מסטיה אושגולי

הגעה והתארגנות

אנחנו נחתנו בטביליסי לכן היתה צפויה לנו נסיעה של כ10 שעות למסטייה.
הגענו לתחנת המרשוטקות שנקראת Didube Bus Terminal בשעה 6:30 ומסתבר שפספסנו את המרשוטקה הישירה.

לא היה צפי לנסיעות נוספות, אז לקחנו מרשוטקה לזוגדידי ומשם למסטיה, בדיעבד מסתבר שהמרשוטקות הישירות גם עוברות בזוגדידי אז לא כלכך משנה.
לא היינו צריכים לשריין כרטיס מראש לנסיעות, פשוט להגיע לתחנות.
עלויות:
מטביליסי לזוגדידי 25 לארי
מזוגדידי למסטייה 35 לארי

יש עוד אופציות לנסיעה למסטייה ואולי עדיפות יותר, אם היינו מתארגנים לפני כנראה שהיינו הולכים על אחת משתי הדרכים:
• טיסה מנתחתרי למסטיה במטוס קטן, קשה מאד להשיג כרטיסים (ברמת ה18 מקומות ישיבה)
• רכבת לילה/יום מטביליסי למסטיה, יותר נוח וזול

סהכ לקח לנו 10 שעות עד שהגענו, הנסיעה היתה לא היה בטוחה בחלק השני שלה כי אין כבישים מסודרים וזה על צלע הר, אז תתפללו שיעבור בנחת….
בדרך יש כמה עצירות בתחנות התרעננות לשתיה/קפה/משהו מתוק ועצירות לפיפי תתכוננו לעשות סקוואטים כי יש רק בול פגיעה ועוד תשלמו על זה 1 לארי

מסטיה

במסטיה יש הכל!!!
יש מסעדות, חנויות ציוד לטיולים, ירקות בשפע, מאפיות, בית מרקחת ובנק.
אנחנו התארגנו על הציוד העיקרי בטביליסי אבל לגמרי אפשר להתארגן גם במסטיה.
אנחנו ישנו בגסטהאוס שנקרא mushkudiani manor, שילמנו 40 לארי ללילה לזוג לחדר פרטי עם חדר רחצה ומטבח משותפים והיה פשוט מעולה! אחלה אווירה וממוקם ממש על הנחל. החיסרון היחיד שהוא לא ממוקם במרכז מסטיה אבל החיסרון הזה הוא גם יתרון כי ממש בסמוך לתחילת הטרק!
יורי הבעלים ממש מקסים ואוהב ישראלים.

יום הליכה 1 ממסטיה לזבישי

היום הראשון אורך 15 ק״מ
החלק הראשון הוא הליכה בשביל הליכה מתון ומישורי והדרך מלווה בשלטי הכוונה (שמלווים אותנו לאורך כל הטרק)
ואז אחרי הליכה קלילה מתחילה עליה של הישמור!! עולים עליה תלולה מגובה 1600 מטר עד ל1900 מטר

בסיום העליה מגיעים לנקודת תצפית על כל האיזור, אתם תזהו אותה לפי דגל גאורגיה הגדול שמתנופף שם!
ויש שם מקומות ישיבה וסוג של עגלת שתיה קרה וקפה, אחלה מקום לעצירת צהריים.
כשאנחנו הגענו ישבה שם קבוצה רצינית אז החלטנו להמשיך עוד קצת בשביל עד שנמצא מקום טוב לשבת.

מאותה נקודת שיא מתחילה ירידה והמסלול נהיה ממש פשוט, יש שביל אחד מסודר ועליו ממשיכים כל הדרך, בהמשך השביל הגענו לכפר זרדלאשי, שם ראינו שלט של שתיה קרה וקפה והחלטנו לבדוק את המקום- זה בעצם חצר של משפחה שאפשר לשבת שם, שם עצרנו לצהריים, התפנקנו בקולה ובירה ב11 לארי, לא זול אבל מפנק!

משם ממשיכים על השביל בסיוע השלטים כל הדרך לזבישי, שימו לב שבשלב מסוים השביל מתפצל ל2 ואפשר ללכת על הכביש או להמשיך בשטח, אנחנו המשכנו בשטח והיה פשוט יפיפה אז מומלץ גם!

כשהגענו לזבישי הזמנו בבוקינג חדר זוגי בגסטהאוס של נורה ללא אוכל, ב40 לארי ללילה לזוג.
כשהגענו למקום פגשנו את נורה, אישה מבוגרת מקסימה ובעיקר בודדה… ניסינו להסביר לה שאנחנו לא רוצים אוכל (בעיקר מטעמי כשרות, והבאנו איתנו אוכל למהלך הטרק) היא לא הצליחה להבין למה אנחנו מתכוונים, וכבר הכינה את כל האוכל בשבילנו, בתכלס היא לא באמת מבינה בבוקינג ואצלה הנוהג באירוח זה לינה + ארוחת ערב+ בוקר+ בראנצ׳ ב60 לארי לאדם.

בסופו של דבר הסברנו לה והיא התבאסה מאד, וביקשה מבעלי לעזור לה לעבוד בחצר עם הקש, הוא כמובן הסכים… אחרי שסיים לעבוד כשעה היא רצתה לשלם לו על העבודה וכמובן שסירב, אז אמרה שהאוכל יהיה התשלום. היא היתה ממש ממש חמודה ויש לה אחלה מקום נקי ומסודר וחמים.

בסוף למחרת השארנו לה 50 לארי על הארוחות ויצאנו לדרך

יום הליכה 2 מזבישי לאדישי

יום שרובו טיפוסים ועליות!
המסלול נמשך 10 ק״מ ומתחילים בגובה 1650 מטר ומטפסים לאט לאט עד גובה 2500 מטר!
העליה מתמשכת וארוכה בתוך ג׳ונגל עד שמגיעים לפסגת ההר ופתאום הכל נפתח ויוצאים מהג׳ונגל!
ברגע שמסיימים את הטיפוס אתם תראו בית קפה שאפשר לשבת בו לצהריים, הם נתנו לנו לשבת בחוץ למרות שלא קנינו כלום
אחרי הבית קפה ממשיכים על השביל ויש עוד עליה, בשלב הזה כבר עייפים מאד אבל תכף זה נגמר!
מגיעים לשלט שמפנה אותנו ימינה ומשם מתחילים במישור שהופך לירידה מתונה והנוף פשוט מטריף!!! הכל נפתח!
ככה כל הדרך עד לאדישי
הפעם לא סגרנו גסטהאוס ללילה ופשוט הגענו לכפר, מיד כשהגענו פגשה אותנו בחורה חמודה והציעה את המקום המשפחתי שלהם, לצערי אני לא זוכרת את שם המקום אבל היה מעולה!!
אחלה חדר, עלה לנו 50 לארי לזוג ללא ארוחות והם נתנו לנו לבשל במטבח
באדישי יש מקרט דיי עשיר ואפשר להצטייד שם במזון, בנוסף יש בית קפה ופאב שנראה שכולם משתכרים שם בלילה לפני היציאה למסלול…. אנחנו ויתרנו על התענוג והלכנו לשבת בנחל שזורם בכפר

יום הליכה 3 מאדישי לאיפרלי

17 ק״מ הליכה, יום שלגמרי התהפך עלינו!!
הבוקר התחיל רגוע עם טפטוף קליל וירידה קלה בטמפרטורות, זה לא הפריע להליכה שהתחילה במישור 5 ק״מ עד שמגיעים לחציית הנהר.

כשהגענו לנהר כבר ממש ירד גשם ולבשנו את הפונצ׳ו גשם.
שם עמדנו בפני דילמה מוסרית האם לחצות את הנהר עם סוס, אחרי שראינו שהבעלים זורק על אחד הסוסים אבן כדי שילך ישר לצד השני או לחצות את הנהר רגלית, אחרי שראינו שכמה מטיילים ניסו ולא הצליחו ונפלו למים קפואים. בסוף החלטנו לחצות עם הסוס כי מזג האוויר לא איפשר בשום צורה להירטב במי שלגים, שילמו 25 לארי לאדם וחצינו.

מרגע חציית הנהר מתחילים טיפוס בגשם בעליה תלולה הנמשכת 2 ק״מ ועולים מגובה 2275 עד לפאס בגובה 2722 מטר!
לצערינו מזג האוויר הלך והחריף, יותר גשם פחות מעלות ואנחנו מטפסים לפאס ונכנסים לעננים… בשלב מסוים ראינו את העננים מתקרבים אלינו והמשכנו בדרך ובטעות התבלבלנו בדרך והמשכנו לעלות עוד בגובה במקום לפנות שמאלה, שם כבר מזג האוויר נהיה טירוף ונקלענו לסערה בפסגת הר, לא ראינו כלום סביבנו, ירד גשם חזק שהפך מהר מאד לברד… אחרי כמה דקות של עליה הבנו שמשהו לא הגיוני והסתכלנו במפה וראינו שסטינו מהמסלול אז עשינו את כל הדרך חזרה עד שירדנו לאט לאט מראש ההר וחזרנו למסלול… היינו כבר רטובים לגמרי וזכרנו שמטייל סלובקי סיפר לנו על בקתות עץ נטושות בדרך והבנו שזו המטרה שלנו כרגע!

אחרי כמה ק״מ של ירידה הגענו לבקתות ופגשנו שם את תומס הסלובקי, שהיה גם הוא רטוב, החלפנו בגדים, הכנו מרק וניסינו להתחמם.. נשארנו בבקתה עד שמזג האוויר חלף בערך שעתיים…

כבר היינו מותשים אבל הבנו שאין ברירה וחייבים להמשיך, מזג האוויר השתנה לטובה והשמש יצאה כאילו לא היתה סערה כמה שעות קודם.
מהבקתות ההליכה היתה מישורית ונותרו לנו כ7 ק״מ עד איפרלי.

הגסטהאוס שלנו היה 1 ק״מ נוסף הליכה אחרי הכפר וזה היה קשוח ללכת עד לשם אבל וואו איזה גסטהאוס מפנק!!!
הגסטהאוס של ראול, אדם כלכך חמים וחייכן, אוהב ישראל ונדיב.. כל מה שהיינו צריכים קיבלנו, אפילו רצינו לקנות ממנו פורי בבוקר והוא לא לקח לנו כסף! בקיצור שווה להגיע אליו!

יום הליכה 4 מאפרלי לאושגולי

היום הקליל והקצר ביותר בטרק 12 ק״מ
ההתחלה של הטרק קצת מוזרה כי צריך לעבור שער וממנו להשתלב

בגדול אפשר לעשות את המקטע בכביש ויש הרבה מטיילים שעושים את זה ואני לא מבינה למה, כל היופי של המקטע הוא בשטח.

ההליכה בשטח פראי ויפיפה, מתחילים בעליה קלה (סהכ כל המקטע עליה של 300 מטר) אמנם הולכים במקביל לכביש אבל חוצים נחלים, ופריחות ופשוט וואו לא לוותר!!!

לקראת הסוף חוצים נחל ומגיעים בעצם לכביש ועליו הולכים כל הדרך לאושגולי!

אחרי הטרק

כשהגענו לאושגולי נראה שהכל היה דיי שומם, חוץ מבית קפה אחד ומרקט… ומיד בתחנה של המרשוטקות פנה אלינו נהג ושאל אם אנחנו צריכים למסטיה ואמר שיש לנו כמה מטיילים ברכב ופשוט מחכים לעוד כמה כדי שיוכלו לצאת.

אמרנו לו שאנחנו רוצים כמה דקות לעשות סיבוב בכפר ונגיע, בכל זאת הנסיעה למסטיה חשובה מאד וכבר היה די מאוחר
ורכשנו כבר כרטיסים ממסטיה לטביליסי חזרה ביום למחרת כדי שנספיק לשבת בטביליסי

אז שילמנו לו 50 לארי ועלינו למרשוטקה, נסיעה שנמשכה כשעה…

וזהו, הגענו למסטיה לאותו גסטהאוס בו ישנו בתחילת הטרק, ומסתבר שלא נשאר להם מקום למרות שאמרו לנו פשוט להגיע, אז יורי הפנה אותנו לשכנים שלו והגסטהאוס שלהם היה מעולה והחדר נעים אפילו יותר מהחדר אצל יורי

סה״כ היתה לנו חוויה טובה ממש!!!

טיפים

• חובה ביגוד לגשם!
• אפליקציית mapy מסדרת אתכם בניווט
• אפשר לשתות את המים בברזים בכפרים, תמלאו בכל יום 3 ליטר או שתביאו תמיסות לטיהור מים ותמלאו בשטח
• במסטיה יש הכל! תיקחו איתכם מזומן, לא משלמים באשראי/בוקינ בשום מקום.