גואטמלה- תרבות, טבע ואנשים מקסימים

יום 1- פלורס

לצורך שיקוף אגלה לכם שאני עובדת בחברת תעופה, טסה סטנד ביי ומשלמת מחיר "סימלי" עבור טיסות. לכן, צורת התחבורה המועדפת עלי למרחקים ארוכים היא בטיסה. לכן העדפתי לטוס מגואטמלה סיטי לפלורס, כמובן שאופציה ליסוע באוטובוס תהיה זולה יותר עבורכם.

נחתנו בשעות הערב וישר מצאנו שאטל לפלורס. כיוון ושעה הייתה מאוחרת, ביקשנו לרדת בהוסטל המוכר והמומלץ ביותר בפלורס "לוס אמיגוס". ההוסטל נחמד, מלא חיים, צעירים וישראלים. מהר מאוד התמקמנו התקלחנו במים חמימים ויצאנו להסתובב. מצאנו מסעדה נחמדה עם נוף לאגם, האוכל לא היה משהו, במחיר יקר לאזור, אבל היינו רעבים ועייפים כך שפשוט החלטנו לזרום. בבירה שנייה, נשברנו והתפננו לחדר.

מה שהיה כל כך מפתיע היה שהיה מאוד חם ולח באיזור, וכיוון שרצינו לחסוך ישנו בחדר עם מאוורר בלבד. היית מצפה שנזיע ושהשינה לא תהיה מי יודע מה, אבל בחיי לא ישנתי טוב כל כך! המאוורר היה מספיק כדי לצנן אותנו...

הוצאות לאדם יחיד:

שאטל מהשדה להוסטל - 20Q.
לילה בלוס אמיגוס, לחדר פרטי/שירותים משותפים - 80Q.
א.ערב - 40Q. ועוד 28Q לבירות.

יום 2- טיקל

קמנו רעננים והחלטנו להסתובב קצת וגם למצוא מקום שמגיש א.בוקר שמתאימה לטבעונים. בדרך נתקלנו בהוסטל מדהים, בשם "דוניה גויה", מה שהדהים אותי היה שמהחדרים היה נוף לאגם, המקום היה שקט, נקי והכי חשוב זול. חדר פרטי עם שירותים ומקלחת עלה 160Q וחדר פרטי/שירותים משותפים עלה 140Q לזוג. יותר זול מלוס אמיגוס, ויותר התאים לזוג שקט כמונו.

מצאנו בית קפה והתפנקנו בקערת דגנים.

לאחר מיכן עשינו סיבוב סוכנויות והחלטנו ללכת עם הסוכנות של וילאם, שנמצאת ע"י לוס אמיגוס, למרות שקראנו המלצה לא טובה אליו באינטרנט. הוא היה מאוד סבלני והמחירים היו מעט יותר נמוכים ולכן החלטנו לנסות אותו. עם וילאם סגרנו חבילה לסיור שקיעה בטיקל, שאטל לסמוק שמפיי, לינה בסמוק שמפיי ושאטל לאנטיגואה.

בשעה 12 בצהרים ההסעה אספה אותנו, היינו קבוצה קטנה שכללה פקיסטני ועוד זוג בריטים- קבוצה מושלמת! הדריך אותנו חוליו, מדריך אנרגטי שהיה אמור להיות מורה, אבל איכשהו נהיה מדריך טיולים. חוליו איתר לנו בעלי חיים ביער, הסביר על ההיסטוריה הפוליטית של גואטמלה, הסביר על בני המאיה וכמובן גם הדריך באתר עצמו. הרגשנו חופשי לשאול אותו שאלות והוא ענה בצורה מדהימה. אני מאוד ממליצה לבקש אותו כמדריך, בגלל המקצועיות והידע הנרחב. ובנוסף, האנגלית שלו ברמה גבוהה מאוד.

אני לא אאריך בהסברים עם טיקל בגלל שניתן למצוא חומר הרבה יותר מפורט בויקי וגם בגלל שאם תלכו לטיקל תקבלו כמה שעות של הרצאה. בגדול- טיקל היא עיר קדומה של בני המאיה, באתר עצמו גרה האצולה, כאשר האוכלוסייה החקלאית התגוררה מסביב. באתר תמצאו 12 מקדשים שגלויים, אבל יש מקדשים שקבורים תחת הריסות/צמחייה (עקב בעיות ביוקרטיה ומימון הפסיקו את החפירות הארכיאולוגיות כרגע). האתר דיי מדהים ביופיו, מהמקדשים הגבוהים רואים את הנוף של הג'ונגל- נוף שעוצר את הנשימה.

בערב אכלנו ופשוט השתכרנו עם חברים חדשים בלוס אמיגוס.

המלצה למסעדה ידידותית לטבעונים- המסעדה של לוס אמיגוס.

הוצאות לאדם:

טיול לטיקל - 90Q למדריך, הסעה וכו' ועוד 80Q כניסה לאתר, בפנים כלול גם את התשלום על שהייה אחרי השעה 18:00.
סה"כ אוכל ובירות - 168Q

יום 3- נוסעים לסמוק שמפיי

בבוקר קמנו ועלינו על השאטל לסמוק שמפיי, כאשר הלינה שסגרנו מראש היה El portal, סוג של ביקתות אקולוגיות. ממוקם 5 דק' מסמוק שמפיי.

במקום לינה יש חשמל רק מ18:00 עד 23:00. אין מים חמים, גם לא חמימים...הם פשוט קפואים.
אבל יפה שם, פשוט כל כך יפה ושקט, הבקתות ממש על הנהר, הצוות מדהים, נקי שם...והמזרון קשה! שזה פלוס רציני מבחינתי.

הוצאות לאדם:

שאטל - 95Q
לילה בEl portal , בקתה פרטית עם שירותים ומקלחת - 160Q

יום 4- סמוק שמפיי

את היום התחלנו עם כוס קפה ונוף לנהר, פשוט שקט ושלווה! מהר מאוד הצטרפו אלינו עוד ועוד חברים והתכוננו לצאת לסיור בסמוק שמפיי.

הגענו לשמורה והתחלנו בעלייה עצבנית במדרגות, מסביב עצים וירוק, שמענו את הקופים אבל לצערי לא ראינו אותם. אחרי 40 דק' הגענו לנקודת התצפית. הנוף היפייפה נגלב לעינינו: בריכות תכולות רדודות עם מפלים ומסביב ירוק ירוק. כמו תיירים טובים דפקנו כמה תמונות והתחלנו את הירידה מטה.

כאשר הגענו למטה לבריכות מיד ירדנו למדי ב' והתחלנו לקפוץ מבריכה לבריכה, להשתכשך במים ופשוט להינות מהאוירה שמסביב. אחרי כמה שעות חזרנו לEl portal לארוחת צהריים ומשם לסיור במערות Kam'ba caves.

הסיור במערות היה פשוט כיף, מדובר על מערות שיש נחל שזורם בהם. כך שהסיור כולו התבצע בחושך כשאמצעי התאורה היחידים הם נרות ומי שהיה חכם מספיק להביא פנס ראש. בגדול, שעה וחצי בהן אתה שוחה, מטפס והולך בחושך, כיף מוחלט כמו שאמרתי. גם יש שם מפל נחמד ובסוף יש גם אפשרות לקפוץ למים. אני וויתרתי על התענוג, הגבר לא ויתר וקפץ לדבריו זה היה מגניב כי לא רואים לאן קופצים. אני רק חשבתי על זה שבאותה מידה אתה יכול לקפוץ על איזה אבן.

משם המשכנו ל 15 דק' באבובים שלדעתי מיותרות לחלוטין, מה שכן בתחילת המסלול היה ילד שהחליט שהוא ימכור את הבירות שלו בכל מחיר וקפץ למים עם אבוב. ולכן ניצלנו את הזמן הזה להשתכר ולנהל שיחה עם ילד אחר שהחליט גם לקפוץ ולהיתלות על האבוב שלנו.

יום סיורים הזה מתחיל ב10:00 ונגמר ב17:00

הוצאות לאדם:

עלות סיורים - 130Q

יום 5- נוסעים לאנטיגואה

ב 5:00 עלינו על פיקאפ (טנדר) שלקח אותנו ללנקין. לנקין היא העיירה שצמודה לסמוק שמפיי, המרחק בין שני המקומות הוא בערך 30 דקות. מלנקין עלינו לשאטל שייקח אותנו לאנטיגואה.

אחרי 8 שעות הגענו והתחלנו לחפש הוסטל הוגן במחיר סביר, בואו נגיד שאוצרות לא מצאנו. אחרי כמה שעות מצאנו הוסטל בשם "אינטרנשיונל מוצ'ילר" (באנגלית נראה לי International Motz'ilr). עם חדרים פשוטים, נקיים, שקטים ובאיזור טוב. והאמת ששאר האורחים היו ספרדים וגואטמלים, כך שזה היה דיי מגניב לנו.

יצאנו להסתובב בעיר, גם לבדוק סוכנויות כדי לסגור טיול להר געש פקאיה ולשאטל המשך .

אחרי סיבוב קצר בין הסוכנויות השונות החלטנו לסגור עם הסוכנות של CasaIsrael, סגרנו איתם שאטל לסן מרקוס וסיור לפקאיה.

מאוד רצינו לצאת לבילוי טוב ולשתות קצת. חברים ישראלים שהכרנו אמרו שהם ישנים ב"זולה" ושיש שם בר נחמד מאוד. הגענו למקום ואני חייבת לציין ש"זולה" הוא הוסטל פשוט יפה. הוא מעוצב בצורה שאנטית, אבל ברמה יוקרתית, הדורמס מרווחים ונעימים ובכלל יש אווירה נעימה. עלינו לבר, גם יפה מאוד יש שם ג'קוזי וכל הגימיקים. בגדול אני לא אלאה אותכם בפרטים אני אגיד שבגדול "זולה" זה לא מקום לשתות בו, המקום יקר, המוזיקה משמימה וכל רגע יש צווחות של מטיילים אחרים, לא עפתי על החוויה.

בשעה 23:00 ביקשו מאיתנו בנימוס ללכת כי סוגרים את הבר (יכול להיות שפשוט סוגרים לחברים מחוץ מהוסטל) , המשכנו ברחוב למטה, ואז נתקלנו במועדון/בר כזה מפוצץ אנשים. נכנסו פנימה ופשוט תענוג! המוני מקומיים ותיירים חגגו והשתכרו, המחירים בריצפה והאווירה לגמרי למעלה. אחרי כמה פיזוזים חזרנו להוסטל. *לצערי אני לא זוכרת איך קוראים למקום הזה, אבל אני כמעט בטוחה שאם תשאלו תגלו, סך הכל זאת עיר קטנה.


#תופעה ששמתי לב אליה - כול מי שמטייל מכיר את הקיוטים שמנסים למכור לכם הוסטלים, כרטיסים לשאטלים וכד'... שימו לב שיש גם קיוטים אירופיים. כן, פתאום תייר אירופאי, דובר אנגלית יפנה אליכם, ינסה לעזור ולמשוך אותכם להוסטל/סוכנות ממש טוב והכי זול בעיר. והם מכירים את ההוסטל כי הם כבר חודש בעיר, הם נחמדים ואתם לגמרי סומכים אליהם כי הם גם תיירים, לבנבנים כמוכם. אבל בגדול הם מקבלים עליכם עמלות, אז כן תתיעצו איתם אבל תפתחו את העיניים ותבדקו בנוסף מקומות אחרים, אל תסמכו על תיירים אחרים שיתנו לכם את המידע האמין ביותר.

הוצאות לאדם:

עלות השאטל (כולל את הפיקאפ) - 100Q
עלות לילה לחדר פרטי/שירותים משותפים - 40Q
עלות בירה 1/3 ליטר בזולה- 20Q (אמור היה להגיע עם צ'ייסר של ויסקי, הם הביאו לנו נוזל קפוא שיותר דמה לוודקה תפו"א).

יום 6- אנטיגואה ופקאיה

אז התעוררנו מוקדם בבוקר ויצאנו להסתובב בעיר וממש להתעמק בה. בגדול, העיירה מאוד יפה יש את הנוף להרי הגעש, מבנים צבעוניים, סגנון הקולוניאלי. ניתן לראות בניינים שמשומרים היטב לצד מבנים שההרס מרעידות אדמה ניכר מהם. בנוסף, גם היה ביניין במרכז העיר שניתן לראות מיצגים שונים של מסלול חייו של ישו מהולדתו ועד הצלבתו. היופי במייצגים שהם בחצר סגורה שכל מייצג עומד מול שער נעול, כאשר אתה הולך לאורך מסלול חייו, נחמד.

אחרי א.בוקר קלילה ישבו בכיכר המרכזית ופצחנו בשיחה עם סטודנט בשם פבלו. הוא הסביר לנו קצת על החיים של הצעירים בעיר ובכלל באיזור, אחרי שיחה של כמה שעות הבנו שעוד מאט נאחר לטיול לפקאיה אז נפרדו והמשכנו הלאה.
אם אתם יודעים ספרדית אל תחששו ליצור שיחה עם צעירים במקום. פבלו מאוד שמח שהתחלנו לדבר ודיי חקר אותי גם על החיים בישראל, לא היה לו כוונות נסתרות או שהוא רצה למכור משהו. מנגד יכול להיות שיש כאלה שינצלו את הקרבה כדי לבקש טיפ או משהו כזה, אז פשוט תעשו הבחנות בין אנשים.


בשעה 12:00 עלינו לשאטל שלקח אותנו להר געש פקאיה, הר געש פעיל בגובה של 2,552 מטר.
העליה להר היא תלולה לפרקים, הייתי אומרת שדרגת הקושי היא בינונית, יש אפשרות לקחת סוס. אני לא ממליצה לקחת את האפשרות הזאת כי ניתן לעשות את העליה לבד, אולי תצטרכו להאט את הקצב, אבל תצליחו לעלות לבד. וגם כי אני לא מאמינה בניצול בעלי חיים. וחוץ מזה, תרגישו הרבה יותר טוב עם עצמכם אם תצליחו לעלות לבד!
מקסימום תגידו למדריך שייאט את הקצב, ואם יש בקבוצה כאלה שרצים את העלייה שירוצו עם המדריך שבהתחלה, אתם תעלו בפאנן עם המדריך המאסף או לבד. אני אוהבת ללכת לאט, כן אני מהאלה שעוצרים להסתכל על העלים של העצים וסתם אוהבים לנוח, וגם הכושר הגופני שלי דיי ירוד. כך שרוב המסלול היינו לבד, ואני לא מתחרטת על זה.

המקלות שהילדים מוכרים ב5Q לזוג (לא יותר, הם לוקחים אותם בחזרה גם ככה), לדעתי מיותרות כי הם כבדות ולא באמת תומכות בגוף.

אז ככה אנחנו טיילנו בעונה הרטובה, מה שאומר שהיה ערפל כבד ולא ראינו נוף. כאשר הגענו לראש ההר, לא ראינו כמעט כלום. אני ממש אהבתי את האווירה הזאת של הערפל והאבנים השחורות הרגיש לי מיסטי משהו, הבחור פחות אהב את האווירה ודיי התבאס שלא הייתה ראות או נוף. כך שאם אתם כמו הבחור, תבדקו לפני מה מזג האוויר שיהיה, אם יש חשש לערפל וכדומה.

חזרנו לעיר בשעה 19:00 וישר חיפשנו איפה לאכול ופה יש לי את ה-מ-ל-צ-ה למסעדה! מול הסופר (היציאה איפה שהקופות) יש מסעדה מקסיקנית קטנטנה על משקוף כתוב "TACOS" עכשיו ממש טעים שם יש תמהיל מושלם של פשוט, זול ומשפחתי. בעל המקום סופר נחמד, מדבר אנגלית וגם ידידותי לטבעונים.


הוצאות לאדם:

טיול לפקאיה - 100Q
טיפ למדריך - 10Q

יום 7- נוסעים לסן מרקוס

אז ב 10:00 בבוקר עלינו לשאטל שייקח אותנו לסן מרקוס אחרי 3 שעות של נסיעה נגלה לנו אגם אטיטלן.
האגם מאוד מרשים ומהרגע שראיתי אותו הבנתי למה רבים נתקעים שם, הוא השרה אלי תחושה של שלווה ורוגע. אחרי שעה שבא ירדנו את הירידות החדות ועוד 20 דקות שחיכינו עקב שיפוצים בכבישים, הגענו לסן מרקוס לה לגונה.

זה כפר קטן, נעים מאוד, ילדים משחקים כדורסל במגרש במרכז, מקומיים מוכרים ירקות ואנשים שמחייכים מכל עבר. יש תחושה רגועה מאוד בכפר. מה שמאוד קסם לנו.

אחרי הסתובבות התמקמנו בהוסטל ללגון (אני לא ממש זוכרת את השם), הוסטל שנמצא ממש על המים. למען האמת זה לא היה מקום הלינה המועדף אלינו, רצינו לישון ב"לה פז" מלון שנחשב יוקרתי יותר, שמלא בצמחייה ועם מסעדה צמחונית, אבל לא היה מקום. בכל אופן ההוסטל שישנו בו היה בסדר גמור, הייתה רק בעיה קטנה במקלחת ועם הניקיון אבל זה לא היה משמעותי.

אחרי שהתמקמנו הסתובבנו בכפר, הלכנו לאיבוד בסימטאות אחרי שעה וחצי דיי מיצינו את הכפר וחזרנו להוסטל.

*דרך אגב אני לא ממליצה לאכול בהוסטל שבו ישנתי, יש מסעדות הרבה יותר טובות וטעימות בכפר עצמו.

הוצאות לאדם:

שאטל - 60Q
לילה בהוסטל חדר פרטי/שירותים משותפים - 120Q (כולל א.בוקר)
רכשנו גם מילוי מים חופשי תוספת של 10Q ליום, מילוי לזוג (מה שהתגלה כלא ממש חופשי, כשניסינו למלא 2 בקבוקים, 2 ליטר, נאמר לנו שניתן למלא רק בקבוק 1).

יום 8- סיבוב בכפרים באגם

אז קמנו סופר מוקדם, אכלנו את ארוחת בוקר ה"טיפוסית" בגרסא טבעונית (טורטיה, אורז, פרחולס ואבוקדו) בזריזות והחלטנו שניצא להסתובב באופן עצמאי בכפרים.

ישראלים סיפרו לנו שאפשר להשכיר סירה ב80Q שתסתובב איתנו בין כפרים שונים, אבל לא הצלחנו לשכנע אף נהג לקחת אותנו במחיר נמוך מ180Q, יכול להיות שזה היה בגלל שהיינו בסן מרקוס ולא בעיירה המרכזית פנחצ'ל. לא יודעת, בכל מקרה החלטנו שאנחנו נעשה מה שבא לנו ופשוט ניקח את הסירות הציבוריות ונרד איפה שבא לנו.

הכפר הראשון היה הכפר על יד סן מרקוס Tzununá, ירדנו מהסירה והתחלנו ללכת. לא היה כמעט אף אחד ומי שהיה פשוט עמד ובהה בנו, היו גם כמה ששאלו מה אנחנו עושים שם, כנראה שלא הרבה תיירים מסתובבים שם. הכפר דיי שומם, לא היה בו שום דבר מיוחד.

אחרי החוויה אמרנו שאולי כדי שנחפש הרפתקאות במקומות יותר מרכזים, אז החלטנו להגיע לפנחצ'ל ומשם לזרום.

פנחצ'ל היא העיירה המרכזית והגדולה, התחלנו להסתובב קצת בשוק, ברחובות. העיירה שוקקת חיים וצבעונית. אחרי כמה זמן הגענו לאזור של pickups המקומיים. הpickups נסעו לסנטה קטרינה פלופה ולסן אנטוניו פלופו. המחיר היה זול בטירוף אז החלטנו לעלות איתם. מלבד העלות הנמוכה, זה פשוט חוויה להיתלות על טנדר עם עוד 20 מקומיים.

התחנה הראשונה הייתה סנטה קטרינה פלופה, הכפר די קטן, ה"קטע" המרכזי מכפר הוא הצעיפים (וויפיל) שנשים אורגות, זה מעין אריג שכזה שנלבש מעל הבגדים. אחרי סיבוב, עלינו שוב על פיקאפ לכפר השני.

ירדנו בסן אנטוניו פלופו, בפיאקפ התחלנו לדבר עם אמא ובת קטנה שידעה קצת אנגלית והם המליצו לנו ללכת לכנסייה, ששם יש גם נקודת תצפית. ירדנו בכנסייה והילדה החמודה החליטה שהיא תתצטרף אלינו. כנראה שהיא חשבה שאנחנו נוצרים כי היא הכניסה אותנו לכנסייה, הרכינה ברכיים והצתלבה, לאחר מיכן ישבה להתפלל. והסתכלה אלינו וציפתה שנעשה אותו דבר, לאחר שהסברנו לה שאנחנו עיבריים (הם לא ידעו מזה Jew, אבל שאמרתי להם Hebrews, כמו העבדים שהיו שמצרים, הם הבינו למה אני מתכוונת).

אחרי זמן מה אנחנו נהנים מהנוף, מנקודת התצפית של הכנסייה. צופים על הילדים המקומיים שבונים עפיפונים משקיות ניילון. מתרשמים מלבושם המיוחד של הגברים (הגברים לובשים חצאית משובצת שחור ולבן) ושל הנשים (עם אריגים כחולים וסרטים כחולים נוצצים על ראשיהן), הצטרפה עלינו נערה שניסתה למכור לנו צעיפים, אחרי שהבינה שאנחנו לא ממש מעוניינים, הציעה לנו מסעדה נחמדה על יד המזח. בדרך נהנו מסיור בסימטאות הקטנות של הכפר. האנשים בכפר מאוד ידידותיים, חלק ינסו למכור לכם וחלק לא. אבל כולם יפצחו בשיחה איתכם, ילדים יבואו וירצו לדבר (בדרך כלל מכפרים אחרים הילדים ציפו לכסף, פה סתם התעניינו בנו) .אנחנו היינו זוג צעירים לבד, לא בקבוצה ולכן האווירה הייתה רגועה מאוד.

כשעלינו בחזרה לכנסייה והמתנו לפיק-אפ הגיעה קבוצת תיירים. פתאום כל הכפר התעורר לחיים ואנשי הכפר ניסו בכוח למכור את מרכלותם. לכן אני ממליצה לבקר בכפרים באופן פרטי ולא בקבוצה, התחושה תהיה יותר אותנטית וגם המקומיים יהיו יותר פתוחים לסתם לשוחח ולהעביר את הזמן.

עוד משהו תבקשו רשות לצלם אנשים, הם שמים לב ורובם דיי מתעצבנים מזה (ובצדק). יש כאלה שישמחו לדפוק חיוך ויש כאלה שמבקשים כסף. אני לא מצלמת אנשים שמבקשים כסף, כי זה מרגיש לי לא נכון. אבל בתכלס אם זה מרגיש לכם סבבה תזרמו על זה.


את ארוחת הערב אכלנו ב"לה פז", סן מרקוס - המלצה חמה לטבעונים.


הוצאות לאדם:

סירה לTzununá , כפר ליד סן מרקוס - 10Q
סירה מתצ'ונה לפנחצ'ל - 15Q
פיק-אפ מפנחצ'ל לסנטה קטרינה - 3Q
פיק-אפ מסנטה קטרינה לסן אנטוניו - 3Q
פיק-אפ מסן אנטוניו לפנחצ'ל - 5Q
סירה מפנחצ'ל לסן מרקוס - 20Q

ארוחה ערב: 2 מנות (פתיחה ועיקרית) - 45Q

יום 9 - יום פינוק ועזיבה לסן פדרו

היום חלטנו להתפנק לפני שנזוז לסן פדרו ואירגנו לנו מסאז' וסאונה פרטית.

את המסאג' עשינו אצל אינה, קיבלנו את השם שלה מהעובדים של ההוסטל. היא סופר חמודה, מקסימה , מרגיעה וגם חזקה. אבל אני לא ממש ממליצה עליה כי משום מה המסאג' לא ממש עזר לנו. פשוט הרגשתי שזה היה בינוני מאוד.

אחרי המסאג' לקחנו את התרמילים והלכנו למלון שומאן כדי להנות מארוחת צהריים טובה וגם כדי להנות מהסאונה. עכשיו, הסאונה בגאוטמלה היא בעצם בונגו קטן מלבנים ואריחים. החום מגיע מתנור, התנור זה בעצם מדורה רגילה שבוערת. על התנור הם שמים מים עם לימון ועוד כמה תבלינים רחניים שממלאים את האוויר. לסאונה לוקח בערך שעה וחצי ולהתחמם ואי אפשר לשרוד בה יותר מ30 דק', תאמינו לי, ניסינו. מומלץ מאוד!

יש אפשרות להירשם לסאונה ציבורית (אני לא יודעת כמה ציבורית היא יכולה להיות כי הן קטנות מאוד) בעלות נמוכה של 25Q ב"לה פז" אבל זה רק בשעה ספציפית נגיד 17:20 ככה.

אחרי הסאונה לקחנו סירה לכפר ממול "סן פדרו", שידוע גם בתור מושבת הישראלים. מצאנו מלון שאני ממש ממליצה אליו: קאסה רונלדו. עם נוף לים. המלון מנוהל על ידי ויקטור גם מכונה ביג מן (האמת שהוא דיי קטן, אז אין לי מושג מאיפה הכינוי). ההוסטל נימצא ברחוב ליד בית חב"ד.

אחרי התמקמות הלכנו לחפש סוכנות כדי לסגור שאטל לשוק צ'יצ'י (שוק גדול שמתקיים ביום ראשון וחמישי), סיור לאף האינדיאני ושאטל לעיר שלה. בדקנו שני סוכנויות. סוכנות אחת של חואן (הסוכנות הכחולה שנמצאת בצומת של הרחוב הראשי, ע"י בית חב"ד) וסוכנות של MAYA (קצת בהמשך הדרך, מקבלת אשראי ויש המון מכתבי הערכה על הקיר).

כל השאטלים לצ'יצי' כבר נמכרו, זה מה שמוביל אותי להמלצה לסגור את השאטלים לצ'יצ'י כמה שיותר מהר. בסופו של דבר חברנו לחבורה של ישראלים והוציאו לנו שאטל פרטי במחיר יקר יותר. אז כך שאת השאטל לצ'יצ'י והשאטל לשלה סגרתי דרך MAYA טורס. מה שמוביל אותי לדבר הבא: אני לא ממליצה להשתמש בשירות של מאיה טורס!!! והינה קישור לתלונה שלי בגרינגו

<a href="http://www.gringo.co.il/tip_page.asp?TipID=6468&CountryID=15&countryName=%E2%E5%E0%E8%EE%EC%E4" target="_blank" rel="nofollow">http://www.gringo.co.il/tip_page.asp?TipID=6468&CountryID=15&countryName=%E2%E5%E0%E8%EE%EC%E4</a>

*עדכון לגבי התלונה אחרי שנסעתי לשלה הבנתי שהמחיר היה יקר כי השאטל היה בעצם מונית פרטית. מה שעוד יותר הכעיס אותי, שהיא לא רצתה לשנות לנו את המועד של שאטל, למרות שמדובר על מונית פרטית רק בשבילנו. סתם קטנוניות לשמה כי זה לא באמת משנה מתי אנחנו נוסעים, כי אנחנו לא תלויים בשום קבוצה.

האמת שזאת החוויה היחידה שממש ביאסה אותי בטיול.

הוצאות לאדם:

מסאג' 60 דק' - 300Q
סאונה פרטית - 37.5Q

יום 10- השוק בצ'יצ'יקסטננגו

הלכנו לשוק של יום ראשון.

ההסעה אספה אותנו ב8:00 ויצאנו לצ'יצ'יקסטננגו או בקיצור לצ'יצ'י, בערך שעה וחצי של נסיעה.

אנחנו הגענו לשוק במטרה אחת לקנות, לקנות ולקנות! ובאמת שמאוד נהנתי. השוק בצ'יצ'י הוא ענק ויש המון מבחר. אני לא אאריך בהסבר על השוק כי זה שוק רק אמליץ על חנות שנמצאת בסימטה ממש בכניסה לצ'יצ'י, היא נמצאת צמוד למסעדה בשם "סטייק האוס" יש לה פסלים ממש מעניינים מעץ. לרוב לא אהבתי את האומנות המקומית כי היא הרגישה לי קצת כמו גימיק קיטשי לתייר המערבי. אבל בחנות הזו מצאנו פסלים מדליקים לגמרי מעץ, והמקום הרגיש לי יותר אותנטי. בנוסף אני מאוד אהבתי את כלי החרס שהיו פזורים ברחבי השוק.

לצערי לא היה לנו הרבה זמן כי היינו צריכים לחזור לשאטל ב13:00 ולכן פיספסנו מקומות חשובים. חברינו לשטאל לקחו מדריך מקומי שלקח אותם לסיור. לפי מה שאמרו לי מומלץ ללכת לבית הקברות כי הוא הכי צבעוני ומלא חיים שהם ראו עד עכשיו. ויש עוד כמה מקומות, אני לא ממש זוכרת אותם. אז אם יש לכם זמן, קחו סיור!

לגבי בתי הקברות, בפרק 14, יש הסבר קצר על בתי הקברות בגאוטמלה.

טיפ - ישראלים יקרים, תעשו מה שבא לכם בטבעי ותתמקחו. השווי האמיתי של המוצר הוא בערך 40% - 30% מהמחיר שאמרו לכם.

אחרי שחזרנו לכפר עדיין היינו נמרצים ולכן החלטנו לעשות קייקים, להנות מהשקט ולשייט מעט באגם. זה היה סיומת ממש כיפית כי היא האגם היה שקט ורגוע, ללא הרבה סירות שעשו גלים.

עלויות לאדם:

שאטל פרטי לצ'יצ'י - 90Q
קייק זוגי לשעה - 15Q לזוג

יום 11 - האף האינדיאני

את הסיור לאף האינדיאני עשינו בסוף עם בית חב"ד .

האף האינדיאני הוא בעצם הר שנראה כמו אף של אינדיאני, על ההר הזה יש נק' תצפית שממנה רואים את אגם אטיטלן.

נפגשנו בבית חב"ד בערך בשעה 3:00 שתינו תה ואחרי שעה בערך עלינו לוואנים שלקחו אותנו לכפר סן חוזה.

הגענו לשטח והתחלנו בעלייה במדרגות אחרי 40 דק' בערך הגענו לנקודת התצפית וחיכינו לזריחה. אחרי זמן מה התחלנו לראות את הזריחה. לאט לאט השמש הציצה לה מבעד לעננים. לצערנו עקב מזג האוויר, האגם לא נצבע בצבע אדום עז ומרהיב כמו שרבים סיפרו לנו. אבל עדיין זה היה מחזה יפה.

בנוסף לנק' התצפית שבה היינו יש תצפית נוספת גבוהה יותר. מומלץ לעלות גם אליה.

חזרנו לבית חב"ד והתפנקנו במלאוח ביתי.

שימו לב לגבי טיולים מבית חב"ד, הם כיפיים, אבל החיסרון הוא שאתם תטיילו עם עוד 50 ישראלים אחרים. זו קבוצה מאוד גדולה, לכן תכינו את עצמכם לכך שיהיה המון רעש ושהתצפית תהיה עמוסה באנשים. אם אתם מעדיפים טיולים יותר אינטימים וותרו על הטיול עם בית חב"ד וגם אל תצאו באותם ימים שהם יוצאים.


תכננו ללכת גם לשמורה שנמצאת בפנחצ'ל, אבל בסוף נרדמו עד הערב. אבל הרבה אנשים אמרו שהשמורה יפה מאוד ומומלצת.



המלצות למסעדות ומקומות בילוי בסן פדרו:

בודהה בר - מבחר מנות טבעונית (אפילו אירגנו לנו המבוגר טופו), יש סנוקר, ערבים של מוזיקה חיה, באופן כללי הפלייליסט שלהם מעולה ואחלה אנשים ואווירה.

The clover - מסעדה ליד בודהה בר, גם שם יש מבחר של מנות טבעוניות טעימות.

5Dimension - מסעדה צימחונית שמגישה חרא פיצה טבעונית אבל הערב סרט שלהם מגניב, וגם האנשים שמגיעים לשם אדירים לגמרי. כולל בעל המקום!

הוצאות לאדם:

סיור לאף האינדיאני - 110Q
בגלל שנשארנו לילה נוסף, ויקטור עשה לנו הנחה ושילמנו 30Q לאדם במקום 40Q

יום 12- קנופי ויאללה לשלה

אז היום היינו מתוכננים לעזוב לשלה אבל רצינו לעשות עוד אטרקציה תיירותית לפני שעוזבים ולכן הלכנו על קנופי, או במילה שאני מכירה אותה אומגה.

אז לאחר החוויה השלילית שהייתה לי עם מאיה טורס סגרנו עם חואן (חנות כחולה בפינה) את האומגה. יצאנו בבוקר עם מדריך בצ'יקן בס לEco-park, לעשות שני אומגות 250 מ' והשנייה 400 מ'. עקב מזג האוויר היה ערפל, לכן היינו הלקוחות היחידים בפארק וקיבלנו יחס של מלכים (היו לנו בערך 4 מדריכים באתר שליוו אותנו). עכשיו רוב האנשים לא נהנים מערפל, אבל מי שקרא עד עכשיו יודע שאני חובבת מאוד ערפל כך שממש נהנתי.

האומגות היו ממש כיפיות, נהנתי נורא להיכנס ולצאת מהערפל וכן ראיתי את הנוף שהיה מתחתי, הנוף ביצבץ מתוך הערפל כך הבנתי באיזה גובה אני, אני רק זוכרת שחשבתי שזה פשוט מדהים, יש מצב שגם צעקתי את זה. וזהו, פשוט חוויה מדהימה וממש מומלצת.

בדרך חזור תפסנו טרמפ עם שאטל תיירים שעבר בצומת.

יש עוד אתר אומגות אפילו יותר גדול בשמורה בפנחצ'ל, שם יש 8 אומגות. אבל זה גם משמעותית יותר יקר. למען האמת אם היה לנו זמן היינו הולכים לאתר הגדול יותר.

בשעה 14:00 עלינו על ה"שאטל" שלנו לשלה וניפרדנו מסן פדרו.

המלצה- אני ממליצה מאוד לסגור עם הסוכנות של חואן למי שדובר ספרדית, הוא אמין והגון. אם תבהירו לו שאתם מעוניינים לחסוך בכסף הוא ימצא לכם את הדרך לעשות את זה. אם להמיר את השאטל לצ'יקן בס. כשבדקתי על השאטל לשלה, הוא הציע לי גם את המחיר הגבוה של המונית ושאמרתי לו שזה יקר לי. הוא ישר הציע לי על הצ'יקן בס, הסביר לי שהוא ישיר, על העלות שלו וכו', למרות שהוא כביכול מפסיד מכירה. לצערי נהרתי אחרי ישראלים רבים וסגרתי איפה שכולם סוגרים ולא פיקפקתי באמינות של הבעלים של מאיה טורס. אילו הייתי מפקפקת הייתי חוסכת לעצמי המון כסף.

שאף אחד לא יאמר לכם אחרת, הצ'יקן באס מגיע לעיר, ואיפה שהוא מוריד אותכם אפשר לקחת מונית שירות בעלות של 2Q לאדם לסנטרל פארק, איפה שנמצאים כל ההוסטלים.

אחרי שעתיים וחצי הגענו לשלה או בשמה המלא קצאלטנאנגו. שלה היא העיר השנייה בגודלה בגאוטמלה, היא עיר מערבית ומלאת חיים. החלטנו לישון באיזור של הסנטרל פארק. ואחרי סיבוב בכל ההוסטלים והמלונות החלטנו לישון בblack cat, היו אפשרויות זולות יותר ומקומות באמת נחמדים מאוד. אבל שם היה מים חמים אמיתיים, וללא הפסקה! איך אפשר לסרב לזה?


הוצאות לאדם:

קנופי - 195Q
שאטל לשלה - 160Q , עלות צ'יקן בס לשלה- 30Q!
לילה בblack cat חדר פרטי/שירותים משותפים + א.בוקר (המון מבחר) - 80Q

יום 13- לגונה צ'יקבל

לגונה צ'יקבל ׁׁ(Laguna Chicabal) זה בעצם אגם שנמצא בתוך לוע של הר געש, בגובה של 2,712 מ'. האגם נחשב קדוש בפני בני המאיה. לכן לא ניתן לשחות פה. לאורך הגדה ניתן לראות מעיין מזבחים ששם בני המאיה עורכים את טקסיים הדתיים.

אין צורך במדריך דיי פשוט להגיע ללגונה וקל להתמצא בה.

מהשוק לוקחים צ'יקן בס, ויורדים בכניסה לכפר שאני לא זוכרת את השם שלו. תתחילו ללכת בשביל הראשי של הכפר (יש הכוונה באנגלית), אחרי 45 דק' אתם תגיעו למין מכולת כזו. במכולת תוכלו להזמין טנדר שייקח אותכם לנק' התצפית או שפשוט תוכלו להמשיך ללכת לבד. בגלל שירד גשם והיינו קצרים בזמן (היינו אמורים בלילה לעשות את הטרק להר געש "סנטה מריה") לקחנו את הטנדר.

אחרי 20 דק ועצירה קטנה לתשלום האתר הגענו לנק' תצפית, נפרדנו מהנהג והלכנו להתבונן...על כלום! בגלל מזג באויר (בכל זאת עונה רטובה) לא ראו כלום רק ערפל. התחלנו לרדת לאגם, דרך המדרגות, היינו היחידים שם כך שהיה ממש שקט ויכולנו לשמוע את החיות שהיו באיזור. אחרי 10-15 דק' הגענו לאגם וגם שם לא ראינו כלום, כל האיזור היה מכוסה בערפל. חשבנו אולי לעשות סיבוב בגדה, אבל הערפל היה כבד מידי ולא ראינו את השביל טוב.

מהלגונה התחלנו ללכת לכיוון היציאה אחרי 30 דק' הגענו לכניסה לאתר, רצינו לתפוס טרמפ חזרה כי התחיל מטר של גשם אבל לא הייתה שם נפש חיה. אחרי 40 דק' של הליכה עצר לנו טנדר עם נהג מקומי נחמד שהקפיץ אותנו לכביש הראשי. ומשם חזרנו להוסטל להיתארגן ולנוח לקראת הטרק זריחה של "סנטה מריה".

בלילה המדריך שלנו הגיע ואמר שהוא לא ממליץ שנעשה את הטרק בגלל הגשם הכבד ובגלל שהסיכוי לראות את הזריחה קלוש עקב מזג אוויר. לכן ויתרנו על הטרק ונישארנו רק עם המעיינות החמים.

כמה מילים על הטרק של סנטה מריה, הטרק הוא בעצם עלייה להר געש בגובה של 3,770. יוצאים לטיפוס בשעה 12:00, לוקח בערך 3 וחצי שעות לעלות ואז מחכים לראות את הזריחה. ממול יש הר געש פעיל נמוך יותר בשם "סנטיאגו", ההר פעיל ומעשן, מה שמבטיח מראה בלתי נשכח, כך לפחות נאמר לי. האמת היא שהסיבה יחידה שהגעתי לשלה היא בגלל הסנטה מריה. אבל למרות זאת מאוד נהנתי מהאווירה בעיר. ואני ממליצה להגיע לפה, אם יש לכם זמן.


המלצה למסעדה: יש מסעדה הודית מעולה ברחוב 14, אני לא זוכרת איך קוראים לה. אבל יש ברחוב רק אחת.

עלויות לאדם:
צ'יקן בס לכפר - 10Q
טנדר לנק' התצפית - 75Q לנסיעה (לא משנה כמה אתם).
כניסה לאתר - 25Q

עלות התניידות בעיר עצמה, שלה, תעלה בין 1.25Q ל2Q לאדם

יום 14- מעיינות חמים והכנסייה הכי צבעונית במרכז אמריקה

את היום הזה עשינו עם חוזה המדריך, אבל ניתן לעשות אותו לבד. כך שאני ממליצה איך להגיע לכל המקומות באופן עצמאי.

בתחילה הלכנו למעיינות החמים (Fuentes Georginas), המעיינות נמצאות בערך 40 דק' משילה, במתחם מסודר. בעצם יש שם מפל עם מפל רותחים, שזורם לשלוש בריכות.

המקום מסודר, יש מלתחות, שירותים ומסעדה.

סך הכל נחמד, מקום להירגע בו.

במעיינות החלטנו שאולי נעשה סיבוב כפרים. ולכן אחרי המעיינות הלכנו לכפר San Andrés Xecul כדי לראות את הכנסייה הכי צבעונית במרכז אמריקה. בדרך עברנו ליד בית קברות מקומי שהיה מאוד צבעוני. חוזה הסביר לנו שגאוטמלים אוהבים צבע כיוון וזה מסמל חיים ושמחה. והם צובעים את המצבות על מנת לשמח את המתים.

הגענו לכפר פשוט, ברחבה המרכזית יש כנסייה קטנה וצהובה, הקירות מקושטות בתבליטים צבעונים. הכנסייה מאוד יפה. במקום יש גם שוק קטן.


משם חוזה לקח אותנו לבית של משפחה מקומית לטעום את הליקר שלהם ולראות איך הם אורגים.

בסיור של הכפרים אפשר לראות שלושה כפרים. פשוט לא היה לנו ממש כוח, לכן קיצרנו את הסיור לכפר וחצי והלכנו לאכול משהו.

הוצאות לאדם:

מעיינות - 115Q
סיור כפרים - 150Q

המלצה לסוכנות של חוזה- אני מאוד ממליצה על חוזה. יש לו אנגלית מעולה וגם הוא הגון. מלבד העובדה שהוא המליץ לנו לא ללכת לסנטה מריה, בגלל שהסיכוי שנראה משהו הוא נמוך. ובכך בעצם הוא הרוויח פחות (הרבה פחות כי אנחנו שילמנו על מדריך פרטי ועוד שעה ספייר עקב הקושי של העלייה, 300Q לאדם). הוא גם הסיע אותנו הרחבי העיר על חשבון הזמן שלו. החזיר אותנו להוסטל שניקח את הארנק, לקח אותנו לבדוק אוטובוסים לשדה התעופה. בקיצור היה ממש גבר גבר.
הוא גם אמר לי שהאם מדברים איתו ישירות המחיר נמוך יותר, בגלל שההוסטל קישר בינינו הם קיבלו עמלה.

email של חוזה: <a href="mailto:quetzaltoursguatemala@gmail.com" target="_blank" rel="nofollow">quetzaltoursguatemala@gmail.com</a>
פייסבוק: <a href="https://www.facebook.com/pages/Quetzal-Tours-Guatemala/377563905690223?sk=info" target="_blank" rel="nofollow">https://www.facebook.com/pages/Quetzal-Tours-Guatemala/377563905690223?sk=info</a>
שם הסוכנות: Quetzal Tours

וזהו 4:00 עלינו על האוטובוס לשדה.

טיפים

• לא ליסוע בלילה
• כמו שיש קיוטים אירופיים כך יש גם ישראלים. אז תבדקו בעצמכם מחירים, הוסטלים וסוכנויות. אם אתם מכירים מקומי לא משוחד, תשאלו לדעתו גם, במיוחד על מחירי.
• אם אתם נוסעים בעונה הרטובה, תבדקו טוב את התחזית המקומית, כדי שלא תסעו סתם לאיזה את
• עדיף להמיר את הכסף בבנקים. יחס ההמרה שלהם טוב יותר וגם זה יותר בטוח
• טיפ לבנות או בנים שמעוניינים במוצרי איפור טבעונים! בקניון בשילה (Xela) יש דוכן של E.L.F. , הם מוכרים איפור איכותי, טבעוני (מאושר ע"י PETA) במחירים מצחיקים. אני מדברת על מייקאפ ב30 ש"ח!!!. הם החברה המועדפת עלי מבחינת איפור. אני ממליצה על כול המוצרים שלהן- חוץ מהאיילנר (וגם זה תלוי יכול להיות שהדגם שאני קניתי הוא גרוע). הבסיס שלהם נמצא בניו-יורק. הינה קישור לאתר: http://www.eyeslipsface.com/.
• תזרמו, תהנו, תשתכרו ותעשו המון חיים... למי שיש עוד שאלות מוזמן לשאול :-)