טיפוס לפסגת הAlpspitze (ויה פרטה)

מבוא - האלפים וויה פרטה

ראשית, יש לציין כי האלפים שונים מאוד במהותם מהטיול הרגיל בארץ ישראל. ההליכה אינה נמדדת כל כך ב"כמה קילומטר הלכתי", אלא יותר בכמה מטר-גובה (להלן: מ"ג) עלינו וירדנו באותו היום. חישובי הזמנים במסלול זה הם על בסיס הקצב הבא (קצב של אנשים שבכושר יחסית טוב): עלייה - 300 מ"ג בשעה; ירידה - 600 מ"ג בשעה.

ויה פרטה - ויה פרטה זהו למעשה שביל שמאובטח ב"קו חיים", כלומר, כבל ברזל אליו אפשר לעגון את עצמינו. יש ויה פרטות ברמות שונות, והויה פרטה שעליה סיפור דרך זה היא ברמת מתחילים, כלומר A עד B. אזור זה של הZugspitze מרושתת היטב בויה פרטות, ויש עשרות מהן באזור. על מנת לצאת למסלול צריך: נעליים, קסדה, רתמה, ערכת ויה פרטה וזנב-פרה (cows-tail). חשוב מאוד לראות שבולם הזעזועים תקין ולא קרוע. על זנב-הפרה הנוסף נשב - ולעולם לא נפעיל את משקלינו על ערכת הויה פרטה, כדי לא לפגוע בבולם הזעזועים.
כדאי לצפות בכמה סרטוני ויה פרטה ביוטיוב, וכן בסרטון המצורף בחלק ה"קישורים" המסביר כיצד משתמשים בסט כזה. בארץ ישנה ויה פרטה אחת, במצוק רמים, ומומלץ להתנסות בה לפני שיוצאים לטרק זה. כמו כן יש לקחת בחשבון כי מסלול זה קשה בהרבה, ארוך בהרבה וגבוה בהרבה ממצוק רמים.

הויה פרטה עולה בשיפוע תלול מאוד אל פסגת ההר! תכירו את עצמכם, ותבינו עם עצמכם איך אתם מתפקדים כשמצדדיכם יש תהום. יש פחד גבהים? אין? קחו בחשבון שאפקט הגובה הנוצר באלפים שונה מאוד מאפקט הגובה במצוקים בארץ.

כשאנחנו עלינו, נתקלנו למעלה בערפל כבד. דבר זה מקשה מאוד על מציאת השביל, שלא מסומן טוב בכלל. כדאי להוריד לפני היציאה מפה לפלאפון (להוריד, לא לבנות על האינטרנט) למקרה שלא תהיה קליטה, וכן לדאוג שבפלאפון יש מספיק סוללה. כמובן שמפה בפלאפון היא לא תחליף למפה אמיתית... השביל עצמו, בירידה, כאשר הוא כבר לא לגמרי מאובטח בעזרת ויה פרטה, מסומן בסימוני גרפיטי אדומים דהויים.

המסלול אהוב מאוד על הגרמנים והנופשים באזור בעיקר בגלל דירוגו הנמוך אך התגמול הגבוה, ועל כן בימים יפים הוא ממש מפוצץ. כדאי לעלות ברכבל הראשון ולצאת מיד לדרך. כמובן שהגעה באמצע השבוע ולא בסוף השבוע/חופשים תקל על העומס.
נושא זה חשוב מאוד, כי בויה פרטה יחסית קשה לעקוף. לכן יכולים להיווצר פקקים ארוכים, שיאריכו את הטיול שלכם הרבה מעבר למתוכנן ואף עלולים לגרום לכם להפסיד את הרכבל האחרון...

לנו לקח כשלוש שעות לעלות לפסגה, וכשעתיים וחצי לרדת. כולל הפסקות, סה"כ כשש שעות.

נושא אחרון שיש כמובן להתחשב בו הוא כמובן מזג האוויר: אם יורד גשם (קורה גם באוגוסט) - לא עולים! הסלעים חלקים מאוד והסכנה להחליק עצומה. לעומת זאת, אם ירד קצת גשם, הוא מתייבש מאוד מהר בגלל הרוח. הכי טוב זה להתייעץ במקומיים - או בבקתה, או לראות אם עוד אנשים יוצאים למסלול עם מדריך. כדאי גם לבדוק את מזג האוויר לפי שעות היום, ולא רק במבט כללי, כי לעיתים יכולים להיווצר חלונות של עד חצי יום שמש.

העלייה לפסגה

כדי שלא לעלות את כל ההר לקחנו כמובן רכבל, שעולה מהעמק אל בקתת Alpspix. הרכבל פועל בין השעות 8:00 - 17:30, כל חצי שעה יוצא קרון, ובשעה 17:00 יוצא הקרון האחרון - אותו אתם לא רוצים לפספס. נסיעה לכיוון אחד עולה 18 יורו, לשני כיוונים 30 יורו. הרכבל יוצא מתחנה הנקראת פשוט "Alpspitzbahn Station". לידה חניה בחינם והיא מקושרת היטב לתחבורה ציבורית. כדאי לשים לב - הכרטיס הוא יומי, ואם תחליטו לשלם 30 יורו ולהשתמש רק בכיוון אחד, ולרדת ברגל - לא תוכלו להשתמש ביום המחרת בכרטיס.

בבקתה אנחנו מתארגנים ויוצאים לדרך. המסלול משולט כאן היטב (via ferrata Alpsitze) ואנו מוצאים את הדרך. די מהר מתחיל הטיפוס בסולם. במסלול עצמו ניתן להתאבטח כמעט כל הזמן, אך ניתן גם להפעיל שיקול דעת ובמקומות בהם אתם מרגישים יציבים רק להחזיק בכבל. בטוח תראו גם מטפסי הרים מנוסים יותר, שיחלפו לידכם מבלי להתאבטח כלל.

הירידה חזרה לבקתה

מההר יורדות שתי דרכים. שתיהן מגיעות לאותו מקום ונעות על הציר מזרח-מערב, ואנו נקרא להן השביל הצפוני (בחום במפה שבסיפור דרך) והשביל הדרומי. אנו בחרנו בשביל הדרומי, כי הוא יורד באופן קצת יותר מתון מהצפוני. בחלק זה, בניגול לעלייה, נראה שמי שבנה אותו החליט לחסוך את העיגונים, והירידה מאוד מאוד תלולה ומפרכת. היא אף דורשת מעט טיפוס כלפי מטה, וכדאי אולי להתנסות קצת בבולדרינג ברמה של V1 - V2 כדי להבין במה מדובר.

יורדים עד לצומת בה מתחברים ארבעת השבילים, וממשיכים ישר, על שביל שנקרא "Nordwandsteig". בשביל זה ישנם גם כמה קטעים שצריך להתאבטח, אך הוא לא מסומן במפה כויה פרטה ורבים עושים אותו גם ללא אבטוח. ממשיכים עם השביל עד לבקתה, שם אפשר לנוח ולשתות איזו בירה קרה.

הירידה לקחה לנו כשעתיים וחצי, אבל הלכנו בערפל, מה שהאט מאוד את ההתקדמות. כמו כן התלילות מקשה על ההליכה ומאטה אותה.

ירידה מהבקתה Alpspix לעמק

כשאנחנו טיילנו באזור ירד גשם, ועל כן עלינו פעמיים ברכבל אך ישנו בעמק בכל לילה. זוהי אופציה נוספת שניתן לחשוב עליה - או כדי להאריך את הטיול, או שאולי אפילו אפשר לישון בבקתה Alpspix ואז להמשיך יום למחרת במסלול זה.

אם כן, ניתן לרדת בשביל האדום לHöllental, עמק יפיפה שבו יש מעוק ארוך, קניון צר וארוך בו המים זורמים בשצף קצף. מעמק זה ניתן גם לעלות לZugsptze בויה פרטה יפיפה נוספת, שאותה לא הספקנו לעשות.

הירידה היא בשביל מאוד מסודר. השביל אמנם תלול, אך במקומות בהם יש דרדרת של אבנים נבנו מדרגות עץ כדי לייצב את הקרקע, ככה שההליכה מאוד נוחה. לקח לנו בערך שעתיים לרדת, עד להגעה לבקתה נהדרת, הHöllentalangerhütte. בקתה חדישה עם מטבח עשיר. ניתן גם לישון בבקתה. אתר הבית שלה - בחלק הקישורים.

משם לוקח לנו כשעתיים להגיע לHammersbach. בדרך כאמור, עוברים את המעוק היפיפה. בעיקרון כניסה אליו עולה כמה יורו - אבל אנחנו למעשה רק יצאנו, לא עברנו דרך הכניסה, והם לא דרשו מאיתנו כסף.

טיפים

• מפות - אנחנו עבדנו עם אפליקציה בשם kompass ועם המפה הרגילה שלהם והיה מעולה. המפה עצמה (בניגוד לארץ!) - קנ"מ 1:25,000, כל ריבוע הוא ק"מ על ק"מ. כל קו גובה הוא 25 מ"ג, כל קו עבה הוא 100 מ"ג.

קישורים חיצוניים

• שימוש בסט ויה פרטה
• ויה פרטה באנציקלופדיה של הטיפוס
• האתר של בקתת Alpspix
• האתר של בקתת Höllentalangerhütte