טרק ה- Arctic Circle Trail (או Kangerlussuaq to Sisimiut) בגרינלנד

רקע

טרק ה-ACT (Arctic Circle Trail) נמצא בגרינלנד ועובר כולו מצפון לחוג הקוטב הצפוני.
הוא נמתח בין העיירה Kangerlussuaq (שבה שדה תעופה בינ"ל) במזרח, לבין העיר השנייה בגודלה בגרינלנד (עם כ-5,500 תושבים) Sisimiut, במערב. אורך מסלול זה הוא כ-165 ק"מ, ומשך ההליכה הוא כ-7-10 ימים. במסלול לא עוברים באף ישוב, ולכן יש לסחוב את כל הציוד הדרוש, כולל כמובן אוכל למשך כל התקופה. לאורך המסלול ישנן בקתות קטנות ופשוטות בהן ניתן לישון, אך בכל זאת לא מומלץ לצאת לטרק ללא אוהל וציוד קמפינג.

ניתן ללכת את השביל בשני הכיוונים (הפרטים הבאים מתארים את המסלול שאנחנו עשינו - מקנגרלוסואק לסיסימיוט).

רמת קושי

שביל ההליכה נוח וברובו מסומן די טוב (באמצעות עיגולים אדומים על אבנים, רוג'ומים ו/או קרניים של איילי צפון).
מומלץ להצטייד במפות (2-3) שאותן ניתן לקנות בקנגרלוסואק או סיסימיוט, אך הניווט בסך הכל די פשוט, וכאמור - השביל ברובו מסומן טוב.
ישנם מקומות, כגון אזורים ביצתיים או סבכי שיחים, שבהם הסימון הוא פחות טוב. באזורים אלה מומלץ להבין את כיוון ההליכה הכללי ולהתקדם תוך חיפוש שביל הליכה (אזורים דרוכים) וסימונים.

מבחינת גובה - כל השביל הוא בטווח הגבהים 0-500 מטר מעל פני הים. כך שאין מה לדאוג בנוגע למחלת גבהים, וגם כמות העליות-ירידות היא סבירה בהחלט. אנחנו לא הלכנו על שלג/קרח בכלל בטרק, אולם לעיתים כן יש אזורים שיכול לרדת בהם שלג (גם בקיץ).

הטמפ' בקיץ יכולה להגיע גם ל-20 מעלות עם שמש חזקה, אך יכולה גם לרדת אל מתחת ל-0 כולל שלג (בייחוד באזורים היותר גבוהים בטרק). ככה שצריך להיערך גם למזג אויר קר, גשם וכו'.

חציית נחלים (הכוונה לנחלים שצריך להכנס לתוכם ולחצות, ולא ניתן לדלג מעליהם או לדלג בין האבנים שבתוכם) - מספר הנחלים שיש לחצות משתנה כתלות בחודש שבו הולכים, ובכמות הגשמים שיורדים. ישנו נחל אחד שאותו עושה רושם שצריך לחצות תמיד (גם באוגוסט, וגם בתקופה ללא גשמים) - זהו הנחל שאותו חצינו ביום השלישי להליכה. יש לקחת בחשבון שביוני המסת הקרחונים בשיאה ולכן גובה המים בנחלים רב יותר. בנוגע למשל לנחל שאנו חצינו ביום השלישי להליכה - כשאנו חצינו אותו (אמצע אוגוסט, שבוע ללא גשמים) המים הגיעו בערך עד לברך, אפילו קצת פחות. אך קראנו שביוני המים יכולים להגיע לחזה. יש לקחת זאת בחשבון כשמחליטים מתי לצאת לטרק. ביומיים האחרונים לטרק שלנו, נאלצנו לחצות עוד 3 נחלים (ייתכן בגלל שהיו באותו זמן 3 ימים עם הרבה גשם; ואולי בתקופה יבשה ניתן לדלג בין האבנים) - בכולם המים לא עברו את הברכיים שלנו.
בסך הכל חציות הנחלים בטיול (4 סה"כ בטיול שלנו) היו פשוטות ולא הרגישו מסוכנות כלל (אם כי אדגיש שוב, שזה עשוי להשתנות כתלות במשקעים ועונה). בארבעתם החלפנו לסנדלים, ופשוט צעדנו בתוך המים לצד השני.

ניתן לומר שהקושי העיקרי בטרק הוא לסחוב ציוד לכ- +-10 ימים כולל אוכל (מומלץ לקחת יותר מפחות), תרופות, ביגוד מתאים וכו',
וכמובן מזג האוויר שעשוי תמיד להפוך טרק קל לטרק קשה...

מבחינת כמות האנשים - הטרק צובר (לאט) פופולאריות, ושמענו מבעלי הוסטל שבשנים האחרונות הולכים בו כ-1,500 אנשים בעונה.
לא היה יום שבו לא פגשנו אנשים, אך מדובר ב2-10 אנשים ביום... לא יותר.

לינה בטרק

לאורך השביל פזורות בקתות עץ פשוטות שבהן ניתן לישון בחינם (כן כן). למרות זאת, לא מומלץ לצאת לטרק ללא אוהל וציוד קמפינג משתי סיבות עיקריות: האחת היא, שלפעמים תוכניות עשויות להשתבש (בגלל מזג אויר למשל) ולא מספיקים להגיע לבקתה. וסיבה אולי יותר מרכזית - הבקתות (אשר אינן זהות בגודלן) מכילות מקום לינה ל-4-10 אנשים (פרט לבקתה אחת שמכילה מקום לכ-20). ולכן אם יש עוד אנשים שהולכים לבקתה מסוימת באותו יום - היא עשויה להיות מלאה. תרחיש זה אינו מופרך כלל.
ולכן - מומלץ לנקוט בגישה של עצמאות מלאה (אוהל, ציוד קמפינג וכו') ולהנות מהבקתות כשניתן.

חשוב לציין - הבקתות פשוטות מאוד! הן מכילות דרגשים ולעיתים מזרונים. בכולן יש אזור שניתן לבשל בו (ללא מים זורמים או גז, סתם אזור שמיועד לבישול) ובחלקן הקטן יש גם שירותים (בלי מים זורמים כמובן).

גישה לטרק

בקנגרלוסואק נמצא נמל התעופה הבינ"ל המרכזי של גרינלנד.
טיסות אל קנגרלוסואק יש (נכון ל-2017) רק מאיסלנד או קופנהגן אך הן די תדירות בקיץ (מקופנהגן יש בקיץ כל יום, או כמעט כל יום טיסה).
בסיסימיוט יש נמל תעופה לטיסות פנימיות בלבד. ניתן להמשיך ממנה בשיט או טיסות ליעדים אחרים, או לטוס חזרה לקנגרלוסואק ומשם לצאת מהמדינה.

לוגיסטיקה

המפה המצורפת לסיפור דרך זה - נקודות הציון במפה מבוססות על קואורדינטות שסימנו בשטח באמצעות הג'יפיאס, הקווים המחברים בין הנקודות הם סכמטיים בלבד.

אוכל - הטרק לא עובר ביישובים, ולכן צריך להצטייד בקנגרלוסואק. בקנגרלוסואק סופר (ועוד כמה חנויות קטנות) שבהן ניתן לקנות מזון, אם כי לא בהכרח מזון אידיאלי לטיולים. אנחנו הבאנו מהארץ אוכל לטרק, בכדי ללכת על בטוח ולהביא את האוכל שאנחנו רגילים אליו.

מים - בטרק הרבה מאוד אגמים ונחלים. אנחנו שתינו מאגמים (השתדלנו מהגדולים שבהם) ונחלים, מבלי לטהר כלל. אין יום בלי מים, ייתכנו מקטעים של כמה שעות ללא גישה נוחה למים. יש להסתכל במפה ולהתכונן לכל מקטע בהתאם.

גז - בקנגרלוסואק כמה חנויות שבהן ניתן לקנות גז (גם בסופר, גם בחנות בהוסטל polar lodge, ועוד חנויות קטנות בעיירה). יש בלונים שמתאימים להברגה, כאלו שלא וכו'. המחירים משום מה מאוד שונים ממקום למקום. בלוני גז להברגה אנחנו ראינו בטווח מחירים של 30-110DKK לבלון! (את הזול מצאנו בסופר).

מפות - 3 מפות בקנה מידה 1:100,000 בשמות Kangerlussuaq, Pingu and Sisimiut. ניתן למצוא למשל בחנות מזכרות שבתוך השדה תעופה (לא זוכר את שמה) במחיר של 100DKK לאחת. אם לא הולכים את המקטע מכיפת הקרח לקנגרלוסואק, וגם לוקחים מונית עד לאן שאפשר, ניתן לוותר על המפה Kangerlussuaq (שממנה הולכים בגרסא הקצרה של הטרק רק כמה קילומטרים בודדים).

ספר - ישנו ספר של הטרק: Trekking in Greenland the Arctic Circle Trail, בהוצאת Cicerone שמכיל מידע על גרינלנד באופן כללי, על האזור של הטרק, וכמובן מידע על השביל כולו (כולל ההארכות). לא ראיתי שמוחרים את הספר בגרינלנד, אבל ניתן לקנות אותו באינטרנט לפני הטיול.

חיות בטרק - בטרק ניתן לראות ארנבות ארקטיות, שועלים ארקטיים, איילי צפון, כבשי מושק וכן מיני ציפורים שונים כולל דורסים. אנחנו ראינו בטרק מספר ארנבות ארקטיות וכן איילי צפון. לא יצא לנו לראות שועלים ארקטיים וכבשי מושק.
באשר לדובי קוטב - מהמידע שיצא לנו לקרוא באינטרנט נראה שדובי קוטב לא מאכלסים את מערב גרינלנד באופן כללי ולא את אזור הטרק באופן ספציפי. שמענו בע"פ ממישהו בגרינלנד שאחת לכמה שנים דב קוטב תועה נצפה באזור של קנגרלוסואק או משהו כזה. אבל אני לא זוכר בדיוק את מה שאמרו לנו, ואני לא בטוח בנוגע לאמינות הנתון. בכל אופן באינטרנט לא מצאנו אזכור לסכנה הזו באזור ה-ACT. כמובן שמומלץ לשאול גם במרכז התיירים בקנגרלוסואק/סיסימיוט.

וריאנטים

ניתן לקצר או להאריך את הטרק:

קיצור - במקטע הראשון, 17 ק"מ הראשונים של המסלול (מכיוון קנגרלוסואק מערבה), ישנו שביל עפר שמוביל מקנגרלוסואק אל הנמל, והלאה קצת מעבר לכפר המדענים Kelly Ville (אוסף של כמה מבנים בהם שוהים חוקרים). ניתן לקחת מונית (350DKK, כ-200 ש"ח, למונית [לא לאדם]) אל נקודה זו ולהתחיל ללכת משם. זה מקצר את הטרק ב-17 ק"מ. אם לא לוקחים מונית, הולכים פשוט על דרך העפר - זה לא מקטע מאוד מעניין (לפי מה שאנחנו ראינו מהמונית, ולפי אנשים שהלכו אותו ואמרו לנו שהם הצטערו שלא לקחו מונית).

הארכה - מקנגרלוסואק ישנה דרך עפר שהולכת מזרחה עד לכיפת הקרח של גרינלנד. ישנם טיולי יום מאורגנים מקנגרלוסואק, שבהם נוסעים לשדה הקרח והולכים עליו. ישנה אפשרות לקחת אוטובוס טיולים שכזה עד לכיפת הקרח וללכת משם ברגל חזרה לקנגרלוסואק (40 ק"מ). בדרך עוברים בין היתר ליד הגלייז'ר ראסל, וזהו גם אזור שניתן לראות בו איילי צפון ו-musk ox (גם בשאר הטרק ניתן לראות את שני אלה).
אם בוחרים לעשות זאת, אפשר להשאיר חלק מהציוד בקנגרלוסואק, ליסוע לשדה הקרח, וללכת מהקרח כיומיים חזרה לקנגרלוסואק, ומשם להמשיך מערבה את שאר הטרק. אני לא יודע אם ניתן לשלם רק לאוטובוס שייקח אתכם לנקודה הזו או שחייבים לשלם עבור כל הטיול.
אנחנו עשינו את הטיול כולו (נסיעה לשדה הקרח עם מדריך, הליכה עליו כשעה, ונסיעה חזרה - סיפור של כ-5 שעות - עולה כ-615DKK, שהם כ-350 ש"ח לאדם).

יום 1 - Kangerlussuaq to Katiffik hut

המקטע הוא באורך כ-40 ק"מ, אך לקחנו מונית עד לנקודה הכי רחוקה שאפשר, שהיא 17 ק"מ מקנגרלוסואק, כקילומטר אחרי הכפר Kelly Ville. המונית עלתה 350DKK, כ-200 ש"ח.
מקטע ההליכה היה באורך כ-23 ק"מ.
קצת אחרי נקודת ההתחלה עוברים לצד מבנה בטון גדול שהיה בעבר בסיס של אנטנה.
באזור זה אמור כבר להופיע סימון הדרך הראשון - חצי עיגול אדום על אבן. משם מתחילים בירידה לכיוון אגם.
כעבור כ-3-4 ק"מ מנקודת ההתחלה אמורים להגיע ל-2 אגמים צמודים. עוקפים את הקטן מימין ועוברים ברצועת אדמה צרה בינו לבין אגם גדול יותר - אגם hundeso. שם נמצאת גם בקתת hundeso.

בקתת hundeso, היא בקתה שונה משאר הבקתות במסלול. זו למעשה קאראוון עם הרחבות שבתוכו ישנן מספר מיטות.
זהו אזור יפה ונחמד מאוד לקמפינג.

בהמשך היום המסלול הוא יחסית מישורי, בו עוברים לצד המוני אגמים. כמעט ואין רגע שבו לא רואים אגם.
אמרו לנו שהאגמים הראשונים במסלול (באזור בקתת hundeso) הם מעט מלוחים, אבל בהמשך היום אין בעיה לשתות מהאגמים. חפשו פינות נקיות עם תנועה של מים ומלאו.
16 ק"מ לאחר Hundeso מגיעים לאגם שבו יש אי. האי קרוב מאוד לשתי גדות האגם, ולמעשה ההפרדה בין הגדות לאי היא ברוחב נחל. כשאנחנו היינו שם הצלחנו לחצות את מקומות המים בדילוג בין אבנים מבלי להרטב. בתקופה פחות יבשה ייתכן וצריך לחצות בתוך המים.
בכל אופן זהו אזור מאוד יפה ונחמד לקמפינג (וגם מסומן במפה כהמלצה לקמפינג).
משם, עוד כ-4 ק"מ מגיעים לבקתת Katiffik.

הבקתה קטנה מאוד. יש בה דרגש עם מקום ל-2-3 אנשים לישון, ומתחתיו על הרצפה יש מקום לעוד 2-3 אנשים.
פרט לזה יש ספסל ושולחן קטן, ומדף שעליו ניתן לבשל.
לצד הבתקה יש אגם גדול שממנו ניתן למלא מים. המים מן הסתם קרים, אבל באופן שהצלחנו להכנס אליהם ולעשות מקלחת מים קצרה.

מקטע ההליכה הבא הוא לאורך אגם Amitsorsuaq (לאורך הגדה הדרומית) עד לקצהו השני, בו נמצאת בקתת Canoe Center.
באגם נמצאים כמה קאנואים (כנראה שארית של בית עסק שפעל בעבר ב-Canoe center או משהו כזה) וניתן במקום ללכת לאורך הגדה, לחצות את האגם באמצעות שיט בקאנו. אבל - מספר הקאנויים הוא קטן (אנחנו ספרנו משהו כמו 6).
בגלל שאנשים עושים את הטרק בשני הכיוונים, אז הזמינות של קאנויים תלויה בתנועה של אנשים. לכן כשמגיעים לKatiffik, ניתן לחפש ליד הבקתה וקרוב לאגם האם יש קאנו שניתן יהיה להשתמש בו.
עוד על הקאנו - בפרק הבא.

יום שני - Katiffik hut to Beach (camping)

סה"כ כ-33 ק"מ.
מתוכם שיט של כ-23 ק"מ (כנראה פחות. מבחינת הליכה, השיט הוא במקום מקטע הליכה של 23ק"מ)
ועוד כ-10 ק"מ הליכה.

כאמור, את יום ההליכה הזה ניתן לעשות ברגל, לאורך האגם, או באמצעות קאנו - לשוט ולחצות את האגם.
יש לקחת בחשבון בתכנון שיש מעט קאנויים, ובנוסף - מאחר ומרבית ההולכים בטרק הולכים מקאנגרלוסואק לסיסימיוט, יותר קשה למצוא קאנו פנוי ב-Katiffik.
כמו כן - אם מוצאים קאנו, יש לבדוק אותו טוב-טוב, גם בתוך המים, ולוודא שיש לכם משוטים מתפקדים, ושאין חורים בקאנו.

לשמחתנו הרבה, כשעמדנו לצאת מ-katiffik, הגיעו אל החוף שני בחורים בקאנו, ולכן יכולנו לקחת את הקאנו שהם הביאו.
באמצעות הקאנו, ניתן להגיע אל Canoe Center, ואפילו להמשיך עוד קצת עם הקאנו במים ולהתקדם לנקודה הכי רחוקה באגם (במקום ללכת מקאנו סנטר עוד 3 ק"מ).

השיט בקאנו יכול להיות פשוט אם אין רוח, או אם הרוח גבית, אבל הרבה יותר מתיש עם הרוח היא בפנים.
לנו היה יום ממש רגוע, ללא רוח. לקח לנו כ-3.25-3.5 שעות של שיט עד לקאנו סנטר (במקום 20ק"מ של הליכה!) ומשם עוד כ-20-30 דקות עד לקצה האגם. ניתן לזהות את קצת האגם, גם כי לא ניתן להתקדם יותר... וגם כי יש שם מתקן שעליו ניתן לתלות את הקאנו (בדומה למתקן שנמצא ליד Katiffik).

למי שמגיע לקאנו סנטר ורוצה לשהות שם - מדובר בבקתה גדולה (נראה שלפחות 20 אנשים יכולים לישון בה) ונחמדה, על חופי האגם.

מקצה האגם המשכנו ללכת עוד כ-10 ק"מ. ההליכה הייתה די קלה ומישורתים סה"כ, עם מגמת ירידה. החל משלב מסוים רואים אגם גדול - Kangerluatsiarsuaq והולכים זמן מה לקראתו. כשמגיעים לאגם רואים את חופיו - ניתן ללכת אליהם ולעשות בהם קמפינג. אנחנו המשכנו ללכת עוד קצת - חוצים בעלייה די תלולה פנינסולה קטנה ועוברים לצד השני שלה - ושם מתגלה חוף ממש יפה לצד אותו האגם. החוף ממש קרוב לשביל ולא צריך לסטות. נשארנו שם לקמפינג, בצד הכי ימני של החוף.

יום שלישי - Beach to Eqalugaarniarfik hut

כ-20 ק"מ: 9 ק"מ מהחוף בו עשינו קמפינג עד לבקתה הראשונה, ועוד 11 לבקתה הבאה אחריה.
היה כיף מאוד להתארגן ולאכול בבוקר לצד האגם.
היום מתחיל בעלייה שהולכת ונהיית תלולה יותר ויותר. כשמגיעים לשיא הגובה מתחילים לחצות את הרכס עד שמגיעים לבקתת Ikkattooq. זוהי בקתה קטנה (3 מיטות קומותיים, ספסל ושולחן קטן לבישול). מהבקתה ניתן לרדת לאגם ולמלא ממנו מים (כ-3-5 דקות הליכה).
אנחנו עצרנו לארוחת צהריים, מילוי מים, והמשכנו הלאה לכיוון הבקתה הבאה.
עוזבים את הבקתה ומתחילים בעלייה של כ-150מ' עד לשיא הגובה, ומשם מתחילה ירידה לכיוון עמק (עד לכמעט גובה פני הים).
בעמק, כ-5.5 ק"מ אחרי בקתת Ikkattooq, ישנו נחל שצריך לחצות. לפי מידע שקראנו, המים בנחל ביוני יכולים להגיע לגובה החזה. אנחנו הגענו אל הנחל באמצע אוגוסט, אחרי לפחות שבוע ללא גשם, והמים היו מתחת לגובה הברך (אבל כן נאלצנו לחצות את הנחל בתוך המים). ישנה אלטרנטיבה לחצייה - והיא מסלול שמגיע למקום אחר בנחל שבו שמו גשר. הבעיה - המסלול אל הגשר הוא לא מסומן באופן רשמי. מאוד מוזר הסיפור הזה. בכל אופן, גם במסלול המסומן, הסימון לא מדהים במקטע זה. אבל הצמחייה במקום נמוכה, ככה שקל לראות את הנוף ולתקן נתיב לא טוב אם צריך.
צריך לשים לב שהחל מסיום הירידה והכניסה לעמק, יש ללכת לכיוון הרכס שממול (מגיעים מרכס אחד והולכים לרכס שממול - הצפוני). קצת לפני הרכס יופיע הנחל שצריך לחצות, ולאחר החצייה הולכים לצד הרכס.
מכאן השביל הוא במגמת עלייה קלה, עד שמגיעים לבקתה.

בקתת Eqalugaarniarfik נחמדה מאוד! היא חדשה ויפה ומרווחת, אם כי עם מעט מקומות שינה. ישנם 2 דרגשי שינה עם מקום ל-2 אנשים כל אחד. עוד אנשים יכולים לישון על הרצפה.

מים ניתן למלא ממעיין ומנחל שנמצאים במורד מתחת לבקתה (לא על שביל ההליכה שממנו באים אלא בנתיב אחר. אמור להיות שלט שמורה כיוון כללי. צריך ללכת במורד כמה דקות עד ששומעים מים זורמים).

יום רביעי - Eqalugaarniarfik to Innajuattoq hut

כ-19 ק"מ
מתחילים את היום בעלייה של כ-300מ' וחציית הרכס. הנופים מאוד יפים מסביב, הרבה הרים ואגמים. לאחר כ-6 ק"מ מהבקתה מתחילים בירידה לכיוון אגם. המשך היום הוא מישורי. מקיפים את האגם הנ"ל משמאל, והולכים לצידו. לאחר מכן עוברים לאגם אחר שהולכים לצידו (צפונה). בסופו עוקפים שלוחה של רכס ומתעקלים מערבה. הולכים לצד נהר שיוצא מהאגם הקודם - וזורם אל האגם הבא, שגם לצידו הולכים. בסופו ישנה גבעה שעליהם מטפסים עד שרואים את הבקתה לצד אגם. על הגבעה ישנן 2 בקתות. אחת קטנה ואחת גדולה.
אנחנו ישנו בבקתה הגדולה שהייתה מאוד נחמדה - גדולה מרווחת וחדשה. יש בה חדר עם 5 מיטות קומותיים, אזור בישול וישיבה מרווח, שבו עוד 2 מיטות (לא קומותיים).

הבקתה, האגם, והנוף להרים שמעבר יפים מאוד!

מים ניתן למלא מהאגם שלצד הבקתה.

יום חמישי - Innajuattoq to Nerumaq hut

כ-16 ק"מ.
מיד עם תחילת יום ההליכה מגיעים לנחל שיוצא מהאגם שלצידו שוכנת אל הבקתה וזורם אל האגמים שראינו ביום הקודם. את הנחל יש לחצות. אנחנו הצלחנו לחצות אותו בדילוג מאבן לאבן, אם כי זה לא היה קל. שוב - אם יורד יותר גשם, או מוקדם יותר בעונה, סביר שצריך לחצות את הנחל בתוך המים.
הולכים לצד האגם ולאורכו (מצפון). לקראת סופו, נפרדים ממנו ומתחילים בטיפוס של כ-150מ' לכיון אוכף. באזור הרבה שיחים ולעיתים מקטעים ביצתיים שמקשים למצוא את הנתיב והסימון - יש לדעת את כיוון ההליכה הכללי ולחפש סימונים או אזורים שנראה שדרכו עליהם הרבה, שנראים כשביל.
אחרי שבוע בהיר, התחיל מזג אויר גשום (שנמשך עד סוף הטרק). ולכן ההליכה בשיחים גרמה לנו להרטב לחלוטין במכנסיים וכן גם בנעליים. האזוריים הביצתיים (לא ביצה שבה הרגל שוקעת עד הברך... אבל הנעל עשויה במקומות מסוימיים לשקוע כמעט כולה) השלימו את העבודה, והנעליים שלנו החל משלב מסוים היו ספוגות גם כן. לאחר הליכה של כ-4-5 ק"מ בגובה שאליו טיפסנו מתחילה ירידה של כ-250מ' לכיוון עמק. הולכים בעמק, מתעקלים איתו ימינה, ומגיעים לבקתה.

בקתת Nerumaq די מוזנחת. יש בה 3 מיטות קומותיים, ספסל קטן ושולחן צר לבישול.
בשל מזג האוויר הקר והרטוב העדפנו לישון בה ולא להמשיך או לישון בקמפינג.

מים ניתן למלא בנחל שסמוך לבקתה.

יום שישי - Nerumaq to Kangerluarsuk Tulleq huts

כ-17 ק"מ.
אחרי יום ולילה של גשמים ורוחות, קמנו לבוקר נוסף של... אותו דבר. התלבשנו ויצאנו לדרך. מכנסי הגשם שלנו היו די גרועים, וגייטרס לא היה לנו. שני אלו היו כנראה מסייעים בשמירה על מעט יובש. מה שהקל על היום היה שמדובר במקטע הליכה כמעט ללא עליות וירידות. ירידה מתונה וארוכה של כ-150מ', ולאחריה עלייה די תלולה, אך של 150מ' בלבד.
מעט אחרי הבקתה יש נחל שצריך לחצות. מבאס לחצות נחל כשיורד גשם, אך לשמחתנו הצלחנו לחצות אותו בדילוג בין האבנים. הצלחה זו הייתה רגעית שכן בקילומטר ה-5 וה-6 הופיעו שני נחלים שבהם לא הצלחנו למצוא מקום לחצייה יבשה. התיישבות, הורדת תיק, חליצת נעליים וגרביים, לשים סנדלים ו... לחצות דוך. המים קפואים כמובן, ובמזג אויר קר וגשום זה עוד פחות כיף. ניצלנו את החלפת הנעליים והסנדלים כזמן לסחיטת הגרביים, מה שהתברר כפעולה יעילה, אם כי לא לזמן ארוך. ייתכן שהיה עדיף פשוט לחצות עם הנעליים, אבל זו פעולה שנראתה לנו מיואשת מדי.
מלבד חציות הנחלים היו הרבה אזורים ביצתיים שבהם ניסינו לדלג בין פאצ' עשב גבוה אחד לאחר, אך היה בלתי מנמע גם לשקוע במים (שוב, לא שום דבר עמוק מדי, אבל לעיתים נעל שקועה לחלוטין). כנראה שאחרי יומיים מלאי גשם זה היה בלתי נמנע. אני מניח שאזורים אלו ביצתיים גם כשלא יורד גשם, אבל בטח הרבה פחות.
אחרי כ-12-13 ק"מ הליכה מגיעים לאגם יפה שהולכים לחופו (מדרום). לקראת סוף האגם ניתן לעזוב את השביל וללכת צפונה כקילומטר עד לבקתה שנמצאת לחופי פיורד. זו אמורה להיות בקתה נעימה ומרווחת, אם כי נכתב עליה שלעיתים גם דייגים מהאזור משתמשים בה ושעשוי להיות בה ריח חזק של דגים. אנחנו בחרנו ללכת לבקתה הבאה, בעיקר כדי לקצר את יום ההליכה למחרת.
מקצה האגם, ממשיכים מערבה עוד כ-2-3 ק"מ בעלייה עד שבשלב מסוים רואים מצד ימין את הבקתה.

הבקתה זהה לבקתה ב-Katiffik - דרגש ל-3 אנשים עם אפשרות לעוד 3 לישון על הרצפה מתחתיו. גם על הדרגש וגם על הרצפה היו מזרוני שטח פזורים. מהבתקה יש נוף יפה להרים מסביב, לפיורד שמתחת, ואף לבקתה שלחופי הפיורד.

מים ניתן למלא מנחל שעובר מערבית לבקתה (בהמשך השביל).

יום שביעי - Kangerluarsuk Tulleq to Sisimiut

כ-20 ק"מ
קמנו ליום נוסף של גשם ועננות.
היום מתחיל בכ-3.5 ק"מ של הליכה בירידה מתונה ומשם מתחילה עלייה של כ-300מ', אל עמק גבוה שבו הולכים כ-3 ק"מ. משם מתחילים במגמת ירידה עד לסיסימיוט (עם עלייה קטנה באמצע).
מהרגע שהגענו לעמק הגבוה הלכנו בתוך עננים של הרפו מההרים. ברגעים מסוימים לא הצלחנו לראות יותר מכמה מטרים קדימה. חששנו שנאבד את הדרך, אך פרט למקום או שניים שבו נאלצנו להסתכל קצת מסביב ולחפש סימונים או רוג'ומים, המסלול היה די ברור.
לצערנו פיספסנו נופים, שהיו אמורים להיות מאוד יפים, אך דווקא השילוב של העננים שמדי פעם פינו מקום לנוף, יחד עם ההרים היה מאוד יפה ומיוחד. זהו גם אזור שבשל קרבתו לים, הוא כנראה עם יותר משקעים, ובימים קרים זה אומר יותר שלג. ביומיים האחרונים לשביל ראינו בהרים מעלינו (כנראה החל מגובה 700מ' בערך) שלג. אנחנו לא הלכנו בשלג כלל, אך ירד עלינו תערובת של שלג וגשם. אנשים שסיימו את המסלול יומיים אחרינו כבר סיפרו שהם הלכו בשלג באזור זה.
בערך באמצע יום ההליכה (10 ק"מ לפני סיסימיוט), מגיעים לנחל שאותו יש לחצות. שוב - בשל ריבוי הגשמים בימים האחרונים נאלצנו לחצות את הנחל בתוכו.
מספר קילומטרים לפני סיסמיוט כבר ניתן לראות אותה באופק, לצד הים, ובין הסלעים.
כשמתקרבים לסיסימיוט ניתן לשמוע את כלבי המזחלות, ששוהים בפאתי העיר, נובחים ומייללים.
לקראת העיר השביל הופך לדרך 4X4 שעליה הולכים עד שהיא מתחלפת בכביש אספלט. ופתאום, משקט של טבע במשך ימים, נכנסים לעיירה. לא שהיא הומה וגדולה במיוחד, אבל בכל זאת - העיר השנייה בגודלה בגרינלנד עם כ-5,500 תושבים!

בסיסימיוט שהינו רק כמה שעות, ועלינו על אונייה ששטה צפונה אל העיירה אילוליסאט,
אז אני לא יכול להמליץ על מקום לינה בעיירה, אבל יש בה בתי מלון, הוסטלים ואזור קמפינג. בנוסף יש בה מספר סופרים וניתן להצטייד בה בכל מה שצריך.

קישורים חיצוניים

• בלוג של בחור שהלך את המסלול כולו (עם ההארכה)