טרק ארבעת הפאסים בעמק המארקה (Markha Valley)

טרק של 6 ימים באזור עמק המארקה בגרסה קצת שונה ומעניינת. המסלול מתחיל בכפר Shang Sumdu ומסתיים ב-Latho,

תאריך הטיול	September 2017
משך הטיול	6 ימים
עונה מומלצת	יולי-אוגוסט, אפשר לטייל גם ביוני וספטמבר

תוכן עניינים

הקדמה על איזור המרקה ואלי

איזור המרקה ואלי נמצא מעט דרומית לעיר המרכזית לה (Leh) ומהווה יעד פופולרי לטרקים מ-3 סיבות עיקריות: הראשונה כמובן היא שהנופים באזור זה מדהימים ביופיים ומשלבים נוף מדברי, מושלג וירוק.
בנוסף לכך, הטרקים במרקה נוחים מאוד מבחינת ההסתגלות לגובה- מתחילים מגובה נמוך ועולים לאט לאט.
הסיבה השלישית היא שלאורך הטרק פזורים כפרים בהם ניתן לישון ולאכול בהום-סטיי, כך שאם אתם לא רוצים לסחוב אוהל, כלי בישול ואוכל- זהו המקום.

באזור המרקה יש מלא וריאציות למסלולים כאשר הקלאסי ביותר הוא מהכפר צ׳ילינג (Chiling) לשאנג סומדו (Shang Sumdu)- סיפור דרך של נוי אלון. יש גם אופציה להתחיל מצ׳ילינג ולסיים בלאטו (Lhato) או בכיוון ההפוך- סיפור דרך של איל כהן.
כמו כן, שמענו מכמה אנשים על האופציה להתחיל מSpituk או מZinchen - טרק ארוך יותר שעובר בפאס נוסף ( Ganda La ) לפני שחוברים לעמק המרקה.

לאחר המלצות מחברים הבנו שהימים היפים ביותר הם הימים של הפאסים- הפאס לפני שאנג סומדו ו-שלושת הפאסים ליד הכפר לאטו. לכן, החלטנו להרכיב מסלול חדש שיכלול את כל הפאסים הללו ויתחיל בשאנג סומדו ויסתיים בלאטו.
חשוב לדעת- לטרק זה צריך לסחוב אוהל, אוכל וכלי בישול כי אין כפרים ביומיים הראשונים והאחרונים. כמו כן, ביומיים האחרונים אין שביל ברור והמפה לא תמיד עוזרת במציאת הדרך הנכונה (אפרט בהמשך לעומק), לכן חשוב להיות בעלי יכולת ניווט טובה וכושר התמצאות בשטח.

התארגנות לטיול

זהו הטרק הראשון אליו יצאנו בלדאק ולכן חשוב לעשות כמה ימי התאקלמות בלה עצמה (אנחנו עשינו 4 ימים).
על הטרק עצמו התייעצנו עם הסוכנות של טאשי ( Marka tour & travel) שממוקמת מול הבית היהודי ברחוב Changspa. ממנו הבנו שאין אוטובוסים מקומיים מלה לשאנג סומדו והזמנו ממנו מונית שתיקח אותנו בבוקר שלמחרת (2000 רופי). לגבי תחבורה ציבורית- טאשי נראה בחור מאוד אמין ונחמד, אך אם רוצים לדעת ימים ושעות מדוייקות של אוטובוסים מקומיים כדאי ללכת לברר בתחנת האוטובוס החדשה בלה
.
המפה איתה טיילנו היא Ladak & Zanskar (החלק האמצעי של לאדאק) 1:150,000. קיבלנו אותה מחברים שטיילו בהודו 4 שנים לפני, אך ניתן לקנות אותה בחנויות הספרים במיין באזאר בסביבות 1500 רופי. בנוסף, טיילנו עם מכשיר GPS עם מפות של גרמין- עזר לנו מאוד ביומיים האחרונים כיוון שהשביל במפה לא היה קיים באמת.
אוכל קנינו בסופרמרקט במיין בזאר בלה ובלון גז גדול (שהספיק לכל הימים) בחנות טיולים.

יום ראשון- מ- Shang Sumdo ל- Chkirmo

המונית שלקחה אותנו מלה הביאה אותנו לשאנג סומדו (נסיעה של שעה וחצי) אך שם הבנו שאפשר להמשיך עוד 3-4 קילומטרים ברכב.
הנהג הנחמד הסכים להסיע אותנו הלאה הוריד אותנו כשהסתיימה הדרך ( בנקודה זו יש הום סטיי ודרך הג׳יפים מסתיימת והופכת לשביל רגלי).
נפרדנו מהנהג לשלום והתחלנו ללכת בשביל שמהר מאוד יורד לנחל. תוואי השביל הוא לצד הנחל כאשר הוא חוצה אותו מספר פעמים.
אפשר למצוא נקודות חצייה בהן לא מרטיבים את הנעליים או להוריד אותם במקרה הצורך, אבל אנחנו החלטנו פשוט לחצות עם הנעליים.

לאחר כשעתיים הליכה הגענו ל Chkirmo (גובה 4100 מ׳) שם יש אוהל תה קטן (אין בו הרבה מה לאכול אבל יש תה, עוגיות, שוקולד ואטריות מאגי). עלינו לגבעה שמעל האוהל והקמנו את האוהל במקום נוח עם תצפית מדהימה. חשוב לזכור שבגבהים מעל 3500 מומלץ לישון במקום שהוא 600 מטר יותר מהיום הקודם ולא יותר (אפשר לעלות יותר אך אז יש לרדת לישון בגובה המתאים).
מכאן שמקום זה מושלם ללינה ביום הראשון (לה היא בגובה 3500-3600) ויש גם נחל זורם ליד. מה גם שהסתבר לנו למחרת שאחרי שעוברים את Chkirmo אין מקומות נוחים לשים את האוהל, מצב גדול שתראו עוד אוהלים סביבכם, בעיקר קבוצות שלקחו סוסים ומדריכים.
אנחנו החלטנו לעלות לראש הגבעה למצוא מקום שקט ופרטי.
מכיוון שההליכה קצרה מאוד ביום זה, אפשר לצאת מלה לקראת הצהריים.

פטריות סלע נחבאות, כמה מאות מטרים מהמקום בו הקמנו את האוהל

יום 2- מ- Chkirmo ל- Larse Konmara

התכנון המקורי ביום זה היה לעלות את פס ה-Konmara La ולהגיע עד Nimaling. אבל רצונות ומציאות לחוד.
לאחר כמה שעות הליכה הבנו שקצב ההליכה שלי איטי מאוד ואין מצב שנספיק להגיע לנימלינג באור, לכן החלטנו לפצל את היום הארוך ל-2 ולישון לאחר כ-600 מטר עלייה בגובה.
השביל לאורך היום ברור מאוד והוא עולה במעלה הנחל, קירות הנחל האדומים מרשימים ביופיים וניתן לראות לאורך הדרך שכבות ומבני סלע דמויי פטריה יפיפיים. מידי פעם יש קצת ״תפירות״ בשביל כאשר הוא עולה על אחת מגדות הנחל וחוזר חזרה, אבל בגדול העלייה היא ארוכה ומתונה.

השביל חוצה את הנחל מספר פעמים אך הפעם החלטנו לשמור על רגליים יבשות ובלי בעיה מצאנו מקומות חצייה נוחים מבלי להוריד נעליים. לאחר שעולים במעלה הנחל כ-600 מטר (6 ק״מ), מגיעים לפיסת דשא ירוקה בצד שמאל של השביל, כאשר השביל עוזב את הנחל הראשי.
במפה נקודה זו נקראת Larse Konmara, כשאנחנו הגנו כבר חנו במקום 2 קבוצות עם אוהלים וסוסים ומצאנו מקום קטן ולא כל כך אידיאלי למקם את האוהל.
למי שמחליט להגיע לנימלינג באותו יום- זה אכן אפשרי אבל קחו בחשבון שהיום ארוך וקשה כאשר יש 1200 מטר עליה ועוד 500 מטר ירידה.

יום 3- הליכה לNyimaling דרך פס Konmaru La

בבוקר בא מישהו לגבות מאיתנו 200 רופי על האוהל.
השביל עוזב את הנחל הראשי ומתחיל לטפס לכיוון הפס. העליה יותר תלולה מהיום הקודם וב-300 מטר העלייה האחרונים נהיית אפילו תלולה יותר. סה״כ העלייה לפאס היא כ500 מטר (לנו לקח 3-4 שעות).
הנוף בפאס מרהיב ביופיו. מהאזור שהגענו רואים נוף מדברי אדום ובצד השני נגלה עמק המרקה ואלי שבמזרחו פסגות מושלגות ובמערבו מציצים הרי המדבר.

מהפאס יורדים בשביל מאוד ברור לנימלינג ששוכנת בתחתית הואדי. הירידה תלולה יחסית ובשלב מסוים כבר ניתן לראות את האוהלים בנימלינג. נימלינג הוא לא כפר אלא מקום עם אוהלי שינה ואוהל מסעדה. המחירים פר אדם (נכון לאוגוסט 2017): לינה+כל הארוחות: 1200 רופי.
הקמת אוהל עצמאי: 200 רופי פר אוהל. ארוחת ערב: 300 רופי. ארוחת בוקר: 250 רופי. צהריים ארוזה: 200 רופי.
אנחנו הקמנו את האוהל שלנו ליד המאהל ואכלנו את כל הארוחות כך ששילמנו 850 רופי פר אדם. ארוחת הערב הייתה מצויינת אבל ארוחת הבוקר לא ממש (דייסה וצפאטי עם ריבה/חמאת בוטנים/דבש/חמאה).

להקה גדולה של חיות שדומות לBlue Ships (לא מצאתי שם מדויק)

יום 4- טיול יומי בעמק המרקה

מכיוון שהמשל המסלול שלנו הוא דרום-מזרחה, רצינו להקדיש יום אחד לראות גם את עמק המרקה עצמו.
לאחר שלקחחנו את ארוחת הצהריים הארוזה (סנדוויץ קטן עם ריבה, גבינה, ביצה קשה, תפוא קטן, חטיף שוקולד ומיץ) התחלנו להתקדם מערבה במורד העמק עם תיקים קטנים. השביל מנימלינג עולה מעט על גדת הנחל ואז יורד עד ל-Hankar.
אנחנו עצרנו אחרי כשעה וחצי הליכה מנימלינג באגם נחמד שבו תצפית נחמדה על האזור ועל פסגת ה ky. אחרי ארוחת צהריים באגם חזרנו חזרה לנימלינג (הדרך חזור לקחה קצת יותר כי יש יותר עלייה).
טיול יומי נחמד נוסף שאפשר לעשות הוא עד לבייס קמפ של הky (כשעתיים הליכה מנימלינג).

יום 5- מ- Nyimaling דרך פאס ה Lhalung La עד תחתית פאס ה- Chagtsang La

לאחר הסתכלות בבוקר במכשיר הGPS הבנו שהמסלול ל-Latho לא מופיע בו ולכן רק דקרנו בו את נקודות הפאסים בדרך.
התייעצנו קצת עם בעל המקום והוא אמר פשוט להמשיך במעלה הנחל ואז לחתוך לפאס.
חשוב לציין שמנימלינג עד ללאטו אין שביל בכלל (השביל במפה לא מופיע באמת במציאות) אז עשינו כדברי בעל המקום ועלינו במתינות במעלה הנחל כאשר בשלב מסויים התחלנו לחתוך שמאלה ולעלות באופן תלול יותר לכיוון הפאס.
את המיקום המדויק של הפאס ומתי בדיוק לחתוך מהנחל לכיוונו הבנו ממכשיר הGPS, העלייה לפאס מהנחל לא נראית גדולה במיוחד אבל תוך כדי הבנו שהיא די תלולה.

בפאס יש רוג׳ומים ודגלים ושם נחנו קצת ואכלנו ארוחת צהריים מול הנוף המרהיב של הפסגות המושלגות. בפאס ניסינו להבין קצת לאן השביל הולך אך בלי הצלחה מרובה ולכן בחרנו נתיב מסויים בו נרד- מהפאס פנינו ימינה והתחלנו לרדת במתינות רבה לכיוון הנגדי ממה שבאנו. לאחר מספר רגעים נגלה מולנו הנוף מצידו השני של הפאס: וואדי מרהיב ביופיו המדברי וסיכמנו פה אחד שזהו אחד הנופים המדהימים ביותר שראינו בעולם.

אחרי צילומים וההתפעלות הרבה מהנוף המשכנו לרדת- בחרנו שלוחה שנראתה נוחה לירידה (תלולה אך לא מאוד) והתחלנו לרדת בה לכיוון תחתית הואדי. תוך כדי ניסינו להבין איפה בשלוחת ההרים שמולינו נמצא הפאס שאותו נטפס מחר.
אחרי הירידה הגענו לתחתית הוואדי שם יש נחל זורם שאפשר למלא מים (נקודת המים הראשונה מאז שעזבנו את הנחל של המרקה ואלי לכיוון הפאס). את האוהל מיקמנו בתחתית הפאס שנטפס ביום למחרת, בדיעבד הסתבר שזהו לא באמת פס ה Chagtsang La אבל אפרט על כך ביום ה-6.

חשוב לציין- לכל אורך היום אין שביל מסומן ואת הדרך פשוט יש לבחור לפי הנתיב שנראה הכי נוח להליכה. כדאי למקם את האוהל בתחתית הואדי - יש המון מקומות שטוחים של דשא שנוחים להקמת אוהל ונחל זורם.

יום 6- פאס ה- Chagtsang La ופאס ה- Poze La והגעה ללאטו

קמנו בבוקר, קיפלנו את הדברים והתחלנו לעלות במעלה הפאס שישנו למרגלותיו.
כאמור אין שביל מסויים אז פשוט בחרנו נתיב וטיפסנו. כשהגענו לראש הפאס הבנו לפי הגובה ולפי המיקום שלמעשה איננו נמצאים על Chagtsang La ושהפאס האמיתי נמצא יותר מערבה על שלוחת ההרים. אז לאחר שהגענו לפאס כלשהו שהמצאנו, חצינו אותו, פנינו ימינה (מערבה) והתחלנו להקיף את השלוחה כאשר אנחנו הולכים באותו קו גובה מערבה.
ההליכה היא לא הכי נוחה אבל אפשרית בהחלט - פשוט הולכים ישר על דרדרת אבנים. אחרי זמן מה (20-30 דקות) הגענו לנקודה שממנה ראינו את הפאס האמיתי שהיה כ-70 מטר מעלינו.
מנקודה זו היה ניתן לראות גם את הפאס הבא Poze La. מכאן יש 2 אופציות- לרדת לואדי שבין 2 הפאסים ואז לעלות לפאס הבא או ללכת על השלוחה שמחברת בין הפאסים ובכך להגיע לפאס הבא בירידה. אנחנו בחרנו באופציה השנייה.

מהנקודה שבה היינו עלינו מעט לכיוון הפאס האמיתי (לא הגענו עד אליו ממש אלא קצת מתחתיו) ואז חתכנו לכיוון השלוחה שיורדת ממנו לכיוון פאס הPoze. האופציה הזו היא יותר ארוכה מבחינת קילומטראז אבל לא כוללת עוד עלייה לפאס.
הלכנו על השלוחה כאשר אנחנו שומרים על קו גובה אחיד ובשלב מסויים התחלנו לרדת לכיוון פאס Poze La. כשהגענו אליו אכלנו ארוחת צהריים מול הנוף המרהיב.

מפאס Poze התחלנו לרדת בכיוון דרום מזרח לכיוון הבקעה שנשקפה מהפאס. בתחילה השביל לא ברור כל כך אך מהר מאוד מצאנו שביל נוח וברור שיורד במורד הנחל. השביל חוצה את הנחל מספר פעמים אך הצלחנו למצוא דרכי חצייה נוחות. לאחר ירידה ממושכת במורד הנחל מגיעים לנקודה בה הוא חובר לנחל גדול יותר. בנקודה זו צריך לחצות את הנחל אך לא מצאנו מקום חצייה נוח והחלטנו פשוט להרטיב את הנעליים בחצייה. השביל ממשיך ויורד לאורך הנחל הגדול יותר וגם חוצה אותו מספר פעמים עד שמגיע לבסוף לכפר לאטו.

הכפר לאטו הוא כפר קטן ונחמד של כמה בתים בודדים ובו מספר מצומצם של גסטהאוסים ומסעדות. אנחנו ישנו ב Lato guesthouse ב-400 רופי ללילה לא כולל ארוחות, בגסטהאוס יש מסעדה שבה אכלנו את הארוחות.
בבוקר יצאנו ב7:30 באוטובוס מקומי ללה (100 רופי לאדם) שזאת חוויה בפני עצמה. נסיעה של שעתיים שלא בהכרח יהיה לכם מקום לשבת אבל נתקלים באנשים המקומיים בדרך לעבודה ולבית הספר. אופציה נוספת זה לקחת מונית מלאטו ללה.