שלושה ימים הבאלפים הבווארים, גרמניה ואוסטריה

יצאתי לטרק סולו ראשון באלפים, באיזור königssee (אגם המלכים) בדרום מזרח גרמניה, על הגבול עם אוסטריה. חוויה מדהימה ומומלצת מאוד!

תאריך הטיול	August 2024
משך הטיול	3 ימים
עונה מומלצת	יצאתי לטיול בקיץ, שיא העונה כמובן. הנופים יפיפיים, וחוץ מהפסגה הראשונה ביום הראשון - ממש לא עמוס או תיירותי!

תוכן עניינים

מידע כללי על האלפים ועל המסלול

* המסלול מתחיל בפינה הדרום-מזרחית של גרמניה, ולעיתים חוצה לאוסטריה.

* אני הורדתי מראש מפה של בוואריה באפליקציה mapy.cz, שעזרה לי מאוד בניווט.

* המסלולים באלפים מחולקים לשלושה צבעים ורמות קושי: כחול - קל, אדום - בינוני, שחור - קשה.
כל המסלול הוא אדום חוץ מהירידה מהבקתה האחרונה לאגם אבל לדעתי לא נוראי מדי.

* מספר חירום 112, אם מגיע הליקופטר ואתם זקוקים להצלה תרימו שתי ידיים למעלה (חס וחלילה)

* טרק ראשון שלי באלפים, יצאתי סולו ונשארתי עם חוויה מאוד חיובית מכל היבט

יום 1 - הר ינר, שטאלהאוס (7 ק״מ)

ישנתי בעיירה באיזור בגרמניה, אבל אפשר לקחת אוטובוס לרכבל ינר גם מאוסטריה. שם התחנה והרכבל - jennerbahn

שילמתי על כרטיס עד לתחנה האמצעית - mittelstation
19 יורו.

כבר מהרגע שיוצאים מהרכבל יש נוף עוצר נשימה לעיירות למטה, מרמיטות באחו, ופרות עם פעמונים שמוסיפות לפסטורליה.
משם טיפסתי עד לפסגה של הר ינר - Aussichtspunkt Jenner. טיפוס לא קשה מדי, אפילו היו משפחות עם ילדים שעשו את המסלול הזה. שבילים מסודרים מאוד, בקתה וחווה ולידה נחל וכמובן פרות, ולמרות שהיה יחסית מעונן - נוף מרהיב לכל ההרים שמסביב.
כשהגעתי לפסגה היו שם די הרבה תיירים, כי התחנה האחרונה של הרכבל מגיעה כמעט עד לשם. עם זאת תצפית מהממת לאגם קוניגסי המרשים, הר ואצמן, 360. ממליצה בחום לבקר בפסגה למרות שהיא עמוסה יחסית. מהרגע שירדתי ממנה והמשכתי - המסלול הפסיק להיות תיירותי.

משם המשכתי לבקתה בשם Carl-von-Stahl-Haus, היא מגניבה כי היא בול על הגבול עם אוסטריה
הלילה קצת יקר (27 יורו) אבל האוכל זול יחסית וממש מיוחד וטעים קיצוני!
שירותים מסודרים, ומקלחת בתשלום. נוף מדהים, אנשים מקסימים. מומלץ.

נחל הטיפוס אל פסגת ינר, ליד הבקתה עם הפרות.

הנוף מהחלון בבקתה, אל הר שנאבשטיין אותו אטפס מחר.

יום 2 - שטאלהאוס, פסגת שנאבשטיין, אגם סיליינסי, ואסראלם (15 ק״מ)

ידעתי שלפני יום קשה וארוך, לאחר ארוחה מהבקתה יצאתי ב8:00.
שימו לב שבגלל שחלק מהמסלול עובר באוסטריה האפליקציה תציע לכם מסלול היקפי - לא להקשיב. מהבקתה יש שביל ישיר, טיפוס של שעתיים אל הר שנאבשטיין - Schneibstein. נוף עוצר נשימה, באמת. זה ההר הכי גבוה באיזור, 2276 מ׳. מה שמיוחד בו הוא שלמרות שבגובה הזה לא גודלת צמחיה (רואים את זה על כל ההרים מסביב) יש דשא על הפסגה אז ממש כיף שם! מהמם לעצירה. גם תוך כדי טיפוס יש נופים מאוד מרשימים, עצרתי כל שניה להתבונן. לאורך הטיפוס יש שלטים שמראים לך איפה ה״גבול״ בין גרמניה לאוסטריה אותי זה ריגש והגניב. יש יעלים מיוחדות וגדולות שחיות על הפסגה הזו, לא נתקלתי בהן. נוף 360 אל אוסטריה וגרמניה, ואפשר ממש לעמוד על הצוק.

משם המשכתי לאגם אלפיני קטן ומהמם בשם seeleinsee, שווה עצירה וטבילה! אגב, אין חוק בגרמניה שאוסר רחצה בעירום אז ממליצה בכל הזדמנות שיש לכם בלי תיירים…
הירידה אל האגם מההר לפעמים מתישה, עוברים דרך סלעים מרשימים, קרחונים קטנים, ומערות תת קרקעיות.
אם תשרקו או תצעקו אל ההרים ממול תשמעו הד מרשים.

משם המשכתי לבקתה בשם wasseralm. לא אשקר - יום קשוח. יצאתי ב8:00 ואמנם היו 2 הפסקות ארוכות (בפסגה ובאגם) אבל הגעתי ב18:00 לבקתה. הירידה מהאגם לבקתה מהממת אך מתישה. לשמור על הברכיים!
לאחר ירידה אל העמק המרשים, חוזרים העצים והיער. עוברים דרך המון נחלים, אמנם קפואים אבל מהממים ושווים טבילה.
לאחר הליכה ביער מתחיל טיפוס לבקתה, טיפוס מפחיד. הולכים על שביל חצוב בצלע ההר עם ידתות, כשמתחת צוק 90 מעלות בגובה של איזה 500 מטרים לפחות. הטיפוס קשה, וצריך להזהר, אבל נוף מהמם לשני האגמים שלמטה: קוניגסי, והאגם הקטן שצמוד אליו - obersee (שם מסיימים את הטרק).
אמנם היה קשוח, אבל שווה את הנופים לגמרי. לאחר קצת הליכה ביער הגעתי לבקתה ואסראלם בלי להזמין לילה ולא היה מקום אז ישנתי על מזרון בחדר האוכל והיה סבבה. לילה במיטה עולה 24 יורו לדעתי, אני שילמתי 6.5 יורו.
שירותים מסודרים ומתקלחים בכיורים במים קרים, ונקי שם.
הסביבה של הבקתה מאוד מרשימה, כל ערב איילות באות לאכול - מומלץ. כמובן אין קליטה בשום מקום.

מהטיפוס אל הבקתה, נוף לקוניגסי ואוברסי, בהם מסתיים הטרק.

יום 3 - ואסראלם, אגם אוברסי, אגם קוניגסי (6 ק״מ)

הסביבה של הבקתה מהממת! נחל ואגמונצ׳יק. את הבוקר הזה פתחתי בנחת, קמתי יחסית מאוחר, והתחלתי את היום ברחצה באגם (הקר) שליד הבקתה. האוכל היה יחסית יקר אז לא קניתי ארוחת בוקר ואכלתי את האוכל שלי.

משם המשכתי במסלול שחור לירידה מההר אל אגם אוברסי (obersee). תחילה הולכים בדרך מישורית ביער וחוצים נחלים מרהיבים ומפלים (יש גשרים). כשמגיעים למצוק ומתחילים לרדת אותו יש נוף מרשים לאגמים אבל צריך להזהר, יש יתדות וחבלים. השביל עובר בין נביעות מהסלעים לבית מפלים שיורדים מראש ההר אל האגם וניתן לראות אותם גם מלמטה. נוף מרהיב ולפעמים חלקלק.

כשמסיימים את הירידה חוזרים התיירים, וזו הליכה של 15 דקות לאדם אוברסי. בדרך יש המון פטלים שחורים טעימים, אכלתי המון מהם (:
הגעתי לאגם ומצאתי פינה שקטה, אכלתי, נכנסתי, ונחתי.
משם המשכתי לקצה השני שלו (יש מסלול מסודר שמקיף אותו מהצד השמאלי), עוד חצי שעה, ואז הגעתי לקצה של האגם הגדול: קוניגסי.

קוניגסי אגם גדול ומרשים שראיתי מלמעלה ביום הראשון. הרים גבוהים ותלולים מקיפים אותו, מפלים, והוא מאוד ארוך וצר, כך שהוא נראה כמו נהר. לקחתי שיט במעבורת לקצה השני שלו, שזו חוויה בפני עצמה. קצת יקר, 14.7 יורו, שיט של שעה.
מהקצה השני של האגם יש אוטובוסים ומסעדות ותיירות והכל.

החברה שמארחת אותי באיזור סיפרה לי על מפל קצת אחרי קוניגסי שאפשר להכנס בו ולקפוץ שם לבריכה, התיירים לא מכירים ומומלץ! פשוט ממשיכים על הצד הימני של האגם עם הנחל קצת אחרי שהוא נגמר עד שמגיעים למפל.