלב מסוים מגיעים לפיצול שבילים, הימני עולה מעלה והשמאלי חותך שמאלה וחוצה את הנחל. המשכנו בימני באופן אקראי לחלוטין. מפה מתחיל השליש האחרון של העלייה והמאתגר - הדרך כמעט ולא קיימת ופשוט אילתרנו, מידי פעם ראינו רוגומים והלכנו לכיוונם, אך בשלב מסומם גם הם נעלמו. חצינו 3 פלגי מים ולאחריהם מתחיל החלק האחרון של העלייה בו הולכים על דרדרת סלעים. חלק לא מסוכן אך אם יורד גשם קצת מחליק ויש להיזהר. עלינו בדרדרת הסלעים עד לגובה של 4320 מ׳ לנקודת תצפית אותה מזהים לפי שרשרת דגלים לבנה וקטנה. הנוף הנשקף שם מטורף, מהיפים שראיתי בהודו. המון קרחונים, מפלים, פסגות מושלגות. סך הכלל כל העלייה לקחה כ-4 שעות ברוטו. לבייס קמפ לא הגענו אך נקודת התצפית הייתה מרהיבה ביופיה. הירידה כבר פשוטה יותר ולקחה כשעתיים וחצי.

בשעה 15:00 חזרנו לבאדרינאת, ולאחר ניסיון לא מוצלח לעלות על ג׳יפ משותף לגובינדגאת, תפסנו בקלות טרמפ עם אוטבוס של תיירים הודים מאודאיפור עד גובינדאת.

הכפר Govindghat הוא כפר דרכים מאובק ולא נעים מיוחד המהווה בסיס ליציאה לטרק לאגם הם קונד ועמק הפרחים. לנו בגסטהאוס אקראי במחיר של 700 רופי ל-3 אנשים. למעוניינים, ניתן ללון גם במקדש הסיקי הסמוך לגשר במורד הכפר. ללא עלות כמובן.

יום 5- מ- Govindghat ל- Ghangaria

מרחק הליכה: 8.3 ק״מ
זמן הליכה משוער: כ-4 שעות

לאחר ארוחת הבוקר הלכנו כ-10 דקות מהגסטהאוס במורד הכפר על דרך עפר עד לגשר גדול על נהר האלקאנדה. 5 הקילומטרים הראשונים מגובינגדאת לגאנגאריה הפכו בשנים האחרונות לדרך ג’יפים סלולה והרוב המוחלט של העולים לגאנגריה בוחרים לעלות בג׳יפ משותף בעלות של 30-40 רופי לאדם. ממליץ לעשות זאת, חסכו עלייה של שעתיים בדרך נטולת ייחוד. הג׳יפים מורידים בנקודה בה נגמר הכביש - מופיע במאפס מי כ-End of motorable road taxi stand.

למתקשים, בנקודה שבה מורידים הג׳יפים ניתן להשכיר סוס פוני ולעלות עד גאנגרייה. ממש לא מומלץ, הסוסים מוכים על ידי הסייסים ונראים רזים ועצובים.

העלייה מסוף הכביש עד גאגנרייה הינה על דרך מרוצפת ונקייה. אורכה 8.3 ק״מ ובמהלכה עולים לא פחות מ-950 מטר בגובה. המסלול ברובו עובר ביער ולא קשה במיוחד אך יש חלקים די תלולים. מידי פעם יוצאים מהיער ונגלות פסגות מושלגות. לאורך הדרך פרוסות בתדירות די גבוהה דהאבות ודוכני תה.

לאחר כ-3 שעות ו-45 דקות של הליכה כולל הפסקות הגענו לגאנגאריה. גאנגאריה כפר קטן וחמוד ובו רחוב אחד של מלונות בסיסיים ודהאבות. מרכז העניינים של הכפר הוא המתחם הסיקי ובו מקדש ובית הארחה לעולי הרגל הסיקים ולכל המעוניין. במקום גם חדר אוכל המגיש ארוחות בכל שעות היממה, וצ׳אי ללא הגבלה, והכל, כנהוג בדת הסיקית- ללא עלות. בחרנו לישון שם והתקבלנו בברכה. הם היו מאוד נרגשים שהגענו להתארח שם ובמהרה הפכנו לסלבס במתחם והמון אנשים פתחו איתנו בשיחות ורצו להצטלם. למי שביקר, לן ואכל במקדש הזהב באמריצר, מדובר בחוויה דומה אך אינטימית וקטנה יותר. הלינה במקום בחדרים קטנים על מזרונים על הרצפה. יש המון שמיכות. קר בלילה.

בשעות אחר הצהריים הלכנו לצפות בסרט המסביר על עמק הפרחים במרכז המבקרים בגאנגאריה (נפתח כל יום בשעה 16:00) . עלות הצפייה - 30 רופי לאדם ואורכו של הסרט 25 דקות. ממליץ לצפות, מקבלים אינדיקציה נחמדה על ייחודו של העמק שהוכר בשנת 2005 על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית.

יום 6 - יום טיול לעמק הפרחים

מרחק הליכה : 15.5 ק״מ
זמן הליכה משוער: 6 וחצי שעות

בשעה 7 בבוקר יצאנו מגאנגאריה אל עמק הפרחים. לאחר כ-10 דקות הליכה יש נקודת תשלום והרשמה לעמק. הכניסה עולה 600 רופי לאדם. מהכניסה עד לתחילת עמק הפרחים - ישנה עלייה די תלולה של כשעה וחצי, רובה ביער. לאחר כשעה וחצי של עלייה הנוף נפתח והעמק נגלה, כשברקע ומצידיו פסגות מושלגות ומפלים. עם ההגעה לעמק השביל נעשה מישורי ברובו. הלכנו כ-5 ק״מ בעמק, עדיין הייתה פריחה אך די מעטה - מרבית הפרחים היו כבר מתים. העמק בשלב זה של השנה (סוף ספטמבר) נצבע בצבעים צהבהבים - אדמדמים של שלכת. מראה מיוחד בפני עצמו. לאחר הליכה של כ-7.5 ק״מ סה״כ מהקופות, הסתובבנו אחורה וירדנו באותה הדרך עד לגאנגאריה. הירידה לקחה כשעתיים וחצי. השביל ביום זה הוא שביל סלעים ברור , לקראת סוף העמק השביל נעשה צר. חשוב מאוד! צאו מוקדם בבוקר. ניתן להיכנס לעמק החל מהשעה 7. בתחילת היום היה שמשי יחסית וראינו את כל הפסגות המושלגות ובדרך חזרה למטה בערך בשעה 11:30 מעטה עננות כבד כיסה את העמק והלכנו בערפל ובגשם קל.

יום 7 - ירידה מגאנגאריה

התכנון היומי היה הסיבה העיקרית אליו הגענו למקום - עלייה לאגם Hem Kund , האגם הקדוש לסיקים והסיבה אליו הם עולים לרגל. לצערי חליתי (במה שיתברר בהמשך כדנגי) ונאלצנו לרדת חזרה לגובינדגאת, ומשם לגושימאת.

טיפים

• הימרחו נגד יתושים באיזור רישיקש!