הליכה בVIA ALPINE הסגול - האלפים הבווארים

רקע והכנות לטרק

רקע:

המסלול מאופיין(במקטעים שלנו) בגבהים שהם בינונים לגבהים( בין 600 ל2300), ההליכה היא מאוד מגוונת אך עם פרופלי גובה מעניינים ודי חדים לפעמים(אחד מהימים היה ירידה מצטברת של 1000 מ' ועליה אחריה מצטברת של 1740 - היום הכי ארוך שהיה לנו), ישנם ימים שהם מאוד ארוכים וחלק מהם מומלץ לפצל(אחד מהם ספציפי מאוד מומלץ - יפורט בהמשך), יום ממוצע בשביל נע באזור ה15 ק"מ ליום, אך ישנם ימים שהם יחסית קצרים(לפעמים כ-3-4 שעות הליכה), רוב הימים נגמרים בסביבות השעה 15:00 בצהריים ואף מוקדם מכך, כמו כן כמובן זה תלוי בקצב ההליכה האישי.

השביל הסגול מתאפיין בחלק הבווארי שלו על מספרי מסלולי אם גדולים כמו הE4 והMaximiliansweg, הסימון בשביל הוא ברמה גבוהה, המקטעים שלנו עברו דרך עיירות ובקתות אלפיניות ובמספר ימים אתה עובר לאוסטריה למספר ימים.

הכנה:

נעזרנו בעיקר באתר המדהים של הvia alpina ששם הוא מחולק בצורה מאוד נוחה למקטעי המסלול ולימים, אפשר לבנות מסלול שיכולל את כל המידע שאתה רוצה ולהדפיס כסיפור דרך, האתר מספק סיפור דרך יומי לכל יום ופרופילי גבהים ועיירות וכמו כן ניתן לקבץ את הכל לקובץ PDF אחד גדול שיכלול את המידע הזה. כמו כן נעזרנו באתר האונליין של המפות קומפס אשר משם אפשר לראות לממש דקוית את השביל עצמו ואת הפרופילים, מומלץ להסתכל ולתכנן לפיו, ישנה גם אפליקציה שאפשר להוריד לפלאפון אשר מראה אותו דבר ומאפשרת עוד אופציה כעזר לניווט.

בחרנו לעשות כ-10 מקטעים כיוון שהקצבנו שבועיים לטיול שלנו(ענייני עבודה), נחתנו במינכן ומשם לקחנו רכבת(כשעתיים לערך) אל היעד הראשון שלנו שהוא העיירה לנגריז(Lenngries) שנמצאת למרגלות האלפים הבווארים.

ואחרי כל ההקדמה החביבה הזו נלך לסיפור דרך, התחלנו מלנגריז וסיימנו בעיירה oberstdorf שהוא הסוף של המסלול הסגול, סך הכל הלכנו לקרוב ל210 ק"מ, סה"כ 10 ימי הליכה..מה היה בהמשך ואם הצלחנו ואם בפועל את הכל..תקראו בהמשך.

יום ראשון מLenggries לTutzinger Hütte סך הכל כ-12.3 ק"מ וכ-5 שעות הליכה:

אל לlenggries הגענו ערב קודם ממינכן ברכבת וישנו במלון hotel altwirt החביב , העיירה היא מאוד נחמדה וישנם מספר בתי מלון שאפשר ללון בהם, העיירה שוכנת לצד נהר הISAR המדהיםו ישנם מספר BEERGARTENS שאפשר לאכול ולהנות מאווירה בווארית טובה מאוד.

ערב קודם ובאותו בוקר התחזית לא בישרה טובות, דיווח שכל שעות הבוקר המאוחרות עד אחה"צ צפוי מזג אוויר גשום ולא יציב, הכנו את עצמינו עם מעילי הגשם בראש התיק ויצאנו לדרך, הבוקר החל עם טפטוף סביל והלכנו את דרכינו מחוץ לפאתי העיירה לכיוון(הכל מסומן) הר בראונק שמשקיף על העיירה. הבראונק עצמו ומתחתיו הוא אתר סקי די גדול והחלטנו לאתגר את עצמינו בלעלות אותו ולא להשתמש ברכבל(מה שבהמשך הבנו שחוסך הרבה כאבי רגלים ואת השיעמום של האתר), החלנו להתחיל לעלות רגלית עליה כשל שעתיים לקצה ההר שם שוכנת מסעדה חביבה, אחרי עליה מפרכת(שיפועים די קיצונים כיאה לאתר סקי) של כשעתיים הגענו אל קצה ההר שם הסימון לכיוון tutzinger hut מתגלה שכעוד 3 שעות לפנינו.

משלב זה מתחילים ללכת לכיוון הבקתה אך כאן מזג האוויר משתנה, גשם ורוחות מתחילים ועליה מהירה על מעילי הגשם והתיקים נעטפים בכיסוי, מכאן והלכה זו הליכה על רכס הLectchenkopf, הליכה על רכס צר ומבולדר לכיוון הבקתה, הבקתה נמצאת למרגלותיו של קיר הBenediktenwand העצום, כאן כבר הוכנסה המצלמה כיוון שהגשם גבר ואיתו הרוחות, הליכה לא קלה בדרך מבולדרת, לסופו של דבר אחרי כ-3 שעות הגענו ספוגים ורטובים לבקתת tutzinger החביבה לצערינו את הנוף כמעט ולא ראינו בשל הערפל הכבד ששר באזור, אך את הקבלת פנים החמימה(ממש חיכו לנו) שקיבלנו שם רק אפשר לתאר במילים טובות.

בבקתה הכל מתנהל על ידי האחראית החביבה, אתה אוכל ושותה כתאוות נפשך ולפני שהולכים לישון משלמים על כל השהיה+האוכל שנצטרך, בבקתה הגענו לחדר של 4 היינו 2 ישראלים ועוד 2 אמריקאים חביבים(יש לציין שהם המערביים היחידים שראינו כל הטיול), מקבלים מיטת יחיד מעץ ומזרון ומספר שמיכות צמר עבות.

יום שני: Tutzinger Hütte ל Walchensee - כ-7 שעות הליכה:

יום שהוא יחסית ארוך, במקור היום אמור להגמר בבקתת Herzogstand הגבוהה אך כיוון שהמקום מאוד מאוד מבוקש(התקשרנו חודש מראש לברר אם יש מקום ולא היה), היום הזה דורש לגוון ולהגיע(סטיה קלה ומקובלת) מהמסלול המקורי לעיירת האגם שנמצאת מתחת להרצוגשטד שהיא walchnsee.

כיוון שבwalchnsee ישנו רכבל שעולה עד להתחלת המסלול ביום למוחרת כדאי להגיע לשם בסופו של היום.

אחרי היום הערפלי מאתמול הבוקר מתחיל מעונן אך מתחיל להרגע ומדי פעם צצה לה השמש פה ושם, הבוקר מתחיל בעליה מסורתית מעל הבקתה והליכה דרומה לכיוון הפאס הנקרא Glaswandscharte, השביל ממשיך לעלות ולרדת ונכנס ליערות חביבים ויוצא מהם לנוף טוב מראה ונע דרומה לכיוון בקתת staffalm שיושבת על שדה גבוה שמשקיף על כל העמק המיוער, לאחר מכאן השביל מתחיל לרדת לכיוון המרחב הפתוח של KOTLAM(מקום ירוק מדהים) ומטפס בחזרה לכיוון Jochberg שהוא הר עצום מימדים שמשקיף לכיוון האגם והעיירה שאנחנו אמורים להגיע אליו.

ממשיכים בהליכה ומגיעים אל בקתת הדרכים שיושבת מתחת לJochberg שם עוצרים להפסקה טובה של בירה ונקיקיות בוואריות מצוינות, אחרי הבקתה השביל ממשיך(הכל מסומן) על הE4 שיורד לכיוון כביש מספר 11 המרכזי ויורד בזיג זג ארוך מאוד עד ההגעה לכביש שאותו יש לחצות(בזהירות), מכאן ישנם 2 אופציות או להמשיך על מסלול הreitweg שעולה לherzogstand(למי שהצליח למצוא לינה) או להתחיל בהליכה לכיוון walchnsee (כ-5 ק"מ מהפיצול), אנחנו התחלנו בהליכה רגלית ומעצבנת(כבר הבנו שם כמה האספלט הורס רגלים) ולא חשבנו על לתפוס אוטבוס(ישנה אפשרות כזו), ממשיכים במגמה לכיוון העיירה URFIELD בה עוברים(אפשר לתפוס משם אוטבוס) ומשם הליכה ארוכה ויפה לאורך האגם המדהים עד לwalcnsee , שם הגענו לאינפורמיישן סנטר והוא מצא לנו מקום לינה באחד מהמלונות כמו כן ניתן לבקש מהם להתקשר לבקתה הבאה לשריין מקום וכך גם עשינו.

יום 3: מWalchensee לEschenlohe - יום של כ-7 שעות הליכה:

ום שהוא מפרך ביותר, זה יום לדעתי שכדאי או לפצל אותו או לעשות כמונו, היום עצמו בסיפור דרך הוא מHerzogstand ל Weilheimer Hütte, יום שבבסיסו הוא 28.3 ק"מ. יש לציין שלטיול הזה נלקח ציוד עודף(כנראה מחשבות של צעירים מניו זילנד וכו') כגון אוהל ושק שינה וסט כלים דבר שהכביד עלינו קשות עד שנכנסו לכושר שביל ובהמשך הפוסט ילקחו מסקנות ויישומו.

היום מתחיל בהליכה לרכבל Farhnberg אשר העולה אל Herzogstand אשר נמצא בwaclhensee , הלייכה קצרה אל הרכבל(ישנו שביל שעולה להרצוגשטד אך בעקבות העליה הקיצונית שהייתה בבראונק והעליה החריפה כאן החלטנו לוותר ולהעזר ברכבל הנהדר - למי שרוצה יכול להתפנק בעליה רגלית ומפרכת..אנחנו וויתרנו - לא מומלץ), הרכבל מגיע תוך ככמעט דקה אל הר הherzogstand ממנו נשקף מדהים לכיוון האגם שמתחתינו ולכל ההרים שמסביבו.

ההליכה מתחילה דרומה מתחנת הרכבל אל פסגת Pavillon בגובה 1750 מ', הליכה בעליית זיג זג מסורתית(ממש אהובה על הגרמנים שמנו לב), אחרי הליכה ממשוכת מגיעים לפסגת הפיבליון שם נשקף נוף מדהים לאגם שהגענו מכוונו וגם לעמקים והעיירות הקטנות שנמצאות מעבר לרכס אותו אנחנו מטפסים, מכאן מתחילה הליכה על שביל הGratweg שהוא שביל על רכס סכין צר מאוד, יש לנקוט משנה זהירות בהליכה ברכס הצר הזה, מהפביליון יורדים לכיוון הרכס שחלקו מאובטח בכבלים ושרשראות להעזר בהם, השביל עולה ויורד בהדרגתיות עד אשר הוא מתחיל לטפס לכיוון פסגת HeimGarten שהצלב הענק נשקף ממנה מלמטה, מגיעים אל פסגת הheimgarten בגובה 1788 מ' שם ישנם חבורה של חבר'ה שעלו משלל שבילים שנהנים מהנוף האדיר.

אחרי מנוחה קלה בHeimGarten מתחילים לרדת לכיוון הבקתה שמתחת לצלב(מי שרוצה יכול לשבת שם לבירה ואוכל קל), בשלב הזה ביקשנו למלא מים בבקתה כיוון שידענו שיום ארוך עוד לפנינו ולא ידענו ישנם שוקתות מים לפנינו, מתחילים לרדת דרומה לכיוון Eschelaine vally ירידת זג זג ארוכה מאוד, בסוף הירידה ישנו שילוט לכיוון אשלונס(היעד) והליכה לכיוון היער, ההליכה(מסומן בנקודות כתומות לאורך הדרך) ממשיכה בירידה ביער העבות שיורד לכיוון העמק שם צריך להמשיך בירידה(הסימון נעלם פה ושם וצריך להיות עירני), השביל עובר באזורי מרעה(מה שלא רשום בסיפור דרך) ששם צריך להוריד את התיק ולעבור מתחת לאזורי גידור מחושלמים(גמישות טובה סך הכל דרושה)..מפה השביל ממשיך בירידה עד שהוא נפגש עם הנהר שלאורכו הולכים(האזור הזה כמעט ללא שילוט וחובה ללכת בו עם מפה), אחרי מספר קמ של הליכה וחשש להתברברות מגיעים לשלט לכיוון אשלונס, אחרי כשעה וחצי הליכה מגיעים לעיירה החביבה והרדומה אשלונס מגיעים לאחד המלונות ונשארים שם ללילה.

כיוון שהיום הארוך הזה היה לנו כסיוט הן מבחינת משקל ואי נוחות על הגב החלטנו לבצע מנוחה(מה שהסיפור דרך המקורי אומר במידה ורוצים לנוח) באשלונס, כאן החלטנו שאנחנו מבצעים יום מנוחה לגוף ולגב בגרמיש(היעד הבא) ושם שולחים את הדברים הכבדים כמו שק שינה ואוהל וציוד אוכל לארץ, הסיפור דרך במקור ממשיך ל אחרי הירידה לעיירה(636 מ') השביל מבצע פנייה במקור אמור לעלות לבקתה Weilheimer Hütte בגובה 1960 שם הזמנו מקום אך אמרנו לעצמינו שלא באנו לסבול והחלטנו לבצע עצירה בעיירה, התקשרנו לבקתה והודענו להם שאנחנו לא מגיעים.

יום 4: יום מנוחה - נסיעה לגארמיש פרטרקרחן ויום סידורים:

אחרי הלילה שלנו בEschenlohe החביבה תפסנו רכבת(קו שמגיע ממינכן לאינסבורק) ליעד הבא(במקור מהבקתה בהרים מגיעים לגרמיש) לעיר הנהדרת גארמיש עם המקפצות שלה והצוק שפיץ המפורסם(ההר הכי גבוה בגרמניה), כיוון שהגענו בסופ"ש נשארו רק המלונות היקרים בעיר(כל הטיול הלכנו לכל אינפורמיישן והם עזרו לנו לחפש מלון זה מאוד נוח, בערים גדולות אולי כדאי להזמין מראש).

בגארמיש אחרי הצ'ק אין במלון הלכנו לסניף הדואר הגרמני הקרוב ושלחנו את כל הדברים הכבדים שהכבידו עלינו עד היום(אוהל,שקש,ערכת סירים,מגבת מתייבשת), גרמיש היא עיר מצוינת לעשות בה מנוחה או להתארגן לצרכים שונים, בעיר ישנם שלל חנוית טיולים(גם בלוני גז היה שם) שאפשר להעזר לרכוש דברים אם רוצים - אני קניתי שם 2 זוגות גרביים(לאחר שהטרולו שלי קרסו והעיקו עלי) של פאלקה(מומלץ מאוד!!), נתנו לרגליים קצת לנוח ואכלנו מכל טוב ובעיקר נחנו.

מגארמיש לטירת לינדרהוף: הליכה של כ28.4 וכ-7 וחצי שעות הליכה - יום ארוך לפניך!

זהו יום שהוא ארוך אך בפרופיל שלו הוא בירידה ודי נוח, היום מתחיל בעיר בהליכה לצד אגם Pflegersee - מומלץ לקחת מונית לאגם כיוון שאין סיבה ללכת מהעיר עצמה לכיוון האגם, גם הליכה מאוד ארוכה ומייגעת על אספלט וגם חבל על הרגלים, לקחנו מונית ישר לאגם המדהים שם ירדנו ולפי השילוט והתחלנו ללכת לכיוון היער ולבקתת enniglam, ההליכה ביער היא בעליה ממושכת ולאורך הדרך ישנה שוקת מים שאפשר להתרענן בה ולמלא בה מים בשלוקר במידת הצורך, ביער ממשיכים לעלות ונתקלים ביצורים מעצבנים כגון זבובי ענק שמנסים לאכול אותך בהליכה(חוויה)..העליה נמשכת לאזור ה1,000 מ' בקו העצים, אחרי שעתיים מגיעים לבקתת הדרכים enniglam שם עשרות רוכבי אופניים וטיילים עסוקים בשתיית בירה והסתכלות על הנוף הנהדר שמסביב, עצרנו כאן להתרעננות קלה וחביבה לצד הבקתה.

מכאן מתחילה ירידת זיג זג ארוכה לכיוון Rotmoosalm שזה אזור מפלים בתחתית עמק הELMU המוביל ללינדרוף, מרותוסלאם מכאן זאת הליכה מנהלתית נמוכה ונמוכה לכיוון לינדרוף, ההליכה היא כבערך שעתיים ל-3 עד לטירה והולכים לאורך נהר הElmaubach עד אשר מגיעים לפי השילוט לטירת לינדרהוף המפורסמת.

Schloss Linderhof, שנבנה על ידי המלך הבווארי לוודויג השני הוא במפורסמי הטירות בגרמניה, כאן ישנם 2 אופציות לינה - או לישון במלון הנמצא באתר(הרוב לא ישנים בו כיוון שהוא יחסית יקר), או לקחת אוטבוס לאוברגרמאו שהיא עיירה גדולה יותר אך רחוקה מלינדרהוף(רץ בה קו אוטבוס כל הזמן), אנחנו בחרנו לישון במלון שעלה לשנינו כ-109 יורו.

יום 6: מלינדרהוף לבקתת Kenzenhütte - שלוש שעות הליכה - 10 ק"מ לפניך - יום קצר!

כיוון שהיום שלפנינו קצר למדי לקחנו את הזמן בבוקר ובארוחת בוקר(ארוחת בוקר מפנקת למדי), היום ממשיך במגמה דרומה על שביל הE4 שמלווה אותנו לאורך הדרך, השביל ממשיך לאורך נהר חביב ומתחיל בטיפוס מדורג לתוך יער עבה שעולה לכיוון פאס שנקרא Bäckenalmsattel, השביל נעשה צר יותר ועובר בסוג של שדה נמוך עם עשבייה רטובה וחלקה עד אשר מגיע אל הפאס בגובה 1548 מ'.

מהפאס נשקף נוף יפה לכיוון לינדרהוף והכיוון ממנו באנו, מהפאס השביל מתחיל לרדת מערבה לכיוון Kenzenhutte, לאחר כשעה הליכה מגיעים אל הבקתה החביבה שם ישנו בסוג של דורמס גדול ל8 אנשים, הבקתה מנוהלת על ידי 3 אחיות בלונדיניות ומגישה אחלה של אוכל!.

יום 7: מ-Kenzenhütte לFussen : הליכה כ-22 ק"מ - זמן הליכה כשש שעות וחצי

יום שמתחיל בהגעה ל-2 פאסים ונגמר בטירה המפורסמת ביותר בגרמניה, היום מתחיל כמו תמיד בטיפוס אל פאס הKenzensattel שנמצא בשביל שעולה מן הבקתה אליו, הפאס בגובה של 1650 מ', בפאס אפשר לראות את איילי הבר המקומים המאוד חמודים שמטיילים על המדרונות ומחפשים אוכל, מהקזנסאטל אפשר לראות את העמק אליו אנחנו נכנסים ואל הפס הגבוה השני אותו נגיע ושמו Gabelschrofen שובר השינים, אחרי שחולפים את הפאס הראשון ההליכה נמשכת אל תוך עמק הגומפן המקסים עם ההרים המשוננים שלו, ההליכה נמשכת בעמק עצמו עד שהשביל שובר בצורה שמאלית לכיוון הפאס שנמצא ב1989 מ' מעל לפני הים, העליה אל הפאס הינה בשביל צר מימדים שדורש צומת לב רצינית(מקלות חובה) .

עוקבים אחרי העיגולים הכתומים אשר מסמנים את העליה ובדרך פוגשים שוב משפחות חביבות של איילים שרואות אותנו ומתרחקות. העליה לפאס נמשכת כשעה וחצי ושמגיעים אליה נשקף נוף מדהים לכיוון פוסן והעמקים שסובבים אותה, אחרי הפאס מגיעה ירידת זיג זג ארוכה לכיוון Niedere Straußbergsatte שהוא צומת מרכזית באזור ומשם ההליכה לפוסן נמשכת, אחרי ירידת הזיג זג מהפאס ממשיכים לבקתת הדרכים Bleckenau ומלווה כל הדרך עם נהר הPOLET הנעים למראה, שמגיעים לבקתת בלאקנאו ישנם 2 אופציות להליכה(אחת מהן הייתה סגורה) לכיוון פוסן וטירת נוישטווישן, השביל שלנו כלל הליכה מעיקה ומנהלתית על שביל אספלט(השביל השני הוא עפר כנראה)..ממשיכים על השביל לכיוון Marienbrücke שהוא הגשר המפורסם מעל הטירה, הליכה היא לערך כשעה עד שעתיים לטירה.

יוצאים מהשביל ורואים את ההמולה ומבינים שהגעת למקום הנכון..האמת שזה היה זוועה פתאום לראות אלפי אנשים אחרי שבוע שקט שהיה לנו, השתחלנו לגשר וצילמו 2 תמונות ורצנו מהר משם, ישנו שביל שחוצה את כל ההגעה אל הטירה והוא היה סגור לשיפוצים ככה שנאלצנו בין אלפי האנשים לעבור ולרדת לכיוון Hohenschwangau שזאת העיירה ששם הטירה ממוקמת, משם עקבנו אחרי הסימני הexit ולכיוון פוסן, כאן יש אופציה לתפוס אוטבוס לפוסן(דורש המתנה בתור בין כל האנשים) או ללכת רגלית לפוסן, החלטנו שיש לנו עוד כוח ונשאנו רגלינו לכיוון העיר, מכאן זו הליכה יחסית מנהלתית ויפה למדי(ארוכה ואולי תתפס מעיקה אחרי יום ארוך כזה) בדרך עוברים 2 אגמים יפהפים ומגיעים אל Fussen.

לינה: כיוון שFUSEEN די תיירותית בגלל הדירות שסביבה רוב המלונות הפנוים היו מחוץ למרכז ככה שהיה צריך עוד ללכת קצת, אולי כאן הייתי מזמין מקומות מראש, באינפורמיישן מצאו לנו b&b חביב של איזה גרמני נחמד שאירח אותנו בעליית הגג שלו.

יום 8: Fussen לPfronten - כ 4 שעות ורבע הליכה , סה"כ 15.5 ק"מ הליכה - יום קצר יחסית

יום שמתחיל שרובו מתהלך על רכס מיוער הZirmgrat והE4 ודרומה שמפריד בין 2 עמקים בדרך אל פרונטן החביבה, היום מתחיל בהליכה לכיוון האגם המדהים שביופיו ששמו Alatse, ההליכה מתחילה בעליות וירידות על תחילת הרכס עד אשר מגיעה לכיוון האגם, האגם הוא מהאגמים היפים בגרמניה אול מול הנוף הפראי של האלפים הבווארים, ישנם ספסלים סביב האגם ואפשר לנוח קצת לאכול איזה כריך/חטיף ולהמשיך אחרי ההליכה הקצרה יחסית, מהאגם מתחילה עליה כמובן לכיוון היער ולכיוון Salober Alp שהוא שביל אלפיני על הרכס שמאובטח בחלקו עם שרשראות וכבלים, החלק הזה בדיוק נע על הגבול הבינלאומי בין אוסטריה לגרמניה אך בסופו של היום נשארים בגרמניה. ממשיכים לעקוב אחרי הסימון של הויה אלפינה והE4 לכיוון פרונטן.

מכאן השביל ממשיך לעלות ומתחיל להחשף לנוף המדהים של פרונטן, השביל ממשיך לכיוון Falkenstein שהיא אחת הטירות ההרוסות הכי ישנות בגרמניה והגבוהות שבה. מכאן יש אופציה להמשיך לכיוון הטירה ההרוסה ומשם ישנו שביל שיורד לכיוון פרונטן, כיוון שהיה חם מאוד וכבר ראינו טירות החלטנו לרדת על שביל אספלט לכיוון פרונטן(השבילים בסופו של דבר מתחברים לא משנה מה תבחרו), משם השביל יורד לעמק שמתחת לרכס האימתני ומגיע לנהר הVILS החביב והיפה, משם ישנה הליכה כחצי שעה על דרך עפר לכיוון פרונטן, לחפש בשילוט את הסימון של האינפורמיישן - הליכה היא לכיוון פרונטן(reid) שזה המרכז, שם לאינפורמיישן ולמוטל חביב מאוד עם אחלה נוף.

יום 9: Pfronten לTannhehim - הליכה כ-6 שעות לערך - 18.6 ק"מ הליכה: היום בסימן מעבר לאוסטריה!

לאחר לילה מאוד נחמד בפרונטן(אחלה אוכל בעיר) עוברים לאוסטריה היום, היום מתחיל בהקפצה מבעלת ההוסטל לרכבל Breitenberg אשר מטפס ליעד הראשון שלנו שהוא ההר האימתני ה-Aggenstein שנטפס אליו היום, שימו לב שלמי שרוצה להתפנק אך אני לא ממליץ ההליכה מפרונטן לרכבל היא ארוכה וברכבל עצמו שנמצא מחוץ לעיירה ישנו שביל שעולה מהרכבל להר ויכול לגזול זמן רב(הרכבלים נפתחים ב9 בבוקר ממה ששמנו לב).

אחרי נסיעת רכבל לתחנה הראשונה נגלה אל מולינו הר הAggenstein, ההר נמצא על הגבול בין אוסטריה לגרמניה ומהווה נקודת בעמק tannheimer tal המדהים, מהתחנה מתחילה הליכה משולטת לכיוון הAggenstein האימתני שגובהו 1924 מ', מכאן מתחילה עליה מבולדרת לכיוון ההר עצמו ולכיוון בקתת Bad Kissinger Hut. הטיפוס עצמו דורש מעט כישורים והוא חלקו מלווה בכבלי מתכת לעזרה, הטיפוס עצמו נמשך כשעה לבערך שלסופו מגיעים אל הפאס של ההר האימתני, הנוף שנשקף ממנו הוא קשה לתיאור..לצד אחד אוסטריה והעמקים ולכיוון שני אפשר לראות את רכס הZIGMRET שהלכנו עליו שלשום ואתה נמצא מעליו, ישנם מקומים שמטפסים לצלב הנמצא על הפסגה, אנחנו החלטנו לצלם ולנוח ולפנק את עצמינו במנוחה וחטיפי אנרגיה.

אחרי חצי שעה מנוחה התחלנו לרדת לכיוון בקתת bad kissinger שממוקמת מתחת להר. מכאן הירידה היא ארוכה לכיוון ENGE שהוא מעין כפרון של 2 בתים ומהווה מרכז חניה לכל האנשים שעולים לכיוון הaggestein, בדרך חולפים בבקת badkissinger המדהימה שהיא אחת הבקתות היותר מרשימות שראינו מבחינת נוף ותשתיות, אחרי כירידה של שעתיים וחצי מגיעים לENGE ולעמק הירוק ומשם זה הליכה לכיוון Tannheim דרך הכפר הקטן lumberg ומשם ישנם שביל שנקראים סובב tannheim,השביל נמצא ליד כנסיה קטנה לצד הכביש שאפשר לראות מENGE, מכאן עולים על השביל המוביל לטנהאים, שביל די ארוך שעולה ויורד ומעט מייגע עד שהוא מגיע לעיירה האוסטרית החביבה, כיוון שהיה סופ"ש וחששנו למקום הזמנו מקום מראש באחד המלונות(שלל אופציות ישנם).

יום 10: מTannheim לבקתת Prinz-Luitpold-Haus - יום של 20.8 ק"מ וכ-9 שעות הליכה - יום אלפיני

את היום הזה אסור לעשות במזג אוויר סוער/לא יציב! - יש לוותר עליו או למצוא חלופה.

היום הזה הוא מחולק ל-2 עבורינו, האחד שבו תפסנו את היום הכי טוב שהיה לנו מבחינת נופים ומזג אוויר לאורך רוב הדרך, והחלק השני בו הכרנו כמה מהר מזג אוויר יכול להשתנות לרעה בהרים ולסכן חיי אדם.

את היום הזה מומלץ להתחיל כמה שיותר מוקדם(לצאת גג עד 7 בבוקר), היום אמנם לא ארוך מבחינת ק"מ איך התוואי שלו הוא מאוד משתנה והוא תוואי אלפיני, מכיוון שיצאנו באיחור(לקראת 8 - לא עשינו צ'ק אווט יום לפני ורק בשמונה הקבלה נפתחה, מנע מאיתנו לצאת מוקדם) - מתחילים בהליכה מהעיירה החביבה והשקטה טנהיים ויוצאים לכיוון בקתת aplele ההמוקמת גבוה מעל העיירה, ההליכה מתחילה בסמוך לכפר וממשיכה מזרחה לכיוון הכפר Kinzen וWisele עד אשר חוברים לשילוט של הVIA ALPINA ומתחילה עליה הדרגתית ביער נעים ומוגן מהשמש(היה חום איימים בבוקר). אחרי כשעה וחצי הליכה הגענו אל הבקתה שהייתה ריקה מאנשים איך פעלה, שמגיעים לבקתת apele נפתח עמק הapelesattle לרווחה ולראשונה אפשר לראות את הטיפוס האימתני שיש לנו לכיוון הר ה-Gaishorn שהוא ההר ששולט על האזור.

אחרי הבקתה ישנם שילוטים ופנינו מועדות לכיוון הGaishron ושביל ה“Jubiläumsweg” הידוע שמתהלך על פני כל הרכסים בהמשך, מכאן מתחיל עליה הדרגתית לשלוחה ירוקה ומבולדרת מתחת להר הGaishorn, העליה אל ההר מסומנת בנקודות כתומות(יש להמשיך לכיוון ההר ברגע שנגמרת ההכוונה הראשונית ואחרי זה הסימון מופיע מחדש בעליות), העליה הנה עליה שדורשת מלוא תצומת הלב ונעשת על שביל צר מימדים וככל שעולים יותר השיפוע נהיה חד יותר, לאחר כשעה וחצי של טיפוס מגיעים לחציה מעניינת ומסוכנת למדי בדמות שלוגית גדולה על המשך התוואי, למזלינו השלוגית בדיוק נגמרה היכן שנראה שאנשים ניסו לחצות אותה אך דרשה מאיתנו אקרובטיקה ושימוש מירבי במקלות הליכה. אחרי כחצי שעה מהנקודת השלג מגיעים אל פאס Gaishron ובגובה 2199 מ' - הנוף שנשקף ממנו הוא ללא מילים. אחרי אינספור תמונות מהפאס התחלנו לרדת אל שביל הJubiläumsweg שנכנס לשדה בולדרים ועובר מתחת לרכסי הRauhhorn and Kugelhorn האימתנים, השביל עולה ויורד דרך שדה הבולדרים ומתחיל להפתח לנופים מטורפים של אוסטריה וגרמניה, לאחר כשעתיים של הליכה מצוקית(בחלק מהמקומות ישנם שלשלאות לתמיכה) מגיעים אל האגם האלפיני Schrecksee, האגם הוא אגם מדהים עם אי קטן בתוכו ולסביבו הרים משוננים וגבוהים. בשלב זה כיוון שהרגשנו שיום ארוך עוד לפנינו והמים בשלוקרים לקראת סופם החלטנו לרדת לכיוון האגם למלא מים(אחלה מים סה"כ).

מהאגם אחרי מנוחה קצרה וחטיפי אנרגיה החלנו בעליה אל פאס ה-Lahnerkopfscharte שהוא נמצא בדיוק בין אוסטריה לגרמניה(כמו רוב הפאסים היום), העליה לפאס הוא יחסית קצרה ומדורגת בצורה נוחה שם עוברים דרך שני פסגות ענק שממורכזות עם צלבי ענק, כאן בשלב הזה השמיים החלו להתענן והמשכנו בהליכה דרומה על שביל הג'ובליסוואג שמראה שישנן עוד כ-3 שעות הליכה לבקתה(סימון בפאס), בשלב זה אנחנו מתחילים לשמוע ברקע קולות עמומים של רעמים, נדרכנו מעט והגברנו את הקצב כמה שניתן, השביל ממשיך לעבור על שביל עיזים צר מאוד שחלקו לפעמים אפילו לא מאובטח בשרשראות ודורש עבודת ידים רצינית והתרכזות גבוהה עד מאוד(למטה מצוקים בואדי) - אחרי הליכה זהירה החל לטפטף וישר ידענו מה זה אומר שאנחנו חייבים לעלות על ציוד גשם(בשלב הזה נצפה באופק עננות שחורה ומרעישה שהולכת להגיע לכיוונינו) ועוד יותר ריכוז בהליכה בשביל הצר לאחר כחצי שעה הגענו לשלט המורה שישנה עוד כשעה וחצי(!) עד לבקתה וכאן מטפטוף החל לרדת גשם רציני(שלב זה כבר עלינו על ציוד גשם) - כעת מתחילה סערה רצינית וכל העמק מתחיל להעלם בגשם ורוחות סער מתחילות להגיע ואיתן גם הברד והברקים, השביל מתחיל להיות חלק ומסוכן להפליא וצריך להעזר בכל פיסת אבטוח שישנה שם, לאחר כ20 דקות של רוחות סער וגשם רציני וברד וברקים אנחנו מגיעים לקראת העליה לכיוון הפאס שלנו שלאחריו אמורה להמצא הבקתה.

***
רעם מחריד אוזניים וברק שנצפה בזווית העין טס ממש מעלינו לכיוון אחד הצלבים שהיו על ההר ומזעזע אותנו מעט, לאחר מספר שניות החבר שהלך מלפני כ-50 מ' צועק בצעקת "ואוו" ואומר לי להסתכל לכיוון הצלב שנמצא על הר הLachWard שההליכה ברכס מתחתיו, החבר לפתע מתכופף לתפוס מחסה ממשהו ובזווית העין אני רואה שורה של אבנים עצומות טסות לכיוונינו ולכיוון השביל. מסתבר שהברק פגע בצלע ההר והזיז כמה בולדרים מקצה ההר לכיוונינו..בשלב המסוכן הזה מאוד קראתי לחבר שיחזור אחורה לכיווני כיוון שהאזור שלי היה מעט יותר מוגן, לאחר מספר שניות האבנים חלפו כ-150 מ' מאיתנו לכיוון המדרון וחלפו אותנו - הסכמנו שמעכשיו כל ברק/רעם שכזה מעלינו נחכה כחצי דקה עד שנראה שאפשר להמשיך.

** זמן של החלטות
--------------------------
אחרי מפולת הסלעים שחלפה אותנו והיממה אותנו קצת היינו לקראת השלב האחרון של היום, המזג אוויר לא השתנה וגשם זלעפות ורוחות עוטפות אותנו - בזווית העין אני קולט כ-300 מ' מתחתינו מעין בקתת ציידים שנמצאת על קצה ההר, החבר ואני דנו על המצב והסברתי לו את 2 המצבים שעומדים מולינו, אם אנחנו עולים אל הפאס בסופת ברקים ובגשם אחד מאיתנו כנראה יהרג או יהיה בסכנת חיים, הדבר הכי חשוב שיש לנו לעשות עכשיו זה לתפוס מחסה מהמזג אוויר ולראות אם יש לנו קליטה בפלאפון אם נצטרך להזעיק חילוץ , שנית איננו יודעים מה מצב העליה(הכל חלק ומבולדר) וכמו כן אחרי הפאס ישנה ירידה לכיוון הבקתה(אחרי הליכה של זמן רב ושטח רטוב ולא יציב - מתכון לסכנת נפשות) ואנחנו לא יודעים את מצב השטח שם. לאחר מספר שניות של השתהות החלנו בירידת "דוח" לכיוון הבקתה ולאחר מספר החלקות על עשביה רטובה ומבולדרת ירדנו מהשביל שלנו אל הבקתה(שהייתה ריקה), שהגענו אל הבקתה תפסנו מחסה מהגשם.

*החלטות 2
--------------------------
בשלב הזה אנחנו מבינים שאין לנו לאיפה להתקדם, הגשם אמנם מעט נחלש אך הסערה ממשיכה(היה כבר באזור 7 בערב) והחושך מתחיל להכנס , לאחר שהגענו לבקתה ניסינו לראות אם אפשר להכנס אליה הבחור שבנה את הבקתה הלחים אותה טוב עם מוטות ולומים ככה שהיא לא ניתנת לפריצה הסתכלנו לבפנים וראינו שמיכות צמר מפנקות ותנור וחשבנו..ואו כמה חבל, בשלבים אלה החבר שהיה איתי התקשר אל מוקד סימלס(סים בינלאומי שאפרט עליו בהמשך) וביקש לעדכן אותם במצב שלנו ולעדכן את חברת הביטוח שאנחנו נמצאים בסוג של בעיה. אחרי מספר הסתובבויות סביב הבקתה שמתי לב שישנו מעין צריף עץ שצמוד לבקתה וביקשתי מהחבר שיבדוק אותה - מסתבר שזה שירותים! , החלטנו שזה המקום הכי מוגן מפני הסערה ונכנסנו פנימה..החלפנו מהר לציוד חום(היינו רטובים וספוגים) .

וכאן המשכנו לעדכן את חברת הביטוח(הראל) בנוגע למצבינו וכמובן את המשפחה(סך הכל אנחנו בסדר) ובשלב זה אחרי דיבורים הבנו שבמידה ואנחנו רוצים חילוץ(היינו עם 4 חטיפי אנרגיה ושליש שלוקר מלא) במידה ולא נפגענו החילוץ הגרמני לא יוכל לבוא לקחת אותנו באמצע הלילה. החלטנו להעביר את הלילה בצריף השירותים ולנסות להתאושש מהיום שעברנו ולראות מה יהיה מצבינו בבוקר, הלילה יורד ואיתו הגשם שנפסק והקור שנכנס מספקים חוויה לא נעימה במיוחד ואנחנו חולמים שהבוקר יגיע.

לאחר שהבוקר מפציע וטלפון מחברת הביטוח לשלומינו מזג אוויר מתבהר עד כדי מדהים והשמיים שקטים ונקיים(נו ברור אלא מה..), כיוון שאני ישנתי מעט יותר טוב מהחבר, והיה ממש מותש מהלילה ולא ישן כמעט ומהיום הקודם הארוך, החלטנו בעזרת חברת הביטוח ומדריך ישראלי (קישרו אותו אלינו מהביטוח) מקומי בשם טל לדבר עם הצוות הגרמני שיבואו לחלץ אותנו מהבקתה כיוון שנשארו לנו(נכנסנו ליום 11) 2 חטיפי אנרגיה ומעט מים ועוד פאס שלא השלמנו ועוד יום ארוך של 19 ק"מ עד ליעד הסופי שלנו שהוא obersdorf שם נגמר השביל, החלטנו שחילוץ זו ההחלטה הכי טובה שאפשר לעשות באותו הרגע.


לאחר מספר שיחות(בתא שירותים הזה הייתה לנו את הקליטה הכי טובה) עם חברת החילוץ האלפינית הגרמנית הסברנו להם במדויק היכן אנחנו והם הכירו את הבקתה שהיינו בה, לאחר מספר שעות של המתנה(שבה מזג האוויר שוב התענן וטיפטף קלות) רעש של מסוק פילח את העמק ומסוק משטרתי מגיח מעלינו..הטייס הצליח לנחות(בצורה מדהימה) בקושי רב מעל הבקתה על שטח מבולדר, וכמו בסרטים 2 מחלצים רצים לכיווניינו ורותמים אותנו ואומרים לנו שעשינו תהחלטה הטובה ביותר שתפסנו מחסה, אחרי מספר דקות עולים אל המסוק שטס כ-10 דקות ונוחת במדשא עצומה בכפר bad hindelang.

תחקיר קטן עם המשטרה והמחלצים על הקרקע והחבר'ה היו נחמדים מאוד והביאו לנו קצת חטיפים ושתיה להכניס לגוף, המשכנו משם לאוטבוס ליעד הסופי שלנו שהוא אוברסדורף ושם התקשרנו למשפחה והרגענו שהכל נגמר והכל בסדר.

טיפים

• ציוד ומפות: - לטיול שכזה ללא ספק עשינו טעות ולקחנו תיקים גדולים מדי באזור ה60+, כמו כן שקי שינה ואוהל לא נצטרכו כיוון שהלינה היא בבקתות ובעיירות למזלינו שלחנו אותם באמצע הדרך ומשם פלאות. ללא ספק הבנו שתיק של 40+ ואף קטן מזה יכול להספיק(ככה רוב המטיילים שראינו) לטיול שכזה, אין צורך להסחב עם תיקים גדולים, להבא לטיולים העתידים למדנו. - כמובן מעיל גשם רציני מומלץ מאוד(היה לי TNF) - מיקרו פליז/פליז ברמה בינונית מספיק בהחלט ,וכמעט לא השתמשנו בו - חולצה תרמית בסיסית ודקה(משתנה לסובלים מקור) - כובע גרב וכפפות לא חובה(בעצירה הלא מתוכננת הצילו אותנו) אך מומלץ. - פנס ראש(כמעט ולא השתמשנו למעט הלילה ההוא)
• מדהים כמה שוב ושוב מקלות הליכה זה אחד הדברים היותר חשובים שיש בטיול שכזה, אסור לצאת למסלול שכזה בלי.
• בקתות ומלונות ורכבלים: רוב הבקתות מומלץ להזמין לפחות יומים שלושה לפני ההגעה, בבקתות אין צורך בשקי שינה ושמיכות צמר עבות מחולקות לכל מיטה, הלינה בבקתות עולה באזור ה25-30 יורו ללילה, לפני השינה/בבוקר משלמים על הארוחה והשתיה שנצטרכו. - לא לשכוח כמובן אטמי אוזניים!!. האוכל בבקתות(לא כשר) מצוין וכדאי לנסות אותו במיוחד את האוכל הבווארי המסורתי, המון בירה וחוויה נהדרת, כמו כן ממה שהבנו אם אתה בעל חבר מועדון אלפיני ישנה אפשרות להנחה. ברוב העיירות לא שריינו מלונות מראש מלבד Lenggeris, בכל סוף מקטע הגענו לאינפורמיישן סנטר וביקשנו שיעזרו לנו לחפש לינה ללילה אחד, החברה מאוד אדיבים ועוזרים בהכל!, כמובן לא לשכוח שסופשי שבוע בדרכ מלאים יותר מאמצע שבוע וכדאי לשריין אולי מראש(במיוחד אם זו חופש מקומי או חג) להבא. רכבלים - במידה ואתם רוצים להקל על עצמכם את ההליכות המעיקות והלא רצוית(למי שרוצה) עד ההגעה לשילוטים המרכזיים, שימו לב שהרכבלים שאנחנו היינו נפחו ב-9 בבוקר ויש להערך לכך בהתאם מבחינת הזמנים.
• סימון השביל - השביל עצמו מסומן ברמה מאוד גבוה וקשה מאוד להתבלבל בתוואי מלבד מספר קטעים שהשביל נעלם לקראת אשלונס והעלייה לgaishorn, השביל מסומן גם בסימון הרשמי של ציפור סגולה ולבנה(סוג של) על העמודים בצמתים הדרכים וגם מסומן או בנקודות כתומות/אדומות וכמו כן מלווה רוב הזמן על ידי הסימון האדום לבן של הE4.
• שפה: בעיקר גרמנית, החבר'ה המבוגרים יותר אינם יודעים אנגלית טובה לעומת הצעירים שמבינים ויודעים לתקשר, כדאי לדעת כמה מילים בסיסיות בגרמנית.
• רמת הקושי:
• עונת ההליכה ומזג אוויר: עונת ההליכה היא מאמצע-סוף יוני ועד לאמצע-סוף ספטמבר. עם זאת, כמובן שבכל עונה אפשר בהרים להתקל במזג אויר סוער(כמו שראיתם), צריך להיות מוכנים להכל. מזג אוויר - היה מדהים לראות תוך כמה שניות הכל משתנה במקטע שנתקלנו בו מול עניינו בלי הבחנה, אני אישית בדקתי מספר ימים לפני ויום לפני וגם בבוקר ההליכה את מזג האוויר באזור ומזג האוויר בישר טובות(כמו שראיתם בפסגה), כמו כן הוא נבדק לסיום המקטע והיה נראה גם מצוין. - שאר ימי ההליכה היו יחסית חמים ולפעמים ההרגשה הייתה כמו ללכת בתל אביב עם תיק גב - אסור לזלזל בהליכה בהרים בשום אופן וכדאי להיות מוכנים לכל תרחיש אפשרי(עובדה שזה קרה לנו)!.
• תקשורת וביטוח: החבר שאיתי לקח את הסים הבינלאומי של למטייל(סימלס), למי שלא מכיר זה סים בינלאומי שמחירו 99 שקלים שאתה מטעין אותו בסכום לבחירתך ואתה מקבל שיחות נכנסות בחינם(שמתקשרים אליך), אנחנו הטענו אותו ב25 דולר בסיסי. לחברה יש אופציה של הפעלת איכון במידת הצורך(תשלום של 50 שקלים לשירות) ואכן הפעלנו אותו ,החמל של החברה פתוח 24 ש' ולמזלינו הייתה לנו קליטה והצלחנו לעדכן אותם במצבינו ומשם הם המשיכו ועדכנו את המשפחה והמשיכו בקשר רציף איתנו עד אשר חולצנו.
• ביטוח!! : מאוד מומלץ לעשות ביטוח בחברה שיש לה ניסיון בעולם הביטוחים, לא מומלץ את ביטוח חברות האשראי שהכיסוים שלהם מאוד נמוכים ולא נותנים הרבה במידה וצריך אותם, אין ספק שהחברת ביטוח עזרה לנו וגרמו להרגיע אותנו ואת הסובבים אותנו.