הודו חלק ד' - נופים עוצמתיים - חבל לאדאק ועמק נוברה
נופים עוצמתיים, פסגות מושלגות, אוכלוסיה טיבטית והכול מאד רגוע ושליו.
| תאריך הטיול | June 2014 |
|---|---|
| משך הטיול | חודש |
| עונה מומלצת | אפשר לטייל בהודו בכל זמן , מחודש אפריל החום במישורים מורגש, זו העונה לצפון הודו ועדיף לעלות להרים, שם נעים יותר. בהרי הצפון - החל ממרץ אפריל ועד אוקטובר מאוקטובר עד אפריל זה הזמן למרכז והדרום ללאדק העונה המומלצת היא מסוף יוני ועד אמצע ספטמבר. בכל יתר עונות השנה מעברי ההרים חסומים. |
תוכן עניינים
כללי
הודו היא ארץ מיוחדת שקשה לתאר. היא ארץ של שילובים וניגודים , צבעוניות ועוני, זיהום אוויר וטבע עוצמתי, שלווה וכאוס מוחלט.
מה שבטוח שאי אפשר להישאר אדישים אליה ואין אפשרות שהיא לא תשפיע עליך.
חמישה חודשים נפלאים בהודו - אני אחלק את הטיול שלנו לארבע פרקים :
חלק א - חודש וחצי במדינת ראג'סטאן - המדבר הכי צבעוני.
חלק ב - חודש וחצי מרישיקש השקטה לוראנסי המדהימה. לחוות את הודו דרך הטקסים והנוף האנושי
נפאל - יציאה חודש וחצי וחזרה .
חלק ג - חודש במדינת הימאצ'ל פרדש - כפרים שלווים, נהרות ועמקים ירוקים למרגלות הרי ההימליה. ומקדש הזהב של הסיקים בפנג'אב
חלק ד - חודש בלאדק - נופים עוצמתיים, פסגות מושלגות, אוכלוסיה טיבטית והכול מאד רגוע ושליו.
העליה ללאדק
הדרכים ללאדק נפתחות פחות או יותר באזור תחילת יוני , כל שנה והזמן שלה.
כשנפתחת עונת התיירות יש אוטובוסים ממשלתיים שנוסעים ממאנלי ללאדק, אם מגיעים לפני עונת התיירות יש אפשרות לעלות בג'יפים שעושים את הדרך .
אוטובוס התיירים צפוף ומחניק ועדיף ג'יפ גם כדי לא לפספס את הנופים.
קיימת גם אפשרות לעשות את הדרך בטרק רגלי של 20 יום , או עצמאית על אופנועים.
הג'יפ יוצא בשתים בלילה ומגיע בתשע בערב של אותו יום (19 שעות נסיעה רצופה). מקום בג'יפ עלה 1000 רופי.
כדי להגיע לרמה הטיבטית שנמצאת מאחורי ההרים, צריך לעבור את הרי ההימליה. בדרך עוברים 4 פסים (מעברי הרים) שהגבוה ביניהם הוא בגובה 5400 מ', והוא הפס השני הגבוה בעולם למעבר של כלי רכב. (אל הפס הגבוה ביותר בעולם לכלי רכב נגיע בהמשך הטיול).
הנופים בדרך עוצרי נשימה, מהיפים שראינו בטיול.
החלק הראשון של הנסיעה הרבה יותר צבעוני, והחלק השני הוא נוף מדברי צחיח עם פסגות מושלגות.
החווית שלנו:
אנחנו עלינו בג'יפ, יצאנו בשתים בלילה, ישבנו בשני המקומות שליד הנהג (מומלץ - הראות הטובה ביותר). נסענו ביחד עם עוד שלש תיירים, ארבע הודים, וטיבטי אחד בנוסף לנהג.
אחרי שעתיים נסיעה הנהג התחיל לנקר, ובסוף הסכים להפצרותינו ועצר לישון שעה. המשכנו עוד שעתיים עד קיילונג ואחרי עוד שעה הגענו לדארצ'ה. כשהגענו לדארצ'ה גלינו שנשבר הגשר בדארצ'ה, והיינו צריכים להעביר את הג'יפ בנהר (עיכוב של 3 שעות). אחרי שסיימנו בהצלחה לעבור את הנהר, המשכנו עוד 5 שעות נסיעה עד פנג. השעה הייתה 5 בערב והחלטנו לא להמשיך בנסיעה, כדי שנוכל ליהנות מהנוף וגם כדי שהנהג ינוח. וגם נגמר לנו הדלק. הנהג שלנו חשב שיוכל למלא דלק בפנג אז הוא הלווה את הג'ריקן ספייר עם הדלק לג'יפ אחר שנתקע בדרך . אבל כשהגענו גלינו שאין דלק אז עצרנו משאיות וקנינו מהם דלק.
הלינה בפנג היא בסוג של מאהל, עם קצת חימום ואוכל בסיסי. מסביב רק ההרים העצומים. ישנים על מזרנים עם הרבה שמיכות כי קר מאד בגלל הגבהים.
למחרת המשכנו עוד 5 שעות עד לה.
לנהג קראו ג'יימס והוא מאד ותיק מקצועי , מכיר את הדרך הייטב ונחמד. לאורך כל הדרך עצר לנו לצלם ולשירותים מתי שרצינו. מהירות הנסיעה הייתה בין 30 ל- 40 קמ"ש.
הדרך היא סה"כ 500 קילומטר ונחשבת לאחת הדרכים המסוכנות בעולם.
לאופנוענים שבינכם:
עד רוטנג-פס הדרך במצב טוב משם החלק הפחות טוב הוא עד סרג'ו ששם מסיימים את הימצל-פארדש ונכנסים ללאדק. מהרגע שעוברים ללאדק רוב הדרך במצב טוב חוץ מקטעים קטנים (בעיקר בפסים). אבל אין תחנות דלק ומוסכים בדרך. מקומות לינה אפשריים בדרך: קיילונג, דארצ'ה, בהרטפור שלפני סרג'ו, סרג'ו, פאנג.
לה
לה היא אחד מהמקומות המיוחדים בעולם. עיר טיבטית מדברית עם פסגות מושלגות והכול מאד רגוע ושלו. בטיול במרכז העיר ובשווקיה תוכלו לראות את הלאדקים בלבושם המסורתי, גלימות בד קשורות בחבל, כובע מצחיק עם שוליים וגלגל תפילה ביד, מראה מיוחד.
בגלל עונת התיירות הקצרה באזור, המחירים יותר גבוהים משאר הודו. מקומות לינה זולים נמצאים בצ'אנגספה שנמצאת 10 דקות הליכה רגועה ממרכז לה.
האינטרנט לא עובד טוב בלה וגם מאד יקר.
במרכז העיר יש חנות בשם dzomsa חנות ידידותית לסביבה. ניתן למלא שם מים מטוהרים בזול ולשתות מיצים טבעיים מפירות שמיוחדים לאזור ולעשות כביסה מבלי לפגוע באיכות הסביבה.
בלה עדיף להחליף כספים בבנק ולא אצל מחליפי הכספים.
מה לעשות:
על ההר בצמוד לצ'אנגספה נמצאת השאנטי סטופה שמשקיפה על כל העיר ועל האזור.
אפשר גם לטפס לארמון שמעל העיר העתיקה אבל הכניסה לא שווה את הכסף.
לשוטט בשווקים ובמקדשים.
לאכול אוכל טיבטי טעים.
טרקים:
יש הרבה מאד טרקים שאפשר לעשות באזור לאדק. הרבה מהטרקים מתארגנים בסוכנויות בלה והם לא זולים.
טרק קצר של יומיים שאפשר לעשות עצמאית בלי ציוד: מספיטוק לסטוק. לנסוע מלה לספיטוק באוטובוס, משם מתחילה ההליכה עד הכפר רומבק שם לנים אצל משפחה לאדקית (ללא תיאום מראש). למחרת ממשיכים לסטוק דרך סטוק-פס (4900 מ') ומשם אוטובוס חזרה ללה.
עמק נוברה
טיול פופולרי נוסף הוא לעמק נוברה שנמצא צפונית ללה. אוטובוס מתחנה מרכזית עד לאחד הכפרים שבעמק. נשארים שם כמה ימים ומטיילים בין הכפרים וחוזרים ללה.
כדי להיכנס לעמק נוברה צריך להוציא פרמיט שעולה במקסימום 100 רופי (אפשר להתמקח) באחת הסוכנויות שנמצאות בלה.
הדרך לנוברה עוברת בדרכי העפר הגבוהות של לדאק ובמעבר ההרים הגבוה בעולם לכלי רכב- קארדונג-פס 5600 מ'.
החוויה שלנו:
יצאנו לדרך חמישה חברים, שכרנו שלושה ווספות, 400 רופי ליום לווספה, ועשינו טיול של 3 ימים לעמק נוברה.
יוצאים ממנאלי שבגובה 3500מ' , דרך מעבר ההרים בגובה 5600 מ' ויורדים לעמק שנמצא בגובה 3200 מ' . את הדרך עושים ביום אחד.
דרך מדהימה, נופים עוצרי נשימה. ככל שמתקרבים לפס הדרך נהיית פחות טובה, מלאת בורות, ויש מפלי מים שפשוט זורמים על הדרך. וגם לאופנועים קשה לנשום בגובה הזה.
נוסעים בצמוד למדרונות עצומים, הרי קרח ועדרי יקים שמסתובבים חופשי.
קצת אחרי הפס ממש דקות לפני שעברנו שם , הייתה מפולת שלג שחסמה לחלוטין את המעבר , חיכינו עד שהגיעה מפלסת מיושנת לפתוח את הדרך - חיל ההנדסה ההודי במיטבו.
כשמגיעים לעמק נוברה הנופים מהממים, בכניסה לעמק יש קטע כביש מישורי ארוך שצריך לחצות ובשעות אחרי הצהרים יש שם סופות חול חזקות - בדיוק בזמן שהגענו. הייתה חוויה מאתגרת לרכב עטופים לגמרי גם בפנים בתוך הסופה .
לפי דעתנו הדרך הזו יותר מסוכנת מהדרך ממנאלי-ללה והייתה חוויה יוצאת דופן להיות חשופים לטבע העצום שלאזור הזה יש לספק ולא דרך חלון של אוטובוס. הדרך מעבירה את התחושה כמה אנחנו קטנים בעולם .
הנסיעה מלה לעמק נוברה לקחה לנו 9 שעות. לקחנו 5 ליטר דלק ספייר. למזלנו לווספות יש גלגל ספייר שהיה מאד שימושי.
הנוף בעמק נוברה הוא דיונות חול גדולות לצד נהר זורם והרים עצומים עם פסגות מושלגות.
את הלילה הראשון עשינו בכפר דיסקיט, שהוא הכפר הגדול באזור. יש בו בית ספר וגם פנצ'רייה. 7 קילומטר אחרי דיסקיט נמצא הכפר הונדר. במשך היום טיילנו בתוך העמק ואת הלילה השני עשינו בכפר הקטן סומור. עשינו טיול נחמד ומאד מעניין לגומפה של סומור בה יש מנזר טיבטי בו ניתן לשוטט ברחבי המנזר לראות את התלמידים הטיבטים לבושים בגלימות האדומות וקרחת לראשם מתאמנים ולומדים .
בכפר פנאמיק יש מעיינות חמים אבל לא שווה את הנסיעה עד שם. למחרת חזרנו ללה.
מלאדק לקחנו טיסה (91$) חזרה לדלהי , שם סיימנו את טיולנו הנפלא בארץ הנהדרת הזו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם