פדום לדרצ'ה

התארגנות והגעה

העיירה הקרובה לטרק היא Padum, אליה הגענו בטרק, ניתן גם להגיע ביומיים נסיעה מלה או קשמיר דרך Kargil.
בפדום ניתן לקנות אוכל בסיסי מאוד, פרות וירקות.
את שאר הציוד - שוקולדים מעבר לרמת הקיט-קט וחטיפי אנרגיה, מפה, בלוני גז וכו' סחבנו איתנו מלה. טיילנו עם הגליון הדרומי של מפת לדאק וזנסקר של הוצאת Olizane השוויצרית, אותה קנינו בלה.
יצאנו מפדום ל-Anmu, הכפר האחרון אליו הגיע הכביש ההולך ונבנה במעלה העמק. הזמנו ג'יפ במשרד איגוד נהגי המוניות שנמצא בצומת הראשי של העיירה, במחיר של 3000 רופי - הצלחנו למצוא שני שותפים לנסיעה, שארכה כשעה וחצי.
אנמו הוא כפרון נחמד בן משפחה מורחבת אחת, עם Tea shop על הכביש. החלטנו להעביר בו את הלילה, למרות שאין בעחה להתחיל ללכת כבר עם הגעה. ישנו ב-Homestay נחמד מאוד אצל המשפחה הנחמדה שמנהלת את ה-tea tent.

יום ראשון - Anmu ל-Phuktal Gompa

יצאנו מהכפר על שביל הולכי הרגל שממשיך גבוה על הגדה השמאלית במעלה נהר ה-Tsarap. כעבור פחות משעתיים הגענו לכפר Cha - כפר גדול יותר, גם בו ניתן לשיון ב-Homestay. המשכנו על השביל שמעל הכפר, שעובר אוכפון, פונה צפון מזרחה וממשיך לאורך ה-Tsarap לכיוון Phuktal Gompa. השביל צופה על הנהר הכחול היפה העובר בין קירות סלע אדומים. לאחר פחות משעתיים הגענו למנזר המרשים, תלוי על קיר אבן מעל הנהר.
בכניסה למנזר עומד גסטהאוס בסיסי, שחדר בו עולה 600 רופי. הקמנו את האוהל שלנו בחצר הגסטהאוס, ועלינו בלי ציוד לסיור במנזר. בבוקר נערכת פוג'ה (טקס דתי) עם ארוחת בוקר (שמענו ממטיילים שנהנו להשתתף), ואחר הצהריים ישנה פוג'ה נוספת, ובשעה חמש שיעור פילוסופיה לילדים - אותו עלינו לראות. השיעור היה מצחיק מאוד.
אכלנו ארוחת ערב של טימוק (לחמניה לדאקית מאודה הנטבלת בתבשיל ירקות) ב-80 רופי, וארוחת בוקר של צ'פאטי ב-40 רופי בגסטהאוס.
הלילה היה גשום.

יום שני - Phuktal Gompa ל-Kuru

יצאנו בבוקר מהמנזר, חצינו את הנהר והתחלנו ללכת על השביל הגבוה מעל גדתו השמאלית - שהיה בעיצומו של הרחבה לדרך עפר למכוניות. לקראת מפגש הנחלים עברנו ליד הכפר Khangsar, ולא הרבה לאחר מכן, שעה וחצי מהיציאה לדרך, הגענו לכפר Purne, שיושב מעל מפגש ה-Tsarap הכחול וה-Kargyak החום. לאחר ארוחת בוקר שנייה ב-Tea Shop ב-Purne, חצינו את ה-Kargyak על גשר תלוי, והמשכנו בשביל המטפס על הגדה הימנית שלו במעלה הנחל. השביל עולה מספר דקות, ולאלר מכן מתחיל לרדת, דרך לא ארוכה לכפר היפה Yal. מכאן המשכנו ללכת, צופים על הכפר Marling בצדו השני של הנחל, וכעבור זמן לא ארוך הגענו לשדות של Testa (Khasa במפה). השביל ממשיך דרך השדות, חוצה ערוץ צידי אחד ועובר דרך הכפר היפה והצפוף יחסית. בצשו השני של הכפר הזמינו אותנו נשים הקוצרות עשב לתה, צמפה (קמח שעורה ואפונה שהופך לדייסה בתה) וצ׳אנג (משקה אלכוהולי משעורה).
המשכנו עם השביל שרך השדות, חצינו נחל צידי נוסף והגענו לכפר Kuru.
לאחר קצת שוטטות בכפר הריק מאדם (כולם עסקו בקציר בשדות רחוקים), מצאנו מישהו שהזמין אותנו ל-Homestay נחמד.
בבוקר קיבלנו "חשבון" של 400 רופי לאדם ללינה וארוחות.
בסך הכל יום לא קשה ויפה מאוד.

יום שלישי - Kuru ל-Kargyak

יצאנו בבוקר מקורו, וחצינו את הנהר בגשר הראשון שהגענו אליו. כעבור כשעה הליכה הגענו לכפר Tangze - כפר גדול יחסית ויפה עם Tea Shop, בו הוזמנו לתה באחד הבתים.
המשכנו ללכת בשביל לאורך הנהר, דרך כפר קטנטנן -Tableh, בו חלקת יער קטנטנה. למרות מזג האוויר הסגרירי ההליכה המשיכה להיות יפה מאוד.
חלפנו על פני הכפר Shing בצדו השני של הנהר, ובחלק האחרון של ההליכה השביל החל לעלות במתינות לכפר Kargyak. הכפר שבתיו צפופים יחסית יושב במיקום מאוד יפה. הלכנו כשלוש שעות בסך הכל ביום זה.
הוזמנו לתה בביתה המערתי של אישה זקנה, וכשיצאנו הוזמנו לביתה המערתי קצת פחות של משפחה אחרת ל-Homestay. גם כאן נתבקשנו לשלם 400 רופי לאדם בבוקר.

יום רביעי - Kargyak ל-Lakhang Sumdo

המשכנו לעלות לאורך הגדה השמאלית של הנחל, מולנו במהלך החצי הראשון של היום עמד הר שפיצי גבוה ומרשים - Gumburanjon- הקדוש למקומיים.
לאחר כשעתיים וחצי של הליכה בגשם המזרזף ומתגבר, הגענו אל ההר המשכנו ללכת, ותוך זמן קצר הגענו לדוקסה - בניין רועים. סביבו המון יאקים וכמה רועים נחמדים. הם הזמינו אותנו פנימה לתה ויוגורט (ז'ו) ומחסה מהגשם.
לאחר שהעברנו זמן רב בדוקסה והגשם לא פסק, המשכנו ללכת לאורך הנהר. השביל התקרב אליו, וטיפס אל הסלעים בחלק אחד של הדרך, ולאחר שעה וחצי נוספות של הליכה רטובה הגענו לחניון ב-Lakhang Sumdo, בו אוהל תה נחמד.
מכיוון שהאדמה הייתה ספוגה והגשם לא הפסיק לרדת, העדפנו לישון באוהל התה מאשר להקים אוהל. יחד איתנו, ארבעה תיירים נוספים העדיפו לישון בתוך אוהל התה, ובמהלך הלילה שני הודים שהגיעו מהפאס. כך, לאחר שבקושי ראינו מטיילים כל הדרך, מצאנו עצמנו דחוקים ללילה הגשום עשרה אנשים באוהל לא גדול אחד. לפחות היה חם.
שילמנו על התענוג (באמת תענוג בהתחשב במזג האוויר) 200 רופי לאדם ללינה ועוד 120 לארוחת ערב קטנה. בעל האוהל היה נחמד ביותר שהסכים לכל זה לקרות ולא גירש את כולנו לקור.

יום חמישי - Lakhang Sumdo ל-Rumjak ו-Darcha דרך Shingo La

לאחר לילה ארוך וצפוף, אך חם ומוגן מגשם יצאנו בשעה 7:30 אל עבר ה-Shingo La. לאורך כל היום המשיך הגשם לזרזף, וכשעלינו לגובה הפך לשלג.
השביל מתעקל עם הנחל, חוצה ערוץ צידי על גשר אבן ומתחיל לטפס על השלוחה השמאלית. לאחר קטע טיפוס קצר הוא מתמתן, וממשיך לטפס מעל הנחל.
לאחר כשעה וחצי השביל מתחבר לנחל, במקום בו הואדי נפתח מעט, ושני הערוצים המזינים אותו מתחברים.
ממשיכים לאורך הגדה השמאלית, עד שמגיעים לנחל היוצא מקרחון. כאן השביל חוצה את הנחל, ומתחיל לטפס על הגדה הימנית. בשלב כלשהו הוא מטפס מעלה כדי להקיף את הקרחון הגדטל שבואדי מימין. אנחנו פספסנו אותו, והבנו זאת כשהגענו כמעט עד הקרחון. כאן חתכנו מעלה במדרון התלול אל השביל הברור שעבר למעלה.
המשכנו עם השביל שממשיך מעל העמק הקרחוני, כשהוא הולך ומתכסה בשלג. כך עקבנו אחרי סימנים לכיוונו של השביל בשלג - רוג'ומים מעטים, גללי חמורים והאינטואיציה של חבר אוסטרי למוד שלגים.
השביל המשיך לטפס, ולאחר כשעה וחצי מחציית הנחל ראינו את דגלי הפס על אחת הגבעות שמעלינו. עלינו אליו לבסוף במדרון תלול (לא מצאנו בחלק זה את השביל).
כך, הייתה זו עלייה מאתגרת בשלג וברוח, אך ניכר שביום יפה זה אינו פאס קשה. מספרים שיש נוף יפה מהפאס, אנחנונראינו עננים.
בפאס פגשנו מקומי עם שני חמורים שעשה את הדרך בכיוון ההפוך, והתחלנו לרדת בעקבות שהשאיר. השביל יורש לאורך גדתו השמאלית של האגם שמתחת לפאס, חוצה את הנחל הנשפך ממנו לגדה הימנית, וממשיך לרדת בה, גבוה מעל העמק. מתחתינו ראינו מערה קרחונית מרשימה, שהנחל יוצא ממנה. כך המשכנו זמן לא רב, כבר לא בשלג, עד שהשביל התחבר לדרך עפר היורדת מכיוון הפאס - בחלק זה היא ממש לא עבירה לרכב.
המשכנו לרדת על דרך העפר, וכעבור כחצי שעה ראינו מתחתינו סמוך לנחל אוהל תה. לא הרבה אחרי אוהל התה הדרך הופכת להיות עבירה לרכב. עברנו אותו והשמכנו לרדת במגמת ירידה כ-5-6 ק"מ, עד שתפסנו טרמפ עם משאית של עובדי הכביש, שלקחה אותנו ל-Zanskar Sumdo (7 ק"מ נוספים).
האזור הוא אתר עבודות גדול כיום, כך שלא ראינו סיבה להישאר בו ובמהרה תפסנו טרמפ עם משאית נוספת ל-Darcha. שתי הנסיעות היו קופצניות מאוד אך יפות.
דרצ'ה, הממוקמת על סיבוב בכביש לה-מנאלי היא אוסף דאבות שאפשר גם לישון בהן, ומקום סביר להעביר בו לילה אחד. נכנסו לדאבה הראשונה, שם ישנו בעבור 100 רופי לאדם.

טיפים

• הטרק מגיע לגבהים משמעותיים. הקפידו להתאקלם ולנקוט את את כל אמצעי הזהירות.
• למתכוונים לטייל עוד באזור לדאק - בחנות הספרים הגדולה במיין בזאר בלה מצאנו גם את ספר הטרקים המעולה של הוצאת Trailblazer במחיר מצחיק של 900 רופי - מומלץ.
• אנחנו יצאנו לטרק באופן עצמאי. ניתן לצאת אליו גם עם צוות מלא, או רק לשכור את שירותיו של חמר ושיירתו, וכך לא לסחוב כלום (המנהלות עדיין עליכם).
• טיילנו עם גזיית Kovea Moonwalker שעבדה מצויין בגובה עם בלוני גז לבנים תוצרת קוריאה שנקנו בלה. גם למטיילים אחרים עם גזיות Kovea קטנות יותר לא הייתה בעיה.