(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

BABA PASS - SPITI VALLY

טרק מקסים בצפון הודו. הטיול אורך כ-4 ימים ועובר מעמק ספיטי המדברי והצחיח לעמק קינור המלא בצמחייה ונחלים הזורמים מכל כיוון.

תאריך הטיולJune 2016
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתלטיול יצאנו בתחילת חודש יוני והיה לנו המון שלג בפס, לכן אנחנו ממליצות על החודשים יולי-אוגוסט שבהם יש פחות שלג אם בכלל.

רקע ומידע כללי

הבאבא פס הוא טרק של 4 ימים שבעזרתו אפשר לעבור מעמק ספיטי המדברי המדהים ביופיו לעמק קינור המלא בצמחייה וכל טוב וכך לטייל בין העמקים בדרך קצת שונה משאר המטיילים. את הטיול ניתן לעשות כמובן גם בדרך ההפוכה. בטרק יש פס אחד בגובה 4,900 מ' ולכן מומלץ להתרגל לגבהים לפני כן. נקודת ההתחלה של הטיול בעמק ספיטי היא הכפר MUD שאליו הגענו מהעיירה KAZA בעזרת ג'יפ משותף שיצא בצהריים מהשוק ולאחר נסיעה של 3 שעות שעלתה כ-100 רופי לאדם הגענו לכפר. יש גם אוטובוס מקומי שיוצא בצהריים מתחנת האוטובוסים, עולה סביב 60 רופי לאדם ולוקח כ-4 שעות. הכפר MUD הוא כפר של כ-40 בתים, היושב על הנחל הראשי, ומוקף בשדות חקלאיים היוצרים נוף ירוק שסביבו הרים צחיחים ומושלגים בפסגות. הכפר ממש שקט ושליו ורק בו אפשר להעביר כמה ימים בכיף.
תחילת יוני זו עדיין לא העונה המושלמת לטייל כיוון שיש הרבה שלג, אך אנחנו שלוש בנות עקשניות והחלטנו לצאת בכל זאת. בעל הגסטהאוס שישנו בו הרבה לנו תמונות של הפס ודי הרתיע אותנו בערב שלפני היציאה, לכן החלטנו להסכים להצעה שלו וש"מדריך" (נער מהכפר) יטייל איתנו עד לפס, משם הוא יחזור לכפר ואנחנו נמשיך ליומיים נוספים של הליכה. ממליצות לברר לפני היציאה מה מצב השלג בפס.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום הראשון

יצאנו בשעה 07:30 מהכפר כשעוד 3 מטיילים שרצו לעשות טיול יום נחמד הצטרפו אלינו גם. ירדנו מזרחה לכיוון גשר עץ גדול, שבעזרתו חוצים ועוברים לגדה השנייה של הנהר. לאחר מכן יש טיפוס של מספר דק' עד הגעה לאזור חקלאי עם מבנים וגדרות אבן. מנק' זו השביל ממשיך על קו גובה ומדי פעם עולה ויורד, ומתקדמים איתו במעלה הנהר.
בפיצול השבילים הראשון שנתקלים בו פונים עם השביל היורד לכיוון הנהר ולא ממשיכים על קו הגובה. ברגע שרואים שהשביל עולה חזרה למעלה ממשיכים איתו במקום צמוד לנהר. הדרך חוצה מספר ערוצונים זורמים שאותם עוברים על גבי אבנים, ויש לא מעט כרי דשא יפים לעצירות, יאקים ורועי צאן. ממזרח מגיעים שני ערוצים גדולים עם שלוחה נמוכה ומוארכת בינהם שאותם עוברים בעזרת גשרי עץ. לאחר נק' חיבור ערוצים מגיעים לחיבור ערוצים גדול יותר עם pin parvati שמגיע מדרום מערב. ממשיכים בהליכה צמודה לשלוחה המזרחית עד הופעת ערוץ נוסף ממזרח (שמאל) ובו נכנסים ועולים, זהו הערוץ של הבאבא פס.
לאחר כחצי שעה מרגע שהתחלנו לעלות במעלה ערוץ זה מצאנו כרי דשא ומחסה רועים שלא היה בשימוש ובנק' זו עצרנו ללילה הראשון ב-15:30. ניתן להמשיך בין לשעה- שעה וחצי נוספות ולהגיע לbase campe שאין בו משהו מיוחד אך קרוב יותר לפאס. אנחנו לא המשכנו כי חששנו שיהיה שם שלג.
*בחניון יש נחל שניתן למלא בו מים - ומומלץ למלא את כל הבקבוקים עם ההגעה כיוון שמוקדם בבוקר הנחל לא זרם.

היום השני

התחלנו ללכת ב06:30 כיוון שיום ארוך עומד לפנינו עם הרבה שלג. עלינו בחזרה לשביל שעליו הלכנו אתמול בגדה השמאלית (צפון-מזרחית). לאחר כשעה וחצי מהיציאה הגענו לbase camp ועד אליו ההליכה מתונה. מנק' זו מתחילה העלייה (שכבר משם היה שלג) והיא מורכבת משלושה מפלסים. עלינו את שני המפלסים הראשונים במרכז הערוץ עם נטייה לגדה הימנית. העלייה תלולה וקשה בשלג כבד (אך לא שקענו בו. חשוב לא להגיע אליו באמצע היום שהשמש חזקה). את המפלס האחרון עלינו בגדה הימנית של הערוץ. הגענו לפס לאחר 4 שעות של הליכה איטית ומאומצת בשלג.
בצהריים מתחילה רוח דרומית חזקה המביאה איתה עננים שנכלאים במפלס האחרון. בפס נפרדנו מהמדריך שליווה אותנו והתחלנו לרדת בירידה שגם מורכבת משלושה מפלסים מושלגים. את 2 המפלסים הראשונים ירדנו במרכז הערוץ חשוב מאוד בשלג כבד. במפלס האחרון בצד הימני של הערוץ יש מפל וקרחון גדול, לכן צריך להיצמד לשמאל ולחפש רוג'ומים. כאשר מוצאים אותם יורדים בזהירות ירידה תלולה מאוד עם דרדרת על השלוחה (לא בערוץ הכי מערבי). כשרואים זרימת מים בערוץ המערבי (שמאלי) הולכים לכיוונו ובשלוחה מעליו ניתן לזהות בבירור שביל צאן עם עקבות וגללים, שעולה על כתף ההר ולאחר מכן יורד לעמק. השביל יורד בסרפנטינות עד לערוץ הראשי ובנק' זו יש משטחי דשא רבים שבעונה יש גם הרבה רועי צאן שעוצרים שם ללילה. הגענו לחניון בשעה 16:00 לאחר שלא עצרנו יותר מדי במהלך היום כי היה המון שלג. החניון יפיפה ויש בו ערוץ הזורם ליד למילוי מים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום השלישי

יצאנו מהחניון אחרי בוקר איטי שבו לקחנו את הזמן והתאוששנו מהיום הקודם. ממשיכים על הגדה הצפון מזרחית בקו גובה בשביל רועי צאן ברור מאוד וחוצים מספר ערוצונים זורמים בדרך שניתן גם למלא בהם מים. השביל יורד לכיוון העמק כשערוץ גדול מתחבר ממזרח. יורדים לעמק ושם חוצים את הנהר הקר - צריך לחפש נק' נוחה ורדודה כי יש נק' בהם הזרימה חזקה מאוד, עדיף בשעות הבוקר כשהזרימה חלשה כי קרחונים לא נמסים.
יש הרבה מחסות רועים בדרך. לאחר החצייה ממשיכים עם השביל במישור בגדה הימנית של הנחל, ולאחר מכן הוא עולה על מדרון באותה הגדה. השביל צר ומלא בפודרה ולאחר העלייה הוא יורד בתלילות לחיבור ערוצים. בנק' החיבור יש בולדרים רבים ועצים למחסה במקרה של גשם. לאחר שעצרנו לארוחת צהריים ממשיכים על השביל הפונה לגדה השנייה של הערוץ איתו באנו וניתן לראות בבירור מרחוק את השביל בצד השני. חוצים על גבי אבנים את הערוץ הזורם בעוצמה מתחת. עוברים דרך חורשת עצים שאחריה נפתח שטח גדול של כרי דשא בהם ניתן לישון אך כמובן שצריך למצוא נק' עם מים שתהיה קרובה. בחרנו לנו נק' עם כמה שפחות פרות ובה עצרנו ללילה - ניתן להמשיך עד muling ולישון שם. בסה"כ מדובר ביום קליל וקצר יחסית מהימים הקודמים.

היום הרביעי והאחרון

מנק' הלינה המשכנו על השביל הברור ולאחר חצי שעה הגענו לבית מגודר שלא נראה מאוייש (אולי זה muling). לאחר כחצי שעה נוספת מהבית הגענו לתחילת ירידה תלולה שהייתה מסומנת עם דגלים. הירידה היא בתוך יער מוצל, חוצים המון ערוצונים עם מים והמון רועי צאן. ההליכה מתמתנת קצת ולאחר כשעתיים-שלוש מגיעים לאזור עם הרבה טרסות ומבנה אבנים מצד שמאל שקצת אחרי נק' זו יש פיצול שבילים חשוב ששם צריך לרדת לכיוון הנחל ולכיוון נק' הסיום. משם ישנה ירידה חדה נוספת של כחצי שעה ובסופה מגיעים לדרך ההולכת במקביל לערוץ הראשי שבהמשך הופכת לדרך ג'יפיםץ בזמן שטיילנו סללו בגדה השנייה דרך לרכב והתחילו בבניית מנהרות. עוברים גשר ראשון לכלי רכב אך לא חוצים אותו ולאחר כ-20 דק' מגיעים לגשר נוסף אותו חוצים ומגיעים לכפר kapnu שהוא נק' הסיום של הטרק!
הגענו אל הכפר סביב 14:00 ואמרו לנו שיש אוטובוס מקומי רק בבוקר למחרת לכן תפסנו מונית ונסענו 50 דק' עד לכביש הראשי למקום בשם wangtu שבו יש רק כמה דאבות בלי אפשרות לינה. לאחר חטיפים ושתייה קרה ומרעננת עלינו על אוטובוס מקומי שלקח אותנו לכפר sangla.

הערות

טיילנו 3 בנות לבד, עם כל הציוד על הגב, וזה אפשרי לחלוטין במידה ואין מזג אוויר קיצוני.
- אין כפרים או אוהלי תה בדרך לכן צריך לקחת את כל הציוד ללינה בשטח עליכם או שניתן להשכיר סוס.
- היינו עם גזיית moonwalker של kovea שעבדה מעולה, וקנינו בלוני גז במנאלי (בלוני גז לבנים).
- כיוון שכל האוכל נסחב על הגב ממליצות על תפריט קל: לבוקר קוואקר עם אבקת חלב בשקית(אך צריך להתארגן מראש בעיר גדולה כמו מנאלי או שימלה), לצהריים אפשר לקחת maggi שהוא קל וניתן לקנות שבבי סויה שמוסיפים חלבון לגוף ואותם שמים במרק ולארוחת ערב אורז עם קצת ירקות.
- חשוב לצאת עם מטהרי מים כיוון שבחניונים חונה גם כל הצאןץ

טיפים

  • מומלץ לצאת לטיול בחודשים יולי-אוגוסט כך שהמקום מטוייל יותר ויש רועי צאן שבעזרתם ניתן לזהות ביתר קלות את הדרך. חשוב מאוד לברר לפני מה מצב השלג בפאס, ואם יש הרבה מומלץ לקחת מדריך כיוון שלא ניתן לזהות את השביל. במידה ויש שלג חובה ללכת עם משקפי שמש כי הקרינה שחוזרת לעיניים חזקה מאוד ויכולה לגרום לעיוורון שלגים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )