Arctic Circle Trail גרינלנד
טרק של כ-200 ק"מ בנופים ארקטיים בקצה העולם (כמעט מילולית)
| תאריך הטיול | August 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 10 ימים |
| עונה מומלצת | קיץ (יולי-אוגוסט) |
מידע כללי
הארקטיק סירקל טרייל הוא השביל הארוך היחיד במערב גרינלנד, והוא נפרש על פני כ-160 ק"מ מהעיירה Kangerlussuaq עד העירייה Sisimiut, ששוכנת ממש על החוף המערבי של גרינלנד. אפשרות מומלצת היא להאריך את השביל בכ-40 ק"מ, ולהתחיל לצעוד ממש מכיפת הקרח שמכסה את גרינלנד כל השנה.
האזור שבו עובר השביל מכוסה בקרח רוב השנה ונחשף רק למשך חודשי הקיץ. לכן זו העונה היחידה שבה מומלץ לטייל בשביל (אלא אם אתם מאד אמיצים ומוכנים לצעוד ב-40 מעלות מתחת לאפס, ועל הררי קרח ושלג לא מסומנים).
הנופים לאורך השביל הם ארקטיים ושונים מכל מה שאנחנו הכרנו - אין יערות או הרים מרשימים, אלא הרבה מאד אגמים, גבעות וערבות אין סופיות. גם הצמחיה ובעלי החיים שונים מהמוכר - האזור מאופיין בעשבים ושיחים נמוכים ובחיות ייחודיות (ארנבים ארקטיים, איילי צפון ועוד. פעם באף פעם מגיע לאזור גם דב קוטב תועה ואז מוציאים אזהרות טיול). מכיוון שהאזור מכוסה בקרח רוב השנה, אין בו זוחלים בכלל.
דבר נוסף ששונה מהמוכר ומייחד את האזור - בתקופה הזו של השנה, אין באזור הזה חושך בכלל (התחלנו לצעוד במצב של אור 24/7, ועד סוף השביל הגענו למצב של שעתיים דמדומים באמצע הלילה).
המפגשים היחידים של השביל עם ציוויליזציה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) הם בתחילתו ובסופו. מלבד שני היישובים שהוזכרו - אין כל ממשק עם כבישים, יישובים וכו'. ישנן בקתות לא מאוישות לאורך הדרך שבהן נתקלים לעתים במטיילים נוספים, אך מלבד זה מדובר על ניתוק מוחלט מהעולם החיצון. אנחנו פגשנו לאורך השביל בסה"כ כ-15 אנשים (הרוב הלכו במקביל אלינו ולכן פגשנו אותם כמעט מדי יום). לכן מומלץ להצטייד במכשיר לווייני ולהערך עם כל הציוד הנדרש.
השביל עצמו מסומן בבירור ואינו טכני. יחד עם זאת, יש בו שני מאפיינים שהופכים את ההליכה בו למעט מורכבת:
1. הסביבה מאד רטובה, ולכן ההליכה היא לעתים בתוך ביצה אין-סופית. אצלנו זה היה המצב ברוב הימים, ולמעשה ויתרנו על הרעיון של גרביים יבשים למשך כל הטיול.
2. מאחר שאין נקודות הצטיידות לאורך השביל - אין מנוס מנשיאת אוכל לכל הימים (שמתווסף כמובן לציוד קמפינג, ביגוד חם ועוד). המשמעות היא משקל רב על הגב (שהולך ופוחת ככל שהימים חולפים).
הכנות והתארגנות
ההגעה לגרינלנד - נכון לקיץ 2022, החברה היחידה שטסה לגרינלנד היא Air Greenland. החברה מפעילה קו ישיר מקופנהגן ל-Kangerlussuaq - עיירה בת 500 תושבים שממנה מתחיל השביל.
העיירה עצמה מאכזבת להפליא ומפתיעה בריחוק ובניתוק שלה. יש בה מבנה אחד בלבד עם ווייפיי, והוא מכיל גם את שדה התעופה, גם את המסעדה היחידה בעיר וגם את המלון היחיד בעיר.
אנחנו ישנו שם בהוסטל שנמצא מרחק הליכה קצר משדה"ת (לינקים יצורפו בסוף). מבחינת הצטיידות - יש בעיירה סופר אחד, שנמצא ממש ליד שדה התעופה. הסופר מפתיע לטובה, ועדיין לא מומלץ לבנות עליו יותר מדי.
לכן, את כל ההערכות וההצטיידות מומלץ לעשות מראש. נחלק את זה לכמה פרקים:
1. הכנה טכנית - מידע על השביל ניתן למצוא בספר מפורט של הוצאת סיסרון שמכיל גם קטעי מפות (לינק להזמנת הספר מצורף בסוף). אנחנו שני גאוגרפים ולכן התעקשנו להזמין גם מפות של כל האזור מחנות שנמצאת בגרינלנד (פרטים נוספים בהמשך). בנוסף, מכיוון שמדובר בשביל נידח - מומלץ מאד להגיע עם מכשיר לווייני.
2. ציוד - כמו שאמרנו, המסלול נידח וללא נקודת הצטיידות. לכן, חשוב להגיע מוכנים וערוכים לכל. מזג האוויר שם הוא הפכפך וקר, ולמרות שיש בקתות לכל אורך השביל - מומלץ (ואף הכרחי) להגיע עם ציוד קמפינג. אל תזלזלו בזה כי אתם עלולים להיתקל במזג אוויר שלא מאפשר לכם להמשיך ללכת, או להגיע לבקתה שתפוסה לחלוטין ולגלות שאין לכם איפה לישון.
בנוסף לציוד הבסיסי, מוצע לקחת כל ציוד חירום שיכול לסייע - החל משמיכת מילוט, דרך פעמון דובים ועד סטיק לייט. התנאים שם לעתים קשים וגם אם תזמינו חילוץ, הוא לא מגיע בדקת קריאה. כדי לא להלחיץ נספר שיש שם מערך חילוץ משומן היטב שפועל בצורה מצוינת (לא התנסינו בו, אך שמענו עליו רבות).
עוד דברים שלא כדאי לשכוח ואולי לא טרוויאלים -
- כיסוי עיניים טוב לישון איתו (אין חושך וזה שורט).
- גייטרז - ההליכה היא הרבה פעמים בתוך ביצה ובסבכים, והם עוזרים לשמור על הרגליים.
- ביגוד גשם טוב - גם מכנסיים. יכולים להיות שם ימים שלמים של גשם ובוץ.
- שקיות אטומות למים - לטובת המפה, פלאפון, ספר וכו' (גם כי עשויים להיות ימי גשם וגם כי יש נחל אחד שחוצים והציוד עלול להירטב).
- רשת לפנים - בקיץ יש שם הרבה מאד ברחשים שיכולים להוציא משלוות הנפש גם את האדם הרגוע והנינוח בעולם. מומלץ להזמין מראש רשת לפנים.
- מים - השביל עובר לכל אורכו בין אגמים ונחלים שניתן לשתות מהם. בקבוק אחד של ליטר מספיק לחלוטין. רוב המטיילים גם לא מטהרים את המים.
3. ציוד שלא ניתן להביא מהארץ - יש דברים שקצת יותר קשה להשיג מראש או שלא ניתן להטיס, כמו בלוני גז או מפות של גרינלנד. הדברים האלה לא תמיד זמינים בסופר היחיד שנמצא בקנגרלוסואק ולכן לא כדאי לסמוך עליו (אנחנו מצאנו שם בלון גז, אבל קנינו את האחרון ואחרינו לא נשאר כך שזה עניין של מזל).
מה אפשר לעשות במקום? יש חנות ציוד טיולים בסיסימיוט (העיירה שבה מסתיים השביל). הם עושים משלוחים לנקודת איסוף בקנגרלוסואק. אפשר להזמין מהם מראש בלוני גז, מפות של השביל, רשתות לראש ועוד . יודגש שצריך לעשות את ההזמנה מספיק זמן מראש, כי הם מגיעים לשם בדרך לא דרך).
4. כסף - גרינלנד היא אוטונומיה דנית, ולכן המטבע שם הוא כתר דני. כדאי להמיר קצת כסף מראש, אבל באופן עקרוני אין שם הרבה שימוש במזומן וכמעט בכל מקום מקבלים אשראי (נכון גם לגבי דנמרק עצמה).
המסלול
נקודות מקדימות:
1. לשביל קיימות שתי ורסיות: המסלול הקלאסי (מסלול צפוני) והמסלול הדרומי שהושק בתקופת הקורונה. הרוב המוחלט של המטיילים צועדים במסלול הקלאסי, שמסומן יותר טוב, מרושת בבקתות לכל אורכו ויותר נוח מבחינת תנאי מזג אוויר. אנחנו גם הלכנו עליו, אבל חשוב לדעת שקיימת אפשרות נוספת.
2. בספר המומלץ מתוארת חלוקה לימים שמבוססת על בקתות. אנחנו לא הלכנו בדיוק לפיה, אבל גם לא חרגנו ממנה בצורה קיצונית (לעתים במקום לישון בבבקתה עצרנו 2-3 ק"מ לפני או אחרי). החלוקה שתתואר להלן היא החלוקה שלנו.
ימים 1-2:
כמו שציינו, אנחנו החלטנו להאריך את המסלול ב-40 ק"מ ולהתחיל בכיפת הקרח. ניתן להגיע לשם מקנגרלוסואק בסיור מאורגן שיוצא לאזור (יש כמה חברות שמובילות סיורים כאלה). אנחנו בחרנו לקחת סיור שכלל גם הליכה על כיפת הקרח עם קרמפונים והיתה חוויה מיוחדת. מומלץ בחום לשלב את הסיור הזה בטיול (כי כנראה לא תגיעו שוב בקרוב לאזור).
היום הראשון נפתח בנסיעה מאורגנת עם הסיור עד לכיפת הקרח, ולאחר סיומו השאירו אותנו שם והתחלנו לצעוד. השביל חזרה לקנגרלוסואק נוח מאד ונצמד לשביל הכורכר שעליו נסעה הטיולית שלקחה אותנו לשם. ההליכה נמשכה כיום וחצי, ועברה בין אגמים והרים (כשכל הדרך שומעים פצפוצי קרח מהכיפה). את הלילה הראשון העברנו על שפת אחד האגמים, ובלילה השני ישנו שוב בהוסטל שכבר הכרנו בקנגרלוסואק.
יום 3:
נקודת ההתחלה הרשמית של השביל (קלי-וויל) נמצאת במרחק 16 ק"מ מקנגרלוסואק. הדרך לשם עוברת בשביל כורכר ואנחנו החלטנו לדלג עליה, אז שילמנו לאיש חביב שייקח אותנו לנקודת ההתחלה. לא רחוק משם יש בקתה שמיועדת עבור מי שלא מדלג על החלק הראשון ומגיע לאזור לקראת ערב. אנחנו כאמור התחלנו רק בקלי-וויל וצעדנו משם יום מלא. הלכנו כ-22 ק"מ, ועצרנו על שפת אגם חביב בערך 2 ק"מ לפני בקתת Katiffik.
יום 4:
היום הזה לפי הספר מתחיל בבקתת Katiffik ומסתיים בבקתת Canoe-Centr, כשלאורך כל היום השביל נפרש על שפת אגם אחד. בעבר ניסו להקים שם מרכז קנו (ומכאן שמה של הבקתה שבה מסתיים היום), ולאחר שהרעיון נזנח נותרו שם מספר סירות קאנו לשימוש המטיילים, שיכולים לחתור בין הבקתות במקום לצעוד. מאחר שרוב המטיילים הולכים לכיוון מערב (כמונו), די קשה למצוא קאנו בבקתת קטיפיק ומי שמוצא שם קייאק נחשב בר מזל.
אנחנו צעדנו בבוקר 2 ק"מ לכיוון בקתת קטיפיק (השלמנו את היום הראשון לפי החלוקה של הספר), ואכלנו שם ארוחת בוקר. הבקתה קטנה ולא מאד מאובזרת. בזמן שאכלנו, ראינו קאנו מתקרב והתחלנו לחגוג. כשהמטייל הגיע, כיבדנו אותו באוכל והחלפנו אותו על הקאנו.
כל זה היה הקדמה לאזהרה חשובה -
אנחנו הגענו בלי ניסיון רב בחתירה ובלי שידענו לקרוא את השטח. לכן, לא הבנו שעוצמת הרוח שנשבה נגד הכיוון שלנו הייתה חזקה מאד, ובלי להבין את המשמעות של גשם בזמן החתירה. השילוב הזה הוביל לכך שאחרי 5.5 שעות חתירה - התקדמנו בסה"כ 7 ק"מ, והיינו ספוגים ורועדים מקור בגלל הישיבה הסטטית. אחרי עוד שעה חתירה הבנו שאנחנו לא רחוקים מהיפותרמיה ושאנחנו חייבים להיות אחראים ולעצור את הסיפור הזה. השארנו את הקאנו בצד הדרך והמשכנו ברגל. בדרך פגשנו כמה מטיילים שעצרו אפילו את ההליכה בגלל השינוי במזג האוויר והחשש מהיפותרמיה. אנחנו החלטנו להמשיך לצעוד כדי להתחמם וגם כדי להגיע בסוף לבקתה יבשה אחרי החוויה המאד מערערת הזו.
כשהגענו לבקתה פגשנו עוד מטיילים שסיפרו לנו שחלפו על-פנינו בשביל ובהתחלה מאד קינאו בנו, אבל כשמזג האוויר התחלף הם התחילו לדאוג ואפילו שקלו להתקשר להודיע לרשויות שיש אנשים באגם במזג האוויר הזה.
השורה התחתונה - אם אתם מוצאים קאנו, תזהרו. אפשר לקחת אותו וגם להנות אם מזג האוויר מתאים, רק תהיו ערניים לשינויי מזג אוויר ותדעו גם לעצור במידת הצורך.
בכל אופן, הגענו לבקתת הקאנו-סנטר, שהייתה גדולה ומרווחת והיו בה די הרבה מטיילים. אחלה בקתה, ששווה לישון בה אם מתאפשר (מהבודדות עם מזרנים ומטבח).
יום 5:
יום יפה מאד, שמתחיל בקאנו סנטר, עולה לגבעות, יורד לרצועת חוף נהדרת ואז חוזר להרים לעבר בקתת Ikkatooq. בסה"כ 22 ק"מ, שמסתיימים בבקתה קטנה וצפופה שמתאימה ל-6 אנשים לכל היותר.
יום 6:
יום קצר יחסית, שדורש חציית נחל. אנחנו סיימנו את היום בצהריים והחלטנו להתייחס אליו כאל חצי יום מנוחה.
היום מתחיל בעלייה, וממשיך בירידה לעבר עמק חביב שבתוכו עובר הנחל. אנחנו היינו שם באמצע אוגוסט וגובה המים הגיע עד אזור האגן. יש אפשרות לעשות מעקף ולהגיע לגשר, אך הדרך שם לא נוחה, לא תמיד נגישה וארוכה בכ-5 ק"מ. לאחר חציית הנחל השביל ממשיך במגמת עלייה עד לבקתה גדולה יחסית (Eqalugaarniarfik).
הבקתה הזו היא היחידה על המסלול שאין בקרבתה מקורות מים טבעיים. יש לא רחוק ממנה מאגר קטן, אבל כשהגענו הוא היה כמעט ריק. סה"כ הליכה: 11 ק"מ.
יום 7:
יום יפה מאד שעובר בין אגמים ונחלים. הליכה לא קשה, שמסתיימת בבקתה גדולה ומרווחת שיושבת על אגם מקסים (Innajuattoq - שימו לב שיש שתי בקתות, אחת ישנה ומוזנחת ולידה אחת חדשה יותר ונעימה). סה"כ הליכה: 19 ק"מ.
יום 8:
יום מהמם, עם שביל נוח (וגם מזג האוויר האיר לנו פנים סוף סוף). היום הרשמי הוא כ-17 ק"מ ומסתיים בבקתה קטנה ולא מזמינה (Nerumaq). אנחנו הגענו יחסית מוקדם והחלטנו להמשיך ללכת כל עוד מזג האוויר נעים. צעדנו עוד כ-4 ק"מ אחרי הבקתה ומיקמנו את האוהל בצד השביל, לא רחוק מנחל חביב.
יום 9:
היום הרשמי הוא כ-16-17 ק"מ (תלוי באיזו בקתה בוחרים לישון. לשתיהן קוראים Kangerluarsuq Tulleq, אחת נמצאת ממש על הים ומשמשת גם מקומיים, והשניה יותר על השביל ופחות מסריחה מדגים). לנו היה יום קצר משמעותית, כי יום קודם לכן הלכנו יותר מהחלוקה הרשמית, כך שנותרו לנו רק 11 ק"מ עד הבקתה.
היום היה קצר ויפה, הליכה בשטח נמוך שמוקף במצוקים. כשהגענו לבקתה התלבטנו אם להמשיך והחלטנו לעצור - גם כי הבקתה ממוקמת בנקודה מאד מאד יפה, וגם כי יום המחרת (היום האחרון!) מתחיל בעלייה שנחשבת קשוחה ולא התחשק לנו לעשות אותה בשלב זה. ניצלנו את היום לקרוא מול הנוף ולהתכונן לציוויליזציה - שטפנו את הכלים וכיבסנו קצת בגדים בנחל הסמוך.
יום 10:
שמענו אינספור אזהרות בקשר ליום האחרון - הוא ארוך, הוא קשה, כדאי לפצל אותו ועוד. להפתעתנו, גילינו יום חביב ונוח, שמתחיל בעלייה וממשיך בירידה לעבר סיסימיוט. תם ונשלם. סה"כ הליכה: 20 ק"מ.
כשמגיעים לסיסימיוט מבינים שהיא נועדה לאפשר חזרה מאד הדרגתית לציוויליזציה (במילים אחרות - אין בה כלום וממצים אותה בתוך יום).
אחרי הטרק
כמו שאמרנו, סיסימיוט היא עיירה די משמימה שממצה את עצמה בתוך 24 שעות (גג 48 שעות לפני שמתחילים לטפס על קירות).
אז מה בכל זאת עושים אחרי?
לאורך הדרך, כל מי שפגשנו סיפר לנו שהוא נוסע לאילוליסט (Illulisat) - עיירה לא רחוקה שיש בה קרחונים עצומים. הבעיה היא שאין כביש לשם, וניתן להגיע בשייט או בטיסה בלבד. רוב מי שהלך במקביל אלינו, הזמין מבעוד מועד כרטיסים למעבורת שיוצאת מסיסימיוט פעם בשבוע, ומגיעה לעיירה. השיט במעבורת מאפשר כבר בהגעה לעבור דרך הקרחונים ולצפות בלווייתנים.
לצערנו, לא הצלחנו להשיג כרטיסים למעבורת שיצאה מסיסימיוט כמה שעות לאחר הגעתנו ולכן נתקענו בעיירה. אחרי עוד קצת לבטים, החלטנו להזמין טיסה לאילוליסט. הטיסה הזאת ייקרה לנו את הטיול בטירוף(!), אבל היתה שווה כל שקל!
אם תערכו מראש, ותזמינו כרטיסים למעבורת או אפילו טיסה - זה לא יעלה לכם כמו לנו, ואז בכלל אין סיבה להתלבט. שוב אני אדגיש - למרות ששילמנו עוד אלפי דולרים, לא התחרטנו לרגע.
אילוליסט קצת יותר מתקדמת ותיירותית מסיסימיוט (אבל ממש קצת, כי בכל זאת גרינלנד) - יש בה מסלולי הליכה על מצוקים לאורך החוף שמשקיפים על קרחונים בגודל שאי אפשר לתפוס, והרבה מאד אופציות לשיט לווייתנים.
לא כדאי לוותר על החוויה כי היא באמת ייחודית.
המלצות וטיפים
טיסות -
כמו שכתבנו, חברת AirGreenland מפעילה טיסות מקופנהגן לקנגרלוסואק וגם טיסות פנים בגרינלנד. כל הטיסות לאזור הטיול עוברות דרך קנגרלוסואק, ומשם ממשיכות לקופנהגן.
חשוב!
מכיוון שיש באי חברת תעופה אחת בלבד, מספר מוגבל של כלי טיס ותנאי מזג אוויר בעייתיים - אל תזמינו טיסות גבוליות וצפופות. עד כמה הנושא בעייתי? הנה שני סיפורים שימחישו:
1. הטיסה שהיתה אמורה להגיע מקופנהגן לקנגרלוסואק יום לפנינו לא הצליחה לנחות, והופנתה לאיסלנד במקום (כ-3 שעות טיסה משם).
2. הטיסה שלנו מסיסימיוט לאילוליסט בוטלה שעה לפני ההמראה בגלל תקלה טכנית במטוס. במקומה, שיבצו אותנו לטיסה עם שני קונקשנים שיצאה 3 ימים לאחר מכן (כמובן שסידרו לנו מלון ונתנו ואוצ'רים לאוכל). אחרי עוד 4 שעות התקשרו למלון והודיעו שיש מטוס ישיר לאילוליסט שנמצא בדרך לאסוף אותנו, אבל רק אם נצליח להגיע לשדה התעופה תוך חצי שעה. למזלנו היינו במלון והספקנו לעלות על הטיסה המפתיעה (שהסיטו מהמסלול במיוחד כדי לאסוף אותנו).
לפני הטרק -
הזמנת ספר (יש משלוחים לארץ) -
https://www.cicerone.co.uk/tre...
הזמנת מפות, רשתות ראש ובלוני גז מסיסימיוט (מאד זמינים ומסייעים גם במייל וגם בפייסבוק) -
https://sisimiutoutdoor.gl/
בקנגרלוסואק -
ישנו בהוסטל שזה האתר שלו (ההזמנה מבוצעת דרך המייל) -
https://www.kangv.dk/en/
את הטיול לכיפת הקרח עשינו עם חברה שמציעה כל מיני סוגי טיולים (הטיול שכולל הליכה על הקרח מומלץ מאד) -
https://albatros-arctic-circle...
בסיסימיוט -
ישנו במלון מפנק שעושה דילים למטיילים (אנחנו סגרנו במקום, אז לא בטוחה אם הדילים מוצעים גם למזמינים מראש - שווה לבדוק) -
https://visitgreenland.com/pro...
באילוליסט -
ישנו במלון Best Western Plus Hotel Illulisat שהיה נחמד מאד, גם ששיגענו אותם עם התאריגים בגלל הבלאגן בטיסות (הזמנו דרך בוקינג).
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם