תאריך הטיול | October 2018 |
---|---|
משך הטיול | 8 ימים |
עונה מומלצת | אביב, קיץ וסתיו. |
האלפים הבאוורים מתאימים לטיולים בעונות מעבר, ובעונות שבחלק מהמקומות הם כבר off season, בגלל גובהם הנמוך. למעשה, הפסגה הגבוה ביותר בגרמניה נשאת לגובה 2,962 מטרים בלבד.
כזוג סטודנטים, בחרנו לטוס במהלך חודש אוקטובר, לפני תחילת שנת הלימודים האקדמית ואחרי תקופת החגים (קרי טיסות זולות יותר). רצינו להנות מנוף הרים ואגמים, אך ידענו שבמקומות רבים באירופה העונה כבר לא מתאימה. לאחר שיטוטים התקבענו על האלפים הבווארים. נהנו מהרבה טיולי יום (וגם טיול דו-יומי אחד), רובם מתאימים מאוד למשפחות מטיילות.
ההגעה לבוואריה מישראל היא כמובן דרך מינכן, בירת בוואריה.
באופן כללי אנחנו לא אנשים שאוהבים טיולים עירוניים, אבל החלטנו להשקיע יום לטייל בעיר. הטיסות שלנו הגיעו מוקדם בבוקר, ובערב כבר יצאנו מהעיר עם הרכב השכור. סה"כ הרגשנו שבכמה שעות טובות מספיקים לראות מה שצריך. יתרה מזאת, תחילת אוקטובר במינכן זו עונת האוקטוברפסט, שהיא חווייה באמת ייחודית ונשמחת.
התחלנו כמו כל התיירים בMarienplatz, כיכר גדולה ומרכזית שכל הדרכים אליה מרוצפות בחנויות ענק וחנויות יוקרה. בככר שעון הGlockenspiel הגדול בגרמניה. הוא מצלצל ונע בכל יום בשעה 11:00ת 12:00 וגם ב17:00 למעט בחורף. חביב, ועדיין אנחנו לא מבינים למה כל כך הרבה אנשים מתהבים משעון מוזיקלי.
המשכנו למוזיאון הResidenz, שהוא הארמון ששימש את מלכי בוואריה וכיום פתוח לקהל. הארמון יפיפה, ועלות הכניסה זולה משמעותית מארמונות תיירותיים יותר. יש למעלה מ300 חדרים פתוחים לקהל, ואפשר בקלות לבלות במקום יום שלם אם אתם ממש בקטע של חדרים מקושטים, רהיטים מסולסלים ואספי כלי פורצלן. עם דמי הכניסה תקבלו מדריך קולי.
לארוחת צהריים נחנו בגן האנגלי, פארק ענק וירוק, עם אגם ונהר הזורם לאורכו. זהו אחד הפארקים העירוניים הגדולים בעולם והשבילים בו מצויינים לרכיבת אופניים. לא היה לנו מספיק זמן לטייל בו יותר מדי, אך הוא מומלץ.
משם חזרנו על עקבותינו, והלכנו (במשך כחצי שעה) לאוקטוברפסט. בתקופת הפסטיבל יש מדבקות מדרכה מכווינות, כך שההגעה מאוד פשוטה. אסור להכניס תיקים גדולים ובקבוקי זכוכית למתחם.
האווירה במקום מטריפה- יש 14 אוהלים סה"כ, כל אחד עם סגנון אחר ובירה מחברה שונה. מגישי הבירה החוקיים בפסטיבל הם רק יצרני הבירה שהשתתפו באוקטוברפסט "המקורי". אכן תוכלו לראות מלצריות מצליחות להחזיק כמות הזוייה של קנקני בירה, והגרמנים ממש אוהבים להגיע בתלבושות מסורתיות. בין האוהלים יש המון אטרקציות ומתקני לונה פארק. הבירה כמובן יקרה, אבל נו, זה פסטיבל וכיף. המוזיקה מעולה ולא מחרישת אזניים.
כשהתחיל להחשיך הלכנו לקחת את הרכב השכור שלנו.
פסגת הHerzogstand נישאת לגובה 1,731 מטרים, ומשקיפה על אגם הWalchensee. הנופים לאורך המסלול וכממובן בסופו יפייפיים.
גרסת משפחות: במרבית ההרים בדרום גרמניה תמצאו רכבל שיכול להעלות אתכם קרוב לפסגה. במקרה של הHerzogstand, הרכבל מגיע לנקודת תצפית המרוחקת כ45 דקות טיפוס לנקודה הגבוהה ביותר. בגרסה המתאימה למשפחות, עולים ברכבל, מטפסים לפסגה, ואז חוזרים לרכבל לירידה הסופית.
אנו בחרנו לטפס הכל רגלית, ולרדת ברכבל.
נקודת התחלה: חניית ה Herzogstand Bahn
זמן: כ-3 שעות טיפוס לרכבל, 45 דקות טיפוס נוספות לפסגה.
ציוד: תיק גב קטן, מספיק מים, ארוחת צהריים, שכבה נוספת+כובע לפסגה, כסף לרכבל.
שירותים: בתחית המסלול.
השביל מסומן היטב ומאוד ברור, בניגוד להרבה מסלולים אחרים בהם טיילנו בגרמניה. טיילנו בחודש אוקטובר, ומזג האוויר היה מאוד נח, למעט כמה טיפטופים במהלך היום. בפסגה נעשה קר, ובן הזוג הצטער שלא הביא כובע חם.
ככל שעולים גבוה יותר הנוף נפתח, ורואים פסגות הרים מושלגות, ואת אגם וולצ'נסי הגדול למרגלות ההר.
היו כמה מטיילים בשביל, אך לרוב היה ריק. מרבית המטיילים בעונה היו מקומיים, ולאורך הטיול כולו בדרום גרמניה פגשנו מעט מאוד תיירים, ואף לא ישראלי אחד.
למעוניינים, קיימות פסגות נוספות או מסלולים אחרים באותו אזור.
מפה כאן: https://photos.komoot.de/www/1...
זהו טיול יום קל מאוד במערכת גשרים שנבנו מעל ערוצי נחל עמוקים ומרשימים. המסלול עובר בין גשרים ויערות, ומתאים מאוד למשפחות.
leutaschklamm נמצא בגבול גרמניה-אוסטריה, ולמעשה לאורך המסלול חוצים בין הצדדים ללא הבחנה.
נקודת התחלה: ניתן להגיע אל תחילת המסלול ברבע שעה הליכה מהעיירה מיטנוואלד הסמוכה, יש לעקוב אחר השלטים המכווינים.
זמן: שעתיים-שלוש
קושי: קל
תשלום: חינם. יש מסלול קצרצר למפל מים בתשלום.
לארוחת פוסט-צהריים החלטנו לנסוע עד שניתקל באגם, כי זו אירופה ואפשר לעשות זאת בקלות.
זהו האגם היפה ביותר למרגלות הZugspitze, ההר הגבוה בגרמניה. קיים מסלול טיול נוח ומעגלי סביב האגם, מתאים למשפחות גם עם ילדים קטנים מאוד.
האגם פופולארי בקרב המקומיים, בעיקר בסופי שבוע, ובמקום מוצעים מגוון השכרות סירות לשיט עצמי. בקיץ או ימים חמימיים רצוי לשחות במים הצלולים.
החנייה הסמוכה בתשלום.
אנו נהנינו מהטיול המעגלי סביב האגם ביום שישי בבוקר, לפני העומס של שעות הצהריים, וההכנות שלנו לשבת.
נקודת התחלה: Eibsee parkplatz
זמן: ניתן לבצע בשעה עם הליכה ללא עצירות, אך מומלץ לקחת את הזמן, להנות מהיופי, לשחות ולאכול צהריים על אחד החופים.
קושי: קל מאוד
ציוד: אוכל, בגד ים
במקור, היינו אמורים לטרק בשבוע השני של הטיול שלנו מEschenlohe ל Fussen, אך עקב תקלות טכניות רבות שהתרחשו ביום הראשון של הטרק, ביניהם מסלולים לא מסומנים, לא מתוחזקים, ואף חסומים בחלקם, חזרנו על עקבותינו והחלטנו לתכנן מחדש.
כך הגענו להחלטה לבצע טיול דו-יומי קצר מארמון לינדרהוף לעיירה Oberammergau, דרך בקתת August Schuster Huas.
השארנו את כל החפצים המיותריים אצל בעלת אכסנייה נחמדה בOberammergau, אליה תכננו לחזור בסיום, ולקחנו איתנו רק ציוד מינימלי ליומיים. משם עלינו על אוטובוס לארמון Linderhoff, אחד משלושת הארמונות שבנה המלך לודוויג השני של בוואריה, וכיום נקודה תיירותית עם תחבורה ציבורית טובה.
התחלנו את היום עם סיבוב קצר בגינות הארמון, ולאחר מכן פנינו לתחילת המסלול.
תוך עשר דקות הליכה איבדנו את הדרך. הרגשנו בדה-ז'ה-וו מהיום הקודם חסר המזל שלנו. מצאנו את עצמינו ביער חשוך, הקרקע כולה מכוסה עלים יבשים ועצים נפולים. עם זאת, החלטנו לסמוך על אפליקציית המסלולים שלנו שטענה שאנו בכיוון הנכון. בשלב כלשהו הגענו לגדר. החלטנו ללכת בצמוד אליה עד שבאורך פלא מצאנו דלת שמצידה השני היה בבירור שביל מסומן!
שמחים ומאושרים שמצאנו את השביל התחלנו את הטיפוס שלנו במעלה ההרים.
כאן לא הסתיימו התקלות היומיות. לאורך היום איבדנו את הדרך מספר פעמים. השביל כמעט ולא מסומן, וממש לא מתוחזק. היינו צריכים לקפץ מעל המון עצים נפולים, ואף היו מקטעים מעט מסוכנים. לא ראינו נפש חיה לאורך היום כולו- כנראה שהמקומיים יודעים לא להשתמש בדרך הזו.
בסופו של דבר הגענו לבקתה הנעימה בשלום.
נקודת השיא הייתה ללא ספק השקיעה המטורפת. שנינו מסכימים שהיא אחת היפות ביותר שראינו. למרות שההרים בבוואריה אינם גבוהים במונחי רכסי הרים, המקום כולו מתכסה עננים בשקיעה, ומרגישים בשמיים. בזריחה למחרת רואים את העננים מתפזרים עד שכל נוף ההרים נשקף שוב.
הבקתה נעימה, עם דק גדול מאוד וחדר אוכל, כך שניתן לאכול בפנים או בחוץ. יש שירותים, אין מקלחות. משכנים 4-5 אנשים בחדר. אין צורך להביא שק שינה היות והמקום מספק מצעים.
כשומרי כשרות הבאנו אוכל, אך במקום מציעים ארוחות בתשלום מאוד מאוד זול, בייחוד לאור העובדה שמדובר בבקתה מבודדת בהרים (אך יש אליה שביל גישה לרכב 4*4). בלילה שהיינו הוגש מרק תפוחי אדמה עם נקניק ב3 יורו לאדם. יש גם ארוחות בוקר, צהריים, ושתייה. אנחנו נהנינו מבירה ב2.5 יורו.
הירידה למחרת לOberammergau הייתה קלילה ביותר. דרך מתוחזקת, מסומנת ואף סלולה לעיתים. זוהי דרך הרבה יותר פופולארית, מסתבר, בה משתמשים משפחות, ילדים, וראינו כמה טיולי בית ספר בשביל בחלקים מסויימים.
לסיכום המסלול-
יום א
אורך: 6 ק"מ
שינויי גובה: כ 700 מטר טיפוס
זמן: 4 שעות
קושי: בינוני-קשה, לא מתאים לילדים, מסלול לא מתוחזק
יום ב
אורך: 7.3 ק"מ
שינויי גובה: 780 מטר ירידה
זמן: שעתיים
קושי: קל
גרסת משפחות: בבקתה ראינו המון משפחות עם ילדים קטנים. הם סיפרו לנו שהם עלו מOberamargau, והטיפוס לקח 6+ שעות עם הילדים. רובם המשיכו ביום למחרת לבקתה נוספת (ולא ירדו במסלול הסיוטי שלנו). אנו חושבים שניתן לרדת חזרה לOberamergau, או לעשות קצת מחקר לגבי הבקתות באזור ואיך מגיעים אליהם.
מכיוון שאין צורך לסחוב אוהלים, שקי שינה, ואפילו אוכל, למשפחות יותר אתגריות שמוכנות לצעוד לאט במשך רוב היום זו יכולה להיות חוויה נהדרת.
ציוד בסיסי
1. ביגוד ליום המחרת
2. תיק טיולים קל
3. שלוקר
4. מזומן לתשלום על אוכל ולינה בבקתה
5. ארוחת צהריים וחטיפים לאורך היום + ארוחת בוקר וערב אם לא קונים בבקתה
לוגיסטיקה: יש להזמין מקום בבקתה מראש, במיוחד בעונות השיא. ההזמנה טלפונית בלבד במספר 3567 8822 49+
ארמון Neuschwanstein הוא כנראה הארמון המפורסם ביותר בגרמניה, ונראה כמו טירת דיסני.
הוא נבנה ע"י המלך לודוויג השני, והיה אמור לשמש לו בית מגורים, אך הוא נפטר לפני הסיום ב1886. העיטורים בארמון מושפעים מסצנות נוצריות ומיצירותיו המוזיקליות של המלחין ריכרד וגנר (בתור זוג שלא מכיר הרבה סיפורים נוצריים, סיפורים על המלך ארתור או את האופרות של ואגנר, אנו מציעים להשתפשף בסיפורים לפני הסיור בארמון).
זהו מקום מאוד תיירותי (משום מה מרבית התיירים בו אסיאתיים?) אז אם אתם אנשים שלא אוהבים קהלים וכרטיסי כניסה יקרים, המקום פחות יתאים לכם. אני נשואה לגבר שאוהב אטרקציות תיירותיות, אז לפעמים צריך לוותר:)
למרגלות הארמון יש אגם חביב, וגם מסלול ההליכה העולה לארמון נחמד. אנו היינו בתקופת הסתיו, וצבעוניות העלים ביער הייתה משגעת.
מרבית האנשים מצלמים את הארמון מ Mary's bridge. אם תתקדמו מעבר לגשר תגיעו לשביל עפר קטן שיוביל אתכם לנקודת תצפית לא פחות מוצלחת על הארמון, והרבה יותר ריקה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם