טרק המבצרים במהרשטרה

רקע

מצאתי את הטרק הזה ממש במקרה כשהסתכלתי במפה על מבצרים שרציתי לבקר בהם ושמתי לב שהם יחסית קרובים אחד לשני. משם הגיע לי הרעיון לחבר אותם ולמצוא מסלול דרך ארבעתם. הדבר היחיד שמצאתי באינטרנט על זה, בפורום מטיילים הודי, מישהו כתב שהוא עשה את זה בארבעה ימים. רק אחר כך כשהתחלתי את המסלול ודיברתי עם מטיילים גיליתי שהטרק הזה דווקא כן ידוע בקרב המטיילים ההודים.
יש כמה אופציות לעשות את הטרק באורכים שונים:
הטרק הקצר והנפוץ ביותר הוא Rajgad - Torna, מסלול של יום וחצי. פגשתי קבוצה של בית ספר שעשתה אותו!
השני הנפוץ הוא הSRT שזה התוספת של סינהגד.
יש את הSRTL שמסתיים בLingana, ויש את SRTR שזה המסלול המלא רק ללא Lingana
אני עשיתי את הSRTL ומשם המשכתי לRaigad, אז ניתן לתת לזה את השם - SRTLR.
אי אפשר לטפס על הלינגנה ללא ציוד טיפוס וקבוצה מאורגנת.

לא כל השבילים מסומנים וברורים לכן כדאי לדעת לנווט, עם זאת השבילים שכן מסומנים, מסומנים היטב וברורים ממש.
השמשתי באפליקצית Gaia GPS וגוגל מאפס (תצלום לוויין)

ציוד

פילטר מים - חובה!
אוכל ליומיים לפחות - יש ימים שלמים שאי אפשר לקנות אוכל.
מים - 4 ליטר ולמלא בכל נקודה שאפשר
שק"ש
אוהל - לא חובה, כן חוויה

יום א' - סינהגד

תחילת המסלול נמצאת ביישוב Aatekar Vasti, כשעה נסיעה מפונה. יש רק קו אחד שמגיע לשם, קו 50 והוא מגיע ממרכז פונה. קמתי מוקדם ותפסתי את הקו הראשון. האוטובוס היה מלא בילדים שנסעו לבקר בסינהגד כחלק מטיול בית ספר. כשהתחלתי לעלות את ההר בדיוק התחילה תחרות ריצה מאורגנת לפסגת ההר וחזרה. העלייה הייתה יחסית רגועה. חקרתי מעט את המבצר ואז התחלתי לרדת מהצד השני של ההר.
הירידה הייתה ארוכה ובסוף הגעתי ליישוב vinzar.
משם נשאר ממש קצת עד לגונג'בנה (ראג'גאד בייסקמפ) ובכל זאת ניסיתי לקחת קיצור דרך שחוצה את הנהר שהראתה לי הגאיה. ה'קיצור' הזה לקח אותי דרך סבך ובוץ ועיקב אותי הרבה זמן. בשלב מסוים כבר התחיל להיות מאוחר ולא רציתי להמשיך בדרך הזו אז התחלתי ללכת חזרה. כשהגעתי למקום שבאתי ממנו כבר ירד החושך אז התחלתי לחפש מיקום למקם את האוהל. רב האיזור היה או סבך או שטח חקלאי. הגעתי לחווה וביקשתי מהבחור שם אם אני יכול להקים את האוהל שלי בשטח שלו. הבחור היה ממש נחמד והתעקש שאני אשן בבית שלו ולא בחוץ אז הסכמתי. המשפחה של החקלאי אירחה אותי ממש טוב, הביאה לי אוכל, נתנה לי להתקלח ולנקות את הבגדים והנעליים מהבוץ.
למחרת חיכיתי שהבגדים יתייבשו ויצאתי בצהריים להשלים את היום הראשון. ההליכה הייתה קצרה ועשיתי הפסקה גדולה במסעדה שנקראת Hotel Ekvira. מסעדה ממש טובה, אוכל אורגני ואותנטי. המלצרית הייתה ממש חמודה וישבה לדבר איתי. דיברנו על זה שהיא רוצה לטייל אבל יש לה יותר מידי אחריות למשפחה ולעסק המשפחתי. ניסיתי לשכנע אותה לעזוב ולצאת להגשים את החלום שלה אבל היא לא השתכנעה.
העלייה לראג'גאד לקחה קצת יותר משעתיים.
אני כותב את שני הימים האלו ביום הראשון כי אם לא ה'קיצור' הייתי מגיע לראג'גאד בייסקמפ בערב של היום הראשון. אם אתם לא מספיקים, אפשר לישון בHotel Ekvira. יש בדרך גם את היישובים Margasani, Sakhar, Chirmodi.

יום ב' - ראג'גאד וטורנה

בבוקר התחלתי להקיף את הפסגה של הראג'גאד (אפשר אם רוצים לטפס בלי התיק ולחזור אבל שימו לב שיש הרבה הליכה ביום הזה) לקח לי קצת זמן למצוא את הירידה מראג'גאד ונראה שהמקומיים גם לא ידעו. בסוף מצאתי את הירידה, שהיא אחרי שער גדול כזה. בגאיה כתוב diversion to Torna.
ההליכה לטורנה הייתה ארוכה ושמתי לב שמתחיל להגמר לי המים. הייתה בקתה באמצע השביל שמכרה מים. לא היה לי הרבה כסף קטן ולהם לא היה עודף. הם התקטננו איתי על כמה רופים בודדים שהיו חסרים לי אז עשיתי להם טריק וגנבתי להם בקבוק של ליטר כשהם לא שמו לב 🤗. המלצה שלי תביאו כסף קטן.
הטיפוס לטורנה היה המאתגר מכל הטיפוסים בטרק. אחד המטיילים אמר שהזוית הממוצעת היא 70 מעלות! וזה דווקא היה נשמע אמין מכמה שזה נשמע מוגזם.
לא היה הרבה מקומות טובים להקים את האוהל שלי ובסוף אחרי שמצאתי והתחלתי להקים אותו, התחילה שריפה גדולה ליד (היו רוחות חזקות בפסגה) אז בסוף ישנתי במקדש עם קבוצה של תלמידים (כיתה ט' להערכתי)
בערב דיברתי עם המדריך של הקבוצה (מנגש שמו) והוא פירט לי על המסלול והמליץ לי ללכת ל rai-ling platue בזריחה.

יום ג' - ולהה ומוהרי

קמתי מוקדם בבוקר והתחלתי לרדת את טורנה. הגעתי לחנייה של תחילת המסלול לטורנה וניסיתי לתפוס טרמפ ללא הצלחה, אז נאצלתי ללכת ברגל את הכביש עד ל velhe. מילאתי מים בבאר של ולהה וחידשתי את אספקת האוכל שלי בדוכן סופרמרקט. משם תפסתי טרמפ עד לתחילת השביל. זה נמצא קילומטר דרומה מכפר Bhatti. לאורך כל הכביש יש חצים עד שבפיצול כתוב בענק SRTL.
השביל מתחיל בעלייה ואחריה הדרך נהיית פסטורלית ונחמדה עד לכפר מוהרי. לא יודע להגיד בוודאות אם אפשר לישון שם אבל מנגש אמר לי שאפשר ודיבר עם מישהי שהוא מכיר משם והודיע לה שאני מגיע. בכל מקרה ישנתי ליד הכפר באוהל.

יום ד' - סינגאפורצ'י נאל

למחרת יצאתי לפני הזריחה עם תיק קטן לRailing Platue. הכנתי שם ארוחת בוקר וצפיתי בזריחה. ההמלצה של מנגש הייתה סופר מוצדקת, אחד המקומות הכי יפים בטרק.
חזרתי למחנה והתקלפתי. השביל ליום הזה היה מסומן היטב אבל התקשיתי למצוא את ההתחלה שלו. השביל לא היה קיים בגאיה, ידעתי על השביל הזה רק ממנגש. השביל נקרא Singapurchi Nal והוא מתחיל בכפר סינגפור (כן, כמו העיר-מדינה). שאלתי את תושבי סינגפור לגבי השביל הזה והם הובילו אותי לשביל אחר בכלל.. הוא היה מסומן טוב אז הלכתי בו עד שפתאום התחלתי לזהות איפה אני.. הגעתי חזרה לראיילינג! משם חזרתי חזרה בשביל שבאתי ממנו. כעיקרון מה שהייתי צריך לעשות זה לחזור לסינגפור ולחפש את השביל הנכון, אבל במקום זה הסתכלתי בתצלום לוויין וראיתי משהו שנראה כמו שביל אז עשיתי לשם אזידוך. זה עבד לי ובסוף הגעתי לשביל. מדי פעם כתוב על סלעים בשביל הזה SRTR אז כדאי לשים לב שיש את הכיתוב הזה אחרת יכול להיות שזה שביל אחר. בדרך ראיתי מפל אז הייתי חייב לרחוץ. יש שלב שמנגש הזהיר אותי לגביו ובו השביל נהיה מאוד צר אז אני ממליץ ללכת שם לאט. תבינו על מה מדובר כשתגיעו. הגעתי לדאפולי אחר הצהריים, אפילו שהבלבול עם הסינגאפורצ'י עיקב אותי בהרבה, והתמקמתי במקדש. יש במקדש הזה מקום להטעין! אם מגיעים לדאפולי מוקדם, אפשר אולי להתקדם ולישון בוארנגי. לקראת הערב, בזמן שהכנתי ארוחת ערב, תושבי הכפר התאספו במקדש, פרסו מחצלות והתיישבו. באיזשהו שלב הם התחילו לצעוק אחד על השני. היה דיון סוער ואחרי שעה בערך הם התקפלו. הסקתי שזה היה דיון בנושא פוליטי כלשהו שקשור לכפר, אבל לא עניין אותי יותר מידי אז לא שאלתי. רק שמחתי שזה נגמר ואני יכול ללכת לישון.

יום ה' - ראייגאד

קמתי מוקדם כדי למלא מים בבאר לפני היציאה. הדלי החליק לי ונפל לתוך הבאר… אופס.. קיפלתי את עצמי מהר לפני שמישהו מגלה וקיוויתי בלב שהם יסתדרו איכשהו. (אם מישהו מגיע לשם תעדכנו) ראיתי בגוגל מאפס שיש גשר שמקצר את הדרך בהרבה. כנראה לא למדתי מהפעם הקודמת אבל הפעם באמת היה גשר וגם הוא היה ממש יפה ועשיתי שם ארוחת בוקר. משם התחלתי ללכת לכיוון Vageri, עד שעצר אותי בחור עם טנדר והציע לי טרמפ. שאלתי בואגרי כמה אנשים איפה אפשר למלא מים ורובם היו לא נחמדים ונפנפו אותי. אחר כך הלכתי ל Warengi שם האנשים היו נחמדים והובילו אותי למיכל מים גדול. השביל מתחיל קצת אחרי ואגרי, הוא מתחיל ברור ואז קצת קשה לעקוב אחריו. נעזרתי בחקלאים מקומיים שראיתי בדרך. עקבתי אחרי השביל שמסומן בגאיה, אבל לא תמיד נמצא במציאות. עשיתי הרבה אזידוכים ביום הזה עד שקצת נמאס לי והלכתי לכיוון הדרך עפר שהייתה ארוכה יותר אבל בטוחה. חמש דקות אחרי שהתחלתי ללכת בדרך הזו פתאום זיהיתי את הסימון של השביל שהתגעגעתי אליו. לא ידעתי אם אני יכול לסמוך עליו הפעם אז עשיתי שוואזי והוא אמר שכן. השביל הוביל אותי בבירור לנקודת ההתחלה של העלייה לראייגאד. העלייה היא במדרגות. הרבה מדרגות. היו הרבה אנשים שירדו אבל אני הייתי היחיד שעלה. ראייגאד הוא המבצר הגדול מהארבעה. משם ירדתי ברכבל ויישנתי למטה. יש שם המון מקומות לישון בהם. למחרת תפסתי טרמפים עד לסטארה שם ישנתי בקאוצ'סרפינג ולמחרת נסעתי ברכבת חזרה לפונה.

נקודות אספקה

וינזאר - אוכל ומים
מארגסני - אוכל ומים
צ'ירמודי - אוכל ומים
סאקר - אוכל ומים
הוטל אקבירה - אוכל טוב
גונג'אנבה - אוכל ומים. יש ברז של מים נקיים לשתייה במסעדה ממש לפני תחילת העלייה לראג'גאד
ראג'גאד - מים ליד המקדש
בקתה באמצע הדרך מראג'גאד לטורנה (מופיע בגאיה) - מים מינרלים (לא לגנוב)
טורנה - יש נקודה של מים אבל הייתי ממלא שם רק אם יש לכם 0 מים וכמה שיותר קרוב למקור שיוצא מהקיר כי זה היה נראה קצת מזוהם. בכל מקרה אין הרבה הליכה עד לבאר בולהה.
ולהה - באר מים ואוכל. ממליץ על Mahalaxmi supermarket.
מוהרי - באר מים
מפל בדרך בסינגפורצ'י - מים אחרי סינון או מים לבישול
דאפולי - באר מים וקיוסק חטיפים
ווארנגי - מים וקיוסק חטיפים
מפל בדרך לראייגאד - נראה נקי

לחובבי ההיסטוריה

המבצרים Sinhgad, Rajgad, Torna ו-Raigad היו חלק ממערך ההגנה של האימפריה המראטהית במאה ה-17, אימפריה הינדואיסטית שקמה במערב הודו ונשענה על שליטה אסטרטגית בהרים ובמבצרים כמעט בלתי ניתנים לכיבוש. בשיאה, הייתה לאימפריה שליטה של מעל 200 מבצרים ברחבי הודו והיא הייתה השלטון האחרון לפני השלטון הבריטי. מאחורי האימפריה הזו עמד צ’אטרפטי שיבאג’י מהראג’ שבגיל 16 כבש את מבצר טורנה. האימפריה המראטהית גדלה במהרה ובסופו של דבר דחקה את האימפריה המוגהלית שהייתה אימפריה מוסלמית ששלטה ברב שטחי הודו. Rajgad שימש כבירה מוקדמת, ו-Raigad הפך לבירת האימפריה ולמקום הכתרתו הרשמית של שיבאג'י. שיבאג'י מת בגיל 50 בRaigad.

טיפים

• פונה עיר ממש נחמדה, ממליץ לחקור אותה כמה ימים לפני הטרק.
• יש אפליקציה PMPML עם מיקומי אוטובוסים בפונה בזמן אמת. תשתמשו בה כדי לתפוס את הקו הראשון לבייסקמפ סינהגד
• תביאו איתכם ערכת בישול לשיפוץ החוויה
• המקום היחיד בפונה שמצאתי שמוכר מיכל גז נורמלי נקרא Stepin Adventure והוא ממש צמוד למטרו. הכניסה לשם מוזרה, פשוט תשאלו חנות אחרת איפה נכנסים.
• לדאוג שתמיד יש לכם מים עד לנקודת מילוי הבאה.
• ללכת עם מקלות הליכה
• לא לוותר על Rai-ling Platue בזריחה
• להודיע למישהו הודי שאתם עושים את הטרק הזה ולעדכן אותו מידי פעם איפה אתם

קבצים מצורפים

• יום א'
• יום ב'
• יום ג'
• יום ד' - ציור מאולתר שלי לפי איך אני זוכר את המסלול
• יום ה'