טרק לאגם רופקונד

רקע כללי, הכנות והגעה לתחילת הטרק

אגם רופקונד שוכן בצפון מדינת אוטרקאנד, בסמוך לרכס trisul שפסגתו הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של 7,120 מטר.
האגם עצמו נמצא בגובה של 5,029 מטר. מדובר באגם קטן שקפוא רוב השנה. ההודים מכנים את האגם "אגם המסתורין" בגלל שבקרקעית האדם ובסביבתו נמצאו מאות שלדי אדם שמקורם אינו ידוע (אם תגיעו בסוף הקיץ, אחרי המונסונים, יתכן וגם תזכו לראות חלק מהשלדים, שאנחנו היינו בסוף החורף הכול היה קבור בשלג). הטרק לאגם נמשך כשמונה ימים - יומיים נסיעות, חמישה ימי הליכה ויום התאקלמות לגובה. הנופים בטרק מאוד מגוונים - מיערות ירוקים ונחלים זורמים בתחילת הטרק, לרכסים קרחים מכוסים בעשב ירוק בהמשך ועד לפסגות מושלגות ועוצמתיות באזורים הגבוהים. הטרק מתחיל בכפר שנקרא lohajung. משם מטפסים לאגם במשך שלושה ימים, יורדים חזרה יום אחד באותה הדרך, ויום נוסף בדרך אחרת עד לכפר בשם wan. במהלך הטרק לא עוברים בכפרים (חוץ מבלילה הראשון) והוא מצריך לינה באוהלים ובישול בשטח. בנוסף לאורך הטרק אין סימון שבילים ושילוט, אבל לאורך רוב הטרק יש שביל ברור ונוח.
אנחנו יצאנו שני חברים באופן עצמאי. אפשר גם להתארגן דרך הסוכנויות ברישיקש על מדריך שיוביל אתכם ופרדות שיסחבו לכם את הציוד, אבל קחו בחשבון שמדובר בחוויה שונה לגמרה (וגם יקרה באופן משמעותי). בטרק עצמו בכלל לא ראינו תיירים מערביים, אבל השביל היה מוצף בעשרות תיירים הודיים. בחניוני הלילה לאורך המסלול ישנם מעין חממות פח שיכולות לשמש מחסה במקרה של סערה, אבל הן לא מהוות תחליף לאוהל (לעיתים הן מלאות ובנוסף הם לא מבודדות ולכן נורא קר בהן), בנוסף ברוב חניוני הלילה גם יש פלגי מים זורמים (חשוב להצטייד בכדוריות כלור לטיהור המים, יש בבתי מרקחת ברישיקש). בעונת התיירות אפילו תמצאו דוכנים הודים קטנים בחניוני הלילה שמוכרים חטיפים, שתייה קלה ואפילו טאלי (מנה הודית של אורז, תבשיל ירקות ומרק עדשים) במחירים סבירים.
ברישיקש עצמה אין הרבה ציוד טיולים אבל כן ניתן למצוא שם כמה חנויות שמחזיקות אוהלים, שקי שינה ועוד ציוד טיולים (קחו בחשבון שהמבחר קטן, האיכות לא משהו והמחירים יחסית גבוהים). מפות טופוגרפיות של האזור לא מצאנו, אבל הדפסנו באינטרנט מעין מפה מצוירת שמצאנו שבהחלט הייתה שימושית ונתנה לנו מושג כללי (צירפתי אותה בסוף הפרק).
מבחינת אוכל אנחנו יצאנו עם בנזיניה ובישלנו בעיקר מרקי נודלס ודייסות שיבולת שועל ובנוסף לקחנו איתנו הרבה עוגיות ושוקולדים.
ל- lohajung הגענו מהעיר רישיקש. כל בוקר בשעה חמש יוצא אוטובוס מקומי מתחנת האוטובוס של רישיקש שמגיע ל- lohajung כעבור 12 שעות. כרטיס לאוטובוס עולה 370 רופי. תתכוננו לנסיעה צפופה ומעייפת. כשתגיעו ל- lohajung יקפוץ אליכם בחור מקומי שיטען שהוא פקח של השמורה ויבקש ממכם לקנות פרמיט לטרק (אל תדאגו כנראה שהוא ימצא אתכם). בהתחלה הוא דרש מאיתנו מחיר של 3,000 רופי לשני אנשים ואחרי מיקוח קצר סגרנו איתו על 2,000 רופי. הוא יביא לכם גם קבלה, תשמרו אותה (מסתבר שיש עוד פקחים בדרך שמבקשים לראות את הפרמיט). ב- lohajung ישנו בגסטהאוס בשם patwal hotel שנמצא צמוד לתחנת האוטובוס. שילמנו 300 רופי לחדר זוגי. בעל הבית גם מנהל מסעדה טובה וזולה.
זמני ההליכה שציינתי בסיפור הם זמני הליכה נטו והם לא כוללים עצירות ארוכות שעשינו, אבל הם תלויים בהרבה משתנים (מזג אויר, שלג על השביל, משקל התיקים וכו') לכן יש לקחת אותם בערבון מוגבל. הגבהים שציינתי נלקחו מהאינטרנט, אבל באתרים שונים ראיתי גבהים שונים, לכן גם את הנתונים האלה יש לקחת בערבון מוגבל ולהיות קשובים לגוף במקרה של מחלת גבהים.

false

יום 1: lohajung(2336m) - didna

טיפוס מצטבר: 120 מטר.
שעות הליכה: 3 שעות.
יום קצר ויחסית קל. ביום הזה יש יחסית הרבה פניות ופיצולים בגלל שהאזור מלא בכפרים קטנים, לכן מומלץ בכל הזדמנות לבקש הכוונה מהמקומיים שתראו בדרך. השעתיים הראשונות של היום הן במגמת ירידה לערוץ של נהר ה- neel ganga. מהרגע שחציתם את הנהר מחכה לכם טיפוס תלול יחסית שימשך בין שעה לשעה ורבע. שביל רחב ונוח יורד מתחת לגסטהאוס בו ישנו ורץ לכיוון צפון מזרח (אם ישנתם בגסטהאוס אחר פשוט תבקשו הכוונה מאחד המקומיים). השביל יורד חמש דקות עד שהוא פוגש דרך ג'יפים. אתם ממשיכים לרדת עם הדרך ג'יפים כעשר דקות נוספות עד שהיא מתעקלת עיקול חד של 180 מעלות. בעיקול אתם עוזבים את הדרך וממשיכים ישר (לכיוון צפון) בשביל צר. אחרי 50 מטר תהיה לכם פנייה ימינה לשביל עוד יותר צר שעובר בין שני בתים ורץ בין טראסות חקלאיות. אחרי כמה דקות השביל מתרחב ונהיה שביל ברור ונוח. השביל רץ על צלע ההר, במגמת ירידה, ומתקדם בתוך יער ירוק ויפה. השביל מתקדם בתוך היער כ- 45 דקות, חוצה שני גשרוני בטון עד שהוא מגיע למעין מדשאה רחבה שבאמצע שלה רחבת בטון קטנה. השביל יורד משמאל למדשאה ואחרי עשר דקות חוצה גשר בטון נוסף מעל פלג מים קטן. משם השביל ממשיך לכיוון צפון ( ממזרח אליכם זורם נהר ה- neel ganga) ואחרי עשר דקות מגיע למקבץ בתים. השביל מקיף את הבתים משמאל, חוצה פלג מים נוסף ואחרי עשר דקות מגיע לפיצול שבילים. השביל העליון רחב יותר ומרוצף, אבל אתם צריכים להמשיך עם השביל התחתון שמתקדם על הגדה המערבית של הנהר. עשר דקות אחרי הפיצול תגיעו לגשר פלדה גדול שחוצה את הנהר, אחלה מקום לעצירה ולמלא מים. מפה מתחיל טיפוס יחסית תלול שנמשך בין שעה לשעה ורבע עד לכפר didna. השביל מאוד ברור ואין יותר מדי מקום להתבלבל. אחרי בערך 50-60 דקות של טיפוס תגיעו לפיצול שבילים, אנחנו בחרנו בשמאלי (גם הימני כנראה מגיע לכפר אבל טיפה יותר ארוך). כמה דקות אחרי הפיצול תגיעו לכפר עצמו. בכפר יש כמה מקומות לינה, אנחנו ישנו בבית הראשון מצד ימין. בעלת הבית אישה מדהימה ובמחיר מגוחך של 400 רופי לבן אדם קיבלנו לינה+ארוחת צהריים, ארוחת ערב (שאפילו כללה בשר) וארוחת בוקר ביום למחרת.

יום 2: didna(2453m) - bedni bugyal

טיפוס מצטבר: 1150 מטר.
שעות הליכה: 4.5 שעות.
יום שכמעט כולו טיפוס אבל הנופים בדרך מדהימים. בתחילת היום ההליכה מתבצעת בתוך יער עבות ובחלקו השני של היום תלכו על הרים חשופים מכוסים עשב ירוק. אתם יוצאים מהגסטהאוס ועולים חזרה על השביל ממנו באתם אתמול. השביל מטפס במעלה הכפר (לכיוון מזרח). בערך 2 דקות אחרי שיצאתם לדרך תגיעו לצומת T. בצומת תפנו ימינה. משם מתחיל טיפוס ארוך ותלול בתוך היער במעלה הרכס שלמרגלותיו ישנתם הלילה. בין שעה לשעה ורבע תגיעו לקרחת יער ובתוכה מקבץ בקתות נטושות. משם השביל ממשיך לטפס בתלילות עוד 30-40 דקות עד שהוא מגיע לקו הרכס. בנקודה הזו השביל שובר צפונה ורץ על קו הרכס. השביל ממשיך לטפס, אבל הטיפוס נהיה הרבה יותר מתון. לאט לאט היער ילך וידלדל (מצד שמאל שלכם יהיו הרבה קרחות יער מכוסות עשב ירוק). ואחרי שעה נוספת של הליכה תגיעו לקצה היער, מולכם תראו סדרה של כיפות קרחות מעצים ומכוסות עשב ירוק. השביל ממשיך לרוץ על קו הרכס ומטפס (יחסית במתינות) על הכיפות הירוקות עד לכיפה הגבוהה ביותר. משם השביל מתחיל לרדת במתינות ו-45 דקות אחרי שיצאתם מהיער תגיעו לאוכף שבמרכזו בקתת אבן קטנה, המקום נקרא ali bugyal (למי שהתעייף זו אחלה אפשרות ללינה, 200 מטר מימין לאוכף יש רחבה ישרה סגורה מרוחות ופלג מים). למי שבוחר להמשיך השביל מטפס כמה דקות בזיגזג מעל לאוכף ומשם רץ על אותו קו גובה פחות או יותר. 45 דקות אחרי שיצאתם מ- ali bugyal תגיעו לאוכף קטנטן. אחרי האוכף השביל שובר ימינה, אבל אתם נפרדים מהשביל הראשי ויורדים חמש דקות בשביל צר. מתחתכם תראו אחו רחב וישר ובו כמה מבנים נטושים וחממות מפח, ברוכים הבאים ל- bedni bugyal, חניון הלילה שלכם. מדובר באחו די רחב, ככה שתוכלו לבחור איפה למקם את האוהל (ועדיף למצוא מקום סגור מרוח כי הרוחות אחר הצהריים ובלילה די חזקות). במקום יש פלג מים ואפילו מפוזרים בו כמה ברזים ובשיא העונה יש שם אפילו כמה דוכנים שמוכרים שתייה, חטיפים ואוכל. אנחנו קנינו מהם טאלי (אורז ומרק עדשים) במאה רופי.

יום 3: יום התאקלמות ב- bedni bugyal

אנחנו נשארנו עוד יום בשביל מנוחה והתאקלמות לגובה. בבוקר יצאנו לטיפוס קצר לכיפה שנמצאת ממזרח ל- bedni bugyal ומסומנת בשני רוג'ומים בולטים שנמצאים על הפסגה. אנחנו טיפסנו במשך כשעה לפסגה, שתינו קפה וירדנו חזרה לאוהל.

יום 4: (4304)bedni bugyal(3602m) - bhagwabasa

טיפוס מצטבר: 700 מטר
שעות הליכה: 3.5 שעות.
יום קצר מאוד מבחינת מרחק, אבל עם צבירה משמעותית של גובה.
הבוקר נפתח בטיפוס תלול של רבע שעה מחניון הלילה ב- bedni bugyal בחזרה לשביל ממנו באתם אתמול. משם השביל ממשיך לכיוון צפון ורץ על צלע ההר תוך כדי שהוא צובר גובה במתינות. כעבור שעה השביל עולה לקו הרכס ומגיע לאוכף שמסומן על ידי רוג'ום גדול. באוכף יש פיצול שבילים, אתם צריכים להמשיך עם השביל הימני. השביל יורד במתינות על צלע ההר (רק הפעם מצידו השני של הרכס) וכעבור חצי שעה מגיע לאוכף רחב בשם patar nachauni. במקום יש שני חנויות קטנות וחממות פח למי שמעוניין לעצור לישון שם. מהרגע שעזבתם את patar nachauni מתחיל החלק הקשה של היום. השביל מטפס בתלילות על הרכס המושלג שמצפון אליכם.
הטיפוס נמשך כשעה וחצי ובסופו אתם מגיעים לפס שמסומן על ידי דגלי תפילה ומקדש קטן שבנוי מאבן. משם השביל ממשיך במישור ואפילו קצת יורד ותוך 20-30 דקות של הליכה תגיעו ל- bhagwabasa, חניון הלילה שלכם. גם שם יש כמה חממות מפח ושתי חנויות שמוכרות אוכל (טאלי - 150 רופי).

יום 5: (3908)bhagwabasa(4304m) - roopkund lake(5029m) - patar nachauni

טיפוס מצטבר: מינוס 400 מטר.
שעות הליכה: 6 שעות.
היום אתם מטפסים לנקודה הגבוהה ביותר של הטרק - roopkund lake. הטיפוס לשם מתבצע בעלייה יחסית תלולה (כמובן שגם הגובה משפיע) ושאנחנו היינו השביל כולו היה מכוסה שלג, לכן כדאי לצאת לדרך מוקדם בבוקר שהשלג עדיין קשה. מטיילים הודים שפגשנו בדרך סיפרו לנו שהם יצאו לדרך בחמש בבוקר, אנחנו לא היינו מספיק אמיצים לצאת מהשקש"ים בשעה הזאת ויצאנו לדרך בשש. השארנו את האוהל ויצאנו לדרך עם תיק קטן עם קצת מים ואוכל. השביל מתחיל להתקדם ולטפס במתינות וככל שתתקרבו לאגם הטיפוס יעשה תלול יותר ויותר. במקרה שלנו כל החלק העליון של השביל היה מכוסה שלג אבל עקבנו אחרי עקבות של מטיילים שהיו שם לפנינו וקצת אלתרנו עד שמצאנו את התוואי הנוח ביותר. לנו הטיפוס עד לאגם לקח כשעתיים וחצי, אבל משך הטיפוס מושפע מאוד מכמויות השלג ככה שקחו את הזמן הזה בערבון מוגבל. אחד הדוכנים ב- bhagwabasa משכיר קרמפונים במחיר מוגזם של 500 רופי למי שמעוניין. בנוסף חשוב מאוד לקחת ליום הזה משקפי שמש, כי ברגע שתצא השמש השלג הלבן יסנוור אתכם ובלי משקף לא תוכלו לראות כלום. האגם עצמו נמצא במעין שקע ומוקף במצוקים ואתם תזכו לראותו רק כמאה מטר לפני שבאמת תגיעו אליו. בעונה שאנחנו היינו האגם כולו היה מכוסה שלג ככה שאל תצפו לראות מים. הנוף שנשקף מהאגם מרהיב, אבל השיא האמיתי של היום הזה (ושל הטרק בכלל) מחכה לכם כמאה מטר גובה מעל האגם - מעבר ההרים junargali. המעבר עצמו נמצא בדיוק בין המצוקים שמעל האגם והנוף משם מרהיב, ממולכם תראו את פסגת trisul האדירה ( 7120 מטר) ומסביבכם פסגות עוצמתיות וקרחונים מפלצתיים. קחו בחשבון שהטיפוס לפס קשה ומסוכן. הדרך כולה הייתה מכוסה שכבה עבה של שלג. אם מצב השלג לא מאפשר זאת והדרך נראית לכם לא בטוחה אל תיקחו את הסיכון (אנחנו כן לקחנו אותו אבל בדיעבד זה לא היה הדבר הכי חכם לעשות). הטיפוס לפס לקח לנו כחצי שעה והירידה חזרה לאגם כחצי שעה נוספת (גם פה הזמן מושפע מאוד ממצב השלג). מהאגם הירידה חזרה ל- bhagwabasa נמשכה כשעה וחצי. שם קיפלנו את האוהל וארזנו את הציוד ויצאנו חזרה לכיוון patar nachauni. ההליכה חזרה נמשכה כשעה, ושם עצרנו ללילה (ממזרח לאוכף כחמש דקות ירידה יש פלג מים קטן ורחבה ישרה, אחלה מקום לאוהל). באוכף עצמו יש דוכנים שמוכרים אוכל.

יום 6: (2447)patar nachauni(3908m) - wan

טיפוס מצטבר: מינוס 1460.
שעות הליכה: 4.5 שעות.
יום ההליכה האחרון של הטרק, יום יחסית קל אבל עם הרבה ירידות, כלומר הברכיים שלכם הולכות לעבוד שעות נוספות. את היום אתם פותחים בהליכה נוחה בחזרה ל- bedni bugyal שנמשכת כשעה וחצי.
כשתהיו מעל bedni תצטרכו לעזוב את השביל הראשי ולרדת חזרה לחממות הפח שעל ידן ישנתם לפני כמה לילות. מחממות הפח התחתונות יוצא שביל שמוביל לכיוון הכפר wan. אם לא מצאתם את השביל תבקשו הכוונה מאחד ממוכרי הדוכנים. בתחילה השביל מושך על אותו קו גובה פחות או יותר כעשר דקות עד שהוא מגיע למקדש אבן קטן ובו פיצול שבילים, אתם צריכים את השביל הימני. מפה מתחילה ירידה חדה בתוך יער יפה שנמשכת בין שעה וחצי לשעתיים שבסופם אתם מגיעים לגשר בטון שחוצה נהר קטן. בצידו השני של הגשר יש מדשאה ירוקה, אחלה מקום לקפה. משם השביל מטפס במתינות במשך 20 דקות עד לכפר wan. בסוף העלייה תפגשו את בתי הכפר הראשונים אבל כדי להגיע לתחנת האוטובוס תצטרכו להמשיך עוד כחצי שעה של ירידה מתונה עד לתחנה. כדי להגיע לתחנה תישארו כל הזמן על השביל הראשי ואם התבלבלתם פשוט תשאלו את המקומיים שתפגשו בדרך. מעל לתחנה יש גסטהאוס קטן שלקח לנו 350 רופי לחדר זוגי ויש לו גם מסעדה יחסית זולה (טאלי ב- 70 רופי).
יום למחרת בחמש בבוקר עלינו על האוטובוס לרישיקש (400 רופי לכרטיס) ואחרי 13 שעות מורטות עצבים הגענו לרישיקש עייפים אך מרוצים.