לה לספיטי (רומצה לקיבר). Leh to spiti (Rumsfeld to liber) דרך צוקר וצו-מורירי

רקע

טרק ארוך של 9 ימי הליכה+יום מנוחה, 5 ימים מרומצה לצו מורירי, ולאחר מכן 4 ימים לקיבר כולל הקפצה מצו מורירי עד תחילת המקטע השני.
טרק שמחבר את אזור Leh ועד לספיטי. לינה באוהלים וסחיבת הציוד על הגב עם אופציה מוגבלת להצטיידות בkarzok (צו מורירי).
אנחנו שלחנו חבילה עם חבורת ישראלים שנסעו לkarzok שכללה מזון למקטע הבא.
המקטע הראשון מרומצה לקרזוק יחסית פשוט מבחינה טכנית אך ארוך, והמקטע השני מקרזוק לקיבר כולל בתוכו פאס שלפחות בזמן שהיינו היה מאוד מורכב וארוך.
את הטרק אפשר לחלק לשני טרקים שונים.

טיפ חשוב:
הטרק מתחיל בלילה ראשון בגובה 5000 מ׳. מומלץ ואף חייב להסתגל לפני כן לגובה ולישון בגובה דומה כו מעט יותר נמוך בטרק לפני כן, ומומלץ לישון לילה בתחילת הטרק בכפר ולא להגיע מלא וישר להתחיל ללכת משום שהעלייה בגובה מאוד דרסטית.

לוגיסטיקה

נסיעות:
אנחנו תפסנו טרמפים לכפר rumze, שם ישנו בהומסטיי ויצאנו על הבוקר.
לקחנו הקפצה מkarzok לנקודה בשם nurbo sumdo שמדלגת על כל החלק השטוח על שפת האגם ועוד מקטע שטוח נוסף עד סוף דרך העפר, היתה יחסית יקרה ועלתה 3500 רופי, אך שמענו על חברים שמצאו ב2500.
הצטיידות:
- קניות עשינו בסופר הדו קומתי בleh:

https://maps.app.goo.gl/ep1png...
שלחנו שקית עם מצרכים לkarzok עם ישראלים שנסעו לשם והשאירו לנו בגסטהאוס. לא הייתי ממליץ להצטייד בקרזוק אך ניתן כנרה למצוא שם דברים בסיסיים כמו אורז, נודלס, לחם.
- גז ניתן למצוא בלה במספר חנויות טיולים.
- מים יש בשפע בדרך, מומלץ להצטייד בפילטר.
- פרמיט, יש
לעשות פרמיט של לדאק, ניתן לעשות בסוכנויות או במשרד הראשי בלה ולחסוך עמלת סוכן של 100 רופי. וגם במידה ויש צורך לקבל אותו מעכשיו לעכשיו. מיקום המשרד:

https://maps.app.goo.gl/sS6C8K...

ציוד:
מומלץ לברר מה מצב parang la פאס, ובמידה ומושלג להצטייד במיני קרמפונים (מיקרו ספייקס) באחת החנויות המקומיות בלה.
ציוד לינה ובישול מלא כמובן.

יום 1- יציאה מrumze:

20 ק״מ.
870 מ׳ עליה.
180 מ׳ ירידה.
הטרק בעצם מתחיל בכפר קטן שנקרא Danglas chan ונמצא 2 ק״מ אחרי rumze במעלה הכביש.
יורדים ממנו וחוצים את הגשר, ומשם נכנסים לערוץ ארוך מתון ויפה, עם טופוגרפיה עגלגלה מסביב שעולה במהלך יום שלם ו850 מ׳ עליה עד לאוכף kyamar la pass בגובה של 5100 מ׳, זה בעצם מירב ההליכה באותו היום.
נדרש לחצות את הנחל מספר פעמים במהלך היום ונאלצנו להוריד את הנעליים.
לקראת הפאס התחיל גשם ובעליה האחרונה אליו, שנהיית קצת יותר תלולה הגשם הפך לשלג- הגענו לפאס מושלג ולבן.
משם ירדנו בדרך יחסית קצרה של 150 מ׳ עד לערוץ רחב בו יש מקומות נאותים להקמה של אוהל.

יום 2- עד לtso kar:

20.6 ק״מ.
560 עליה.
940 ירידה.
היום מתחיל בעלייה של 250 מ׳ לאוכף ראשון. כשהיינו שם הכל היה מושלג כבר מ5000 מ׳ גובה אבל זה היה לאחר סופה ויחסית חריג.
מהאוכף השביל שומר על קו הגובה עד לאוכף נוסף ממנו יורדים למעין עמק רחב.
משם עולים 250 מ׳ לאוכף נוסף ממנו מתחילה ירידה ארוכה ומתונה עד שהנוף נפתח לעמק הרחב של אגם tso kar.
משם יש עוד עלייה קטנה ומתונה למעין אוכפון שצופה לנוף של כל העמק.
ממנו יורדים, חוצים את הכביש והולכים עד לקמפינג שנמצא 2 ק״מ בהמשך השביל. יש שם משאבת מים חשמלית שמחוברת ללוחות סולריים ונמצאת בתוך המתחם המגודר של הלוחות. המתג להפעלת המשאבה צמוד לעמוד של הלוח.
יום יחסת רגוע עם שני אוכפים יחסית פשוטים ומתונים.

יום 3- מtso kar לשבטי הנוודים בRajun Karu:

25.5 ק״מ.
480 מ׳ עלייה.
125 מ׳ ירידה.
היום מתחיל בהליכה מאוד ארוכה ומישורית בעמק צו קאר. האגם הוא בעצם יותר מן ביצה אבל מאוד יפה בנוף. ההליכה מתבצעת על דרך עפר מישורית באורך כ16 ק״מ, וישנם שבטי נוודים בכל אזור העמק, שלדעתי במידה ומישהו מהם עובר אין מניעה לתפוס טרמפ בחלק מהדרך ולא תפסידו שום דבר מיוחד. לראות את הנוף מהמאחורה של הטנדר זאת גם חוויה.
ישנו גם מקטע ארוך ללא מים (כמעט כל המישור המדובר) כך שמומלץ לצאת עם מים מלאים.
בסוף המישור ישנה עליה מתונה לאוכף שנמצא בין שתי כיפות, ממנו יורדים לעמק הבא בו מסיימים את היום. ניתן לראות עדרים של יאקים, כבשים ועזים, ובסוף העליה בעמק מגיעים לאזור שבטי הנוודים. ניתן לישון שם במשטח ליד הנחל לפני העליה לאוכף.

יום 4- rajun karu to loma nala.

14.5 ק״מ.
650 מ׳ עליה.
430 מ׳ ירידה.
שיא גובה 5400 מ׳.
ממקום הלינה מתחילה העלייה לאוכף. כשאני טיילתי הוא היה מלא בשלג כבר משלב יחסית מוקדם של העלייה זה לא אמור להיות המצב באופן רגיל כמובן.
עלייה משמעותית של 500 מ׳ איך זכורה לי כסבירה סך הכל, מעבר של אוכף kayur la בגובה של 5420 מ׳, וממנו ירידה מתונה לעמק רחב, שאותו יש לחצות, תוך כדי ירידה בו והגעה לבסיס העליה לאוכף הבא. לאחר מקטע של כמה קילומטרים מתונים מץחילה עלייה של עוד 200 מ׳ וחוזרים חזרה לגובה של 5410 באוכף kostse la, ממנו יורדים עד לעמק הרחב הבא בו יש המון מרחב שטוח להקים אוהל. יש לשים לב שהלינה בגובה 5150, הכי גבוה בטרק.
יום שמתחיל בעלייה רצינית וחוצה שני אוכפים, אך מסיימים את המקטע הקשה כבר בבוקר ושאר היום יחסית רגוע ונוח.

יום 5- ערוץ noma nala to karzok:

17.5 ק״מ.
290 מ׳ עלייה.
890 מ׳ ירידה.
היום האחרון של מקטע זה מתחיל בעלייה מתונה ועיקרו ירידה, אך השביל מאוד לא נוח לאורך חלק ניכר מהדרך כך שאין לזלזל במקטע הנ״ל.
את היום מתחילים בעלייה מתונה של 7 ק״מ ו290 מ׳ עלייה עד לאוכף Yalung nyau la. העלייה מאוד מתונה, וכשאנחנו הלכנו היא היתה מכוסה כולה בשלג, כך שזה הוסיף מאוד על האתגר והשביל היה מכוסה שלג, בוצי ולא ברור. אני מניח שבזמן רגיל השביל יהיה יחסית נוח ופשוט. נדרש במהלך הדרך לחצות את הנחל מצד לצד מספר פעמים, אך בסוף מגיעים לאוכף בגובה 5450 מ׳ ומתחילים לרדת.
הירידה פשוטה בהתחלה אך בהמשך השביל עובר בקרקע הפוכה ופריכה, של מעין אתר בנייה של ירוץ של דרך עפר שבונים שם.
ממנה יורדים לעמק שבו השביל נהיה לא ברור אך כל העמק מתנקז למעבר אחד של הנחל לכיוון karzok ואין איך להתבלבל. נשפכים עם הנחל, עוברים את המעבר של אגן הניקוז ונפתחים לכיוון האגם והעיירה.
בקרזוק ישנה מסעדה אחת ועוד איזה 2 דאבות (מסעדות מקומיות) פשוטות עם אוכל הודי שפחות נעים לשבת בהן.
ישנם הרבה גסטהאוסים, ואנחנו נכנסנו לאחד שהמליצו עליו בקבוצות, לא בדקנו יותר מדי באזור אבל היה סך הכל בסדר גמור.
Kailash house, המחיר היה 5300 רופי ל2 לילות ל2 אנשים בחדר, עם ארוחת בוקר וערב, אחרי שהתמקחנו.
יש לשל לב שאין וויפיי בכפר והחשמל פועל כל יום מ19:00-23:00 על גנרטור.

יום 6- nurbo sumdo עד איפה שרוצים לעצור בערוץ.

22 ק״מ.
200 מ׳ עלייה.
20 מ׳ ירידה.
מkarzok לקחנו מישהו שהסיע אותנו את הדרך עפר לאורך האגם ועד שאי אפשר להמשיך בנקודה שנקראת nurbo sumdo.
שם יש לחצות את הנהר הרחב, וכדאי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם בבוקר כדי שהוא יהיה הכי נמוך שאפשר. חצייה מאתגרת אך אפשרית.
משם עולה ערוץ רחב לאורך כל היומיים הבאים ועד העליה לאוכף. יש שביל נוח יחסית ואפשר לעצוב לישון איפה שמוצאים נקודה נוחה. אנחנו עצרנו אחרי כ21 ק״מ. הליכה קלילה והנוף יפה.

יום 7- עד הבייס קמפ של אוכף הparang la:

18 ק״מ.
400 מ׳ עלייה.
60 מ׳ ירידה.
ממשיכים בהליכה דומה ליום הקודם במשך עוד יום שלם. לקראת סוף היום יש התפצלות של הערוץ ימינה. אמנם ניתן להמשיך בתוך הערוץ אך מומלץ לעלות על השביל שמטפס מצד ימין של הערוץ ולחסוך בעיות אחר כך.
את הלינה עושים בנקודה שמסומנת במפה כקמפינג, ויש שם משטחים נוחים להקמת אוהל.

יום 8- חציית הparang la.

11.5 ק״מ.
600 מ׳ עלייה.
1300 מ׳ ירידה.
כאן מתחיל הטיפוס האמיתי. על הבוקר מתחיל הטיפוס שבהתחלה נמנע מהקרון והולך מימינו. הדרך לא פשוטה ונוחה כל כך עד לקרחון. בירידה לקרחון מסומנים כמה רוג׳ומים וצריך לעלות על מן כיפה קטנה שעליו. משם ממשיכים פשוט למעלה על הקרחון, השטוח ונוח להליכה. לא ראינו קרוואסים לאורך הדרך.
הכל טוב ויפה עד שמגיעים לפאס. אנחנו היינו כשבוע לאחר סופה והפאס, המאוד תלול היה מלא בשלג. לא היה שביל שעולה אליו ולא טביעות רגליים. אמנם התנאים בדיוק היו לא טובים אך כבר שמעתי ממישהו אחר שהיה בשנה אחרת והסתובב יזרה כשהגיע לפאס ולא ראה איך לעלות, אז יכול להיות מאוד שהוא פשוט כך.
ישנה עלייה מאוד חדה למעלה ופשוט החלטנה להתחיל לטפס. היו לנו micro spikes אבל עדיין היה מסוכן בעיניי והיה מרגיע אותי אם היה לי גרזן.
בכל מקרה, למי שאין לו ניסיון עם שלג לא בטוח שמומלץ לעבור.
גם הירידה לא פשוטה, ונראה טבעי לרדת בערוץ אך השביל סוטה קצת שמאלה מהערוץ ורק לאחר החלק התלול מתחבר חזרה לערוץ.
משם השביל ברור ונוח. יש נקודה לקמפינג מעט מתחת לאוכף עם נקודות נוחות לאוהלים ומים.
אנחנו המשכנו לרדת, הירידה מאוד תלולה עד הגעה לערוץ נחל זורם יפיפה.
המשכנו לרדת בו עד לנקודה בה יש לחצות את הנחל, כק״מ לפני העלייה החדה שעולה מהנחל. לפני הגשר המאולתר מצאנו מקום סביר להניח אוהל.

יום 9 ואחרון, עד לkibber.

11.3 ק״מ.
5700 מ׳ עלייה.
820 מ׳ ירידה.
לאחר חציית הנחל יש מקטע קצר של הליכה מתונה לאורכו עד ההגעה לעלייה. משם מתחילה עלייה חדה, שלאחר מכן מתמתנת אך ממשיכה לעלות בטופוגרפיה קצת גבעתית ורכה עד לאוכף. ברגע שיוצאים מהערוץ התלול של העלייה אין יותר מים, אך שפע של מקומות להנחת אוהל.
מהאוכף יורדים ירידה ארוכה, וסוף סוף מגיעים לקליטה סלולרית.
לקראת סוף הירידה לאחר שעוברים את האנטנה מגיעים למקטע יפיפה של נחל עד שמגיעים לנהר וחוצים אותו על גשר- אחת הנקודות היפות בשביל.
שם מומלץ לנוח כי מתחיל המקטע האחרון של השביל והוא כמובן בעלייה חדה עד kibber.
בכפר עצמו אין הרבה מה לעשות והגסטהאוסים ברמה די נמוכה. יש מסעדה אחת ביציאה מהכפר לכיוון kaza.
לאחר סיור בגסטהאוסים שהיו עם מקלחת דלי ובלי וויפיי החלתנו שמגיע לנו יותר וניסינו לתפוס טרמפיםלkaza. נחלנו כישלון ושילמנו 1000 רופי להקפצה לkaza ושמחני שנסענו ואפשר קצת להתפנק.
עיירה חמודה עם בתי קפה ושוק נחמד. לא מצאנו מכבסה ואיפשרו לנו להשתמש במכונה של הגסטהאוס.
שילמנו 1000 על חדר סביר.

סיכום

טרק מאתגר ויפייפה, הדורש יכולת עצמאית גבוהה, סחיבת ציוד ולוגיסטיקה לא פשוטה אבל שווה כל מאמץ.
ניתן לגמרי לפצל לשני טרקים שונים, וניתן להאריך (להתחיל מלה עצמה, או להמשיך לטרק הפין פרוואטי).
הצטיידות לא פשוטה ושווה להשתמש במטיילים שנוסעים לקרזוק ויכולים להשאיר לכם שקית עם דברים.
שני חלקי הטרק מאוד שונים אחד מהשני ומיוחדים כל אחד בצורה אחרת.
ממליץ מאוד! בהצלחה.
מספר טלפון להתייעצות: 0586368645

קבצים מצורפים

• Gpx קרזוק לקיבר
• Gpx רומצה לקרזוק