צפון הודו למשך חודש בספטמבר 2023

סיכום תובנות ומחשבות מניסיוני האישי בתור מטייל בודד באזור צפון הודו למשך חודש ימים בספטמבר 2023

תאריך הטיול	September 2023
משך הטיול	חודש

תוכן עניינים

רקע

מדובר בפירוט המלצות בלבד (ולא רשימת מקומות שביקרתי) מניסיון האישי שלי, סטודנט בן 28 שטייל בהודו לבד ופחות חיפש להשתקע במקומות אלא לראות מקומות, לחוות את האוכלוסיה והתרבות המקומית, לטייל בעזרת הרגליים (ופחות טיולי ג׳יפים), ולאכול אוכל מקומי ולהימנע מאוכל ישראלי ( חוץ מג׳חנון בשבת במנאלי). כל מה שמודגש זו המלצה יוצאת דופן לטובה.
מכיוון שהיה לי חודש בלבד ואני לא אוהב נסיעות ארוכות, החלטתי שאני אהיה ב2 מוקדים עיקריים ותחילה התכנון היה לה ורישיקש אך עקב התפרצות הדינגי וחוסר הרצון לקחת סיכון זה השתנה ללה ומנאלי (שכולל בתוכו את הכפרים בעמק פרוואטי) וסיום של 3 ימים בדלהי.
מזג אוויר- בכל מקום חוץ מדלהי היה מזג אוויר מצוין שבו היה נעים עד חם ביום וקריר בלילה עם מספר ימים שהיו גשמים במנאלי אך לא השפיעו עליי יותר. עם זאת תתעדכנו לפני הטיסה שלכם על המזג האוויר בעצמכם ותקבלו החלטות בזמן אמת לאור התחזית ותתקפו אותה במהלך הטיול.

לפני הטיסה

ממליץ לעשות את הויזה דרך visa2 – משלם עוד כמה שקלים אבל הכל בעברית, יש למי לפנות אם יש בעיה ותוך 48 שעות יש לך ויזה.
ביטוח נסיעות- המלצה חמה ומדהימה על טל ארז @טל ארז -אחרי שבדקתי מספר סוכנים הוא הציע לי את השירות הכי הוגן ואמר לי שאני לא צריך ביטוח אתגרים לכל הטיול אלא לדבר איתו יום לפני והוא יעשה לתקופה שבה אני בטרק (לעומת סוכנים אחרים שאמרו שאני חייב לאורך כל התקופה), מצא לי את הביטוח הזול ביותר, היה זמין והיה איתי בקשר לאורך כל התקופה (כולל בערבי חג וימי שיש) לשינויים ותוספות ובאמת נהנתי להיות איתו בקשר.
כסף- הייתי חלוק בדעתי האם להביא רק מזומן או רק כרטיסי אשראי ולכן הבאתי 600 דולר מזומן והיה לי כרטיס אשראי ו600 דולר בחשבון מט״ח בבנק- כל משיכה שעשיתי יצא שהשער היה נמוך יותר (עמלות כרטיס אשראי) ממה שקיבלתי על המזומן בצ׳ינגים (שכמובן אפשר להתמקח שם ) ולכן ההמלצה היא להביא את הכסף בשטרות של 100 דולר. הטיול שלי הסתכם בכ-1000 דולר לחודש.
דבר אחרון לפני הטיסה- לא ממליץ לתכנן להתחיל את הטיול בדלהי- תיקחו ישר טיסה ליעד הבא שלכם ותשאירו את דלהי לסוף (קניתי טיסה ללה ב30 דולר והעברתי 5 שעות בשדה תעופה בדלהי).
סים- הרבה סיבות יש להתחיל את הטיול בלה אבל עוד סיבה זה הסים שעושים בלה ועובד בכל הודו. airtel במיין בזאר, צריך להביא את הדרכון והויזה מודפסת וזה עניין של חצי שעה, 500 רופי ויש לכם גיגה וחצי ביום למשך חודש.
אפליקציות: הכי חשוב- maps.cz המפות הכי טובות ומעודכנות – תורידו את המפות כשיש לכם ואי פאי שיהיו לכם בטלפון

חבל לדאק- לה, מרקה ואלי והנוברה ואלי

העיר לה- עיר שיש בה הרבה אוכל טוב, אנשים נחמדים ומהווה נקודת יציאה וחזרה להרבה מסלולים וטיולים בחבל לדאק.
לינה- ri-boke (ריבוק) חזרתי לשם כל פעם וזו המלצה חמה מאוד- ישנם חדרים עם שירותים ומקלחת משותפת וחדרים עם שירותים ומקלחת בחדר, מארחים זהב (תמסרו ד״ש לילד הקטן) גינה מדהימה, חדרים נקיים ומסודרים ואפשר לשמור שם את התיקים. יש לא מעט ישראלים ובכל הקבוצות בואצאפ ממליצים עליהם ולא ראיתי ביקורת אחת רעה ולכן ממליץ לכם מאוד. חדר עם שירותים ומקלחת משותפים- 600 רופי ללילה.
אוכל- עיר שמלאה במסעדות טובות, אוכל איכותי ולדעתי לא היה מקום שאכלתי בו שלא היה טעים אך 3 מסעדות היו טעימות במיוחד:
the tibetian kichen (הטיבטית) – אוכל טיבטי מגוון, איכותי וטעים עם זמני המתנה קצרים יחסית להודו
amigo korean restaurant – אוכל קוראיני אותנטי שלידי ישבו תיירות מדרום קוריאה ואישרו את הטעמים המקוריים.
ולבסוף bon apetit- מסעדה ברמה יותר גבוהה (וקצת יותר יקרה אך שווה כל רופי) בסגנון איטלקי ( אך יש בתפריט גם מנות מקומיות) עם פיצות מהטאבון וארוחה מלאה בכל טוב ( תשמרו מקום למומו שוקולד)
אטרקציות- אני ראיתי את השקיעה מהמקדש (עלייה יחסית ארוכה עם תצפית על כל העיר) והייתי בשאנטי סטופה ששווים ביקור בזמנים של שקיעה/ זריחה ובגלל שזה היה המקום הראשון קניתי גם קצת דברים- אם אתם ממשיכים אחר כך למנאלי ,דלהי או לכפרים, לא ממליץ לקנות כלום בלה כי בדיעבד כל מה שקניתי היה גם במקומות אחרים בחצי מחיר ומטה.
מארקה ואלי
אחרי שהתאקלמתם לגובה, ולמי שמחפש טרק עם נופים יפים ומעט אתגר פיזי (בעיקר ביומיים האחרונים) – זה הטרק בשבילכם. מוצאים קבוצה, סוגרים מונית דרך סוכנות (אנחנו עשינו דרך פנדו) ויוצאים לדרך. לא צריך מדריך אלא להשתמש באפליקציית מפות בטלפון וכל המסלול ברור. ישנים בגסטהוסים (בלילה האחרון באוהלים) והמחירים הם אחידים וכוללים ארוחת ערב, בוקר ושקית לצהריים.
מצרף תמונה של המסלול שאנחנו עשינו והוא באמת לדעתי הכי טוב כי מי שמתחיל לפני עושה סתם הליכות בדרכי עפר שאפשר להגיע לשם עם המונית ולחסוך זמן ומאמץ. לא צריך פרמיט לטרק הזה (יש סוכני נסיעות שיגידו לכם שכן)
נוברה ואלי
לנוברה ואלי צריך פרמיט וזהו מקום מאוד יפה שגם הדרך אליו מלאה בנופים ועם מעבר הרכבים הגבוהה בעולם ששווה לבקר בו. הרבה ישראלים נוסעים לטורטוק דרך סוכני הנסיעות אבל אני החלטתי שאני לא בטוח רוצה להגיע לטורטוק מכיוון שזהו כפר שנמצא 100 ק״מ רחוק יותר משאר המקומות המומלצים ועל כן לא מיהרתי להוסיף לעצמי 3-4 שעות נסיעה. בסוף לא הגעתי לטורטוק אבל ביליתי 3 ימים בעמק ונהנתי מאוד.
אני הגעתי עם מונית שיתופים שיוצאת כאשר היא מתמלאת/ באזור 08:30 בבוקר ועלה לי רק 700 רופי. את המונית לוקחים מהpolo ground (בגוגל מאפס) וצריך להגיע באזור 7:30 בבוקר. הנהג היה רגוע, נחמד ועצר לנו לתמונות והגענו לדיסקיט באזור 13:00 בצהריים. דיסקיט הוא הכפר המרכזי בעמק ויש בו בודהה גבוהה ומקדש. שם גם ישנו בגססטהוס שאני ממליץ עליו- ladakh ecotel garden עם ארוחת ערב ובוקר ומארחים נחמדים שהבעל אפילו הקפיץ אותנו למחר להונדר.
הונדר הינו מקום עם דיונות, גמלים ונוף נחמד ועל כן לא חושב שיש מה לעשות שם יותר מכמה שעות ( אני לא עליתי על הגמלים). חזרתי בצהריים לדיסקיט ומשם לקחתי לוקאל לפאנאמיק. כמו כל נסיעה בלוקאל זו חוויה בפני עצמה אבל לקח לי קצת יותר משעתיים והגעתי למעיינות החמים בפנאמיק. מים רותחים וחוויה מרגיעה לגוף שבסופה גם ישנתי ליד. קמתי בבוקר ותפסתי לוקאל לסומור שמם יוצאות בבוקר המוניות המשותפות חזרה ללה וכ20 דקות אחרי שהגעתי יצאנו לדרך ושוב זה עלה 700 רופי בלבד.
לסיכום: הדרך שבה אני התנהלתי נותנת הרבה יותר חופש בחירה של מה עושים וזרימה לעומת המוניות היקרות דרך הסוכנים. לעולם לא אדע אם פספסתי את הכפר הכי מטורף בהודו בשם טורטוק אבל כנראה שהוא דומה לכל השאר רק יותר רחוק ועם יותר ישראלים.
לה- מנאלי: הדרך השנייה הכי מסוכנת בעולם (כך אומרים) והשנה המונסונים הקשים הרסו לא מעט קטעים בדרך וזו נסיעה שלפעמים עושים אותה עם עצירה ללילה בדרך אך אני גיליתי משהו שונה שעשיתי ויכול להמליץ עליה. מסתבר שיש הרבה מוניות שיוצאות באזור 17-18 בערב מלה ועושות את הנסיעה הזו בלילה ומגיעות למנאלי בשעה 08:30 (בערך) בבוקר. אני הגעתי לתחנת האוטובוס בלה בבוקר לבדוק דרכי הגעה וישר קפצו עליי מספר נהגי מוניות ופשוט רואים מי נראה הכי אמין ונורמאלי ומבקשים לראות את המונית שלו וברגע שמרגישים בנוח גם עם הבן אדם וגם עם הרכב סוגרים על מחיר ( תלוי איפה יושבים ואפשר להתמקח אבל זה באזור ה3500 רופי) ומגיעים בערב מוכנים ללילה של נסיעות והגעה למחרת בבוקר. יתרונות שמצאתי בשיטה: הכבישים ריקים ולכן פחות מפחיד והנסיעה יותר חלקה וזורמת, לא מבזבז יום/ יומיים על נסיעות אלא רק לילה ואז עם קצת קפאין אפשר כבר להתחיל במנאלי על הבוקר ולבסוף אתה רואה את הנהג ואת המוניות לפני ויכול להרגיש ולבחור עם מי לנסוע. חסרונות: לא רואים את הנופים (שאומרים שהם מאוד יפים) במהלך הנסיעה, שינה לא איכותית בנסיעה.

אזור מנאלי והכפרים בעמק פרוואטי

מנאלי:
כמו לה, עיר שבעיקר מהווה בסיס יציאה למקומות עם הרבה אופציות לאכול, לישון ולהסתובב.
לינה- deephill באולד מנאלי- הגסטהוס לדעתי הכי טוב בטיול שלי, עם מטבח גדול ומאובזר, מועדון גדול , חדרים עם שירותים ומקלחת בחדר, מרפסות לנוף הרים וצוות נחמד וחברותי (תמורת 500 רופי ללילה).
הבית הישראלי החם- המלצה כללית לבקר במקום וסוניל (בעל המקום) נותן מענה לכל דבר אפשרי- מועדון גדול, ספרייה ענקית עם ספרים להחלפה, שמירת חפצים ולבסוף המסעדה שגרמה לי לאכול בפעם היחידה בטיול אוכל ישראלי- ג׳חנון של שבת. המסעדה צמחונית ויש הרבה אופציות של קפה ושתייה (כולל קפה טורקי)
אוכל- גם פה לא היו נפילות מבחינת אוכל אך אציין 2 מקומות נוספים שבלטו לטובה:
rocky's cafe- המקום היחיד שחזרתי אליו פעמיים בטיול. נוף משגע (תבואו קצת לפני השקיעה), מיצים, שיייקים וקוקטיילים טובים וגם האוכל היה טעים. כל המעטפת נותנת חוויה טובה.
sabali -המקום לקפה (יותר נכון משקה שוקולד חם שלהם במגוון טעמים) וקינוח. קינוחים מעולים, מגוונים וטריים לצד משקה טוב, מקום ישיבה נעימים ובמחיר גבוהה יותר מהממוצע- אך כמובן שווים את זה.
ואשישט: כפר צמוד למנאלי עם אווירה רגועה, מעיינות חמים ו2 מפלים. המלצה חמה להקדיש לו לפחות יומיים ולא לוותר ולהגיע למפל הגבוהה יותר אבל הרחוק יותר. מדובר במפל הרבה יותר מרשים מהתחתון (מצורפת תמונה) וזה מוסיף רק עוד 20-30 דקות של עלייה. באזור המפל יש המון מקומות לשבת ולהנות מהנוף ומהפל.
הכפר naggar: כפר שנמצא כ-20 ק״מ דרומית למנאלי וממוקם על צלע הר. אני ביליתי שם יומיים וממליץ למי שרוצה עוד חוויה של כפר רגוע ושקט עם מקדש ותוספת של מוזיאון אומנות שמוקדש לצייר רוסי ומשפחתו שגרו שם בשנות ה20-30 של המאה הקודמת.
טרקים באזור מנאלי:
hampta pass, manali to manali, bhrighu lake, beas kund זה הטרקים המפורסמים באזור. אני עשיתי את הbeas kund עם עוד מישהי ביומיים בלי מדריך אך עם אוהל ו2 שקשקים שהשכרנו בsollang valley (ואפשר להשכיר ישירות ממנאלי)ואוכל שהבנו איתנו לארוחת ערב ובוקר שלמחרת. הגענו לנקודת ההתחלה בלוקאל, הדרך ברורה ומסומנת עם חצים לבנים (ולכן לדעתי לא צריך מדריך) יומיים זה מספיק זמן לטרק הזה ויש שיגידו לכם שצריך שלושה/ אפשר לעשות ביום אחד אבל אני לא ממליץ על שום אופציה אחרת. השביל מסומן גם בצורה טובה במפות של maps.cz.
ממה שהבנתי כל הטרקים הנ״ל מומלצים ויש עליהם הרבה מידע באתרים הישראלים ובאנגלית ולכן אני לא מפרט פה מעבר.
מנאלי-דלהי: יצאתי בסמי סליפר של חברת intrcity (הזמנתי ישירות מהאתר שלהם באותו יום) בשעה 19:00 בערב ממנאלי והגענו בשעה 08:30 לדלהי. הייתה נסיעה חלקה ונוחה (מצרף תמונות של הכיסאות מהאוטובוס) והעלות באזור ה900 רופי בלבד. יש הרבה אופציות של חברות אבל intrcity היתה עם הביקורות הכי טובות ועם שירות באמת טוב (יש דיילים בנסיעה שמחלקים מים ושמיכות, עצירות להתרעננות ושירותים וכו׳).

דלהי והטאג׳ מהאל

רבות נאמר על דלהי, על כמה זה מקום קשוח ולא בהכרח מומלץ ועל כן התלבטתי רבות האם בכלל להיות שם ולא להגיע פשוט לטיסה. לבסוף החלטתי שאני רוצה לאתגר את עצמי ולראות בעצמי על מה כולם מדברים והחלטתי להגיע לדלהי 3 ימים לפני הטיסה. מהחוויה שלי אני ממליץ להקדיש זמן בסוף הטיול ולא לוותר על דלהי.
האוכלוסיה- נטפלים לתיירים כל מיני גורמים. החל מנהגי ריקשות, ילדים קבצנים ועד סוכני נסיעות שמנסים למכור לכם דברים עם עמלות. זה מעייף כל פעם להרחיק אותם ממך ולהגיד לא אבל אין הרבה מה לעשות- ממליץ לכם לא ליפול ולמצוא את עצמכם מביאים כסף למישהו שדג אתכם ברחוב (גם ריקשות מזמינים דרך אפליקציה)
אוכל- אחרי שכל הטיול נהנתי מהאוכל ההודי, דווקא בסוף בדלהי הוא גרם לי לבעיות קלות בבטן ועל כן אכלתי ברשתות מערביות כמו סטארבקס ומקדונלדס כדי למזער נזקים. ממליץ לנסות את ההמבורגר פאנייר במקדונלדס- היה טעים ומיוחד. ההמלצה שלי היא לא לאכול בסתם דהאבות ברחוב אלא כאלה מומלצות ומוכרות ברשת ושיש בהם מקומיים רבים.
אטרקציות: (רוב האטרקציות סגורות ביום שני)
האשטרהם- מקדש ענק ויפה במיוחד שהכניסה אליו בחינם ובקלות מגיעים אליו במטרו. עם זאת הכניסה לשם עם מכנס ארוך ונדרש להפקיד טלפונים ותיקים גדולים בכניסה ולפעמים יש עומס. ההמלצה שלי לבוא במהלך הבוקר (נפתח ב10:00) וככה התורים קצרים יותר או להיות מוכנים לעמוד בתור זמן רב (בערב יש מופע מים בתשלום שמושך אליו תיירים רבים).
להסתובב ברחובות old delhi- וכמובן הchandni chawk למי שרוצה להתמקח ולקנות דברים ולסיים בשוק התבלינים שנמצא בסוף הרחוב. (באזור שם יש גם את הred fort והjama mssjid שאני פשוט ראיתי מבחוץ אבל יודע שיש שאומרים שמאוד יפה מבפנים).
לאוהבי הגראפיטי-שכונת lodhi שכונה שלמה שיש בה ציורי קיר רבים, יפים ומיוחדים של אומנים מכל העולם – שווה להסתובב ולהנות מהציורים. ליד השכונה יש גם פארק גדול ויפה lodhi garden להתרעננות אחרי ההליכה.
קניות saket mall- קניון עם מותגי יוקרה, חנויות ספורט, אפל ודקטלון למי שמחפש חווית שופינג מערבי.
לבסוף לגבי דלהי – מאוד מפחידים אותך לגבי ההמון,הצפיפות והגועל אבל באמת ציפיתי לחוויה הרבה יותר גרועה ולבסוף אחרי היציאה מהמיין בזאר והליכה של 5 דקות משם זה יותר נורמאלי וסביל.
הטאג׳ מהאל- החלטתי שאני נוסע לראות את הטאג׳ מהאל ובדיעבד מאוד נהנתי וזה באמת מקום מיוחד (ומאוד תיירותי) שצריך להקדיש לו שעתיים. ההמלצה הכי חמה שלי לגבי הטאג׳ מהאל- תסגרו עם סוכן/ ישר מול נהג מונית שיוצאים מדלהי ב2 בלילה ומגיעים בזריחה. גם התמונות הרבה יותר יפות, הרבה הרבה פחות אנשים וכבר בשעה 13:00 אתם חזרה בדלהי, יכולים לעשות שנ״צ ויש לכם יום שלם. אנחנו סגרנו על מונית שעלתה לכל אחד כ1200 רופי.