שבועיים בגאורגיה- איזור קזבגי והטרק ממסטיה לאושגולי

רקע קצר

קוראים יקירים ואהובים שלנו, הנה לה הקדמה קטנה,
סיפור דרך זה עומד להיות ארוך וחופר מכיוון שכאשר אנחנו חיפשנו סיפורי דרך כדי לתכנן את הטיול שלנו כל הסיפורים היו ארוכים ועם כ"כ הרבה פרטים שלא רלוונטיים לאף אחד ואתה כזה קורא וחושב לעצמך, מה הוא רוצה?? למה הוא מספר לי את זה עכשיו? אז ישבנו וחשבנו והחלטנו שלא ניתן לכם לפספס את התחושה הזאת! והחלטנו לעשות גם אחד כזה!
אל תקחו אישית

מה בכל זאת ייצא לכם מהסיפור שלנו?

קריאה של הומור ברמה גבוהה,
תמונות עם יופי מסנוור,
תובנות על החיים,
עובדות מעניינות,
סיפור של הצעת נישואים מרגשת,
סיפור על פרה רעבה וחסרת רחמים,
על נהג בלי שיניים, על יריקת סמוכטות,
על איש מלך בשם ג'ורג', על מלכות השם קוד הבלתי מעורערות,
על חציית נהר גועש ושוצף,
סיפורים קשים על הונאה ורימוי ע"י גאורגים על בנות חסרי ישע ,
וקצת כמובן תובנות ומסקנות על הטרק והטיול בגאורגיה
והכי חשוב- מספרים של 4 בנות שוות ואיכותיות המוחבאים במהלך הסיפורים. מי שרוצה להשיג את המספרים יצטרך לקרוא הכל ולחפש!
בהצלחה אהובים!

יום שני- הטיסה לטביליסי

הטיסה הייתה מתוכננת להיות ב8:40 אך חושבים שזה מה שקרה בפועל? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחח לא ולא! בסוף מדובר בחברה גאורגית כמה אפשר כבר לצפות ממנה?
אז נתחיל מההתחלה. הגענו לשדה בחמש וחצי, הכל עבר בשלום ובשדה המרנו שקל לדולרים. כל אחת מארבעתנו המירה סביב ה350$ (בפועל זה ממש לא היה מספיק, מומלץ לכל אחד להיות עם 1500 שח סה"כ אין לי כוח לחשב כמה זה בדולרים חשבו בעצמכם בטלנים).
כשהגיעה השעה של ההמראה פתאום הודיעו לנו שהמטוס אפילו לא יצא מגאורגיה אז היה עיכוב של איזה ארבע שעות ובסוף המראנו ב13:15. נחתנו ב15:15 והגנו לשדה בגאורגיה. מפה נתחיל לספור את כמות הפעמים שעבדו עלינו, עומד להיות כיף, תישארו איתנו. פעם ראשונה- בשדה שם המרנו דולרים ללארי ושילמנו שם עמלה מטורפת, סביב ה150 ש"ח. כיף. כדאי לברר במקומות אחרים איפה יש עמלות קטנות יותר, לנו יצא סביב ה12% עמלה. מבחינת סים וחבילות היה רק לשתיים מאתנו, אחת קנתה חבילה והשנייה (ופה מגיעה חיש מהר הפעם השנייה שעבדו עלינו) קנתה סים ב20 לארי שאמרו לה שהוא בלי הגבלה לשבועיים (בדיוק הזמן שהיינו צריכות) אך ביום הרביעי היא פשוט קיבלה הודעה שהוא נגמר. כיף. מסקנה- לא כדאי לקנות שם סים. והופלה נחשו מה עומד לקרות עכשיו? עוד לא הספקתם למצמץ והנה מגיעה לה הפעם השלישית- כשמגיעים לשדה ישנם מליוני נהגי מוניות מרושעים שרק מחכים להפיל ילדות תמימות וחמודות כמונו. הנהג הציע לנו נסיעה של חצי שעה רק ב190 לארי! זיל הזול! פה חשדנו. אמרנו אין מצב, מורידים אותו בחצי ולאחר שיכנועים רבים הצלחנו להוריד אותו ל80 לארי הרגשנו קינגיות עולם אך בכל זאת אמרנו נבדוק גם בbolt (האפליקציה שממליצים עליה להזמין מוניות בתוך העיר) והיה כתוב 23 לארי. אמרנו מה איך כל כך קצת ביחס לנהג השני? ומיד הנהג החמוד שלנו סיפק לנו תשובות! "זה המחיר ההתחלתי, אח"כ כל קילומטר זה 7 לארי" אמר השקרן בן שקרן שלנו. אנחנו נלחצנו ואמרנו שהוא עדיף. אז כן, נסענו נסיעה של 23 לארי ב80 לארי. נוכל אמיתי.
הגענו לדירה ששכרנו בטביליסי והיא הייתה ממש במיקום טוב וגם ממש חמודה, עלתה לנו 40 יורו לכולנו. כשהגענו במקרה קלטנו שאנחנו ממש ליד הבית חב״ד של טביליסי ומשם לקחנו בחינם גז ושמן קנולה שישראלים השאירו שם. כדאי לחפש אותו, יש שם הרבה אוכל שישראלים משאירים וגם כדאי לקחת משם גז כי הבנו שקשה למצוא גז בגאורגיה או שהוא מאוד יקר. אחרי זה הסתובבנו בעיר וממש אהבנו אותה. תוך כדי התחלנו לחפש נהגי מוניות למחר לנסיעה לסטפנסטמינדה, מאוד הסתבכנו עם הנהגי מוניות וקיבלנו הרבה מספרים של כל מיני נהגים (שאלנו בפייסבוק ובקבוצה של הבית חב"ד שהצטרפנו אליה כשהגענו לשם וגם מחברות שהכרנו) והמחירים היו מאוד יקרים, סביב ה450 לארי. במקרה בדרך לדירה פגשנו נהגי מונית ולאחר התמקחות ארוכה קבענו איתם שמחר בבוקר אחד מהם יסיע אותנו לאיזור קזבגי, לעיירה סטפנסטמינדה ששם שכרנו את הדירה הבאה שלנו ויעצור בדרך בכל המקומות היפים. סגרנו איתו על 250 לארי לכולנו. עשינו קצת קניות בשוק, עצרנו במסעדה והגענו לדירה והתחלנו להתארגן לשינה.

יום שלישי- הדרך הצבאית והנסיעה לסטפנסטמינדה (קזבגי)

קבענו עם הנהג ב9:00 בבוקר ויצאנו לדרך הצבאית, לסטפסמינדיה. עשינו עצירה ראשונה באגם ז'ינוואלי שהיה ממש יפה ואח"כ לאחר כמה שעות נסיעה עצרנו ליד מצודת אנאנורי באגם במקום שאפשר להיכנס. היינו באגם בערך שעה ואפילו מצאנו ילד שנתן לנו לנהוג באופנוע ים שלו בחינם. היה נדיר. אח"כ המשכנו בנסיעה ולאחר עוד כמה שעות עצרנו בגודאורי- אנדרטת הידידות בין גאורגיה לרוסיה, לאכול א. צהריים. אח"כ המשכנו עד לדירה שלנו. יש אפשרות לעצור בעוד הרבה מקומות אבל הנהג לא הציע לנו אז מי שרוצה צריך להיות יותר על זה. בנוסף יש אפשרות לעשות גם טיול טרקטרונים בדרך, תבקשו מהנהג הוא אמור לדעת. סה"כ הנסיעה לוקחת משהו כמו 3 וחצי שעות לא כולל העצירות.

הגענו לדירה שעלתה לנו 60₪ ללילה לכל אחת. וישר סגרנו נהג מונית למחר (שאלנו את בעלת הבית שלנו איפה אפשר להשיג מונית כזאת והיא נתנה לנו מספר של נהג שהיא הכירה) שייקח אותנו לכנסייה כדי להתחיל את המסלול של הר קזבגי. עלה לנו 70 לארי לכולנו הלוך וחזור מהכנסייה.

אח"כ ירדנו למכולת לקנות ירקות וביצים. פגשנו שם כל מיני ישראלים והתייעצנו על נהגים ועל מה אפשר לעשות באיזור. אח"כ הלכנו לקנות פורי שעולה 1.4 לארי לאחד! זה לחם כשר וזה שווה ממש כי כל אחד כזה ממש גדול ומשביע וזול רצח. בין המוכר ללאור התפתח סיפור אהבה, האיש שם לב שלו וללאור יש את אותו צבע עיניים ומאז לא היה עם מי לדבר. מאז הוא בכלל לא הקשיב למה שאמרנו לו כי היה עסוק בלתכנן את חייו עם לאור. הוא הציע לה נישואים, תיכנן לחזור איתה לארץ, ביקש ממנה את האינסטגרם וממש תיכנן כבר את כל חייו ביחד איתה (אך אל דאגה כמו ליידי אמיתית היא סירבה ושברה לו את הלב). בינתיים אנחנו בצד ניסינו להרגיע את האיש אבל הוא כל הזמן השתיק אותנו והמשיך לפלרטט עם לאור (כן קצת מעליב לא אשקר, גם הזוי בעיני שהוא התחיל דווקא עם לאור כשיש לצידה את מלכת היופי ואלופת הקורידור המחוזית (כןכן עובדה מעניינת על עצמי, זכיתי באוליפיידת החשיבה המחוזית בקורידור בכיתה ה). לבסוף הוא הביא את הפורי ואפילו עשה ללאור הנחה עליו. אח"כ עצרנו במסעדה ליד. תיכננו ללכת לישון מוקדם כי תיכננו לעלות את הר קזבגי יום למחרת ב5:30 אך לא שמנו לב לשעה ובסוף יצא שהלכנו לישון יחסית מאוחר. טיפ- (כי בכל זאת הסיפור דרך צריך גם להועיל לכם קצת) שימו לב לשעה. כשהגענו לדירה קרתה דרמה רצינית. שמנו לב ששכחנו לקנות בקבוקי מים למחר!!


#רווח בעמוד שנותן לכם כמה שניות לעכל את הדרמה.



לאף אחת לא היה כוח לרדת שוב לקנות כי הסופר לא כזה קרוב לדירה והיינו מתות לישון אז כמעט הצלחנו לשכנע את החבו בנים שפגשנו בסופר שיביאו לנו לדירה את המים אך הם אמרו לנו שהדירה שלהם בקצה השני אז פחות. עשינו את עצמינו כאילו אנחנו מבינות ואמרנו להם הכל טוב אך בפועל זה ממש לא בא להם בחינם ומאז הם נמחקו אצלנו סופית. טיפ- מי שמתעסק מתרסק. אז אביגיל וסחבק הסכימו ללכת וקנו עוד 4 בקבוקים למחר. טיפ- לא לשכוח לקנות בקבוקי מים.

יום רביעי- הר קזבגי

קמנו ב4:45 ורוקנו את כל התיקים שלנו כדי להשאיר רק מה שצריך להר כדי שלא יהיה כבד.
יצאנו ב5:30 מהדירה, נסענו לכנסייה, ובערך ב6:00 התחלנו לעלות. אפשרי גם להתחיל את העלייה מהעיירה, פגשנו אנשים שעשו את זה אבל זה ממש מאריך, לסוסים שבינינו זה יכול להתאים.
לגבי הניווט במסלול, אפשר להוריד את האפליקציה maps.cz היא ממש טובה. אנחנו לא הורדנו אותה ולא היה לנו מפות בכלל ופשוט הסתדרנו כי העלייה די ברורה ואין איפה לטעות בגדול כל עוד אתם לא אבלי חוד, אפרט- למשל רואים חץ והולכים בכיוון ההפוך. כל עוד אתם לא שם אתם אמורים להצליח. בעיקרון אומרים שהעלייה ממש ממש קשוחה אבל בסוף זה היה פחות קשה ממה שציפינו (האמת אולי סתם כי אנחנו חיות) אבל אם אתם עושים את זה בקצב שלכם ועם עצירות אז היא ממש סבבה. לקרת הסוף מגיעים לבקתה, אנחנו הגענו אליה בסביבות 10:30, כלומר 4 שעות וחצי לקח לנו לעלות בקצב איטי את העלייה עד לבקתה. מומלץ מאוד להביא מעילי גשם כי ירד עלינו קצת גשם ובאופן כללי ידוע שיורד שם גשם אז ממש מומלץ להביא. בבקתה שם יש שירותים, ברז למלא מים ומשקאות וקינוחים לקנות. הבקתה ממש קרובה לקרחון כך שאם הגעתם לשם זה יחסית ממש הסוף. צריך לעלות אח"כ עוד איזה 2 ק"מ ואז מגיעים לקרחון ואפשר לטפס עליו (לדעתי רק עם מקלות הליכה אז תביאו, באופן כללי ממש מומלץ להביא מקלות הליכה לטיולים ולטרק זה ממש עוזר ומקל (חחח יצא תרתש) על המשקל שסוחבים), ממש מומלץ! הוא יפה ומרשים.

אחרי שהיינו שם הרבה זמן התחלנו לחזור ב15:00 והגענו ב18:00 לכנסייה למטה. (סה"כ לקח לנו 12 שעות כל המסלול) גם את הירידה עשינו מאוד מאוד לאט ובקלות אפשר לסיים את זה בפחות משלוש שעות. משם לקחנו מונית חזרה לדירה (אותו נהג מהבוקר וקבענו איתו מראש שגם יחזיר אותנו). בדיעבד הבנו שדי בקלות אפשר גם להשיג טרמפים מהכנסייה אז לא חייב לסגור גם חזור. הגענו, אכלנו שקשוקה ועפנו לישון.

יום חמישי- עמק טרוסו+ מעיין סודה+ נסיעה למסטיה

הזמנו נהג ג'יפ (השגנו מספר ממישהו מהסופר) ב8:30 שייקח אותנו עד המעיין סודה ב150 לארי הלוך וחצי חזור (כי משם לקח אותנו נהג עד למסטיה). הגענו למעיין שהוא בריח רציני של ביצה סרוחה וניצ וסחבק קפצנו אליו והיה קפוא ברמות שלא הרגשתם בכל ימי חייכם. בהבטחה. המעיין ממש מגניב הוא כזה תוסס ומבעבע. טעמנו מהמים והם דוחים ומסריחים ממש. מומולץ לטעום. העמק ממש יפה וממש מומלץ ללכת לשם. הכנו א. צהריים וקבענו עם הנהג ב14:00 שיאסוף אותנו חזרה, השארנו את התיקים בג'יפ כדי לא לסחוב הכל עד למעיין, (לא בטוחות שזה היה מעשה חכם כי המליצו לנו בחום שלא לעשות את זה כי מי יודע מה היה יכול לקרות) זה הליכה של 10 דק מאיפה שהוא הוריד אותנו. הייתה לנו עוד אפשרות לשלם לו 120 לארי עד לנקודה יותר רחוקה מהמעיין, איזה גשר שיש שם וללכת משהו כמו שעה וחצי, אולי יותר.
הנהג אסף אותנו בחזרה עד לתחילת הכביש ומשם אסף אותנו הנהג למסטיה. הנהג אסף אותנו ב15:00 והגענו ב3:00. סה"כ 12 שעות נסיעה, כולל בערך עצירה של שעה באמצע הדרך בסופר גדול ועצירת חילוץ עצמות. למרות שזאת הייתה נסיעה ארוכה הייתה אחלה של נסיעה ודיברנו כמעט כל הדרך #מסכן הנהג #לא נורא שיתמודד כי #שילמנו לו 600 לארי אז שיסתום.
הגענו למסטיה (סתם לא, אני כותבת את זה עוד לפני שהגענו, חה.) אז אמשיך לעדכן בהמשך.
המשך עדכון- אז הגענו למסטיה בשעה איחור ממה שאמרנו לשלווה ונרגיזה והם חיכו לנו ערים עד 3:00 בלילה אז זה היה קצת לא נעים אך לא נורא. היא הובילה אותנו לחדר בתוך הצימר שהיה ממש חמוד. חדר עם מיטות ושירותים ומקלחת. אין בחדרים מזגנים אך לא היה חם כי האוויר בחוץ צלול כיין ואין בחדרים מטבח אלא יש מטבח אחד משותף לכולם. פרט חשוב על החדרים- שומעים הכל דרך הקירות ובשבת היינו ליד חבורה של בנים שהיינו איתם בשבת וריכלנו עליהם (כמובן שרק דברים טובים!) והם דפקו לנו על הקיר וצעקו לנו שהם שומעים. קצת פדיחה. לא נורא. עוד חוויה לאוסף החוויות.

יום שישי- מסטיה והבישולים לשבת

קמנו בסביבות 10:00 והתארגנו בנחת, עשו לנו כביסה, וירדנו למרכז העיירה ושם יש הרבה שוקים, סופרים ומסעדות. ההליכה לקחה כ25 דק. בעיקרון לא באמת צריך ללכת את זה כי ג'ורג', הבן של שלווה ונרגיזה מלך אמיתי ומוכן לתת לכולם טרמפים. (אז עוד לא ידענו את זה פשוט וגם תכלס לא תמיד הכי נעים) הלכנו למסעדה שם ממש שווה וטעימה שקוראים לה לילה וקנינו שם קפה, פיצות, צ'יפס וסלט. היה שם מישהו ישראלי שהמליץ לנו על כל מיני דברים ואמר שיש גם אפשרות לעשות טיול רייזרים בכל האיזור למי שרוצה.
אחרי זה המשכנו והחלפנו עוד כסף שלא היה שם בכלל עמלה! שזה היה ממש מרגש אחרי מה שקרה לנו בשדה תעופה. אחרי זה קנינו שם פורי שעלה 2 לארי לאחד אם אני לא טועה. בנוסף קנינו תבניות חד"פ לבישולים לשבת ושם פגשנו ישראלי בלונדיני חתיך חתיך חתיך וגילינו אח"כ שהוא איתנו אצל שלווה ונרגיזה כל השבת! (וואי בבקשה שלא יקרא את זה ויעלה לו) (סתם תכלס אין סיבה שיעלה לך כי בתכלס זה לא אתה, אוקיי? זה הקב"ה שחנן אותך ביופי הזה אז תרגע!) וקנינו ירקות לסלט ותפוחי אדמה כדי להכין צ'יפס.
כשהתחלנו לחזור אמרנו אין מצב שחוזרים ברגל אז אמרנו שנתפוס טרמפים. מיד ראה אותנו נהג מונית שהיה נראה מפוקפק מאוד ולא היו לו שיניים ואמר לנו שהוא יכול לקחת אותנו ב20 לארי, (נסיעה של 3 דק! איפה את חי אחי?) הורדנו אותו ל8 (#קנגיות בהתמקחויות, לפניות חייגו). עלינו למונית והוא אמר לנו לשלם לו בהתחלה, אמרנו זה רד פלג! (#מילה חדשה שלמדתי בטיול, תודה לך אביגיל שחננת אותי בידע הזה. #רוצים להעשיר את הידע שלכם בשלל של מילים חדשות? פנו אל הבחורה השווה הזאת @אביגיל- 0547949175) ואמרנו לו שלא משנה ונלך כבר ברגל אז ירדנו ובדרך הוא פגש אותנו שוב, שאל אותנו שוב אם אנחנו רוצות לעלות וכשאמרנו לו לא הוא פתח את החלון וירק עלינו עם הפה בלי השיניים שלו (עכשיו בחייאת אחי כמה כושל אפשר להיות שהפלת את כל השיניים שלך? זו לא משימה כלכך מסובכת לשמור עליהם! מה צריך לצחצח כל יום? רוב העולם מצליח גם אתה יכול!) זה היה דיסקאסטיג אך כמובן שכיאה לקינגיות כמונו החזרנו לו כל אחת סמוחטה בתמורה. 
אחרי שהנהג חלף לו ניסינו לעצור טרמפים עד שאחד חמוד הסכים לנו בחינם. עלינו למונית שלו והיה לו אופציה להתחבר לבלוטוס. אז כיאה לעצמי מיד, בלי לשאול אותו, התחברתי והתחלתי לשים שירים. לדעתי הוא מאוד אהב את זה, השאר חושבות שלא אך ידוע שהן לא מבינות כלום מהחיים שלהם. מסכנות, כשהקב"ה חילק את ההבנה הן כנראה היו בשירותים. טיפ- לא להיות בשירותים כשהקב"ה מחלק את השכל.
בקיצור חזרנו והתחלנו להכין את האוכל עם כולם. הכנו מג'דרה, צ'יפס וסלט. תוך כדי ההכנות הכרנו את האנשים שהיו איתנו בשבת שהיו ממש חמודים. היו חברה שסיימו את הישיבה בדימונה, אנשים שסיימו שנה א' בעלי, חברים של לאור מכפר"ה ו9 בנות מנחושה ששנאנו (בקטע טוב כמובן) כי הן היו יפות ומתוקתקות כאלה. אפרט- נתחיל בזה שכל אחת הביאה שתי! שמלות לשבת, נמשיך בזה שלפני שבת הן הכינו מלא עוגות שמרים, קציצות ואוכל ממש שווה ואנחנו כאילו פיזית אכלנו רק מג'דרה כל השבת- כאילו מי מספר לכן שאתן באמצע חור בגאורגיה? מה אתן משקיעות ומאיפה הרעיונות האלה לקנות קמח והכל כדי להכין עוגות??? חוץ מזה גם ראינו בשבת שהיו כזה זרים של פרחים על השולחנות ובסוף מה מסתבר?? שהן הלכו לפני שבת לקטוף פרחים לשים על השולחנות של כולם! כאילו מי היה חושב על זה בכלל? והשיא שבראשון בבוקר כולם יוצאים לתומם לטרק עם בגדים לטיול והן יוצאות מהחדרים עם חולצות תואמות שהם הוציאו מראש בשביל הטיול! זה לא השיא?? (אם אתן קוראות את זה אז הכל נאמר כמובן בקטע טוב ומעריץ.)
אחרי הבישולים ניצ ואני יצאנו לטייל לנחל שבמסטיה, נחל חמוד, מומלץ אם יש לכם קצת זמן מיותר במסטיה. חזרנו והתארגנו לשבת.

שבת קודש- הרגע בו שובתים מכל מלאכה

נכנסה שבת ועשינו תפילה כולם ביחד והיה תפילה ממש יפה. בכללי כל השבת הייתה אווירה ממש ישראלית ודתית כי היו שם רב ורבנית מסוסיא שמגיעים לשם פעם בשנה לשבועיים כדי להיות עם החברה הישראלים והדתיים שמגיעים למסטיה אצל שלווה ונרגיזה כדי לעשות אווירה דתית ולעזור בכל מיני התייעצויות למטיילים. אז כל השבת היו מניינים, שירים, דברי תורה של הרב, אוכל שהם הכינו בשביל כולם ועוגות והייתה ממש אווירה. הם הכי חמודים בעולםםם! מומלץ בחום לטוס לשם כשהם נמצאים!

אחרי זה אכלנו כולנו את ארוחת ערב שבת והיה ממש נחמד ואחרי זה שיחקנו שם קוד עם הבנים של כפר"ה ורימינו כל המשחק בקטע מוגזם (וואי קוראים יקרים אם אתם מכירים אותם בבקשה אל תגלו להם שרימינו כל המשחק שיחשבו שאנחנו באמת מלכות השם קוד) וניצחנו בכל המשחקים והם לא הבינו מה קורה וזה היה פשוט פיפייייי ובסוף מרוב שהם היו נחושים שהם גם יכולים לנצח התערבנו שמי שמפסיד מנקה אחריו את כל החדר אוכל והיינו ממש עוד שניה לניצחון ההוגן שלנו ואז בנס שלהם הקב"ה עשה שתהיה הפסקת חשמל ונכבו כל האורות ואז גם לא יכולנו לנצח וגם הם לא יכלו לנקות כי היה חושך מצריים. איזה ביש. טיפ- אל תעשו שיהיה הפסקת חשמל באמצע שם קוד, זה מחרב את המשחק וחבל.
שבת בבוקר לאור ואני קמנו לתפילה (#כאלה צדיקות, בנים (חתיכים בלבד!) שקוראים את זה ומעוניינים בנשים צדיקות עם יראת שמיים, ועבודת ה', מהרו לפנות אלינו: לאור- 0522717062, והיותר טובה מביננו- שלומית- 0537120747).
אחרי התפילה היה קידוש, ארוחת שבת, עוד קצת שם קוד שבו הפעם לא רימינו וקרענו את כולם, מנחה וסעודה שלישית והבדלה. מאוד נהננו בשבת ועם האנשים שהיו וכולם גם מאוד עזרו לנו להתארגן לטרק והמליצו לנו על דברים כי הרבה מהאנשים שהיו בשבת סיימו בדיוק את הטרק.
במוצ"ש הבנים עשו מסיבה ולא הזמינו את הבנות. ואז עשו עוד מסיבה ושוב לא הזמינו אותנו ואז ביקשנו מהם טחינה כדי לאכול עם הכרוב שלנו והם לא הביאו לנו. טיפ- לא להידלק על בנים לפני שמגיע מוצ"ש, במוצ"ש כל האמת מתגלה פרצוף.
וגם במוצ"ש עשינו יומו 18 לניצ עם עוגת אורז וכרוב, ניתן לראות תמונה ממש כאן למטה.

יום ראשון- ממסטיה לזבישי

לגבי המשקל של התיקים שלנו, התיקים היו כבדים יחסית, כל אחת טיילה עם תיק של סביב ה65 ליטר וניסינו לסחוב כמה שפחות ואפילו השארנו את כל הציוד, האוכל והבגדים שאנחנו לא צריכות לטרק אצל שלווה ונרגיזה כדי לא לסחוב סתם דברים. בגלל שאנחנו שומרות כשרות אז היה לנו יותר כבד כי היינו צריכות לקחת איתנו את כל האוכל ולא לסמוך על האוכל שייתנו לנו בגסטהאוסים (בהרבה נותנים ארוחות) אז לקחנו איתנו הרבה פתיתים, פסטות, אורז, קבנוס, טורטיות (שהיו לנו מיותרות רצח אגב), ואוכל שהכביד עלינו. אבל שרדנו את זה (חיות כבר אמרתי?). אם אתם לא שומרים כשרות אז אפשר לסחוב פחות כי בערבים ובבקרים הגיוני שיתנו לכם ארוחות אבל כדאי לבדוק את זה כשאתם מזמינים את הבקתות. לגבי הבקתות אנחנו ממש ממליצות להזמין אותם בבוקינג מראש, אנחנו הזמנו את הבקתות לכל הימים במוצ"ש לפני הטרק, סתם מבאס אחרי יום ארוך של טיול להתחיל לחפש בקתות פנויות ובמחיר טוב וגם ככה אתם יודעים בטוח שיש לכם מקום להיות בו (היו לנו חברים שהגיעו מאוחר בטעות כי נתקעו במסלול והסתבכו עם למצוא בקתה).
נפרדנו מהרב והרבנית נעם ואורית בצער רב וג'ורג' המלך הסיע אותנו לתחילת המסלול. התחלנו את המסלול ב11:00 וסיימנו ב20:30. לכולם זה לקח הרבה פחות אנחנו סתם ממש עשינו את זה לאט. המסלול של היום הראשון הכי קל אבל גם הכי פחות מעיף. בעיקר מטיילים בתוך עיירה כזאת ואין יותר מידי נופים יפים. בגדול כל מסלול בטרק מתחיל בעלייה ארוכה ואז ירידה ומישור לכל שאר הדרך כי זה בעצם טרק בין עמקים אז בכל תחילת יום עולים מהעמק ואז יורדים לעמק הבא. כשכמעט מגיעים לזבישי יש סופר די מעפן אבל היה אפשר לקנות בו מים. ממש מומלץ בכל הטרק להשתמש באפליקציה maps.cz היא נדירה ממש!
חוויה מחוננת מהטיול- באמצע העצירת צהריים שלנו הגיעה פרה והתחילה לאכול לנו מהאוכל ובלסה לנו את השקית של הסיר אז ניסינו להבריח אותה על ידי צרחות וזריקת אבנים- לא עזר. עד שסחבק הגיע ודיבר איתה וליווה אותה בחזרה הביתה. טיפ- כשאתה נמצא בצרה וכלום לא עוזר פנה אל הלב, דבר בנועם ותגלה דברים נפלאים. (הבטחתי תובנות על החיים או לא??)
סה"כ היום הראשון (לפי האפליקציה של אייפון) הוא 16 ק"מ. הגענו לזבישי לדירה שלנו, קראו לה Ciuri's Guesthouse (יכולים לחפש בבוקינג, שמתי בסוף קישורים לדירות) והיא הייתה חמודה. השירותים והמקלחות היו משותפים לאנשי הבית אז זה היה קצת מוזר אבל חוץ מזה היא הייתה ממש אחלה וגם זולה מאוד (20 לארי לאדם) וכוללת ארוחת בוקר שכוללת פורי, ביצים, תפוחי אדמה ירקות וגבינה. אז ביקשנו כבר בערב שהיא תביא לנו את הארוחת בוקר כי ידענו שנצא מוקדם.

יום שני- מזבישי לאדישי

קמנו ב5:30, אכלנו חביתות ותה ויצאנו ב7:00. היום התחיל בעלייה קשוחה אבל ממש נחמדה ובסוף העלייה הייתה בקתה שמכרה שוקו, זירו ושוקולדים אז קנינו לעצמינו והכנו סלט וקוסקוס. אחרי העצירה יש עוד עלייה, לא ארוכה, אך אנחנו התבלבלנו במסלול כי לא שמנו לב לפניה מסויימת אז הארכנו אותה קצת. ממש מומלץ להסתכל במפה כדי לא לפספס את הפניה. אחרי זה מתחילה ירידה עד לאדישי ממש ממש יפה, עם פריחה ונחל שמי שרוצה אפשר להיכנס אליו. הוא קפוא אבל כיף ממש.
הגענו ב17:00 לדירה באדישי שקוראים לה Stone House marexi שגם הייתה ממש חמודה, יותר מהקודמת אפילו אבל עם שירותים ומקלחות משותפים לכל האורחים בגסטהאוס אז היה קצת תור למקלחת וגם בעלת הבית התעצבנה עלי ועל לאור שהתקלחנו מלא זמן (שתנשום ומהר!!). גם שם היה סופרים קטנים והלכנו לקנות ביצים וירקות והכנו פתיתים וקבנוס והלכנו לישון.
היום השני הוא סביב ה18 ק"מ. יותר קשה מהיום הראשון אבל גם יותר יפה.

יום שלישי- מאדישי לאיפרלי

קמנו ב5:45, התארגנו, הכנו חביתות ותה ויצאנו ב7:30. היום הכי יפה בפערר והכי ארוך- כ24 ק"מ. לאחר הליכה של 5 ק"מ מגיעים לנהר שוצף וגועש שמומלץ מאוד לחצות רק בסוסים למרות שהרבה לא עושים את זה וחוצים ברגל. האמת שכשהגענו לשם זה באמת היה נראה מביך לעלות על סוס כי זה היה נראה ממש בקטנה לחצות את זה אבל אנחנו ראינו אישה אחת שחצתה את זה ברגל אחרינו ונפלה והחליקה עד שהצליחו לתפוס אותה. ובכללי שמענו סיפורים על אנשים שחצו ברגל ושברו דברים בגוף אז ממש לא כדאי למרות שבטח אם אתם בנים שתופסים מעצמכם שאתם גברים אז א. זה הזמן לגלות לכם שאתם לא וב. לעשות את זה ברגל ולשבור משהו או למות זה גם לא בדיוק גברי אז אתם יכולים להיות רגועים.
עלה לנו 20 לארי לאדם לסוס כדי לעבור את הנהר ולדעתי זה גם יכול לעלות פחות אם תתמקחו איתם.
אחרי זה יש עלייה קשה אך יפה מאוד ובפסגה יש אפשרות ללכת לתצפית נדירה. לכו אליה. לא תתחרטו. אחרי התצפית נשאר בערך עוד 9 ק"מ עד לאיפרלי. הגענו לאיפרלי ב18:30 ורצינו לקחת משם מונית חזרה למסטיה. (החלטנו לוותר על היום האחרון לאושגולי כי אומרים שהוא מעפן וזה רק מסלול של שלוש שעות על כביש אז שווה לוותר ולעשות משהו אחר ביום האחרון. גם הרוב אומרים שהם עשו אותו פשוט בנסיעה אז החלטנו פשוט לוותר ולקחת מונית מאיפרלי חזרה למסטיה.) חיפשנו קצת באיפרלי מאיפה אפשר לקחת מונית ולא ממש היה עם מי לדבר אז ירדנו לעיירה למטה שהיא בערך 2 ק"מ משם. מהעיירה שלמטה שאלנו אנשים מי יכול לקחת אותנו והאמת שזה היה נראה שהם לא ממש הבינו מה רצינו מהם אבל בסוף אמרו שכן ומישהו לקח אותנו ב150 לארי ואמרו לנו שזה נחשב ממש זול. הנסיעה הייתה 40 דק עד למסטיה. נסענו לשלווה ונרגיזה לקחת את הדברים. וג'ורג' המלך הסיע אותנו למלון שהזמנו שם, קראו לו Sweetnight והוא היה במיקום מטורף, ממש במרכז של מסטיה (שלא כמו שלווה ונרגיזה שהם די בקצה אז זה פחות נוח). הדירה עלתה לנו 193 לארי לכולנו ל2 לילות שזה מחיר ממש טוב. (בגלל זה גם סגרנו שם את 2 הלילות ולא אצל שלווה ונרגיזה כי אצלם זה 50 לארי לאדם ללילה). הגענו לדירה שלנו, התקלחנו ואני ואביגיל יצאנו לדייט במסעדה האהובה שלנו (של יום שישי)- לילה. היה דלישס.

יום רביעי- אגמי קורולדי

החלטנו לקום מתי שבאלנו, בהתחלה לא ידענו מה לעשות כי לא הצלחנו למצוא נהג מונית שייקח אותנו לאגמים ולא ידענו ממי לבקש אז פתחנו את היום במסעדה שלנו וקנינו חביתה, שוקו, פורי, סלט ועוגה. אחרי זה חלקינו ישבנו בפארק, חלקינו חזרנו לדירה. בסוף בסביבות 15:30 נהג ענה לנו ואמר שהוא מוכן לקחת אותנו עד לאגמים ב250 לארי. זה הרבה כסף אבל זה נסיעה של שעה ומשהו במסלול ממש מפחיד ומסוכן וגם הוא חיכה לנו שם איזה שעתיים וחזור. אז הגיוני. התחלנו בנסיעת האימה וכל הדרך שרנו שירי נשמה לקב"ה שישמור עלינו מכל רע וזה באמת עזר מסתבר! עובדה שאנחנו פה לספר את הסיפור.
הגענו לאגמים והם היו פשוט מושלמיםםםםם והייתה שם שלווה כזאת ונחת ופשוט זה היה סיום לטיול פשוט מושלם!!
עובדה מעניינת- פגשנו בן אדם שמטייל כבר 75 יום עם חבר שלו עם אופנועים וסיפר לנו שהם מתכננים לטייל (מאנגליה לדעתי הם התחילו) עד וייטנאם באופנוע! שזה סופר מגניב. הוא אמר שהוא מכר את הבית שלו, התפטר מהעבודה וכו בשביל הדבר הזה. (החלטנו לא לספר לו שהוא שכח שאחרי הטיול הזה לא יהיה לו לאן לחזור. הוא כבר יגלה את זה לבד.)
אז היינו באגמים המון זמן ואז החלטנו שלארוחת ערב אנחנו רוצות לחזור לשלווה ונרגיזה להכין שם א. ערב בשביל האווירה ובשביל לפגוש שוב את הרב נעם ואורית. אז חזרנו לעיירה והנהג החמודי עצר לנו בדירה ובסופר וגם במאפייה והבאנו מצרכים לקוסקוס, סלט ושקשוקה מטורפת שניצ הכינה שיצאה פסיכודלית! גברים חתיכים שקוראים את זה- מי לא היה רוצה להתחתן עם בשלנית?? מהרו לתפוס! ניצן- 0525214668. הנהג הסיע אותנו לשלווה ונרגיזה ושם הכנו את הארוחת ערב. הזמנו את הרב נעם ואורית להצטרף אלינו ואכלנו יחדיו ואחרי זה הצטרפנו ללימוד היומי של פרקי אבות של הרב. היה ממש ממש נחמד ובסוף, איך לא, ג'ורג' המלך הסיע אותנו חזרה לדירה, ארזנו את כל הדברים לקראת מחר ליום האחרון שלנו בגאורגיה והלכנו לישון.

יום חמישי ושישי- חזרה לטביליסי ולארץ הקודש

לגבי הנסיעה חזור לטביליסי, יש כמה אפשרויות. או לקחת מונית רגילה שזה בדרך כלל יותר יקר אבל גם יותר נוח או לקחת מרשוטקה (סוג של מיניבוס שיוצא בשעות מסויימות רק כאשר הוא מתמלא באנשים ולכן אי אפשר לסמוך על השעות יציאה שלו) עד לזוגדידי שזה שלוש וחצי שעות נסיעה ממסטיה שעולות 30 לארי לאדם ומזוגדידי לקחת רכבת עד לטביליסי שזה עולה סביב ה20 לארי, תלוי איזה מחלקה אתם לוקחים. זו בדר"כ הדרך הזולה וזו באמת הדרך שתיכננו ליסוע בה אך יום לפני גילינו שאח של הנהג שלקח אותנו לאגמים נוסע בכל מקרה לטביליסי מחר (נסיעה של 8 וחצי שעות נסיעה. כיף.) ולכן הוא מוכן לעשות לנו את זה במחיר שהיה עולה לנו התחב"צ- 50 לארי לאדם. אז יצא שממש הסתדרנו והיה לנו ממש נוח וזול (בסוף תכלס יצא קצת יותר יקר כי היינו צריכות לשלם דמי ביטול על הכרטיסים שהזמנו לרכבת). הגענו לטביליסי והתקמצנו על לשלם עוד לילה בדירה ולכן היינו צריכות לבזבז את הזמן עד הטיסה שלנו שהייתה ב6:00 בבוקר בשישי. חיות לילה משהו. ירדנו בבית חב"ד כדי להשאיר שם את התיקים שלא נצטרך להיסחב איתם עד שהבית חב"ד נסגר- ב21:00. השארנו שם את כל המצרכים שנשארו לנו מהטיול למטיילים הבאים (#חושבות על האחר) והלכנו לאכול במסעדה כשרה ליד הבית כנסת שמה. אכלנו חצ'פורי, סלט, פיצה וסלמון. המסעדה הייתה מאוד יקרה לטעמינו ולא שווה את הכסף. מאז ירד המצב רוח שלנו ורק רצינו בגדול לבכות ולחזור הביתה. אך בכל זאת שינסנו מותניים והחלטנו להמשיך לנסות להעביר את ה12 שעות בטביליסי. אז הלכנו לקניון, ישבנו בפארק ומשם המצב רוח החל לעלות (מעדכנת למקרה שדאגתם). לאחר מכן חזרנו לבית חב"ד לקחת את התיקים והתפללנו שם מנחה עם כולם. זה היה איחוד מרגש מכיוון שפגשנו שוב כמעט את כל מי שפגשנו במהלך השבועיים האלה בטיול. אחרי שהבית חב"ד נסגר היינו צריכות להיסחב עם התיקים עד שפגשנו בכרמל המל מלך (מישהו מהמושב שלנו) ואמר לנו שבמרחק ש ל 7 דק הדירה שלו ושל חבריו ושנוכל להניח את התיקים שם. שמחנו נורא אך מה שלא ידענו היה שלא היה מדובר ב7 דק ושהמסלול לדירה ממש לא היה מסלול מישורי ונחמד. עלינו עלייה תלולה בטירוף במשך 20 דק, הגענו מזיעות ומגעילות לדירה וכבר לא היינו בטוחות אם זה היה שווה את החוסר הסחבות עם התיקים. אך מה שכן הנוף מהדירה היה הורס את הבריאות והנשמה וכרמל (המל מלך) הסכים שנקלח בדירה. נשארנו עוד קצת בדירה, התקלחנו וחזרנו לקרוע את העיר. הסתובבנו קצת בעיר והלכנו לקנות את הגלידה המגניבה שיש להם שם וסופר טעימההה! אסור לפספס!! בסביבות 1:30 החלטנו לחזור לקחת את התיקים וליסוע לשדה תעופה (הפעם זכרנו לקחת רק bolt!) ובאמת שילמנו רק 30 לארי ולא 80. ב"ה. הגענו לשדה בשלום, הלכנו לישון והגענו לטיסה שלנו! המראנו בול בזמן (אחלה של כיפור על ההלוך) וחזרנו הביתה מאושרות ומרוששות.

פרידה מכם קוראים יקרים שלנו!

אז תודה שקראתם עד לכאן! סתם ביננו בואו נהיה כנים, בחיים לא באמת קראתם עד לכאן את כל החפירות שלי (חארות, כפויי טובה, השקעתי בדבר הזה מלא שעות).
ולסיום מאחלת לכם טיול מהנה בגאורגיה! סופר ממליצה! ובאמת אם יש לכם שאלות אתם יותר ממוזמנים לפנות אל אחת מאיתנו ואם הפרופיל שלכם הוא תמונה של בן חתיך אז כנראה שגם נענה!
אוהבות!

טיפים

• להזמין מוניות בתוך העיר רק דרך bolt
• להצטרף לקבוצות ווצאטפ של מטיילים בגאורגיה
• ללכת לבית חב"ד בטביליסי, יש שם הרבה אוכל ודברים שישראלים משאירים ואפשר פשוט לקחת
• למצוא חתן
• להביא מקלות הליכה- ממש עוזר עם המשקל של התיק (בעיקר למי שעושה את הטרק וסוחב הכל עליו)
• לזכור לברך על האוכל לבורא עולם אחרי כל ארוחה
• להזמין בקתות לטרק מראש (לא דחוף אבל כדאי)
• לשמור על השיניים שלכם (שלא כמו הנהג)
• המזג אוויר בגאורגיה מאוד הפכפך! צריך לבדוק יום קודם מה התחזית
• והכי חשוב- להאמין בה' והכל יתגשם!

קישורים חיצוניים

• הגסטהואס בזבישי, Ciuri's Guesthouse
• הגסטהואס באדישי, Stone House marexi
• מלון במסטיה, Sweetnight