שבוע בגיאורגיה לראות כמה שיותר בזמן קצר

תכנון הטיול

אני וחבר הכי טוב שלי בדיוק השתחררנו מהצבא, חיפשנו יעד עם טבע מהפנט והכי חשוב זול.
בול! גיאורגיה, טיסות זולות מחייה זולה אוכל זול, קרוב לבית והטבע, וואוו הטבע.
אחרי חשיבה ארוכה על אורך הטיול הבנו שיש לנו חלון הזדמנויות של שבועיים לטוס ואחרי חקירה מעמיקה יותר הבנו שיש לנו בדיוק שבוע, קנינו!

יום ראשון

שנינו יושבים במטוס ומוצאים את עצמינו חושבים על מה אנחנו הולכים לעשות בגיאורגיה (קצת מאוחר מדי אני יודע), אבל כאלה אנחנו ספונטנים, ידענו שנסתדר, החלטנו שנגיע לטביליסי נעביר שם יומיים ונראה מה הלאה.
במטוס התיישב לידנו בחור נחמד שקצת עזר לנו להבין איפה כדאי לנו לטייל ואיפה לא לפי אופי הטיול שלנו, בנוסף הוא גם הביא לנו מספר טלפון של מדריך ששמרנו ליתר ביטחון. נחתנו בגיאורגיה הנהג מונית קצת עבד עלינו ומצאנו את עצמינו הולכים 3 ק"מ אל הדירה שהשכרנו אבל לא נורא המצב רוח טוב, באנו לטייל הרי לא?
מצאנו את עצמינו עייפים יחסית מהר, אז באותו יום הלכנו על שדרות רוסטוולי הלוך וחזור, אוכלים, שותים, מטיילים, רואים את העיר.

יום שני + שלישי

קמנו בבוקר בדירה ויצאנו לטייל בטביליסי, מצאנו את עצמינו הולכים 20 ק"מ אבל נהנינו מכל רגע, לא משנה לאן אתה פונה הנוף ישתנה והוא כנראה גם ימצא חן בעיניך, הלכנו על שדרות רוסטוולי לכיוון כיכר החירות ומשם אל העיר הישנה, בדרך עצרנו במקומות המעניינים ובעיקר חקרנו קצת את העיר.
בערב של אותו ערב התחלנו להתלבט, הרי הגענו לגיאורגיה כדי לראות נופים, מה אנחנו עושים בעיר?!
נאבדנו בתוך התכניות של עצמינו, שום דבר לא מתסדר, טוב מסתבר שאנחנו מתקשרים אל המדריכה שהבחור במטוס המליץ עליה.
התקשרנו אליה בערב, הבנתי מהר מאוד שאני מדבר עם אישה מדהימה, שמה אריס, אישה שבאה לקראתינו בכל דבר הכי קטן, בין אם זה בעיות תקציב ובין אם זה תכנון מדוקדק של הטיול שלנו, מהר מאוד היא חשבה לנו על מסלול, ואחרי התלבטות קשה האם לקחת מדריך או לא החלטנו להגיב בחיוב.
אבל מחר פסחא הכל סגור אין טעם לצאת מטביליסי, זה משאיר לנו שלושה ימים רק לטייל בטבע, טוב נו זורמים.
הזמנו את ההוסטל הכי זול שמצאנו לעוד לילה בטביליסי, ועברנו אליו, שוב מצאנו את עצמינו חוקרים את העיר הולכים למקומות שלא היינו בהם, אוכלים אוכל מצוין, ומשום מה מסרבים להשתמש במוניות.

יום רביעי

זהו היום שבו אנחנו סוף סוף יוצאים אל הטבע, קמנו בבוקר התארגנו, אריס המדריכה התקשרה אלינו ואמרה לנו שהיא מחכה מחוץ להוסטל, זה קורה סוף סוף טבע.
קפצנו אל האוטו ויצאנו לדרך לכיוון הרי הקזבגי (אין מצב בעולם שהיינו מגיעים להרי הקזבגי בלי אריס), בדרך עצרנו בכל מקום שרק היה אפשר לעצור בו, עשינו פק"ל קפה בכל מקום שהיה שווה את זה.
ההרים בדרך עוד היו מושלגים נקודות התפצית הגבוהות היו מלאות שלג לבן ובתולי אבל מצד שני אנחנו עם בגדים קצרים, לא קר בכלל, והנוף פשוט משגע.
המשכנו לסוע עד שהגענו לכפר הקזבג, כשהגענו לכפר עצרנו בהוסטל קטן ומדהים שאריס הכירה לנו (האוכל והלינה שלה היו בחינם באותו הוסטל), שמנו את הדברים ויצאנו לכיוון מפל הנחש, עם הזריזות של אריס תוך חמש דקות כבר מחכה לנו ג'יפ מחוץ להוסטל שייקח אותנו להתחלת המסלול, עלינו עד המפל ואפילו נכנסו פנימה (טיפשי אני יודע), חזרנו חזרה לנקודת ההתחלה של המסלול והפותעתי לגלות שהנהג ג'יפ עדיין מחכה לנו, הוא הסיע אותנו חצי שעה, חיכה לנו שעתיים וחצי ואז הסיע אותנו עוד חצי שעה חזור, הייתי בשוק, כל זה בשביל 50 לארי?!
לאחר מכן עלינו אל הכנסייה שבכפר, לא משהו מיוחד אבל זה אתר תיירותי אז חייב לסמן עליו וי.
לאחר שסיימנו את הטיולים לאותו היום חזרנו אל ההוסטל, בהוסטל כבר חיכתה לנו ארוחה חמה שעלתה גרושים, כל האוכל הגרוזיני האותנטי בעשייה ביתית, תענוג, בשלב שאני וחבר שלי הפסקנו כבר לנשום מהאוכל התסכלנו על השולחן והבנו שלא סיימנו אפילו חצי, מצאנו את עצמינו דוחפים אוכל בכח כדי לא להעליב את האישה המבוגרת שהכינה את האוכל.
באותו יום באופן די מצחיק במקום לצאת לבר לשתות בירה מצאנו את עצמינו יושבים בהוסטל ומשחקים קלפים עם עם המדריכה ובעל המקום, התקשרות הייתה מאתגרת אבל אני לא יכול להגיד שלא נהניתי.

יום חמישי

יצאנו מקזבגי לכיוון מרטווילי, מסתבר שצריך לעבור בטביליסי קודם כי ככה בנוי הכביש, חמישים דקות בערך אחרי שיצאנו מקזבגי נהרס לנו הרכב ולא יכולנו לסוע, סימן מאלוהים להכין קפה, עצרנו בשולי הכביש וחיכינו לגרר שהוא מכר של אריס שייקח את האוטו ועל הדרך ייקח אותנו לטביליסי שם נחליף לרכב השני של אריס.
הגיע הגרר העלינו עליו את הרכב, ונשאלת השאלה איך נכנסים לגרר? אנחנו 4 אנשים יש רק 3 מקומות, הנהג הציע שנשב באוטו הנגרר אבל בגלל המשטרות עדיף לשכב, מי יגיד לא להצעה כזאת? גם מסיעים אותך בחינם ואתה גם זוכה לשכב כל הדרך, בשלב הזה אריס הרגישה לנו כבר יותר כחברה ופחות כמדריכה היא הייתה איתנו באוטו במקום בגרר, בגדול חוויה שקשה לשכוח.
הגענו לטביליסי החלפנו רכב ויצאנו למרטווילי, לא עמדנו בזמנים אז קצת התעכבנו אל ההוסטל שהזמנתי במרטווילי, אבל כשהגענו נפלה לי הלסת, יש לנו וילה ענקית אין דיירים חוץ מאיתנו יש חצר ענקית ירוקה כולה וערסלים, מה עוד אפשר לבקש?
ארוחת הערב הוגשה לנו מהר מאוד, ארוחה אותנטית עשויה בצורה מצוינת על ידי אישה גרוזינית מבוקרת שאוהבת מאוד ישראלים ומשום מה גם מצות, בחצר הוילה מתהלכת לה פרה, וכל מוצרי החלב שאכלנו בארוחת הערב ובארוחת הבוקר נעשו מאותה הפרה. מגניב. אותנטי.

יום שישי

היום האחרון של טיולי הטבע.
או לפחות כך חשבנו.
קמנו בבוקר ויצאנו לכיוון קניון מרטווילי, מרגיש כאילו הדעתי לגן עדן, אף פעם עוד לא ראיתי כל כך הרבה גוונים של ירוק בבת אחת, והמים בתחתית הקניון צלולים לגמרי, כשסיימנו להסתובב במעלי הקניון, הבנו שלא נוותר על ההזדמנות לקחת סירה ולשוט במרכז הקניון וכך עשינו, יצאנו מהקניון הזה והמשכנו אל הקניון הבא במרטווילי, בהתחלה הלכנו יחסית הרבה כדי להגיע לנקודת ההתחלה של הקניון, אבל ברגע שנכנסנו נפלה לי הלסת מצאנו את עצמי על שביל ברזל מאולתר ביותר על צלע הר, הלכנו לאורך צלע ההר לכיוון נקודת התצפית ומשם חזרנו חזרה למעלה.
כשסיימנו את כל הטיול במרטווילי התחלנו לסוע לכיוון טביליסי בחזרה, נשאר לנו רק עוד יום אחד בגיאורגיה עדיף כבר להישאר בטביליסי ולקנות מתנות הרי משם ממריאים בכל מקרה.
בדרך לטביליסי אריס מציע לנו הצעה מעניינת, היא מציעה לנו לראות את בורג'ומי, ואחר כך היא תקח אותנו לטביליסי ותעזור לנו לקנות מתנות בדיוק איפה שכדאי לפי המתנות שאנחנו צריכים, אחרי שחשבנו על זה קצת הבנו שכלכלית זה בעייתי להמשיך איתה עוד יום, כמובן בהיותה אישה מדהימה היא עזרה לנו לפתור בעיה זו ונסענו לבורג'ומי בכל זאת, הגענו בערב לדירה שאריס מכירה, אכלנו במסעדה מצוינת שאריס הכירה לנו וסיימנו את היום.

היום השביעי

קמנו בבוקר בבורג'ומי וישר הלכנו לכיוון היער, הפארק של בורג'ומי הוא לא מקום מרשים במיוחד אבל צריך לעבור אותו כדי להגיע אל היער והמעיינות החמים, היער עצמו מהמם הנהר מדהים, והדרך עצמה מהנה מאוד, כשהגענו אל המעיינות החמים שזהו סוף השביל הבנו שזה סניף שונה פשוט של חמי געש, בחרנו לא להיכנס, חזרנו חזרה אל העיר, התיישבנו באוטו ונסענו לכיוון טביליסי, ביום זה לא הייתה לנו דירה כבר כי אנחנו ממריאים ב 7 בבוקר למחרת, נסתדר.
בדרך לטביליסי עצרנו בעוד מסעדה קטנה שאריס מכירה, האוכל היה מדהים וזול מאוד, כזאת אריס היא לוקחת אותך למסעדות שהיא הולכת אליהן בעצמה.
הגענו לטביליסי, אמרנו לאריס בדיוק מה אנחנו רוצים לקנות ולהביא חזרה לארץ, והיא הסיעה אותנו בחרבי טביליסי כדי לקנות את הדבר הכי טוב במקום הכי טוב.
סיימנו את הטיול בפק"ל קפה במעיין בטביליסי יחד עם אריס, משכנו את הפק"ל הכי מאוחר שיכולנו ונסענו חזרה לכיוון העיר אריס הורידה אותנו במסעדה שפתוחה 24/7 ונפרדה מאיתנו בחיבוק ובטיפ של איך למצוא נהגי מוניות מהימנים (תורידו yandex), ברמת העיקרון התווסף לה טיול למחרת שהיא לא ידעה עליו אחרת היא הייתה יושבת איתנו ולוקחת אותנו לשדה.
ניסינו לשרוף כמה שיותר זמן באותה המסעדה אבל בשלב מסוים נשבר כמה אפשר, החלטנו לסוע לשדה ולהעביר את הזמן שם, אלו היו 6 השעות הכי ארוכות בחיי כנראה אבל לבסוף חזרנו ארצה.

שורה תחתונה

הטיול הזה היה ספונטני ולא מתוכנן, והוא היה כל כך הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, בהתחלה חששנו לקחת מדריך כי לא ראינו אותו מסתדר איתנו אדם זר שמטייל איתנו לכל מקום זה לא כיף, אבל מהר מאוד המדריכה שלנו נהפכה לחברה ובלעדיה הטיול שלנו לא היה מגיע לחצי ממה שאנחנו עברנו איתה.

טיפים

• קחו מדריך זה לא יקר וזה מקל על הכל, את המדריכה שהייתה לנו אפשר למצוא בפייסבוק כ Erris Erris אפשר לשלוח לה הודעה דרך הפייסבוק להתייעץ ולשמוע.
• תורידו אפליקציית YANGO אם אתם מתכננים להשתמש במונית, היא נורא פשוטה והיא מונענת נוכלות.