The great lakes בתחילת העונה (בלי לעבור את הפס)

רקע כללי

הגעתי לקשמיר בתחילת יוני שזו גם תחילת עונת המטיילים.
יצאתי מדרמסאלה לג'אמו בלוקאל שיוצא כל יום בשעה 9:45, ומג'אמו לסרינגר בסליפר שהזמנתי דרך סוכן ברחוב ועלה 500 רופי לכיסא בישיבה.
בסרינגר זכיתי להתארח בהומסטיי של איש מדהים בשם עריף. הוא אסף אותי ב6:00 מחוץ לעיר איפה שהוריד אותי האוטובוס, הזמין אותי לאכול במסעדה שלו (הכי טעימה בסרינגר!), ואימץ אותי למשפחה המדהימה שלו - חוויה אותנטית ומיוחדת ודרך נפלאה להחשף לתרבות הקשמירית.
באתי במטרה לצאת לטרק האגמים המלא אך גיליתי שהפס עדיין מכוסה שלג והצפי לפתיחת המסלול המלא הוא בערך עשרה ימים.
עריף שהוא גם בעל סוכנות טיולים המליץ לי על מסלול בהרים שלא מצריך לחצות את הפס וחיבר אותי למדריך עם אנגלית מצויינת והכרות מעולה עם האיזור.

יום 1 - התארגנויות ועלייה להרים

סה"כ 8 ק"מ הליכה, 1000 מ' עליה

עריף הסיע אותי בעצמו מסרינגר לנארנג, נסיעה של כשעתיים. משם אסף אותי המדריך ברכב שלו.
מאחר שלא היה לי ציוד לינה ובישול החלטתי לצאת בצורה מאורגנת, בסוף הסיפור דרך אתייחס לאפשרות לצאת לבד.
בכפר המדריך והטבח של הטרק העמיסו שיירה של סוסי פוני חלקם בציוד לבישול, באוהלים ושמיכות ובעיקר בארגזים של ציוד למחנה הצבאי שנמצא למעלה.
בסביבות 12 יצאנו מהכפר והתחלנו בטיפוס למעלה. מדובר בסדר גודל של שעתיים וחצי עלייה. לאחר מכן הליכה של עוד כשעה וחצי הליכה על צלע ההר עד להגעה לבקתות קבועות בהר (Gipsy huts) שם הקמנו את המחנה לקראת הערב. בתוך הבקתות יש מקום למדורה ובעיקר - גג שמגן מפני הגשם שיורד בלילות.
מהמיקום של הבקתה נשקף נוף מדהים לעמק ולהרים המושלגים.

יום 2 - הליכה לשני אגמים

סה"כ כ10 ק"מ הליכה - 5 הלוך במגמת עלייה ו5 חזור במגמת ירידה.

יום רגוע. אכלנו ארוחת בוקר אל מול הנוף המטריף של ההרים ויצאנו להליכה לכיוון שני האגמים שהם גם האגמים הראשונים (או האחרונים) בטרק של שבעת האגמים. ההליכה במגמת עלייה ובדרך חצייה של נחלים שדורשת לפעמים גם להיכנס למים. כשעתיים הליכה עד להגעה לאגם Nundkol היפיפה ולאחר עוד כרבע שעה הגעה לאגם Gangabal הגדול שהיה עדיין חצי קפוא.
לאחר מכן הלכנו חזרה למחנה. אחרי צהריים אפשר להסתובב קצת באיזור, לרכוב על הסוסים או לעזור בהכנות והבישולים לקראת הלילה.

יום 3 - הליכה לאגם הקפוא וחזרה לכפר

סה"כ 13 ק"מ- 2.5 לאגם לכל כיוון ועוד 8 ק"מ בירידה חזרה אל הכפר.

לאחר ארוחת בוקר יצאנו לכיוון אגם Kaul Sar. אין שביל מסומן לא במפה ולא בשטח, אך המקומיים מכירים את הדרך. ההליכה היא על שלג שהתקשה למחצה. בנקודות מסויימות השלג הגיע עד הברכיים אך סה"כ ברוב ההליכה השלג היה קשיח. לאחר כשעה וחצי הליכה הגענו לאגם הקפוא והיפה. לאחר מנוחה למרגלות האגם חזרנו למחנה והתחלנו בפירוק. הירידה בחזרה לכפר לקחה בערך שעתיים וחצי. בלילה המדריך אירח אותי בבית שלו ללינה וארוחות.

יום 4 - עלייה לגבעה ברכס הרים נוסף

סה"כ 9 קמ - 4.5 עלייה ו4.5 ירידה.
1000 מ' עלייה וירידה.

מדובר בטיול יום שמתחיל ומסתיים בכפר נראנג. יצאנו בסביבות 9:00. הליכה של כשעה לאורך הנחל הזורם בוואדי. לאחר חצייה של הנחל בגשר עץ מפוקפק עלינו בשביל צר שלא מסומן במפות לנקודת תצפית גבוהה בהרים שנמצאים מול ההרים של טרק האגמים. העלייה לוקחת כשעתיים וחצי ובסופה מגיעים לפסגה קטנה שמכוסה במאות פרחים צבעוניים שמוסיפים לנוף האדיר שנשקף ממנה. הירידה מהירה יותר והחזרה לכפר בערך בשעה 16:00 לאחר עצירה ארוכה להנות מהנוף ולאכול צהריים למעלה בהרים.
מדובר ביום הליכה מאוד פשוט ובנופים מהיפים שיצא לי לראות בכל הודו.

לסיכום

מדובר בטרק יפיפה וברמת קושי קלה עד בינוני. הקושי לא היה במרחקי ההליכה, אלא בכך שבגלל שהתקופה המוקדמת בשנה הרבה מההליכה הייתה בבוץ, נדרשה חצייה של נחלים עמוקים וההליכה בשלג עלולה להיות מאתגרת.
ממליצה מאוד לצאת דרך עריף וגם להגיע אליו הבייתה ולבקר במסעדה!
עריף - ‎+91 94190 13447‎

טיפים

• ימי ההליכה קצרים, אך יש לקחת בחשבון שבסביבות הצהריים בהרים סיכויים גבוהים לגשם ולכן מומלץ לתכנן הגעה מוקדמת.
• לגבי האפשרות לצאת ללא מדריך - האפשרות תמיד קיימת אך מדובר במקרה יחסית מורכב. יש צורך בציוד טוב (שקשים חמים, אוהל עמיד בגשם, ציוד בישול) וביכולות ניווט גבוהות. למעט העלייה עצמה להרים השבילים לא קיימים בשטח (נכון לתחילת העונה). ניתן ללכת בכיוון הכללי של האגמים ולהשתמש באפליקציות ניווט. בנוסף - האיזור הוא שטח צבאי ולכן יש לשלם על פרמיט צבאי ולהראות הצהרות בריאות ופרטי ביטוח. אני יצאתי בצורה מאורגנת ולכן לא התעסקתי בכלל בנושא הזה. היציאה בצורה מאורגנת כוללת טבח שמכין 3 ארוחות חמות טעימות (כולל דגים טריים מהנחל, ירקות, לחמים ותבשילים מגוונים), תה אינספור פעמים ביום, מדורות, שקשים ושמיכות.
• מקלות הליכה - מומלץ מאוד!במיוחד להליכה בשלג ובבוץ. קרמפונים - לא חובה, אבל יכול לעזור בירידה המושלגת.
• גם מי שיוצא בצורה מאורגנת, מאחר שמסתבר שכל בעלים של גסטהאוס הוא גם מדריך טיולים ממליצה לוודא את המדריך ולהכיר את המסלול לפני.
• גם המדריכים המקצועיים לא יודעים לקרוא מפה, לכן קשה להבין מראש מה המסלול המתוכנן. איך יודעים אם המדריך הוא מקצועי או שרלטן? ממליצה לוודא שהמדריך גר באיזור של ההרים, בנוסף עדיף לקחת מישהו עם המלצות.
• הטיפ האחרון הכי טוב שאני יכולה לתת הוא להגיע לעריף! אל תפספסו את ההזדמנות