Arian Valley
למי שמחפש מקום אותנטי ולא מתוייר בלדאק, שלושה ימים קסומים בעמק Arian היפהפה אופציה מקבילה לNobra Valley המוכר
| תאריך הטיול | August 2019 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 ימים |
| עונה מומלצת | יולי עד ספטמבר |
רקע והכנות
על המקום
אריאן ואלי הוא עמק יפהפה שנמצא מערבית ללה.
הוא מורכב מכעשרה כפרים ששוכנים על גדות נהר Indus הענק. הכפרים בנויים על צלעות הרים גבוהים, ומרוחקים כ5 ק"מ אחד מהשני. כדי לעבור ביניהם, תצטרכו לנסוע באוטובוס או בטרמפ (האנשים מאוד נחמדים ולרוב עוצרים) בדרך עפר עקלקלה ביותר, לא מומלצת לבעלי לב חלש...
התושבים במקום שמרו על מסורות ומנהגים ייחודיים, הנשים לובשות שמלות צבעוניות וכתרי פרחים גדולים בשיער (בדר"כ לתצלומים עם תיירים...) ולכל כפר מנזר או מקדש קטן משלו.
המראות כאן פשוט עוצרי נשימה. הנוף המדברי, ההרים העוצמתיים ועצי המשמש הרבים יוצרים אווירה קסומה ומיוחדת. חיי הכפר הפשוטים והבתים הצנועים מספקים חוויה אמיתית ושונה מאוד מהודו המתויירת.
פרמיט
אישור הכניסה לאיזור עולה 200 רופי, וניתן לסגור אותו עם אחד מסוכני הנסיעות בלה. אנחנו עשינו את הפרמיט דרך נימיגל.
יום 1: מלה לDarchik
יצאנו ב7:30 מההוסטל Rebook לכיוון תחנת האוטובוס המרכזית של לה (תשאלו מקומיים הם יכווינו אתכם בשמחה). ההליכה נמשכה כחצי שעה בגלל החום והתיקים על הגב, ובדיעבד שווה לקחת טוקטוק ולחסוך אותה.
החוויה שלנו בלוקאל הספציפי הזה היתה פחות נעימה, המקומיים שמרו לעצמם מקומות (מניחים איזה שקית או צעיף על המושב, נעלמים לשעה ואז טוענים שזה המושב שלהם) והיינו דחוקים ביניהם.
בשעה 9:00 סוף סוף יצאנו! סוכן הנסיעות נימיגל אמר לנו שהנסיעה תמשך 4-5 שעות, אבל כמובן שבהודו לדברים קצב משלהם והגענו רק בשעה 17:00 לכפר Dharchik, אחרי 8 שעות באוטובוס.
כרטיס נסיעה עלה לנו 265 רופי לאדם. ובעיני אם אתם נמצאים בקבוצה, כדאי לברר על מונית במקום.
עוד בלה קיבלנו המלצה על בחור בשם Riqzin, מורה בבית הספר של הכפר, שמארח בביתו.
כשהגענו פגשנו אותו, אדם משכיל דובר אנגלית, ושניים מילדיו המקסימים (שגם הם למדו באוניברסיטה, דבר די מדהים ביחס למקום שממנו הם מגיעים). המשפחה עובדת על פתיחה של הוסטל מסודר, אבל כשאנחנו היינו הכל עוד היה בבנייה, אז האירוח היה הכי אותנטי שאפשר לדמיין... ישנו על מזרנים, השירותים היו לבור מכוסה בנסורת, והמקלחת כמובן- באקט!
לארוחת הערב בישלנו צ'פאטי על הטבון יחד עם סונאם הבת של ריקזין, שאכלנו יחד עם קצת מרק ותבשיל תרד.
עלות לינה+ ארוחות: 500 רופי לאדם.
יום 2: Garkon
בבוקר לא הרגשתי כל כך טוב, אז החלטנו לנסוע למקום קצת יותר נקי ומפנק...
מי שישאר בדרצ'יק יוכל לעשות טיול בכפר, ללכת לבית הספר שבו ריקזין מלמד, למנזר, או לתצפית שמשקיפה על העמק כולו.
בשל הקרבה לקשמיר, ההצבא ההודי נוכח באיזור, ובכניסה לכפר נמצאים חיילים ששומרים על האיזור.
הם מאוד מתלהבים מישראלים, וכשהראינו להם תמונות שלנו במדים זכינו לתשואות, עוגיות וחטיפים...
מהשער תפסנו טרמפ קצר לכפר Garkon.
התמקמנו בגסטהאוס בשם Pupyan. האישה שמנהלת אותו מקסימה, החדרים נקיים, יש שירותים מערביים ומקלחת מסודרת. הנוף בחדר נהדר, מלא בעצי משמש על רקע ההרים המדבריים.
לארוחת הצהריים קיבלנו מרק טנטוק מצוין (אטריות, גבינת פניר וירקות), והסיטואציה כולה היתה מצחיקה כשאנחנו אוכלים יחד עם הילד של בעלת המקום...
העלות ללינה בPupyan היא 750 רופי לאדם, כולל ארוחות.
אחה"צ יצאנו לסיבוב. יצאנו קצת מהכפר וחצינו גשר עץ גדול, שהוביל אותנו לקאמפ יפה עם אוהלים ברמה, נראה חדש ומרשים. הלינה שם עולה 5000 רופי ללילה וכנראה המקום מכוון לקהל יעד של אנשים אמידים יותר.
אחרי טבילה ומנוחה על גדת הנהר חזרנו לארוחת הערב בגסטהאוס, והפעם- טאלי מפנק.
יום 3: בחזרה ללה
תכננו להישאר בעמק עוד יומיים נוספים, אבל גילינו שיום העצמאות ההודי חל ב15.8 ושעדיף לא להיות בכבישים בימים שקודמים לו, אז החלטנו לחזור ללה ולהקדים את הנסיעה למנאלי.
אחרי פרידה מהמארחת המקסימה, תפסנו טרמפ עד לכפר Dhe ומשם לקחנו אוטובוס עד ללה.
הפעם הדרך היתה קצרה יותר, 7 שעות בלבד ;-)
בעמק ישנם עוד כפרים מומלצים שלנו לא יצא לבלות בהם כמו דה, האנו, לה מיורה וכו',
ואני חושבת שבהחלט שווה להשקיע גם להם זמן.
בכללי החוויה
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם