יורו 2024 בגרמניה
חוויות היורו 2024 בדיסלדורף ודורטמונד
| תאריך הטיול | June 2024 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
הקדמה
זה היה ערב שישי רגיל שבו ישבנו כל החברים בביר גארדן, האמת שזה לא היה בדיוק ערב רגיל - אנחנו תוך כדי היורו שמתקיים בגרמניה ונפגשנו לראות הקרנה של המשחק פתיחה בו גרמניה פירקה 5-1 את סקוטלנד.
אחרי שנגמר המשחק ישבנו כולנו בשולחן ואני התחלתי לדבר עם רן.
דיברנו על זה שכשאלון היה בין עבודות הוא רצה לטוס לחול אבל אף אחד לא זרם איתו אז הוא לא טס. חשבנו על אותו הדבר באותו הרגע - שאין סיבה לא לטוס לכמה ימים, גם אם זה לבד, כשאתה בין עבודות ולא צריך לקחת ימי חופש.
אז שאלתי את רן באקראיות - ׳מה אתה היית עושה עכשיו אם היית עכשיו בין עבודות׳. רן שלף בלי הרבה מחשבה - ׳טס ליורו, קל׳. הוא לא ידע כמה ההצהרה הזאת עומדת לעלות לו.
עברו יומיים ואני ורן מדברים.
הוא אמר לי שהוא לא מבין איך זה קרה אבל הסטארטאפ שהוא עובד בו עומד לפשוט רגל וכל העובדים מפוטרים. אחרי כמה מילות נחמה מתבקשות נזכרתי בשיחה שהייתה לנו רק לפני יומיים. אמרתי לו ׳תגיד, אתה זוכר מה דיברנו שאתה עושה אם אתה מקבל פתאום חופש׳ הוא אמר ׳מה, יורו?׳ אמרתי לו שלא רק שהוא טס ליורו אלא שאני טס איתו.
בחיים שלי לא הייתי כל כך שמח שחבר פוטר מעבודה.
האמת, עם מישהו כמו רן, היה לי ברור מהרגע הראשון שזה הולך לקרות ואנחנו הולכים להיות ביורו, אני חושב שבשלב הזה הוא בעצמו עוד לא האמין לגמרי שזה הולך לקרות אבל לי זה היה ברור כשמש - אני טס לפאקינג יורו!
אז עברו הימים והזמנו קודם כרטיסי טיסה ואז כרטיסים למשחק, שהפכו למשחקים - כי אנחנו כבר שם אז מה לא נלך לעוד שמינית גמר?
אחרי זה הזמנו גם מלון שנראה מעולה וכל מה שנותר היה לגלות אילו קבוצות ישובצו למשחקים שקנינו.
רצינו ללכת למשחק של גרמניה המארחת ויצאנו מנקודת הנחה שהיא תסיים מקום ראשון בבית שלה מה שישבץ אותה בשמינית שלנו. למרבה ההפתעה היא נקלעה לפיגור במשחק האחרון בבתים נגד שוויץ, מה שגורם לה לסיים במקום השני ולנו לראות משחק של שווייץ שלא רצינו.
אבל איזה כיף שיש את הדקה ה90 בה החלוץ עם השם הכי גרמני שיש (פולקרוג) כפה שיוויון והעניק לנו באופן סופי כרטיס למשחק של גרמניה שעתידה לפגוש את דנמרק. רן נשבע לקנות חולצה שלו כשנגיע.
היינו כל כך מאושרים מהמזל שהיה לנו שלא האמנו לתסריט המדהים שהתרחש כמה ימים אחרי בו גם צרפת וגם בלגיה החזקות סיימו כל אחת במקום השני בביתה ולהתמודד אחת מול השנייה בשמינית גמר השני שלנו.
המון קארמה טובה ועוד לא עלינו למטוס.
יום שישי + שבת
קצת אירוני, כי לא עלינו למטוס. לפחות לא למטוס שחשבנו שנעלה עליו - בבוקר הטיסה קיבלתי מטח של טלפונים שלבסוף העירו את אוהדי שהעיר אותי ואמר לי לחזור דחוף לרן.
הטיסה שלנו בוטלה.
אבל איזה כיף שקנינו כרטיסים מחברה גרמנית וברוך השם בלהעביר יהודים ממקום למקום הם טובים.
הם דאגו לנו מראש לטיסה חלופית בשעה יותר מאוחרת אבל עם עצירה של 10 שעות בציריך. קצת מבאס כי זה גורם לנו לנחות בבוקר יום המשחק ויש לנו עוד נסיעה לדורטמונד בצהריים. אבל שטויות.
אנחנו בדרך ליורו!
טוב אז כמו שאמרתי, נראה שבזבזנו את כל המזל שלנו על המשחקים כי דברים התחילו להתחרבש.
נחתנו בציריך ועמדנו בתור לדלפק שאמור למצוא לנו מלון. התור היה קשה מנשוא אז החלטנו להיות ישראלים ולעבור לתור של הbusiness שהיה ריק.
איזה מזה שעשינו את זה כי אמרו לנו שכל המלונות תפוסים ככה שאנחנו צריכים להזמין מלון בעצמנו והחברת תעופה תשלם עליה, אבל החלטנו שזה לא שווה את זה והתחלנו לחפש כיסאות נוחים לישון עליהם ב6 שעות הקרובות.
יש קטע בכל הטיולים שלי עם רן שאיכשהו אנחנו נקלעים למצב בו צריך לישון במקומות מוזרים ואני תמיד מצליח להירדם בקלות וכשאני מתעורר אני רואה על הפרצוף שלו את הסבל שהוא חווה והשנאה שהוא רוחש כלפיי כשאני מתעורר במבט מבולבל. לא היה משהו שונה בטיול הזה ואני קמתי ערני אחרי כמה שעות טובות של שינה והוא אחרי חצי שעה במצטבר.
עלינו על המטוס לדיסלדורף, נחתנו, הגענו למלון, שנצנו קצת והתחלנו להתארגן ליציאה לדורטמונד.
עלינו על רכבת שנסעה במשך שעה ובסופה הגענו.
מהרגע הראשון הייתה חוויה שהיא חלום עבור כל אוהד כדורגל, התפאורה, המתקנים, מגרשי המיני כדורגל שפרוסים ברחבי העיר. הכל היה מושלם.
העצירה הראשונה שלנו הייתה בנקודת מפגש אוהדים. נכנסנו שם לחנות האוהדים של דורטמונד וחיפשתי לי חולצה - אבל שילוב של חולצה עם עיצוב בינוני ומחיר של 90 יורו מנעו ממני לרכוש אחת. אחרי זה קנינו לנו בירה וראינו מגרש כדורגל קטן ומגודר עם הרבה ילדים קטנים בפנים. לי ולרן הייתה אותה הבעת פנים של בוא ניכנס נראה להם מה זה. מפה לשם שיחקנו קרוב לשעה והזענו את החיים שלנו.
שווה את זה.
לקראת 6 הלכנו לנקודת מפגש נוספת שבה מקרינים את המשחק של איטליה הנוראית. ראינו אותה חוטפת צמד משוויץ ויצאנו בדקה 70 כדי להספיק להגיע בזמן לאיצטדיון.
הגענו לתחנה של האיצטדיון והוא היה נראה פשוט עצום, אשכרה מקדש של כדורגל.
חטפתי שוק קטן כשנכנסתי ליציע מהגודל והעוצמה של האיצטדיון, זה היה מפתיע לשמוע את הרעש שקהל של נבחרת מסוגל לעשות. האקוסטיקה שם הייתה יוצאת דופן.
טרם שריקת הפתיחה התחברנו עם אוהד גרמני שישב לצידנו (ווידאנו שהוא לא עוכר ישראל) והתחלנו לדבר ולצחוק איתו, המותק הזה שתה אולי 5 כוסות בירה במהלך המשחק ואפילו פינק אותנו בכוסות קולה על חשבון הברון.
המשחק התחיל והיה ברור מהרגע הראשון שגרמניה הולכת לשלוט ודנמרק לבנות על מתפרצות. כבר בדקות הראשונות גרמניה כבשה אבל השער נפסל בגלל עבירה.
באיזור דקה 35 המשחק נפסק בגלל מבול שהתחיל שם, משהו פסיכי לגמרי. איזה מזל שהאיצטדיון מקורה. אני לא אשכח את הריקוד חסר הדאגות של שני אוהדים דנים שפשוט התחילו לשיר מתחת לנחיל גשם שירד מתעלת הניקוז מגג האיצטדיון. אחח מה שכדורגל יכול לעשות לאנשים.
המשחק המשיך מאותה הדקה אחרי הפוגה של חצי שעה והמחצית הסתיימה בשיוויון מאופס אבל המון מצבים טובים.
בתחילת המחצית השנייה קאי הברץ כבש פנדל אחרי נגיעת יד שאף אחד לא ראה ורן שמח עד השמיים. לא בגלל הגול, בגלל שהוא שם אותו בליגת חלומות שלו. אני לא מסוגל להבין איך שמים שחקן כזה גרוע בנבחרת חלומות. בהמשך גם מוסיאלה כבש שער יפייפה והמשחק נגמר ב2-0 וגרמניה ברבע.
מסכמים משחק ראשון מעולה וביציאה אנחנו קולטים את השליחים של ספורט 1 מראיינים מישהו. ברור שנדחפתי וצעקתי ׳יאללה מכבי׳ תוך כדי 😂
חזרנו למלון אחרי מסע של שעה וחצי ונרדמנו תוך דקה אחרי שלא שישנו כמו שצריך מהרגע המטוס המריא מהארץ.
יום ראשון
קמנו בבוקר בלי שעון מעורר כי אנחנו צריכים שינה נורמאלית אחרי היומיים האחרונים. קמתי ב11 וקפצתי לחדר כושר לאימון אירובי זריז.
רן קם קצת אחרי והתלבטנו בחדר מה הלוז להיום. במקרה קפצה מודעה של סיור חינם ברחובות העיר. חינם זה אנחנו.
הבעיה הייתה שהסיור עתיד להתחיל תוך רבע שעה כשאנחנו 20 דקות הליכה משם. כבר אמרתי שזה חינם?
הספקנו להגיע כמו גדולים ויצא לנו מזל והיינו קבוצה מצומצמת במיוחד שכללה אותנו ובחורה ספרדייה אחת.
המדריך היה מעולה והסביר לנו המון על ההיסטוריה של העיר עם לא מעט אלמנטים תיאטרליים. איזה כיף להקשיב למישהו שיש לו כזאת תשוקה למקצוע שלו ועם ידע כה עמוק.
תוך כדי הסיור אני קולט את ריו פרדיננד הולך לו, אני חוטף אקספשיין על המקום ומסביר לעצמי בנימוס שאין שום סיכוי בעולם שזה באמת הוא. ואז קלטתי את המצלמות.
אמרתי לרן תגיד לי זה ריו פרדיננד? הוא אמר לי שמע זה הוא. ראינו גל של אוהדים אנגלים קופצים עליו ואמרתי לעצמי שאין שום סיכוי בעולם שאנחנו לא משיגים תמונה. מסתבר שהמדריך שלנו גבר על ואמר לנו רוצו אליו אני מצלם, וכמו ישראלים טובים נדחפנו בין כולם והשגנו את התמונה המיוחלת.
סיימנו את הסיור והשארנו טיפ נדיב למדריך. נזכרנו שלא אכלנו כבר 12 שעות והתפרקנו על ארוחה איטלקית מפנקת. אחרי זה הסתובבנו והעברנו את הזמן בנמל כי הכל סגור ביום ראשון.
הגיעה השעה 6 והגענו לשדרת הברים למשחק של אנגליה. הנבחרת שלהם הייתה גרועה, מה שלא מנע מהקהל שלהם להשתכר ולצעוק ברחובות בטח כשבלינגהם כבש במספרת בדקה ה96 ובהארכה קיין כבר הביא להם את הניצחון מול סלובקיה.
אחרי זה ראינו את המשחק של ספרד שלא איכזבה ופירקה 4-1 את גיאורגיה. משם חזרנו למלון עוד סוחבים את העייפות של אתמול ומתרגשים לקראת המשחק הגדול שנראה מחר מקרוב בין צרפת לבלגיה 🥳.
יום שני
שוב קמנו בלי שעון מעורר, הפעם מוקדם יותר. קמנו מראש בהתרגשות לקראת הערב ותהינו איך נעביר את הזמן עד אז.
אמרנו שנתחיל מארוחת בוקר באיזה בית קפה נחמד ומשם נזרום. אז התיישבנו, אכלנו ושתינו ומשם התחלנו להסתובב בעיר.
כבר מהבוקר שמנו לב לאוהדים שמילאו את הרחובות. בגלל שהפעם האיצטדיון נמצא בעיר המוני אוהדים צרפתים ובלגים (בעיקר) שטפו את הרחובות. איזה כיף זה אווירה של כדורגל בעיר.
אז הסתובבנו בשדרת ברים אכלנו שניצל, נכנסו לכמה חנויות בגדים ובעיקר חיפשנו חולצה רשמית של אחת הנבחרות לקנות. זה פסיכי שיש משהו כמו חנות וחצי שמוכרות חולצות, וגם שם זה רק של גרמניה או בלגיה. מה כבר רציתי לקנות של חולצה של רונאלדו.
בואנה אני לא מבין את הקטע הזה, איך יכול להיות של דוחפים לי מרצ׳נדייז בכל חור.
בכל מקרה חזרה למלון כדי להניח את התיק בחדר ולצאת לאיצטדיון.
יצאנו לאיצטדיון אחרי נסיעה קצרה יחסית ברכבת עמוסה, והגענו למתחם. היו שם המון בלגים ששרו ועודדו את הקבוצה שלהם, בניגוד לצרפתים שהיו די שקטים. האיצטדיון עצמו היה מרשים (לא מתקרב למקדש בדורטמונד) והיה ניכר רוב גדול גם במספרים וגם בדציבלים לטובת הבלגים שאין ספק שהגיעו בשביל לעודד את הנבחרת שלהם.
אני אגיד שמראש הציפיות למשחק הזה היו גבוהות - הייתה לי תחושה שלא יהיו הרבה שערים אבל יהיה כדורגל איכותי של שתי הנבחרות ואני יכול להגיד בפה מלא שאכן היה משחק ברמה גבוהה מאוד. ביחס לליגה שלישית מחוז דרום.
כדורגל משעמם ופחדני של בלגיה חסרת הביטחון ומהצד השני צרפת מלאת הכישרון לא מממשת עשירית מהפוטנציאל שלה. היו לי ציפיות גבוהות מדה ברוינה, לוקאקו, גריזמן ועוד, אבל אחד מהם לא התעלה ולקח את המשחק על עצמו. היחידים שניסו היו ג׳רמי דוקו הבלגי ואמבפה הצב נינג׳ה.
כבר במחצית המאופסת היה לי ברור שהמשחק הזה ייגמר ב1-0 קטן ומגעיל ואכן בדקה ה86 גול עצמי הכריע את המשחק לטובת הצרפתים. אין יותר מגעיל מזה. יאללה שיהיה.
הגענו חזרה לרחוב הברים לראות את המשחק של פורטוגל נגד סלובניה. אני מעודד את רונאלדו ורן מעודד את מי שנגדו. אני לא באמת אוהד כזה גדול של רונאלדו אבל בשביל העניין למשך המשחק הייתי כזה. כל בעיטה חופשית שלו התערבתי מחדש עם רן שזה בפנים, וכל פעם מחדש הוא הוריד יונה ביציע העליון.
ישבנו בבר עם כמה סלובנים ולא מעט אוהדים נייטראלים שהיה ניכר שהם באותו ראש כמו של רן. המשחק עצמו היה קצבי (ביחס למה שאנחנו ראינו גם כדורגל חלזונות יהיה קצבי) אבל נגמר ב0-0. בדקה ב100 פורטוגל קיבלו פנדל ומי אם לא כריסטיאנו ניגש לנקודה. השאגות שנשמעו בבר כשאובלאק הדף את הבעיטה של רונאלדו נשמעו עד לליסבון. הוא אשכרה התחיל לבכות אחרי הפנדל שהחטיא. בואנה תהיה גבר תרים ראש ותנצח את המשחק הזה מה יש לך ירכיכה. הגענו לפנדלים ותהינו אם רונאלדו יקח אחריות ויבעט ראשון את הפנדל. ואכן כך היה, רק שהפעם הוא בעט כדור בלתי ניתן לעצירה והמשחק המשיך עם עצירות פסיכיות של השוער של פורטוגל וניצחון חלק 3-0 בפנדלים. נגמר והמשחק ורונאלדו התחיל לבכות שוב. סתם לא. אבל היה מצחיק אם כן. בדיוק שאנחנו באים לצאת איזה בריטי אחד בא לרן שהטריל את רונאלדו כל המשחק ואמר לו ‘Don’t mess with the GOAT’ .
לא הפסקנו לצחוק על זה כל הדרך למלון איך אפשר להיות כל כך עיוור שאתה קורא GOAT לבן אדם שלא רק החטיא פנדל תוך כדי המשחק גם שיחק כמו יונתן כהן במשך 120 דקות.
הגענו למלון וסיכמנו יום מצחיק סך הכל לקראת הטיסה חזרה מחר בצהריים.
יום שלישי ואחרון
השלמנו רצף של טיול שלם של בקרים ללא שעונים מעוררים, וואלה חייב להגיד שזה כיף. קמנו, התארגנו, הפקדנו את המזוודה והתיק בקבלה ויצאנו לארוחת בוקר במסעדה קרובה. זה מדהים כמה אי אפשר לעשות צחוקים עם האנשים פה, צחקתי עם המלצרית על זה שאין אף מקום שהכין תפריט באנגלית למרות שהיה להם 4 שנים להתכונן ליורו הזה. כלום. פנים חתומות, לא מבינה בכלל מה אני רוצה ממנה. בחיים לא יכול לחיות במקום כזה.
חזרנו חזרה למלון והגענו עם הרכבת תוך פחות מחצי שעה לשדה תעופה. כמה יש לנו ללמוד מהם…
נחתנו במינכן לעצירת ביניים, שם לקחנו מטרו בתוך הטרמינל (!) בשביל להגיע לשער שלנו. מסע של משהו כמו חצי שעה בתוך הטרמינל רק כדי להגיע לשער שלנו.
עלינו למטוס, נחתנו בארץ ישראל, וסיכמנו טיול מוצלח עם המון בירה וכדורגל.
למה אין יורו בארץ
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם