(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

פרנג לה: מלדאק לספיטי

5 ימי הליכה בהימלאיה - מאגם צו מרירי בלדאק לקיבר שבעמק ספיטי.

תאריך הטיולAugust 2019
משך הטיול6 ימים
עונה מומלצתקיץ (יולי אוגוסט)

הקדמה ארוכה מאוד

הטרק מתחיל באגם אלפיני לצד כפר קטנטן ורגוע בשם קרזוק Karzok, מטפס במתינות בנחל Pare chu המדברי ואופייני לאזור, עולה לפאס קרחוני גבוה ומבודד, ומשם יורד בחדות לכפר השלו קיבר בעמק ספיטי.
הגבהים יחסית נוחים להסתגלות: מתחילים בגובה 4,600 ועולים 400 מטר בעליה מתונה שנפרסת על 3 ימי הליכה. הפאס בגובה 5,600 ביום הרביעי והעליה אליו קשה ותלולה, וממנו מתחילה ירידה חדה לנחל. הטרק נגמר ב3,900 בקיבר.
יש לקחת בחשבון שהטרק מאוד מבודד, אנחנו לא פגשנו מטיילים נוספים למעט הודי שהגיע לפאס מכיוון השני לבד וזו פעם שלישית שלו בפאס, וכמה מקומיים שחזרו מהפאס רכובים על חמורים. אין בדרך כפרים או דוכני תה, כל הלינה באוהלים ויש לקנות אוכל מראש.
מרגע שיצאנו מלה לא היתה קליטה עד שהגענו למנאלי - בספיטי אין אינטרנט. כאילו, יש וייפיי בקאזה, אבל הוא לגמרי שקרי ודמיוני.
מבחינת ניווט, הדרך די ברורה רוב הזמן, וגם כל המסלול מסומן בmaps me אבל צריך להוריד מראש את המפה כי אין קליטה בשטח. אפשר גם להעזר במפות טופוגרפיות כמו המפות הסובייטיות, אבל מפות נייר לא הצלחתי למצוא בחנויות בלה.
הטרק מצריך נשיאת משקל כבד, לינה בשטח, עליה לגובה רב והליכה על קרחון - הייתי ממליצה על הטרק למטיילים מנוסים שכבר טיילו בגבהים ומחפשים הרפתקה.

למשוגעים - אפשר לחבר למסלול הזה עוד טרק מצו קאר לצו מרירי, או מספיטי לקינור (דרך באבא פאס), או מספיטי לפרוואטי (פין פרוואטי), תלוי באמת כמה אתם משוגעים...

התארגנה לה חבורה של 6 ישראלים בלה, הוצאנו פרמיט לאגם צו מרירי אצל סוכן בשם פנדו. אמרו לנו שנצטרך את הפרמיט ביום היציאה לטרק אבל בפועל בדקו אותו רק בנסיעה לקרזוק.
שלחנו תיקים עם ציוד מיותר למנאלי עם מטיילים ישראלים שנסעו בג׳יפ (תודה רבה!), והם חיכו לנו בבית הישראלי החם בחינם.
את האוכל לטרק קנינו במיין בזאר בלה, בסופר הגדול, ופירות יבשים ועניינים מרוכלים בכניסה לשוק לפי משקל. לא היתה בעיה למצוא מה שרצינו. אפשר לקנות גם טבליות לטיהור מים בלה, או מסנן למים (אני השתמשתי בlifestraw).
גם שקי שינה, מזרנים ואוהלים אפשר למצוא במגוון די גדול והמחירים טובים. אי אפשר לשכור ציוד כי הטרק נגמר רחוק מלה.
יום לפני שיצאנו מלה הגענו לתחנת האוטובוס וקנינו כרטיסים לנסיעה לצו מרירי. צריך לברר מראש מתי יוצא האוטובוס (לא יוצא כל יום) ולשמור מקומות, או לחילופין לסגור מונית דרך אחד הסוכנים בעיר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

נסיעה מלה לקרזוק

נסיעה מלה לקרזוק
עלינו על אוטובוס שיצא ב7 וחצי בבוקר מלה לצו מרירי. הנסיעה היתה ממש אחלה יחסית ללוקאל, לא היה עמוס, קשקשנו עם המקומיים והנוף בדרך מהמם - ומשתפר ככל שמתקרבים לצו מרירי.
עצרנו בדרך כמה פעמים לבדיקת הפרמיט וגם לארוחות.
בסביבות 4 הגענו לקרזוק ושם גילינו מבחר מבאס ויקר של הומסטייז. התפשרנו על הומסטיי די מעפן. עדיף לאכול בדאבה ברחוב הראשי, שגם הכינה לנו צ׳פאטי לדרך לבוקר הטרק.
נשארנו בקרזוק שתי לילות שהיו טובים למנוחה והתאקלמות בגובה. ביום המנוחה שחינו באגם שהיה קפואאאאא ומוקף הרים מרשימים. בנוסף סגרנו מונית שתיקח אותנו לנקודה שהמקומיים מכנים Norbu Somdu למחרת בבוקר.

יום 1 - מנורבו סומדו לבולדר

14.5 ק"מ, לינה בגובה 4,700
נפרדנו בעצב מאחד החברים שהיה חולה, ובסביבות 7 בבוקר יצאנו עם הנהג לתחילת הטרק. הנסיעה לצד האגם לקחה שעתיים וחצי בערך עד לסוף הכביש, 2.5 ק"מ לפני Nurbo Somdu, ובכך קיצרנו יום הליכה ארוך בדרך עפר לצד האגם. שווה לוודא שהנהג יודע את הדרך ל Nurbo Somdu כי אחרי שהדרך עוזבת את האגם היא לא ברורה (אבל בגדול, נכנסים בין ההרים...).
עברנו ליד להקת חמורי פרא, וגילינו שזו חיה יפה ואצילית למראה.
התחלנו ללכת ב1 בספטמבר באזור 10 בבוקר אחרי ארוחת בוקר ודי מהר מצאנו עצמנו חוצים בסנדלים את נהר Pare chu. הוא היה ממש קר אבל רדוד ופשוט לחציה - בתקופה הזו של סוף הקיץ, רוב השלג כבר נמס והזרימה בכל הנהרות והנחלים נרגעת בגדול.
המשכנו ללכת בגדה הדרום-מזרחית של הנהר, ההליכה מישורית ופשוטה והנוף יפה. היו כמה חציות נחלים רדודים בדרך, ברובן דילגנו על אבנים עם הנעליים.
אחר הצהריים עצרנו ליד בולדר ענק וחצוי, שהגן עלינו מהרוח שהציקה. זו היתה פינה חמודה עם דשא ובולדרים לצד הנהר והחלטנו להשאר כאן לישון.
זה המיקום מהמפס מי - 32.607306, 78.29437
מזג האוויר היה מעונן, עם רוח מעצבנת וטפטוף אחר הצהריים שנרגעו לקראת הערב.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 2 - מהבולדר לDutung

15 ק"מ, לינה בגובה 4,800
התעוררנו לבוקר שמשי ויפה! המשכנו ללכת לאורך הגדה השמאלית של הנהר הרחב והיפה, ואחרי 4 ק"מ חצינו נחל שהתחבר לנהר שלנו משמאל ודרש להוריד את הנעליים.
המשך היום כלל לא מעט תפירות לצד הנהר שהקשו על ההליכה, וחציה של כמה נחלים. שוב, בעונה הזו הזרימה חלשה, אבל בתחילת הקיץ אני מתארת לעצמי שחלק מהנחלים יכולים להוות בעיה וכדאי לחצות אותם בשעות הבוקר.
בצהריים הגיעו העננים ואחר הצהריים הגיעה הרוח הבלתי נסבלת הזו שוב. אחרי יום מעייף נעצרנו בחתיכת דשא לצד גבעה, קצת לפני Dutung. אין לי מיקום אבל באזור יש לא מעט חלקות דשא לבחור בהן, ונחלולי מים צלולים.

יום 3 - מDutung לבייס קאמפ

14 ק"מ, לינה בגובה 5,000
היום כבר היה מזג אוויר ממש טוב, שזה תמיד חדשות טובות.
הגענו מוקדם בבוקר לDutung שהוא מפגש נחלים גדול ומרשים. משם המשכנו עוד כ10 ק"מ עד לפיצול של השביל מנחל Pare Chhu החמוד שלנו. השביל לא ברור בחלק הזה. הורדנו נעליים וחצינו את הנחל בזהירות.
בדרך פגשנו מקומיים רכובים על חמורים שחזרו מפרנג לה, ושמחנו שיהיו לנו עקבות וקקי של חמורים לאורך השביל.
מנקודת הפיצול המשכנו בנחל הימני, בשביל שעולה מעל הגדה הימנית שלו. ככה המשכנו עוד כשני ק"מ עד שהגענו לנקודה שטוחה בה הקמנו אוהלים.
קשה לקרוא לזה בייס קאמפ. יותר מדויק לכנות את המיקום - אדמה ישרה שהחלטנו להקים בה אוהלים. סמוך אליה יש חתיכת קרחון שממנה יוצא זרם מים נקי וצלול שממנו שתינו וגם התקלחנו (היה קפוא!). זה היה בערך כאן - 32.481193, 78.068395
השמש היתה מאוד מפנקת וברגע שנעלמה נהיה קר מאוד. הלכנו לישון מוקדם גם כי בגלל הקור וגם כי מחר נקום מאוד מוקדם ונעלה לקרחון!

יום 4 - עולים לפרנג לה!

12 ק"מ, שיא גובה 5,600 מ', לינה בגובה 4,400
כמובן שהתעוררנו עם קרח על האוהלים אבל היינו גיבורים, קיפלנו את הציוד מהר ובאור ראשון התחלנו לטפס לעבר הפאס. לא היה ענן בשמיים.
העליה תלולה, להבדיל מהימים הקודמים, ומהר מאוד הקרחון הענק הופיע לצד השביל שהלכנו בו. אני מניחה שבתחילת הקיץ רוב העליה היא על קרחון אבל אנחנו הלכנו על שביל אבנים רוב העלייה. היה מגניב לראות נחלים קפואים לגמרי בשעת בוקר מוקדמת בדרכנו אל הקרחון. בגובה 5,400 התחלנו ללכת על הקרחון עצמו שהיה דחוס ופשוט להליכה. הנוף על הקרחון מרהיב ביופיו, הכל לבן מסביב (לא לשכוח משקפי שמש), העמק הענק נעלם מאחורינו, פסגות לבנות סביבנו. את הפאס עצמו זיהינו מרחוק בזכות טביעות הרגליים הרבות שמופיעות רק בחלק האחרון של העליה.
הגענו לפאס מתנשפים ומבסוטים מולנו נפתח נוף חדש של הרים עירומים ובמרחק יכולנו לראות את עמק ספיטי קורא לנו. מהצד השני עלה פתאום בחור הודי שסיפר שזו כבר פעם שלישית שלו בפאס, זה הטרק האהוב עליו, והוא מטייל בגפו. נשנשנו, הצטלמנו, נשמנו אוויר פסגות דליל והתחלנו בירידה לעבר קיבר. זו היתה ירידה מאוד מאוד תלולה של 1,200 מ' על פני 5.5 ק"מ. בחלק הראשון של הירידה אין מים, אחרי כ500 מ' ירידה בגובה הופיע מפלון מימין לשביל שם עצרנו למלא מים ולאכול.
משם המשכנו בירידה התלולה, עברנו בייס קאמפ שנראה נוח עם מים זורמים לצידו, מסביב נוף מדברי ומולנו נוף הררי. עדיין אין ענן בשמיים והיה חם. אחרי גבעת דשא מלאה ברוג׳ומים, סיימנו לרדת בצהריים והגענו לנחל יפה בין הרים תלולים, שם מצאנו אזור מלא אבנים ויחסית שטוח לישון בו. רחצנו בנחל, ונהננו מהשמש עד שנעלמה.
התפנקנו על שפע החמצן והחום בגובה הנמוך ביותר שהיה לנו בטרק עד כה והלכנו לישון אחרי ארוחת ערב מפנקת במיוחד ואחרונה לטרק.
זה בהחלט היה היום הכי יפה בטרק!

יום 5 - מהנחל לקיבר ולקאזה

13 ק"מ, לינה בגובה 3,500 במיטה
קמנו ברגוע, בלי קרח על האוהל, והתחלנו את היום בהליכה מישורית ורגועה לאורך הגדה השמאלית של הנהר. אחרי 2 ק"מ היתה תפנית חדה בעלילה, חצינו גשר והתחלנו בעליה תלולה של 400 מ' באורך 3 ק"מ. למעלה חיכתה לנו להקה של יעלי הימלאיה יפיפיות שרעו בדשא. בנוף הזה אכלנו צהריים והמשכנו בירידה מתונה (יחסית לאתמול) עם נוף פתוח ומטריף להרים ולעמק ספיטי. במרחק התחילו להופיע ישובים! בסוף הירידה חקלאי מקומי הזמין אותנו לצ׳אי והמליץ שנלך לקיבר בשביל העפר שמתחת לכביש.
הגענו לקיבר Kibber כשעה אחר כך, הדרך היתה יפה ופשוטה להליכה. איך שנכנסנו לכפר מופיע מולנו החבר שנפרדנו ממנו לפני 5 ימים כשחלה! אכלנו ארוחת צהריים יחד באחד הגסטהאוסים בכפר, ונסענו במונית לקאזה, העיר הגדולה של ספיטי.
קנינו כרטיסים לנסיעה למנאלי למחרת בבוקר במונית משותפת בעלות 1,000 רופי לאדם. יש אפשרות לנסוע בלוקאל ב400 רופי אבל בחרנו במונית משותפת בגלל שהדרך ארוכה וקשה. את הכרטיסים קנינו מאחד הסוכנים ליד תחנת האוטובוס בכניסה הדרומית לעיר.
מצאתי וייפיי שקרי במסעדה בשם the alpinist (מאחורי ההימלאיין קפה) ובגסטהאוס בשם mandala (ליד תחנת האוטובוס, תתחילו ללכת לכיוון השוק ומשמאלכם יהיה שלט בתוך חניון עפר).

טרק יפיפה ומאתגר, זו היתה דרך טובה לסכם את הטיול בחבל לדאק בשבילי וגם לוותר על הנסיעה המייגעת מלה למנאלי.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )